PROFILPELAJAR.COM

רוברט היידן
Robert Hayden
	אין תמונה חופשית
לידה	4 באוגוסט 1913; דטרויט, מישיגן, ארצות הברית
פטירה	25 בפברואר 1980 (בגיל 66); אן ארבור, מישיגן, ארצות הברית
שם לידה	Asa Bundy Sheffey
מדינה	ארצות הברית
לאום	אפרו-אמריקאים
מקום לימודים	אוניברסיטת מישיגן, אוניברסיטת ויין
שפות היצירה	אנגלית
פרסים והוקרה	עמית האקדמיה האמריקאית לשירה (1975); משורר הקונגרס; פרס ראסל לוינס לשירה ;

רוברט היידן (באנגלית: Robert Hayden;‏ 4 באוגוסט 1913 - 25 בפברואר 1980) היה משורר אמריקאי, הוגה ומחנך. היידן היה הכותב האפרו-אמריקאי הראשון ששימש כמשורר הקונגרס בין השנים 1976–1978.

כתביו של היידן עסקו בטשטוש הגבולות בין התרבות האפרו-אמריקאית לבין התרבות האמריקאית הכללית, בשוויון זכויות, בהתנגדות לגזענות ובערכים חברתיים של שוויון ואחדות של האנושות כולה.

קורות חייו

רוברט היידן נולד בשם אסא בנדי שפי (Asa Bundy Sheffey), בתאריך 4 באוגוסט 1913, בשכונת הגטו, פראדייס ואלי אשר במזרח דטרויט, מישיגן, ארצות הברית. כאשר היה בן שנה וחצי, הוריו מסרו אותו לאימוץ לידי שכניהם: ויליאם וסו-אלן היידן. בני הזוג המאמצים שינו את שמו^[1] לרוברט היידן והוא גדל כנוצרי בפטיסטי.

היידן חווה ילדות טראומטית הכוללת אלימות מילולית ופיזית. עובדה זו ליוותה אותו לאורך חייו והשפיע על יצירותיו. בנוסף, היידן סבל מלקות ראייה, דבר נוסף אשר העיב על ילדותו.^[2]

למד בקולג' בדטרויט אך מעולם לא סיים את לימודיו מאחר שעזב בשנת 1936 לטובת עבודה ב'פרויקט הכותבים הפדרלי: (Federal Writers' Project :FWP). במסגרת עבודתו חקר את ההיסטוריה האפרו-אמריקאית והתרבות העממית. בשנת 1938 סיים את עבודתו.

בשנת 1940 התחתן עם אירמה מוריס, פסנתרנית מקצועית ומלחינה, ופרסם את הכרך הראשון של יצירתו "צורת לב באבק"^[3]: Heart-Shape in the Dust.

בשנת 1941 נרשם לאוניברסיטה של מישיגן, שם זכה בפרס הופווד. באוניברסיטת מישיגן למד פואטיקה אצל ו.ה. אודן, אשר השפעתו על היידן ניכרת בשיריו, לדוגמה: "technical pith of Hayden's verse.".

היידן סיים את לימודיו בשנת 1942 אך המשיך ללמד באוניברסיטת מישיגן.

בשנת 1946 עבר ללמד באוניברסיטת פיסק, במשך 23 שנה.

בשנת 1969 חזר ללמד באוניברסיטת מישיגן, שם סיים את הקריירה.^[4]

בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 הוא התחזק באמונתו בדת הבהאית בעקבות אשתו. את בתם המשותפת, מאיה, הם גידלו כבהאית. היידן הפך להיות המשורר הבהאי המוכר ביותר.

במהלך חייו נלחם בגזענות, בהפרדה ובחוסר השוויון כלפי האפרו-אמריקאים. גישה זו תאמה את אמונתו הדתית הבהאית, אשר תומכת ב"אחדותה של האנושות". ניתן לזהות גישה זו בשיריו ובעובדה שביקש להיקרא "משורר אמריקאי" ולא "משורר אפרו אמריקאי".

