סלאז' (מחוז)
Judeţul Sălaj

סמל סלאז'
מדינה	רומניה רומניה
רשות מחוקקת	מועצת מחוז סלאז'
בירת המחוז	זאלאו
תאריך ייסוד	1925
שטח	3,864 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	212,224 (1 בדצמבר 2021)
‑ צפיפות	56.4 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות	47°12′N 23°03′E / 47.2°N 23.05°E / 47.2; 23.05
אזור זמן	UTC +2
http://www.prefecturasalaj.ro
מפת מיקום מפה מפורטת לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

סלאז' (ברומנית: Judeţul Sălaj) הוא מחוז בצפון-מערב רומניה, בחבל טרנסילבניה וקרישאנה (או פרטיום לשעבר). בירת המחוז היא העיר זאלאו ושטח המחוז הוא 3,864.4 קמ"ר (1.6% משטח רומניה). מחוז סלאז' גובל בצפון במחוזות סאטו מארה ומרמורש, במערב ודרום-מערב במחוז ביהור ובדרום, דרום-מזרח ומזרח במחוז קלוז'.

השם ברומנית של המחוז ושל האזור ההיסטורי "סלאז'" מקורו בשמו ההונגרי – סילאג' (Szilágy), שמובנו "עמק הבוקיצות" – הוא מורכב מהמילים ההונגריות:"סיל" (szil) = בוקיצה ו"אג'" (ágy) = מיטה, אפיק.^[1]

האזור יושב על ידי בני אדם מתקופות מאוד מוקדמות. כאן, במויגרד נתגלה מטמון הזהב המסיבי העתיק ביותר ברומניה, שמשקלו 780 גרם. הוא שרד מהתקופה הנאוליתית וכולל פסלי אלים אנתרופומורפיים, סמלי הפוריות. נתגלו בכל המחוז שרידי יישובים דאקים, בסך הכל 14 מטמוני מטבעות וקישוטי כסף דאקיים. דרך המחוז עבר בימי קדם מסלול מסחר הידוע בשם "דרך המלח" ,דרכו הובל מלח מעומק טרנסילבניה ועד למרכז אירופה. יישוב דאקי חשוב נמצא במויגרד (בימי קדם - פורוליסום), ששכן על גבעת מויגרד או מגורה מויגראדולוי. הוא מוזכר על ידי קלאודיוס תלמי בספרו "גאוגרפיה".

אחרי הכיבוש הרומי והתארגנות הפרובינקיה הרומית דאקיה הרומאים קבעו על ההר מסש את ה"לימס" -הגבול - הצפון-מזרחי של האימפריה. לימס זה הפריד את שטחי הפרובינקיה דאקיה ומהאזור שנותר לא כבוש, של הדאקים החופשיים. היו קסטרי רומאיים גם ביישובים בוצ'ום, רומיטה (קרטינאי), טיהאו, סוטורו (אופטטיאנה) ורומנאש (לארגינה).

הכרוניקות הביזנטיות וכרוניקת "גסטה הונגרורום" (מעשי ההונגרים) של אנונימוס מזכירים לראשונה את נוכחות הרומנים (ואלכים) במקומות אלה, את הישויות המדיניות שלהם (הוויבודויות של ג'לו ומנומורוט) וגם מתעדים לראשונה את קיום היישוב זילוק או זלאו. היסטוריונים הונגרים חולקים על אמנותה של הכרוניקה של אנונימוס. ההיסטוריה של המחוז חופפת את זו של אזור פרטיום וטרנסילבניה.

בימי הביניים דרך שטחו של המחוז של ימינו, עברו כמה מדרכי המסחר החשובות שחיברו את מרכז טרנסילבניה עם מערב אירופה:"דרך המלח" ו"דרך הסוחרים". כאן הוקמו על ידי מלכי הונגריה גם ביצורים ראשונים להגנת טרנסילבניה.

כמה מהמלומדים והמנהיגים הפוליטיים החשובים של האוכלוסייה הרומנית בתקופה המודרנית - סימיון ברנוציו, אלכסנדרו פאפיו אילריאן, גאורגה פופ דה בסשט ויוליו מאניו היו ילידי המחוז.

