רינה שחם (20 בפברואר 1930 - 22 ביולי 2004) הייתה רקדנית, כוריאוגרפית ומורה למחול מודרני. פעלה ויצרה בישראל במשך 53 שנה, עד יום מותה ממש.

שחם נחשבה למי שהביאה לישראל עם עלייתה ארצה מארצות הברית ב-1951 את המחול האמריקאי ובפרט את שיטת מרתה גרהם למחול מודרני, לכוריאוגרפיה ולהוראת המחול. במשך הזמן התרחקה במידה מסוימת ממקורותיה וגיבשה סגנון אינדיבידואלי ואישי, ולכן היא נחשבת גם לאחת מהמייסדות הבולטות והחשובות של המחול המודרני העצמאי בישראל.

רינה שחם נולדה בשם רוזלינד גולוגורסקי (Rosalind Gologorsky) בניו יורק ב-1930, בת שלישית להוריה, מהגרים יהודים מאודסה. המשפחה ידעה קשיי קיום, וכשהייתה בת 10 עזבה המשפחה בעקבות הפרנסה ללוס אנג'לס, שם גילתה רוזי הצעירה ניצנים ראשונים של עניין במה שיהפוך להיות מרכז חייה - המחול.

יום אחד נקלעה למרכז קהילתי יהודי חדש בשכונה, וקולות תיפוף עזים משכו את תשומת ליבה היישר לכיתת המחול של מורתה הראשונה, הילדה הופי.

בהיות רינה בת 15 בלבד, נפטרו בפתאומיות שני הוריה והיא עברה להתגורר בבית אחותה הבכורה בברקלי שליד סן פרנסיסקו, שם סיימה את התיכון. בתקופה זו קיבלה מלגה בסן פרנסיסקו ב- Welland Lanthrop Dance School והשתתפה בהופעות שהועלו על ידי בית ספר זה. בתום התיכון חזרה ללוס אנג'לס.

ההפקה הבימתית הראשונה שבה השתתפה בלוס אנג'לס הייתה "גטו ורשה", מחול שהועלה על ידי הילדה הופי לצלילי מוזיקה מקורית של המחבר סרגיי הוביי והווה רמז לעתידה המקצועי של רינה: עבודה עם עומק ומחשבה והתמסרות טוטאלית. זמן קצר לאחר מכן עברה רינה לעבוד אצל בנימין צמח (Benjamin Zemach) – כוריאוגרף יהודי מקומי בלוס אנג'לס שאצלו למדה והופיעה בהצגות התיאטרון האידי שלו.

בגיל 18 הכירה רינה בקן השומר הצעיר, בו הייתה חברה ופעילה, סופר ישראלי צעיר, דוד שחם (בנו של הסופר אליעזר שטיינמן), שהיה בשליחות מטעם תנועת השומר הצעיר, שמטרתה לעודד ולארגן עלייה של נוער יהודי ארצה. השניים נישאו בנובמבר 1948. מנישואים אלה נולדו שתי בנות - מילת ודלית. השניים נפרדו בסוף שנות ה-70.

בדרכם ארצה התעכבו כשנה וחצי בניו יורק, שם השתלמה רינה בסגנונות מחול מודרני אמריקאי ששלטו אז ושאותם הביאה ארצה עם עלייתה. כשנה הייתה מתלמדת במלגה בלהקתה של מרתה גרהם. מרתה גרהם הכירה בכישרונה, טיפחה אותה באופן אישי וייעדה אותה לגדולות. רינה התקבלה ללהקתה והחלה להשתתף בחזרות למחול המונומנטלי "אביב בהרי האפלצ'ים" (Appalachian Spring), אולם עזבה בדרכה ארצה לפני תחילת ההופעות. במקביל, למדה רינה אצל הכוריאוגרף מרס קנינגהם וכמו כן השתלמה במוזיקה וכוריאוגרפיה אצל המוזיקאי לואיס הורסט - מנהלן המוזיקלי של מרתה גרהם ושל רות סנט דניס(אנ'), אשר עליו דיברה תמיד בהערכה עצומה כמי שהשפיע במיוחד עליה ועל יצירתה. התקופה בניו יורק הייתה תקופה מעצבת מבחינת סגנונה של רינה כרקדנית וככוריאוגרפית.

