PROFILPELAJAR.COM

רבי יוסי הכהן
	קבר עממי של יוסף הכהן בעלמא
תקופת הפעילות	דור שני לתנאים
רבותיו	רבן יוחנן בן זכאי
בני דורו	רבי יהושע

ערך זה עוסק בתנא, בן הדור השני של התנאים. אם התכוונתם לאמורא בשם זה, ראו רבי יוסי הכהן (אמורא).

רבי יוסֵי הכהן (על פי כתבי היד: יוסף הכהן^[2]) היה תנא שחי בשלהי המאה הראשונה לספירה,^[3] בן הדור השני של התנאים^[3] ותלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.^[4]

בענייני הלכה נמסרו דבריו במשנה רק פעם אחת^[5] (אולי משום חסידותו, ראו להלן), בתלמוד הבבלי נאמר עליו כי עסק במעשה מרכבה יחד עם רבי יהושע, וכי רבו, רבן יוחנן בן זכאי, שיבחו על כוחו בחכמת הנסתר^[6]

במשנה נאמר על אודותיו כי רבו ובני דורו כינוהו "חסיד".^[7] (בהתאם לכך יש שזיהו אותו עם רבי יוסי "קטנותא" שעליו נאמר במשנה שמשעה שמת פסקו חסידים).^[8] יש התולים בחסידותו את היעדרם של דברי הלכה משמו, שכן דרכם של חסידים הייתה לא להתבלט בתורתם.^[3] בתלמוד הבבלי נאמר על אודותיו כי "לא נמצא כתב ידו בידי גוי מעולם" משום הזהירות בהלכות שבת.^[9]

מלבד זאת נזכר שמו בדברי חז"ל במספר הקשרים נוספים; בפרשנות המקראות - הוא מוזכר במקום אחד כמפרש פסוקים מוקשים בפני רבן גמליאל,^[10] בענייני מוסר - הוא מוזכר במקום אחר, בו הוא נשאל על ידי רבו, רבן יוחנן בן זכאי, "איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם?" ועל כך הוא משיב "שכן טוב", ועל השאלה ההפוכה; "איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם?" הוא משיב בהתאם: "שכן רע".^[11] וכן בניחום אבלים, כשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי.^[12]

החיד"א^[13] טוען כי יוסף הכהן הוא יוסף בן מתתיהו זה שכתב את יוסיפון. רבי יצחק אברבנאל^[14] גם טוען שיוסף הכהן שהמשנה אומרת עליו שהוא חסיד, הוא (יוסף בן מתתיהו) יוסף בן גוריון שהוא מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.

לקריאה נוספת

"ר' יוסי הכהן", האנציקלופדיה העברית (כרך יט), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ח, עמ' 656

קישורים חיצוניים

משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יוסי הכהן", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים שנ"ד, באתר היברובוקס