בימי האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1876 הוקם לראשונה מחוז - "רוזנות" בשם סילאג' מאיחוד המחוזות קראסנה (שבירתו הייתה סובצ'טאטה ואחר כך שימלאו סילבאניי) ומרכז סולנוק (שבירתו הייתה זאלאו) והוספת שטחים מהמחוזות דובוקה ואגרג'. בשנת 1910 שטח המחוז סילאג' היה 3,815 קמ"ר ובירתו הייתה זלאו (בהונגרית - זילה). בשנת 1919 המחוז עבר בפועל לשליטת רומניה, מ-1920 גם מבחינה חוקית בהתאם להסכם השלום בטריאנון. תכתיב וינה משנת 1940 החזיר אותו לשליטת הונגריה של הורטי בערך באותם הגבולות. בסיום מלחמת העולם השנייה נכבש האזור על ידי הצבא הסובייטי ביחד עם הצבא הרומני והשטח הוחזר לרומניה, בהתאם להסכמי השלום.

בימי השלטון הקומוניסטי אחרי המלחמה המחוז בוטל ושטחו חולק בין "אזורים" יותר גדולים -בעיקר אזורי קרישאנה וקלוז'. המחוז סלאז' שהוקם מחדש על ידי שלטונות רומניה הקומוניסטית בשנת 1968 כולל את מרבית השטח של המחוז סילאג' הישן, להוציא כמה שטחים בצפון-מערב שנכללו במחוז סאטו מארה ובצפון מזרח - שנכללו במחוז מרמורש.

מחוז סלאז' נמצא באזור התפר בין הרי הקרפטים המזרחיים והרי הקרפטים המערביים הרומנים, אזור הנקרא "הרמה הסומשית" (ברומנית - Platforma Someșană "פלטפורמה סומשאנה") לפי שם הנהר סומש (בהונגרית -סמוש) מבחינת נופים, המחוז הוא אזור של גבעות ובקעות לאורך הנהרות אלמש, אגריז', סומש, קרסנה וברקאו. בדרום-מערב קיימים גם הרים - שני הענפים הצפוניים של הקרפטים המערביים הרומנים עם הרכס מסש ופסגת מגורה פריאי (Măgura Priei) (996 מ') ורכס פלופיש עם פסגת מגורה מארה' (Măgura Mare) (918 מ'). הבקעות מפוזרות ברחבי המחוז והן אזורים חקלאיים שבהם מתרכזים יישובים רבים.

הנהרות מפוזרים באופן אחיד על כל שטח המחוז, עם מעט אגמים טבעיים. לעומת זאת מתהווים יותר ויותר תכופות אגמים מלאכותיים. הנהרות החשובים של המחוז הם סומש, קרסנה, בקראו (Barcău), אלמש, אגריז' וסלאז'. במחוז נמצא גם מאגר המים של הסכר ורשולץ על נהר קרסנה.

המחוז ניתן בהשפעתם הישירה של מסות האוויר מן המערב. האקלים השולט הוא ממוזג יבשתי. תנועות מסות האוויר בגבהים, הנוף באמצעות צורותיו וגובהו, יוצרים הבדלים אקלימיים בין מערב המחוז ולמזרחו, ומצד שני, בין היחידות הגאו-מורופולגיות. הטמפרטורות הממוצעות השנתיות הן בין C°‏ 8–9. בחלקו הגדול של המחוז, כשהיוצא מן הכלל הוא בהרי מסש ופלופיש, וכן בגבעות הגבוהות סימישנה-גרבואו, שבהם הטמפרטורות הממוצעות השנתיות הן בין C°‏ 6–8. המשקעים הממוצעים השנתיים מונים 600–800 מילימטרים. הערכים הגבוהים ביותר במחוז הושגו בהרי מסש ופלופיש, ופחות מכך בבקעת אלמש - אגריז' ובעמק הסומש.

הצומח במחוז עתיר יערות נשירים - יערות אשורים ואלונים יישובים, הכוללים בתוכם עצי אשור, עצי Carpinus, אלונים יישובים, עצי אלון, אלונים שסועים, תרזות, עצי מילה, עצי דולב הרריים, בוקיצות.

בשנת 2002 חיו במחוז סלאז' 248,407 תושבים עם צפיפות של 64/קמ"ר. ב-50 השנים האחרונות מספר התושבים ירד באזור זה, שהוא בעל רוב כפרי. גם בימינו כ-60% מהאוכלוסייה גרה בכפרים ורק 40% בערים. בשנת 2002 ההרכב האתני של האוכלוסייה היה כדלקמן: 71.23% רומנים, 23.04% הונגרים, 5.05% צוענים ו-0.55% סלובקים.