השלכות יצירתו

היידן היה פעיל חברתית, היה ידוע כ'משורר של האנשים', היה כותב תכנים לתחנות רדיו. יצירותיו היוו מעין סוכן לשינוי חברתי^[2] כאשר הציגו והנגישו את החוויה האפרו-אמריקאית עבור כלל החברה האמריקאית, באמצעות מתן הקשר רגשי ואישי.

יצירותיו של היידן היו מבוססות על התרבות האפרו-אמריקאית, למשל יצירתו "The Black Spear". יצירות רבות אחרות כללו תיאור של דמויות מופת וגיבורים אפרו-אמריקאים. כמו כן, בשירו Heart-Shape in the Dust היידן מבטא באופן פופוליסטי פרשנות חברתית לגזענות ודיכוי כלכלי.

ככל שהתפתחה טכניקת הכתיבה של היידן, הוא החל להשתמש בסמלים ובאמצעים אמנותיים עדינים יותר כדי להביע ולהעביר את מסריו החברתיים.

היידן כתב באופן סמלי צפוף וביצע מניפולציות על פרטים טכניים. כתב שירה באופן תמציתי כאשר הוא ממעט במילים. השתמש רבות באמצעים ספרותיים של סמיכות, מונטאז', ודיוק של ניואנסים כדי לייצר אירוניה. היידן הביע ביצירותיו באמצעות סמלים את הדיכוי של האפרו-אמריקאים בעודו מתאר את העבדות, הסחר בעבדים והניצול הצבאי שהתרחש במלחמת וייטנאם, על פי השקפתו.

את הפתרון לגזענות ולחוסר השוויון החברתי והכלכלי, הציע ביצירותיו באמצעות ערכים של שוויון ושחרור. ערכים אלו תואמים את מערכת האמונות של הדת הבהאית, אליה היידן השתייך. ניתן לזהות ערכים אלו בשירים:

"Night-Blooming Cereus," Bahauallah in "Words in the Mourning Time"^[5]

שיריו אלו מציעים שחרור והתחדשות רוחנית, עיסוק בנשמה הנצחית, באנושיות הטרנסצנדנטית", באחדות רוחנית ונפשית של האנושות כולה. הבנתו של היידן את האנושות כולה כשוויונית, לא השאירה מקום לגזענות ולתופעות של עבדות וניצול.

הקשר לדת הבהאית

במהלך חיו הבוגרים התחזק היידן באמונתו בדת הבהאית. ערכי הדת עוסקים באחדות של האנושות, האלוהות ובקבלת השונה והאחר. בנוסף, הדת בהאית דוגלת בהרמוניה בין הדתות, בין המדע לאמונה, בין האדם לטבע ולקהילה. הדת הבהאית מתנגדת לדעות קדומות, דוגלת בשיווין זכויות לכל, בחלוקה צודקת של משאבים, תומכת בחינוך ושואפת לשלום עולמי.^[6]

היידן לא יכל לקבל את הפערים בתוך החברה האמריקאית, הגזענות ואת ההפרדה בין ה'לבנים' ל'שחורים'. הוא השתמש בהשפעתו החברתית ובכישרונו כמשורר, כדי לקדם את ערכי הדת בהם תמך, וליצור חברה אמריקאית שוויונית, אחידה ומתוקנת. כמו כן, הביע מחאה על מדיניותה של ארצות הברית במלחמת ווייטנאם.

היידן נלחם למען זכויותיהם של האפרו-אמריקאים, ובמקביל ניסה לקדם את התרבות האפרו-אמריקאית כלגיטימית ושוות ערך לתרבות ההגמונית בארצות הברית. לדוגמה, בשנת 1984, פרסם הצהרה אשר הסתיימה כך: "אנו מאמינים באחדות האנושות ובחשיבותן של האמנויות במאבק למען השלום והאחדות".