מחוז קלוז' (ברומנית: Judeţul Cluj) הוא מחוז ("ז'ודץ") הנמצא במרכז-מערב רומניה, במרכז החבל ההיסטורי טרנסילבניה. בירת המחוז היא העיר קלוז'-נפוקה. המחוז גובל במחוזות סלאז', מרמורש, ביסטריצה-נסאוד, מורש, אלבה וביהור. הוא הוקם עם הנהגת רפורמת החלוקה המנהלית של המדינה בשנת 1968.
שטח המחוז הוא 6,674 קילומטר מרובע ואוכלוסייתו מונה 691,106 תושבים נכון ל-2011.
שם המחוז
שמו בא מן העיר קלוז'. בתיעוד בלטינית מן המאה ה-12 העיר נקראה "קסטרום קְלוס" (Castrum Clus}, שם שבו מובן המילה "קלוס" (Clus) הוא "מקום סגור", המתייחס, כנראה, להיותו מוקף בגבעות. לפי השערה אחרת מקור השם הוא בשם הפרטי הגרמני "קלאוס" או במילה הגרמנית Klause שמשמעותה היא "מעבר בהרים" או "סכר". בגרמנית העיר נקראה קלאוזנבורג ובהונגרית קולוז'וואר.
השם הרומני קלוז' התקבע במיוחד אחרי הכללת טרנסילבניה בתוך ממלכת רומניה בשנת 1918.
ב-1974 השלטון הקומוניסטי הרומני בימי ניקולאה צ'אושסקו שינה את שם העיר ל"קלוז'-נפוקה" תוך שימוש בשם של הקסטרום הרומי ששכן במקום בימי קדם על מנת להדגיש את העבר הרומי והרומני של העיר, מול תביעות רוויזיוניסטיות מצד הונגרים.
היסטוריה
המחוז קלוז' בגרסתו הקודמת (1918–1938) ירש את המחוז ההיסטורי או ה"רוזנות" (קומיטאט) של קלוז', בהונגרית "קולוז'", חלק מממלכת הונגריה. אחרי מלחמת העולם הראשונה עם האיחוד של טרנסילבניה עם רומניה בדצמבר 1918, המחוז ההיסטורי שולב ברומניה תחת השם מחוז קוז'אקנה Județul Cojacna. הוא חזר בשנת 1925 להיקרא "מחוז קלוז'"(Judeţul Cluj). שטחו היה אז של 4,813 קמ"ר ומספר תושביו היה 333,545. היו בו רק שתי ערים: קלוז' והואדין.
בימי הדיקטטורה המלכותית של קרול השני נכלל המחוז יחד עם עוד שישה מחוזות אחרים בתוך אזור מנהלי צפון-מערבי גדול בשם "צינוטול קרישור" (Ţinutul Crișuri), כלומר "חבל נהרות קריש"[1] שבירתו הייתה העיר קלוז'. בעקבות תכתיב וינה משנת 1940 סופח כמעט כל האזור מחדש להונגריה. החלק שנותר ברומניה הסתפח למחוז טורדה (Județul Turda) המחודש.
בתום מלחמת העולם השנייה צפון טרנסילבניה חזרה לרומניה שכבשה אותו יחד עם הצבא הסובייטי. אחרי רפורמה מנהלית שבוצעה על ידי המשטר הקומוניסטי הרומני משנת 1950 כששטח רומניה חולק ל-28 אזורים הקרויים "רג'יונה" (regiune) הוקם "אזור קלוז'" רבתי (Regiunea Cluj) המחולק בעצמו לשישה תת-אזורים, הקרויים "ראיונים", לפי הדגם הסובייטי. האזור קלוז', שכלל בערך את שטחי המחוזות קלוז' וסלאז' של היום, הוגדל מאוחר יותר ומספר ה"ראיונים" שבתוכו הוגדל גם כן. אזור קלוז' הפך לאחד מ-16 אזורים ברומניה "העממית".