לפי השייכות הדתית - 66.65% נוצרים אורתודוקסים, 19.6% נוצרים רפורמים (קלוויניסטים), 2.6% נוצרים רומיים-קטוליים, 2.8% יוונים קתוליים רומנים, 6.8% - נוצרים נאו-פרוטסטנטים המשתייכים לכנסיות שונות, השאר - 1.4%. 99.8% הצהירו השתייכויות דתיות, בעוד אנשים שהצהירו כי הם אתאיסטים או חסרי דת היו 0.2%. הנתונים משנת 2011: מספר כלל התושבים - 224,384:^[2]

דת	תושבים	אחוז
נצרות אורתודוקסית	138,032	64.4%
נצרות רפורמית	42,128	19.6%
פנטקוסטליזם	10,358	4.8%
נצרות בפטיסטית	8,293	3.9%
נצרות יוונית-קתולית	5,726	2.7%
נצרות רומית-קתולית	5,340	2.5%

קבוצה אתנית	תושבים	%
רומנים	148,396	60.1
הונגרים	50,177	26.4
צוענים (רומה)	15,004	6.7
סלובקים	1,118	0.54
קבוצות אתניות אחרות	9,689
לא הצהירו על מוצאם האתני	9,467

מפקד אוכלוסין[3]		קבוצה אתנית
שנה	תושבים	רומנים	הונגרים	צוענים	גרמנים	סלובקים	יהודים	אחרים	לא מוגדרים
1930	240,778	167,936	55,611	4,446	204	4,539	7,749	249	44
1956	271,989 13%+	199,900 19%+	66,935 20.4%+	2,092 52.9%−	40 80.4%−	2,154 52.5%−	772 90%−	83	13
1966	263,103 3.3%−	194,790 2.6%−	63,850 4.6%−	1,779 15%−	72 80%+	2,357 9.4%+	88 88.6%−	130	37
1977	264,569 0.6%+	194,420 0.2%−	64,017 0.3%+	3,920 120.3%+	122 69.4%+	1,929 18.2%−	40 54.5%−	120	1
1992	266,797 0.8%+	192,552 1%−	63,151 1.4%−	9,224 135.3%+	146 19.7%+	1,608 16.6%−	24 40%−	92	–
2002	248,015 7%−	176,671 8.2%−	57,167 9.5%−	12,544 36%+	102 30.1%−	1,366 15%−	12 50%−	140	13
2011	224,384 9.5%−	148,396 16%−	50,177 12.2%−	15,004 19.6%+	57 44.1%−	1,118 18.2%−	5 58.3%−	160	9,467

באוקטובר 2011 אוכלוסיית המחוז סלאז' מנתה 224,384 תושבים עם צפיפות של 58 תושבים קמ"ר. ברמה ארצית היה אחד המחוזות עם המספר הקטן ביותר של תושבים. ^[4] רק 39.3% מהאוכלוסייה (88,259 תושבים) התגוררה בערים ו-136,125 באזורים הכפריים. .

הכלכלה מתאפיינת בשילוב של חקלאות ותעשייה. החברות העיקרית הפועלות במחוז הם:"טנאריס", "מישלן", "חנה כלים"(עם פרק תעשייה בנושפלאו), "יורו אקטיב" (מסחר דלק), "טרייד אוונגרד", "פלורל קומרס".

במחוז פועלים מפעלים לתעשייה קלה, ייצור מכונות וציודי תעשייה, מזון, רהיטים. במיוחד מצטיין ענף ייצור הצינורות (חברת "טנאריס")

בסוף שנת 2014 השטח החקלאי של המחוז היה 2,389,500 דונם מתוכו - 1,205,590 דונם שטח מעובד, 743,400 דונם כרי מרעה, 366,590 דונם שטחי חציר ו 73,920 דונם כרמים ופרדסים. ב-2015 נספרו במחוז סלאז' 30,850 ראשי בקר, 64,985 חזירים, 375,232 כבשים ועזים, 806,436 עופות ו-33,550 כוורות דבורים . התוצרת החקלאית כוללת בעיראק דגן, תפוחי אדמה, וירקות. בין הפירות במקום הראשון ממוקמים תפוחי העץ, אחר כך שזיפים, דובדבנים, דובדבנים חמוצים. בתוצרת שמקורם בבעלי החיים במקום הראשון נמצא חלב פרה ותאו, ואחר כך הצמר והדבש.^[5]