לפני העלייה ארצה, התעכבו רינה ודוד מספר חודשים בפריז. שם התחילה ידידות ארוכת ימים עם אמנים שונים, ובהם הפנטומימאי מרסל מרסו שאיתו עבדה פרק זמן קצר ואשר הזמין אותה להופיע בלהקתו. דבר זה לא יצא לפועל בגלל רצונה להתמקד במחול ובגלל העלייה ארצה.

בשנת 1951 הגיעו בני הזוג שחם לישראל ומייד החלה רינה להשתלב בסצנת המחול המקומית. לאחר תקופה קצרה בקיבוץ בית אלפא התיישב הזוג הצעיר בתל אביב. רינה יצרה קשר עם כוהנת המחול דאז גרטרוד קראוס והצטרפה ללהקתה - "תיאטרון הבלט הישראלי".

כבר בשנת 1951 נחשף הקהל בישראל לכשרונה המיוחד של רינה שחם כאשר נבחרה לרקוד כסולנית ביצירה "אש בהרים", שהועלתה על ידי תיאטרון הבלט הישראלי. הכוריאוגרף היה טאלי ביטי(אנ'), יוצר אפרו-אמריקאי שהוזמן במיוחד ארצה לצורך הכוריאוגרפיה. העיתונים מלאו בשבחה של רינה והיא כונתה "אש המחול".^[1][2]

ב-1952 הוזמנה רינה לככב בתפקיד הנסיכה, כסולנית בהצגה "מעשה בחייל" בתיאטרון הבימה לצלילי מוזיקה של איגור סטרווינסקי. גם כאן זכתה לשבחים רבים.^[3]

ב-1952 נבחרה רינה שחם להשתתף כרקדנית בלהקה שהוקמה על ידי הרקדן והכוריאוגרף האמריקאי, ג'רום רובינס, אשר הובא לישראל על ידי הקרן לתרבות אמריקה-ישראל במטרה להקים להקה קלאסית ולהקה מודרנית שיופיעו בארצות הברית במחול שיצר בשם "אינטרפליי - INTERPLAY". המחול לא עלה בסופו של דבר על הבמה.

ב-1954 העלתה רינה שחם ערב סולו ראשון שבמרכזו יצירתה "המים המאררים". יצירה זו מבוססת על תוכן תנ"כי, ומציגה את השפלתה של אישה הנחשדת בבגידה בבעלה. המבקרים שיבחו את כשרונה הדרמטי, את שליטתה הטכנית המוחלטת ואת טעמה האמנותי בהרכב התוכנית ובחירת המוזיקה. כאן כבר כונתה "אחת הרקדניות המבטיחות בארץ".^[4][5] בעקבות הצלחה זו, החלה רינה שחם ליצור מחולות קבוצתיים בהרכבים שונים.

ב-1954 חברה רינה שחם לכוריאוגרפיות רינה גלוק ונעמי אלסקובסקי ויחד הקימו וניהלו את "בימת מחול", להקה שהופיעה כשנתיים והעלתה יצירות של שלוש האמניות.

בתחילת שנות ה-60, נולדו ידידות ושיתוף פעולה עם הרקדנית והכוריאוגרפית האמריקאית היהודייה אנה סוקולוב שפעלה גם בישראל והקימה בין היתר את "התיאטרון הלירי", להקה, שחבריה תוגמלו, לראשונה בארץ, במשכורות צנועות. רינה רקדה ב"פואמה של התעלות" (שהועלתה על ידי אנה סוקולוב במסגרת, "בימת מחול" ב-1959), וכן במספר הפקות של התיאטרון הלירי כסולנית ("מעשה בחייל" 1962) וכרקדנית אורחת ("השאלה", "אודה" 1964) ופרשה על מנת להתמקד ביצירה עצמאית.

בשנת 1963 ייסדה רינה את להקתה, "הלהקה הקאמרית למחול מודרני", ובה רקדנים ורקדניות שהתחלפו אך המסגרת נשארה. להקה זו התקיימה במשך יותר מ-40 שנה, יותר מכל להקה אחרת בתקופה מקבילה, להוציא אולי להקות בעלות מקור מימון קבוע.

עבודותיה התאפיינו בעומק אינטלקטואלי, אקספרסיביות ורגש, מוזיקליות רבה ולעיתים גם הומור.