המחוז הנוכחי הוקם בעת רפורמה מנהלית נוספת שבוצעה בשנת 1968 בימי שלטונו של ניקולאה צ'אושסקו.
להבדיל מהמחוז שבין מלחמות העולם המחוז הנוכחי כולל גם את רוב שטחיהם של המחוז טורדה וסומש לשעבר, שלא הוקמו מחדש. לעומת זאת, חלק מהמחוז ההיסטורי קלוז' סופח למחוז סלאז' (הנפה (plasa) הידה (Hida) לשעבר עם היישוב סנמיכאיו אלמאשולוי) ולמחוז מורש (הנפה סרמאשו לשעבר, עם 20 כפרים).
סמל המחוז
סמל המחוז קלוז' בשנים בין מלחמות העולםסמל המחוז קלוז' בימי שלטונו של ניקולאה צ'אושסקומפת המחוז קלוז' והמחוזות השכניםבניין האופרה והתיאטרון הלאומי "לוצ'יאן בלאגה" בקלוז'-נפוקה
סמל המחוז, שאומץ בהחלטת הממשלה משנת 2006 מורכב ממגן משולש עם שוליים מעוגלות ומחולק לארבע.
ברבע העליון מימין, על רקע זהוב נראית הזאבה הקפיטולינית בצבע שחור. ברבע בעליון משמאל, על רקע כחול נראה זר חיטה זהוב. ברבע התחתון מימין, על רקע כחול, נמצא ספר פתוח בצבע כסף בהיר. ברבע התחתון משמאל, על רקע זהוב, עומדים זה מול זה שני אריות בצבע שחור, עם לשונות אדומים, התומכים בעץ אלון מושרש, בצבע שחור.
הזאבה הקפיטולינית (פסל שלה נתרם לעיר קלוז' בשנת 1920 על ידי ממשלת איטליה) מסמלת את ההיסטוריה הרומית של האזור, שיש בו כמה יישובים רומיים קדומים: נפוקה (קלוז'), פוטאיסה (טורדה) castra רומיים בטורדה, ג'ילאו, בולוגה, גרלה וקשייו. זר החיטה מסמל את אלומת החיטה שהופיעה בעבר בסמלים של המחוז ומתקשרת למנהגיםפולקלוריים - "העטרה שעל הסומש". הספר בצבע כסף מסמל את התרבות והמדע שהתפתחו באזור מימי הביניים, כולל בתי הדפוס שהוקמו החל מן המאה ה-16, בית הספר הכפרי הראשון שהוקם בכפר ז'וקו במאה ה-14, המכללה הישועית מן המאה ה-16, בית הספר התיכון של הנזירים הפיאריסטים, אוניברסיטת קלוז'. האריות מסמלים את האיחוד הארעי של שלוש הנסיכויות בשנת 1600: ולאכיה, מולדובה וטרנסילבניה - והוא סמל הרלדי שנלקח מחותמו של השליט המאחד, מיכאי האמיץ.
גאוגרפיה
למחוז קלוז' שטח של 6,674 קילומטרים מרובעים, המהווה 2.8% משטח רומניה.
הנוף מורכב מרמה והרים. לפי גודל השטח הוא ממוקם במקום ה-11 בין מחוזות רומניה.
נוף טרנסילבניהכפר סבדיסלההקניון של טורדה
נופים
כרבע (24%) משטח המחוז הוא הררי, ומיוצג על ידי הרי הקרפטים המערביים או בקיצור "הרי המערב" (אפוסן - Munţii Apuseni)
עם גבהים עד 1,900 מטרים והממוקמים בחלק הדרום-מערבי של המחוז. שאר המחוז (76%) כולל את הגבעות והעמקים של רמת הסומש
(Podisul Someşan) והמישור הטרנסילבני. הטראסות והגאיות שבחלק התחתי של הנהרות סומשול מיק (Someşul Mic) (הסומש הקטן) וארייֶש (Arieş) ממלאים את המחזור במישורים.
הידרוגרפיה
המחוז משתרע בעיקר באגן הנהר סומשול מיק וחלקית באגנים של הנהרות ארייש וקרישול רפדה (ה"קְריש המהיר" - Crişul Repede).
