שארל אוגוסט דה בריו (בצרפתית: Charles Auguste de Bério; 20 בפברואר 1802 – 8 באפריל 1870) היה כנר ומלחין בלגי.
קורות חייו
דה בֶּריו נולד בלוון, שם קראו רחוב על שמו. בשנת 1810 עבר לצרפת ולמד נגינה בכינור אצל ז'אן-פרנסואה טיבי, תלמיד של ג'ובאני בטיסטה ויוטי, שעודד אותו בהמשך הקריירה. בנגינתו ניכרת גם השפעתו של פגניני. דה בֶּריו שימש ככנר הלשכה לשארל העשירי, מלך צרפת ולוילם הראשון, מלך הולנד וקצר הצלחה בסיור קונצרטים בלונדון, בפריז ובמרכזי מוזיקה חשובים באירופה.
בריו חי עם הזמרת מריה מאליברן שילדה לו בן בשנת 1833. השניים נישאו בשנת 1836, כשמאליברן השיגה את ביטול נישואיה הקודמים. מנדלסון כתב אריה בליווי כינור סולו במיוחד בשביל הזוג, אך מאליברן מתה אותה שנה מפגיעות שסבלה כתוצאה מנפילה מסוס.
דה בריו חי לאחר מות מאליברן בבריסל ומיעט להופיע בפומבי. עם זאת, ב-1841 יצא לסיור בגרמניה, שם נשא אישה שנייה, מריה הובר.
בשנת 1843 התמנה דה בריו למדריך ראשי לכינור בקונסרבטוריון של בריסל, שם ייסד את האסכולה הפרנקו-בלגית לנגינה בכינור. ראייתו הלכה
ונחלשה. הוא פרש מעבודתו בשנת 1852 וב-1858 התעוור כליל. שיתוק שפגע בזרועו השמאלית שם קץ לקריירה שלו בשנת 1866. בין תלמידיו ידועי-השם הוברט ליאונרד, אנרי וייטאן והיינריך וילהלם ארנסט.
דה בריו כתב יצירות רבות לכינור, בהן עשרה קונצ'רטי, שכמעט ואינם מושמעים כיום. לעומת זאת, חיבוריו הפדגוגיים עודם בשימוש לתלמידי כינור. בנו, שארל-וילפריד דה בריו, היה מורה לפסנתר, שלימד את מוריס ראוול, אנריקה גרנדוס ואחרים.
בקונצ'רטי שלו עשה דה בריו שימוש בטכניקת נגינה חלוצית, ולחיבוריו נודעת חשיבות רבה לתלמידי כינור רציניים כהכנה להיכרות עם הקונצ'רטי המפורסמים של גדולי המלחינים בתקופה הרומנטית. החשובים בקונצ'רטי שלו הם מס' 9 בלה מינור אופוס 104 ומספר 7 בסול מז'ור אופוס 76. שניהם יצאו על תקליטור בהוצאת נאקסוס, המתכננת להשלים את הקלטות כל שאר הקונצ'רטי שלו לכינור. הוצאת התווים שירמר ממשיכה להוציא את החלק הראשון של "מתודת הכינור" אופוס 102 מאת דה בריו, ואת "30 תרגילים קונצרטיים ראשונים" שלו, אופוס 123. גם הוצאת פיטרס ממשיכה להוציא את יצירת ההדרן המפורסמת לכינור ותזמורת "תמונה לבלט" אופוס 100 ברדוקציה לכינור ופסנתר.
קישורים חיצוניים
.svg){kind=logo}