רינה שאבה את הרעיונות ליצירותיה מכל תחומי החיים: מיחסים בין בני אדם (" אכזבה קלה" – 1954, "אדם ונופים" – 1955), מחוויות אישיות ("חזיונות" – 1965, "כנמר הפוך" – 1980), מהטבע והסביבה ("קונצ'רטו" – 1965, "היום הוא יום ההולדת של השמש" – 1986), מאקטואליה ("אזעקות ושתיקות" – 1976, "סבך" - 1983), מהשואה ("מסכי עשן" – 1988), מהספרות והשירה וגם מהתנ"ך ("המים המאררים" – 1954,"ביד אשה נתתו" -שמשון ודלילה -1957).

בהיותה אינטלקטואלית רב תחומית, נהגה לשלב ביצירותיה קטעי ספרות ושירה של יוצרים בעברית ובאנגלית. היא הופיעה במשך כמה שנים יחד עם השחקן פנחס קורן בתוכנית מחול ופיוט "אותיות גדולות" במסגרת "אמנות לעם".

היא שילבה בעבודותיה מוזיקה מז'אנרים שונים. היא ראתה חשיבות בשילוב מוזיקה ישראלית מקורית וכך שיתפה פעולה עם מוזיקאים ישראלים, שחלקם כתבו יצירות במיוחד לעבודותיה: פאול בן-חיים, גארי ברתיני, נעם שריף, בן-ציון אורגד, יחזקאל בראון, דון גודמן. יצירותיה שילבו גם ביצוע "לייב על הבמה" של מוזיקאים.

מאחר שלהקת המחול של רינה שחם לא נהנתה ממקור מימון קבוע, נאלצה רינה שחם להסתמך ולהסתפק בתקציבים, מענקים ומלגות, בסכומים לא מספיקים, שהוענקו לה אד הוק, על ידי גורמים שונים וביניהם המועצה לתרבות במשרד החינוך, הקרן לתרבות אמריקה ישראל ועוד. מציאות זאת אילצה את הלהקה להפיק מופעים רק אחת לכמה שנים, כאשר ההופעות בוצעו לעיתים בתנאים קשים ובלתי הולמים, והרקדנים כמעט ולא תוגמלו על עבודתם ועל הופעותיהם. רק עקשנותה של רינה שחם, דבקותה במטרה ואמונתה השלמה בדרכה האמנותית, איפשרו את המשך פעילתה של הלהקה במשך עשרות שנים.

רינה שחם שיתפה פעולה גם עם כוריאוגרפים אחרים והעלתה ערבים משותפים עם היוצרות חסיה לוי-אגרון, רוני סגל, עופרה בן צבי סרוסי ועוד.

ב-1976 חברה רינה שחם שוב לרינה גלוק וביחד יזמו ויסדו את להקת "בת שבע 2", במטרה לגבש עתודת רקדנים מקצועיים שישתלבו בהמשך בלהקת האם – "בת שבע". השתיים שימשו כמנהלות אמנותיות של "בת שבע 2" במשותף במשך 4 שנים. רינה שחם יצרה מספר כוריאוגרפיות עבור להקה זו.^[6]

בין השנים 1971–1974 הייתה רינה שחם חברה במועצה לתרבות ואמנות שליד משרד החינוך והתרבות.

במישור ההוראה - דורות של רקדנים זוכרים את רינה שחם כמי שעיצבה את תחילת דרכם, והעניקה להם את אהבת המחול, המוזיקה והשירה והייתה מנטורית לחיים עבור רבים מהם. היא הקימה וניהלה במשך למעלה מ-40 שנה סטודיו למחול מודרני בתל אביב, לימדה שנים רבות בחטיבת הבינים "רעות" בחיפה וניהלה את המגמה למחול בתיכון ויצו לאמנויות בחיפה במשך 10 שנים (1989–1999). היא חינכה דורות של שחקנים, בשנים ארוכות של הוראה לתלמידי משחק ודרמה באוניברסיטת תל אביב (13 שנה) ובסמינר הקיבוצים (10 שנים). במסגרות אלה יצרה רינה כוריאוגרפיות וקטעי תנועה שהועלו על ידי התלמידים.

רינה שחם הוזמנה לתת שיעורים וקורסים במסגרת כיתות אמן לרקדנים (Master Classes), בין היתר ב-University of Southern California (לוס אנג'לס, קליפורניה 1976) וב-Mills College (אוקלנד, קליפורניה 1976). בשנת 1977 הוזמנה שחם לכהן כמורה אורחת בבית ספר למחול בקלן, גרמניה, ה – Tanz-Forum Koln.