קיימים גם אגמים - אגמי מאגר טבעיים, תוצר של גלישות קרקע, ואגמים שנוצרו במחצבות המלח הקדומות. בנוסף נוצרו אגמי מאגר מלאכותיים על ידי בניית סכרים במסגרת המערכת האנרגטית "סומש" ביישובים ג'ילאו, טרניצה ופנטנלה.
דמוגרפיה
ב-1 בינואר2009 מנתה אוכלוסיית המחוז 690,590 תושבים. הצפיפות של האוכלוסין הייתה 103 תושבים על קילומטר מרובע. לפי מספר התושבים, מחוז קלוז' היה בשנת 2001 המחוז השישי בין מחוזות רומניה. בשנת 2011 מנתה אוכלוסיית המחוז 691,106 תושבים וצפיפות האוכלוסין הייתה 100/קמ"ר. להלן ההתפתחות הדמוגרפית:
שנה
אוכלוסיית המחוז
1930
475,533
1956
580,344
1966
629,746
1977
715,507
1992
736,301
2002
702,755
2011
691.106
הרכב אתני
לפי מפקד האוכלוסין משנת 2011 ההרכב האתני של התושבים היה כדקלמן:
במאה ה-16 פעלה זמנית בכפר פליאקו, 8 ק"מ מרחק מהעיר קלוז', אפרכיה נוצרית אורתודוקסית רומנית בשם אפרכיית פליאק. כיום היא בישופות במסגרת מיטרופוליית טרנסילבניה שמושבה בעיר סיביו.
באזור הכפרי בחבל המוצים, בחלק מהמישור הטרנסילבני וממערב לערים דז' וגרלה שולט רוב דמוגרפי רומני.
בעיר קלוז' בימי השלטון הרומני - אחרי 1918 - הוקמו התיאטרון הלאומי הרומני על שם לוצ'יאן בלאגה של קלוז' והאופרה הרומנית של קלוז'. בכפר צ'וצ'ה פועל המוזיאון אוקטביאן גוגה.
הונגרים
פיזור האוכלוסייה ההונגרית בכפרי המחוז קלוז' לפי המפקד משנת 2011: צבע אדום= רוב מעל 80%; כתום= רוב בין 50%–80%; צהוב= מיעוט מעל 20%; כחול= מיעוט בין 10%–20%; אפור= מיעוט מתחת ל-10%
להונגרים יש רוב במספר כפרים - סבדיסלה (51%), סואטו (51%), מולדובנשט (58%), אונגוראש (60%), סנקראיו (75%), איזבורו קרישולוי (80%), וסיק (96%).
במישור הטרנסילבני, בחבל קאולטה או בסקאונול סקוייסקסק אל אריישויוי) כיסא הסקלרי של הארייש קיימים איים של רוב הונגרי.
אחוז גבוה של הונגרים חיים גם בכפרים אגירשו, גרבאו, בוזה (40%–50%), באצ'ו, קפושו מארה וקלראש (30%–40%), פליאקו, פיזשו גרלי וויאישוארה (20%–30%), בונצידה, ז'וקו ומוצ'ו (10%–20%).
חבל קאלוטה (קאלוטאסג) מהווה גוש יותר קומפקטי של יישובים כפריים הונגרים. בירת המחוז, העיר קלוז'-נפוקה (בהונגרית קולוז'וואר), מקום הולדתו של המלך מתיאש הוניאדי שפסלו מתרומם במרכזה, לצד קתדרלת מיכאל הקדוש, ידועה כבירה לא רשמית של המיעוט ההונגרי ברומניה. בה שוכנים מטה המפלגה העיקרית של ההונגרים - האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה, האוניברסיטאות התאולוגיות של הכנסייה הרפורמית ההונגרית ושל הכנסייה האוניטריאנית ההונגרית, האוניברסיטה באבש-בויאי של קלוז', בחלקה דו-לשונית, התיאטרון והאופרה ההונגרית של קלוז'. אוכלוסייה הונגרית חשובה נמצאת גם בערים דז' וגרלה.