בראשות המחוז סלאז' עומדת מועצת המחוז המורכבת מ-30 חברים ("יועצים"). בעקבות הבחירות המקומיות ב-2020, יושב ראש מועצת המחוז הוא דינו ינקו-סלז'אנו (המפלגה הלאומית ליברלית), הפרפקט הוא תומה דן. הרכב מועצת המחוז הוא כדלהלן:

	מפלגה	חברים	הרכב המועצה
	המפלגה הלאומית ליברלית (PNL)	11
	המפלגה הסוציאל-הדמוקרטית (PSD)	10
	האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR/RMDSZ)	7
	האיחוד "הצילו את רומניה" (USR)	2

למחוז יש רשות עירונית (מוניצ'יפיו), שלוש ערים ו-90 כפרים גדולים (קומונות):

בירת המחוז: זאלאו - 62,927 תושבים (2002)

• ז'יבואו (Jibou)
• צ'הו סילבאניי (Cehu Silvaniei)
• שימלאו סילבאניי (Şimleu Silvaniei)

אגריז' - Agrij אלמאשו - Almaşu בבן (סלאז') - Băbeni (Sălaj) בלאן (סלאז') - Bălan, Săla בנישור - Bănişor בנסאט - Benesat בבוטה - Bobota בוקשה (סלאז') - Bocşa, Sălaj בוגיש - Boghiş בוצ'ום (סלאז') - Buciumi, Sălaj קאמר - Camăr קרסטלק - Carastelec קיאשד - Chieşd צ'יזר - Cizer קושייו - Coşeiu

קראסנה (סלאז') - Crasna, Sălaj קריאקה - Creaca קרישן - Crişeni קריסטולץ - Cristolţ קוזפלאק - Cuzăplac דוברין (סלאז') - Dobrin, Sălaj דראגו - Dragu פילדו דה ז'וס - Fildu de Jos גלגאו - Gâlgău גרבואו - Gârbou האלמשד - Halmăşd הרקליאן - Hereclean הידה (סלאז') - Hida, Sălaj הורואטו קראסניי - Horoatu Crasnei איליאנדה - Ileanda

איפ (סלאז') - Ip, Sălaj לטקה - Letca לוזנה (סלאז') - Lozna, Sălaj מיירישטה - Măerişte מארקה (סלאז') - Marca, Sălaj מסשני דה ז'וס - Meseşenii de Jos מירשיד - Mirşid נפראדיה - Năpradea נושפאלאו - Nuşfalău פריצ'יי - Pericei פלופיש - Plopiş פויאנה בלנקי - Poiana Blenchii רומנאש - Românaşi רוס (סלאז') - Rus, Sălaj סלציג - Sălăţig

סג - Sâg סנמיכאיו אלמאשולוי - Sânmihaiu Almaşului סומש - אודורהיי Someş-Odorhei סורדוק - Surduc שמשוד - Şamşud שרמשאג - Şărmăşag שימישנה - Şimişna טרזניה - Treznea ולקאו דה ז'וס - Valcău de Jos ורשולץ - Vârşolţ זאלהה - Zalha

• Iorgu Iordan: Toponimia românească, p. 104

• אתר האינטרנט הרשמי של סלאז'
• סלאז', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

מחוזות רומניה
אולט • אילפוב • אלבה • ארג'ש • ארד • בוזאו • ביחור • בוטושאן • ביסטריצה-נסאוד • בקאו • בראשוב • בראילה • גאלאץ • גורז' • ג'יורג'יו • דולז' • דמבוביצה • ולצ'אה • וסלוי • ורנצ'אה • חונדוארה • חרגיטה • טולצ'אה • טימיש • טלאורמן • יאלומיצה • יאשי • מורש • מחדינצי • מרמורש • ניאמץ • סאטו מארה • סוצ'אבה • סיביו • סלאז' • פרחובה • קובאסנה • קונסטנצה • קלוז' • קלראש • קרש-סברין