באמצע שנות ה – 90 הוענק לרינה שחם פרס מעיריית תל אביב בגין מפעל חיים בתחום המחול והכוריאוגרפיה.

ב-1 במאי 2015 נערך בספריית "בית אריאלה" בתל אביב אירוע בשם "ציפור האש" – מחווה לרקדנית וליוצרת רינה שחם, במלאת 10 שנים לפטירתה. המחווה נערך ביוזמה ובחסות הארכיון הישראלי למחול בבית אריאלה, שם מרוכז עיזבונה המקצועי של רינה שחם. העורכות והמנחות היו מילת שחם יקיר ודלית (שחם) גילברג, בנותיה של רינה שחם.^[7]

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתה של רינה שחם ברחוב יעקב דה האז 14 בתל אביב.

• 1954 רסיטל מחול: כוריאוגרפיה רינה שחם, רקדנית רינה שחם.

1. "מבוא": מוזיקה וילה לובוס
2. "אטיוד בתנועה"
3. "המים המאררים": מוזיקה קודאי, בארטוק
4. "בטיסה לרקיע": מוזיקה באך
5. "חלומות של אחר הצהריים:" מוזיקה ראוול, דביוסי, שיר עם אמריקאי
6. "אכזבה קלה:" מוזיקה שיר עם אמריקאי

• 1954 רסיטל מחול: רינה שחם ותהילה רסלר.^[8]

1. "קהל נכבד": מוזיקה וילה לובוס
2. "שירת הים": מוזיקה פרוקופייב, שיר עם אמריקאי
3. "אטיוד בתנועה"
4. "המים המאררים": מוזיקה קודאי, בארטוק
5. "אכזבה קלה:" מוזיקה שיר עם אמריקאי

• 1955 שלישיית המחול של רינה שחם: רקדנים: רינה שחם, רות פוזנר, אברהם דוד.^[9]

1. "לחן המים": מוזיקה פרוקופייב, שיר עם אמריקאי
2. "המים המאררים": מוזיקה קודאי, בארטוק
3. "מעפר אתה ואל עפר תשוב": מוזיקה אהרון לזאר
4. "אדם ונופים": מוזיקה אהרון לזאר

• 1957 ו -1959 "בימת מחול" (בשילוב עם היוצרות נעמי אלסקובסקי ורינה גלוק).

1. "ביד אישה נתתו" (על פי שמשון ודלילה). כוריאוגרפיה רינה שחם, מוזיקה מקורית יחזקאל בראון, פסנתרנית נחמה פיגלר, רקדנים: רינה שחם, אריה כלב, לאה לוין, עליזה טרי, עפרה בן צבי.
2. "שעשועי נעורים": כוריאוגרפיה רינה שחם, מוזיקה שירי ילדים בעיבוד גארי ברתיני. רקדנים: רינה שחם, רות אריאל, לאה לוין, אורי אורן, אהוד בן דוד, אברהם צורי.

• 1963 ערב מחול של להקת רינה שחם: כוריאוגרפיה רינה שחם, רקדנים: רינה שחם, אורי אורן, אהוד בן דוד, עפרה בן צבי, לאה לוין, נאוה רובינשטיין.

1. "אטיוד": מוזיקה פנטזיה לפי מקצבים מדרום ארצות הברית
2. "המים המאררים": מוזיקה קודאי, בארטוק
3. "ביד אשה נתתו": מוזיקה יחזקאל בראון
4. "אינטרלוד": מוזיקה באך, טקסט מתוך "יוליסס" של ג'יימס ג'ויס
5. "אנשים ונופים": מוזיקה אהרון לזאר
6. "מעפר לעפר": מוזיקה אהרון לאזר
7. "עיתים"
8. "שעשועי נעורים": מוזיקה שירי ילדים אמריקאיים
9. "סוויטת גאז'": מוזיקה רוברט פרינס, ג'וני מנדי

• 1965 רביעיית המחול של רינה שחם: כוריאוגרפיה רינה שחם, רקדנים: רינה שחם, נעמי בן דוד, גדעון אברהמי, ינון נאמן.