הערות שוליים

^ קברו נזכר לראשונה באיגרת יחוס האבות וכן בכתבי עולי הרגל בעלמא באזור קבורתם של רבי אלעזר בן ערך ורבי אלעזר בן עזריה. עם זאת, רבי יוסף סופר מציין את קבורתו בטבריא
^ כתב יד קאופמן ועוד
^ ¹ ² ³ "ר' יוסי הכהן", האנציקלופדיה העברית (כרך יט), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ח, עמ' 656
^ ”חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי, ואלו הן: [...] ורבי יוסי הכהן, [...]” (משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ח')
^ ”העיד רבי יוסי הכהן' ורבי זכריה בן הקצב על בת ישראל שהורהנה באשקלון וריחקוה בני משפחתה, ועדיה מעידים עליה שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואמרו חכמים: אם אתם מאמינים שהורהנה - האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואם אין אתם מאמינים שלא נסתרה ושלא נטמאה - אל תאמינו שהורהנה!” (משנה, מסכת עדיות, פרק ח', משנה ב'; מצוטט גם בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף כ"ו, עמוד ב'; דף כז, עמוד א; תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק ב, הלכה ט. (יד,א).)
^ ”[...] וכשנאמרו הדברים לפני רבי יהושע היה הוא [=רבי יהושע] ורבי יוסי הכהן מהלכים בדרך, אמרו: "אף אנו נדרוש במעשה מרכבה!". פתח רבי יהושע ודרש, ואותו היום תקופת תמוז היה, נתקשרו שמים בעבים ונראה כמין קשת בענן, והיו מלאכי השרת מתקבצין ובאין לשמוע כבני אדם שמתקבצין ובאין לראות במזמוטי חתן וכלה. הלך רבי יוסי הכהן וסיפר דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי ואמר: אשריכם ואשרי יולדתכם! אשרי עיני שכך ראו! ואף אני ואתם בחלומי מסובין היינו על הר סיני, ונתנה עלינו בת קול מן השמים: "עלו לכאן! עלו לכאן! טרקלין גדולים ומצעות נאות מוצעות לכם! אתם ותלמידיכם ותלמידי תלמידיכם מזומנין לכת שלישית!".” (תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ד, עמוד ב')
^ ”[...] הוא [= רבן יוחנן בן זכאי ] היה מונה שבחן: [...] 'רבי יוסי הכהן; חסיד.” (משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ח'); ”חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי, לכולן קרא להן שמות: [..] וליוסי הכהן קרא לו: "חסיד שבדור".” (אבות דרבי נתן (נוסח א, מהדורת שכטר, ווינא, תרמ"ז) יד,ג). וראו גם חילופי השמות במאמר על זהירותו בהלכות שבת, בהערה בהמשך.
^ ”משמת רבי יוסי קטנותא, פסקו חסידים. ולמה נקרא שמו קטנותא? שהיה קטנותן של חסידים!” (משנה, מסכת סוטה, פרק ט', משנה ט"ו) (במשנה שבמהדורות התלמוד הבבלי מופיע גרסה משובשת: ”אבא יוסי בן קטונתא” (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט, עמוד ב')).
^ ”אמרו עליו על רבי יוסי הכהן, ואמרי לה; על רבי יוסי החסיד: שלא נמצא כתב ידו ביד נכרי מעולם.” (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ט, עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א', הלכה ח')
^ ברייתא המצוטטת בתלמוד הבבלי: ”שאלה בלוריא הגיורת את רבן גמליאל: כתיב בתורתכם "אשר לא ישא פנים"(דברים י, יז) וכתיב "ישא ה' פניו אליך"(במדבר ו, כו)?! נטפל לה רבי יוסי הכהן, אמר לה: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? לאדם שנושה בחבירו מנה וקבע לו זמן בפני המלך ונשבע לו בחיי המלך, הגיע זמן ולא פרעו, בא לפייס את המלך ואמר לו: "עלבוני מחול לך, לך ופייס את חבירך".” (תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"ז, עמוד ב').
^ ”[...] אמר להם [= רבן יוחנן בן זכאי לחמשת תלמידיו]: צאו וראו, איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם? [...] רבי יוסי אומר" "שכן טוב!". [...] אמר להם, צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם? [...] רבי יוסי אומר: "שכן רע!".” (משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ט'); גרסה שונה, אם כי מאוחרת, מופיעה בחיבור אבות דרבי נתן: ”אמר להם [=רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו]: צאו וראו, איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם כדי שיכנס בה לעולם הבא? [...] נכנס רבי יוסי ואמר: "שכן טוב, יצר טוב ואישה טובה!". [...] אמר להם: צאו וראו, איזה דרך רעה שירחק ממנה האדם כדי שיכנס בה לעולם הבא? [...] נכנס רבי יוסי ואמר: "עין רע, ושכן רע ואישה רעה!".” (אבות דרבי נתן (נוסח א, מהדורת שכטר, ווינא, תרמ"ז) יד,ה)
^ ”כשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לנחמו. [...] נכנס רבי יוסי וישב לפניו [=לפני רבן יוחנן בן זכאי], אמר לו: "רבי, רצונך אומר דבר אחד לפניך?" אמר לו: "אמור!". אמר לו: "אהרן היו לו שני בנים גדולים, ומתו שניהם ביום אחד, וקיבל עליהם תנחומין. שנאמר, "וידם אהרן" (ויקרא י). אין שתיקה אלא תנחומין. ואף אתה קבל תנחומין!". אמר לו: "לא די לי שאני מצטער בעצמי, אלא שהזכרתני צערו של אהרן?!". [...]” (אבות דרבי נתן (נוסח א, מהדורת שכטר, ווינא, תרמ"ז) יד,ו)
^ פתח עיניים למשנה מקוואות פרק י' משנה א'
^ נחלת אבות, על המשנה אבות פרק ב' משנה ח'