גרמנים
בימי מלך הונגריה אישטוואן החמישי אחרי ההרס שנגרם על ידי פלישת המונגולים (טטרים) התנחלו במצודת קולוז'וואר, בגרמנית קלאוזנבורג - קבוצות גדולות של מתיישבים גרמנים שנודעו כסקסונים טרנסילבנים. קלאוזנבורג הייתה אחת משבע המצודות ("בורג") שהעניקו לחבל טרנסילבניה את השם הגרמני "שבע מצודות" Siebenbürgen. במאה ה-15 התארגנה מצודת המלך "קסטרום קלוס". ב-1405 העניק לה הקיסר
זיגיסמונד מלוקסמבורג את המעמד של עיר חופשית. במהלך השנים הפכה קלאוזנבורג למרכז ייצור ומסחר. אוכלוסייתה הייתה באותה תקופה מורכבת מגרמנים, הונגרים ובמידה קטנה, רומנים.
[5]
כיום זאת העיר קלוז'-נפוקה ובה רוב רומני.
צוענים
קלוז'-נפוקה, רחוב המלך פרדיננדארמון באנפי ביישוב רסקרוץ' שבכפר בונצידהטורדה - מראה ממרכז העיר
קהילות הצוענים הגדולות ביותר גרות בכפרים קוז'וקנה (19.7%), פיזשו גרלי (16.5%), קמראשו (15.4%) ובונצידה (15.3%).
יהודים
בעבר, לפני השואה חיו בשטח המחוז הנוכחי כ-20,000 יהודים. הם היוו 17.5% מתושבי העיר דז', % 15.9 מתושבי העיר הואדין, 14.6% מתושבי העיר קלוז' ו-11.3% מתושבי גרלה. בנוסף היה חי מיעוט יהודי גם בעיירות קטנות וביישובים כפריים. רובם נספו בשואה כשבשנת 1944 לפי דרישת גרמניה הנאצית, גורשו לאושווייץ על ידי השלטון ההונגרי ששלט אז באזור.
ארמנים
במאה ה-19 הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בעיר גרלה היו הארמנים. לכן נקראה "עיר הארמנים" Armenopolis או Armenierstadt.
העיר נבנתה בסגנון בארוק על ידי ארמנים שהובאו מחבל מולדובה להזמנת הקיסרות האוסטרית. בגרלה קיימת קתדרלה ארמנית קתולית "השילוש הקדוש".
הרכב האוכלוסייה לפי דת
ב-2012 הרכב תושבי המחוז לפי דת היה כדלהלן, לפי ההצהרות במפקד האוכלוסין.[6]
במחוז קלוז' נמצאו בשנת 2003, 429 יישובים, מתוכם 5 ערים במעמד מוניקיפיום (ברומנית - מוניצ'יפיו), עוד עיר נוספת ו-74 כפרים גדולים (קומונות).
הערים בעלות מעמד מוניקיפיום הן קלוז'-נפוקה, טורדה, דז', קמפיה טורזי וגרלה. העיר הנוספת היא הואדין.