1. "קונצ'רטו": מוזיקה ויואלדי
2. "חזיונות": מוזיקה נעם שריף, לופרסטי, שאבז, באך
3. "סוויטת ג'אז'": לקט קטעי גאז' מודרני

• 1968 חמישיית המחול של רינה שחם: כוריאוגרפיה רינה שחם, רקדנים: רינה שחם, דליה רז, טל הרן, חנן ליסאי, יצחק זליגפלד.

1. "קונצ"רטו": מוזיקה ויואלדי
2. "חזיונות": מוזיקה, נעם שריף, לופרסטי, שאבז, באך
3. "צורות ודמיוונות": מוזיקה אבסטרקטיים מוזיקליים

• 1970 רביעיית המחול של רינה שחם: כוריאוגרפיה רינה שחם, רקדנים: רינה שחם, דליה נאור, יהודה מאור, יצחק זליגפלד.

1. "קונצ'רטו": מוזיקה ויואלדי
2. "חזיונות": מוזיקה נעם שריף, לופרסטי, שאבז, באך
3. "קינה": מוזיקה צבי סנונית, אלבינוני
4. "צורות ודמיונות": מוזיקה אבסטרקטים מוזיקליים

• 1970-71 הלהקה הקאמרית למחול מודרני: כוריאוגרפיה רינה שחם, כינור סולו דוד חן. רקדנים: רינה שחם, דליה רז, טל הרן, נעמי בן דוד/כרמלה עברי.

1. "שירי מנדולינה": מוזיקה ויואלדי
2. "הזיות בכלוב": מוזיקה ג'אז
3. "סרבאנדה": מוזיקה באך
4. "קונצ"רטו": מוזיקה באך

• 1973 הלהקה הקאמרית למחול מודרני ערב מחול בשיתוף עם היוצרות חסיה לוי ורוני סגל).^[10]

1. "צורות והזיות": כוריאוגרפיה רינה שחם. מוזיקה רביעיית הגאז' המודרנית. רקדנים: רינה שחם, דליה רז, שאול גלעד, הלל פריש.

• 1975 ערב מחול – הלהקה הקאמרית למחול מודרני (בשיתוף עם היוצרת רוני סגל)

1. "קונצ'רטו": כוריאוגרפיה רינה שחם, מוזיקה באך, רקדנים: רינה שחם, דליה רז, דניאלה מיכאלי, תרצה שפנאוף
2. "מטאפורות": כוריאוגרפיה רינה שחם, מוזיקה פנדרצקי, באך, בארד, רקדנים: רינה שחם, ג'סטין האריס, עופר זקס, דליה רז.

• 1976 ערב מחול ופיוט: כוריאוגרפית ורקדנית רינה שחם, קריאת שירה James Robiscoe. התוכנית הועלתה במרכז למחול מודרני בעיר ברקלי בקליפורניה, ארצות הברית.

1. "רנסאנס/חורף/רנסאנס:" מוזיקה ויואלדי
2. "אזעקות ושתיקות": מוזיקה בארבר
3. "המים המאררים": מוזיקה בן ציון אורגד
4. "על דברים שהיו": מוזיקה שופן

• 1977 "אותיות גדולות" ערב מחול ופיוט: כוריאוגרפית ורקדנית רינה שחם, הקראת שירים השחקן והבמאי פנחס קורן.

1. "תחייה": מוזיקה ויואלדי, שירים: לאה גולדברג, ז. גלעד, ש. פילוס
2. "אזעקות ודומיות": מוזיקה סמואל בארבר, שירים: אריה זקס, ש. פילוס, נתן אלתרמן, נתן זך, יהודה עמיחי
3. "המים המאררים": מוזיקה בן ציון אורגד, שירים: ל. גולדברג, נ. אלתרמן
4. "על דברים שהיו": מוזיקה שופן, שירים: ל. גולדברג, י. עמיחי, נ. אלתרמן

• 1980 "כנמר הפוך": כוריאוגרפיה רינה שחם, שירים סנדרה הוכמן(אנ'), קריינות אביבה אורגד, תרגום ישראל אובל.^[11]

1. "שבבים של איזודורה": רקדנית רינה שחם, מוזיקה שופן
2. "בחלל": רקדנים רון בן ישראל(אנ'), מאשה מוזס, אורנה טורקניץ. מוזיקה אילהאן מימרוגלו.
3. "מתוך ראשי העמוס": רקדנים רינה שחם, דורית גבעון, אורנה טורקניץ, ליזה יפמן, מאשה מוזס, דלית שחם, נירה שחף
4. "כיסא נדנדה": רקדנית רינה שחם, מוזיקה שופן וראוול
5. "אנשים בחלל": הלהקה. מוזיקה חצ"טוריאן, ר. שטראוס