גרמ. Armenierstadt bzw. Neuschloß, הונ. Szamosújvár, ארמ.Հայաքաղաք - Hayakaghak
Huedin - הואדין
9,658
גרמ. Heynod, הונ. Bánffyhunyad
Apahida - אפאהידה
9,341
הונ. Apahida
(Floreşti (Cluj פלורשט (קלוז')
8,605
(גרמ. Sächsisch Fenesch, הונ.Szászfenes
Baciu באצ'ו
8,393
הונ. Kisbács
Gilău - גילאו
8,246
גרמ. Gela, הונ. Gyalu
Aghireșu - אגירשו
7,190
גרמ. Erldorf, הונ. Egeres
(Viișoara (Cluj - ויאישוארה (קלוז')
5,986
גרמ. Erlenmarkt, הונ. Aranyosegerbegy
נתונים מ-1 ביולי 2007
יישובים כפריים גדולים (קומונות)
(Aghireşu (Cluj אגירשו (קלוז')
(Aiton (Cluj איטון (קלוז')
(Aluniş (Cluj אלוניש (קלוז')
Apahida אפאהידה
(Aşchileu Mare (Cluj אשקילאו מארה (קלוז')
(Baciu (Cluj באצ'ו (קלוז')
Băişoara בישוארה
Beliş בליש
(Bobâlna (Cluj בובלנה (קלוז')
Bonţida בונצידה
Borşa בורשה
(Buza (Cluj בוזה
(Căianu (Cluj קייאנו
Călăţele קלצלה
Cămăraşu קמאראשו
Căpuşu Mare קפושו מארה
Căşeiu קשייו
Cătina קטינה
Câţcău קטקאו
Ceanu Mare צ'אנו מארה
Chinteni קינטן
Chiuieşti קיויישט
Ciucea צ'וצ'ה
Ciurila צ'ורילה
Cojocna קוז'וקנה
(Corneşti (Cluj קרונשט (קלוז')
Cuzdrioara קוזדיוארה
(Dăbâca (Cluj דבקה (קלוז')
Feleacu פליאקו
Fizeşu Gherlii פיזשו גרלי
(Floreşti (Cluj פלורשט (קלוז')
Frata פראטה
(Gârbău (Cluj גרבאו (קלוז')
Geaca ג'אקה
(Gilău (Cluj ג'ילאו (קלוז')
(Iara (Cluj יארה (קלוז')
(Iclod (Cluj איקלוד (קלוז')
Izvoru Crişului איזבורו קרישולוי
Jichişu de Jos ז'יקישו דה ז'וס
Jucu ז'וקו
(Luna (Cluj לונה (קלוז')
Măguri-Răcătău מגור-רקטאו
Mănăstireni מנסטירן
Mărgău מרגאו
(Mărişel (Cluj מרישל (קלוז')
(Mica (Cluj מיקה (קלוז')
(Mihai Viteazu (Cluj מיכאי ויטיאזו (קלוז')
Mintiu Gherlii מינטיו גרלי
Mociu מוצ'ו
Moldoveneşti מולדובנשט
(Negreni (Cluj נגרן (קלוז')
Pălatca פלאטקה
Panticeu פנטיצ'או
Petreştii de Jos פטרשטי דה זוס
Ploscoş פלוסקוש
(Poieni (Cluj פויין (קלוז')
(Râşca (Cluj רשקה (קלוז')
Recea-Cristur רצ'ה-קריסטור
Săcuieu סקויאו
(Sănduleşti (Cluj סנדולשט (קלוז')
Săvădisla סבדיסלה
Sâncraiu סנקראיו
(Sânmartin (Cluj סנמארטין (קלוז')
(Sânpaul (Cluj סנפאול (קלוז')
(Sic (Cluj) סיק (קלוז')
Suatu סואטו
Tritenii de Jos טריטני דה ז'וס
Tureni טורן
Ţaga צאגה
[(Unguraş (Cluj אונגוראש (קלוז')
(Vad (Cluj ואד (קלוז')
(Valea Ierii (Cluj ואליה יירי (קלוז')
(Viişoara (Cluj ויאישיוראה (קלוז')
(Vultureni (Cluj וולטורן (קלוז')
כלכלה
כלכלת המחוז קלוז' היא בין הדינמיות שברומניה. כאן רמת ההשקעות הזרות הן בין הכי גבוהות.
העיר קלוז'-נפוקה מאכסנת ענף חשוב של מרכזי מחשוב ומרכזים פיננסיים.
תעשייה ומסחר
במחוז קלוז' פעלו בשנת 2005, 21,155 יחידות פעילות בתעשייה, ענף הבניין, מסחר ושירותים אחרים. הענפים בשולטים במחוז הם המסחר הסיטונאי והקמעונאי, שרותי תחזוקה ותיקון, עסקי נדל"ן, תעשיית עיבוד וענף הבניין.
.jpg)