• 1981 "פסל הכבשים של דנציגר" – במסגרת המופע "שבע פנים לגן" אשר הועלה בגן האמניות ע"ש בילי רוז, שבמוזיאון ישראל בירושלים. כוריאוגרפיה רינה שחם, מוזיקה סטיב הורנשטיין, רקדנים: ליסה יפמן, סוניה רופיץ, מאשה מוזס, מור עדן, רועי עופר.
• 1983 "סבך" הלהקה הקאמרית למחול מודרני. כוריאוגרפיה רינה שחם, רקדנים: רינה שחם, סוניה רופיץ, אלן סוורדלאו, מללה עמיאל, ארז לוי. ,^[12] מוזיקה אלקטרונית, ויואלדי, דניאל שוורצמן, הקלטות ועיבודים אלקטרוניים וקול דון גודמן. שירים, י. עמיחי, קריינות תמר נייהאוס, ליאון בוגנים
• 1986 "בין חושך לאור" כוריאוגרפיה רינה שחם.

1. "היום יום ההולדת של השמש": מוזיקה באך. רקדנים: רינה שחם, עירית דורפמן, מירי בנואליד, עופרה לוי, אפרת וינטר, תמי כץ-לוריא .
2. "כיסא נדנדה": מוזיקה בטהובן, פופ, ראוול. רקדנית רינה שחם
3. "קליידוסקופ": מוזיקה דון גודמן. רקדנים: מירי בנואליד, עירית דורפמן, תמי כץ-לוריא עופרה לוי, דורון ליניק, דור פלס, רינה שחם. שירים סנדרה הוכמן^[13]

• 1988 "מסכי עשן": כוריאוגרפיה רינה שחם, רקדנים: רינה שחם, סוניה רופיץ, מירי בנואליד, עפרה לוי, דור פלס.^[14][15]

1. "מובייל": מוזיקה סקארלטי
2. "שיר אהבה": מוזיקה מוצרט
3. "מסכי עשן": מוזיקה דון גודמן, פ. גלאס, פונטיין. שירים אבא קובנר

• 1996 ערב מחול (בשילוב עם היוצרת עופרה בן צבי).'

1. "הרהורים": כוריאוגרפיה רינה שחם, מוזיקה קולאז', איור משה טטרו, רקדנים: מיכל גינס, עינת דואק, רותם ריטוב, יפעת דורף.
2. " כל ימי חייך": כוריאוגרפיה רינה שחם, מוזיקה הנס צימר, שיר י. עמיחי, קריינות דורון ליניק, רקדנים: מיכל גינס, עינת דואק, רותם ריטוב.

• ללהקת Shawl –Anderson Dance Company, אוקלנד קליפורניה - 1976 "Songs of myself". מוזיקה באך, טקסט ג'יימס ג'ויס רקדנים: Jude Landis, Frank Shawl, David Studich, Diedre Toohey, Amy Lieberman, Melissa Matson. .^[16]
• ללהקת בת שבע 2 - 1977 "שיר": מוזיקה באך, טקסט ג'יימס ג'ויס, קריינות אביבה אורגד, רקדנים: רות אשל, קרין פרבר, ירון מרגולין, אורית קינן, אמיר קולבן, אריאלה שפירא, תרצה שפנאוף
• ללהקת בת שבע 2 - 1978 כיצד נוצר רקדן"
• ללהקת בת שבע - 1979 "מטאפורות": מוזיקה פנדרצקי, בייד, באך. רקדנים: ג'יי אוגן, לאה אברהם, רו קליינפלד, עודד הררי.^[17]

שחם הוזמנה לחבר כוריאוגרפיה ותנועה בכמה וכמה הפקות תיאטרון:

• 1970 - "חברים מספרים על ג'ימי", תיאטרון הבימה. המחזאי בן-ציון תומר. הבמאי – ראובן ראדא מירון. בין המשתתפים – חנה רובינא כאימו של ג'ימי.
• 1970 "חג הסנדלרים", תיאטרון הבימה. מחזה מאת תומאס דקר למוזיקה של נעם שריף. בין השחקנים - שרגא פרידמן, ליא קניג, ויעקב בודו.
• 1986 - "החיים כמשל" על פי ספרו של פנחס שדה, תיאטרון "עידן". הבמאי מאיר ינאי והשחקנים הראשיים אביבה אורגד ואמיר אוריין.
• 1974 - הצגת היחיד "שירי המשוררת סילביה פלאת" של השחקנית אביבה אורגד.

שחם לימדה 13 שנה כמורה למחול בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב והייתה מורה מוערכת ואהובה. במסגרת זו, יצרה כוריאוגרפיות במחזות שונים שהועלו על ידי תלמידי החוג ובין היתר:

• 1986 - כטוב בעיניכם" של שייקספיר בתרגום אברהם עוז ובבימוי שמואל בונים.
• 1989 - "מתחתנים בטור אייפל" של ז'אן קוקטו ו"התשוקה נתפסת בזנבה" של פבלו פיקאסו.' שני המחזות הועלו במשותף במסגרת ערב בשם "קוקטייל" לציון 100 שנה להולדת ז'אן קוקטו.
• 1992 – "הינקמן" מחזה מאת ארנסט טולר, בתרגומו של נתן זך ובבימוי דוד זינדר.
• 1994 – "פונדק הרוחות"' מאת נתן אלתרמן בבימויו של דוד זינדר.

רינה שחם יצרה עבור תלמידיה במגמה למחול בתיכון ויצו לאמנויות בחיפה, עבודות שהועלו במסגרת בית-ספרית, ובין היתר: "מראות ועשן" (1990), "ללא מוצא (אנה פרנק)" ו"דיוקנאות" (1991), "אנשים ומקומות" (1992), "שיר" (1993), "שמח בנעוריך איש צעיר" (1994), "מחשבות ושתיקות" (1995), "מלחמה ושלום אפשרי", "מסע למקומות בלתי ידועים" (1996) ועוד.

• רות אשל, לרקוד עם החלום – ראשית המחול האמנותי בארץ ישראל 1920 -1964, הוצאת ספרית פועלים והספרייה למחול בישראל (1991), עמ' 104, 108-110.
• רינה גלוק, להקת המחול בת-שבע 1964–1980: סיפור אישי, הוצאת כרמל (2004), עמ' 34–36, 168-172, 219, 250-251, 248-249
• Gleit, Heidi J. The Fire of Dancing. An appreciation. "Eretz: Magazine", 2004. No. 92 pp. 35–37.
• רות אשל, מחול פורש כנפיים, יצירה ישראלית לבמה 1920-2000, יומני מחול הוצאה לאור 2016, עמ' 75, 89, 94, 101, 103-107, 109-113 ,120, 121, 123, 124, 127, 128, 130, 134, 158, 197, 200, 245, 257, 258, 260-263, 292, 329, 330, 350, 408, 474, 567, 632.

• רינה שחם, באתר ארכיון להקת בת שבע
• רינה שחם, דף שער בספרייה הלאומית
• רינה שחם, בארכיון הבימה
• ארכיון רינה שחם, בספרייה הלאומית
• מידע על רינה שחם בקטלוג הספרייה הלאומית
• ירון מרגולין, רינה שחם - אש בעצמות הריקוד הישראלי, באתר "IsraelDance",‏ 3 באוקטובר 2010
• רות אשל, מתה הרקדנית והכוריאוגרפית רינה שחם, מחלוצות המחול המודרני בישראל, באתר הארץ, 23 ביולי 2004
• גיורא מנור ועופרה בן-צבי סרוסי, רינה שחם הלכה לעולמה 1930-2004 , באתר יומני מחול
• יוטיוב: ירון מרגולין על הרקדנית רינה שחם, מאי 2015
• יוטיוב: "אנשים ומקומות" 1992, מבוצע על ידי תלמידי המגמה למחול בתיכון ויצו לאמנויות, חיפה
• יוטיוב: "מחשבות ושתיקות" 1995, מבוצע על ידי תלמידי המגמה למחול בתיכון ויצו לאמנויות, חיפה
• רינה שחם, "המים המאררים" 1977, שנתון מחול 1977 עמ' 48 באתר יומני מחול
• רינה שחם, "כנמר הפוך" 1980, שנתון מחול 1981, עמ' 25 באתר יומני מחול