נילס קרל דניאל בילדט נולד ב-1949 בהלמסטאד, האלאנד, בן למשפחת אצילים ממוצא נורווגי-דני-שוודי, שהתיישבה מזה זמן רב במחוז בוהוס.
גיליס בילט, סבו של סבו כיהן כראש ממשלת שוודיה בשנים 1889-1886
האב, דניאל (2010-1920) היה קצין (מייג'ור) בגדוד האלאנד לשעבר של הצבא השוודי וכיהן כמנהל הלשכה לחינוך של ההגנה האזרחית. הוא נשא לאשה בשנת 1947 את קרסטין אנדרסון-אלוו. לבילדט אח צעיר בשם נילס.
בילדט למד באוניברסיטת סטוקהולם אך לא סיים את חובותיו האקדמיים. בתחילת שנות ה-70 כיהן כראש התאחדות הסטודנטים השוודים הקונסרבטיבים-ליברלים, ארגון סטודנטים ימין-מרכז. בילדט תמך בפרויקט האיחוד האירופי והצטרף לתנועת הנוער "Young European Federalists" (אנ') כדי להראות את מחויבותו לרעיון. בהמשך מונה לסגן הנשיא של הקבוצה השוודית בתנועה.
בילדט נבחר לראשונה לפרלמנט השוודי בבחירות של 1979 ושירת כמזכיר המדינה לתיאום מדיניות בממשלה שהוקמה. היה לראש המפלגה השמרנית ב-1986. ב-1991 הסוציאל-דמוקרטים הפסידו לקואליציה בת 4 מפלגות בהנהגת בילדט.
ראש ממשלה
ב-4 באוקטובר 1991 מונה בילדט לראש ממשלת שוודיה והיה לראש הממשלה הקונסרבטיבי הראשון מזה 61 שנה. מדיניות הממשלה שלו התרכזה בליברליזציה ורפורמה בכלכלה השוודית והפיכתה של שוודיה לחברת האיחוד האירופי. המדיניות יצרה דיון ציבורי בשאלת קבלת אמנת האיחוד האירופי, אף על פי שהחלו לעסוק בנושא עוד בשנה האחרונה לכהונת הממשלה הסוציאל-דמוקרטית. בילדט חתם על קבלת האמנה בפסגת האיחוד האירופי בקורפו שביוון, ב-23 ביוני 1994.
החלו ביישום של רפורמות כלכליות כגון שוברי חינוך, הנהגת ליברליזציה בשוקי האנרגיה והטלקומניקציה (טכנולוגיה לתקשורת אלקטרונית למרחקים) והפרטת חברות ממשלתיות ותחום הבריאות. היעילות של הממשלה נפגעה פעמים רבות בשל מריבות פנימיות, הידועה שבהן בבניית גשר ארסונד.
תקופה הכהונה הושפעה ממשבר כלכלי חריף. בנובמבר 1992 המשבר הגיע לשיאו כששוודיה נטשה את מנגנון שער החליפין האירופי ונתנה לשער הקרונה לעלות, לאחר שהגנה על שער החליפין הקבוע במחיר גבוה מאוד. ההגנה על הקרונה הביאה לביקורת מצד חלק מהציבור. במהלך המשבר נערך משא ומתן לצמצום חירום עם הסוציאל-דמוקרטים. האמצעים שננקטו עזרו לצמצום החוב הציבורי בשנים 1994 ו-1995 וייתכן שגם תרמו להחזרת הצמיחה בשנים העוקבות.
בבחירות של שנת 1994 ניצחו הסוציאל-דמוקרטים ובילדט כיהן כראש האופוזיציה עד שנת 1999.
מלחמות הבלקן
בילדט ומוחמד זריף, שר החוץ של אירן, 2 בפברואר 2014
לאחר סיום כהונתו כראש ממשלה החל בילדט לפעול כמתווך במלחמות הבלקן והיה לשליח מיוחד של האיחוד האירופי ליוגוסלביה לשעבר החל מיוני 1995, יושב ראש משותף בוועדת השלום בדייטון בנובמבר 1995 ולנציג העליון של בוסניה והרצגובינה מדצמבר 1995 עד יוני 1997 מיד בסיום מלחמת בוסניה. בין השנים 1999–2001 כיהן כשליח מיוחד של מזכ"ל האו"ם לבלקן.
בילדט הוכרז כאישיות בלתי רצויה במספר מדינות בשל התבטאויות שלו כנגד ממשלות אחדות. בין ההתבטאויות נמנות התבטאות בקרואטיה, שם "איבד את האמינות הנדרשת עבור תפקיד של מתווך לשלום" כיוון שטען שנשיא קרואטיה לשעבר פרניו טוג'מן אשם בפשעי מלחמה[1].
קוסובו הכריזה חד צדדית על עצמאות מסרביה ב-17 בפברואר 2008, ללא הסכמת וועדת הביטחון של האו"ם. שוודיה הכירה בה ב-4 במרץ 2008[2] וב-8 במרץ 2008 בילדט היה לשר החוץ הראשון שביקר רשמית בקוסובו מאז הכריזה על עצמאותה[3].
שר חוץ
ב-6 באוקטובר 2006 בילדט מונה לשר החוץ בקבינט של פרדריק ריינפלט. המינוי היה מהלך מפתיע כיוון שבילדט כיהן בעבר הן כראש ממשלה והן כיו"ר המפלגה השמרנית. יתר על כן, בילדט וריינפלט לא הסתדרו היטב בעבר. הוא מונה מחדש למשרה לאחר בחירות 2010.
מחלוקות וביקורות
מפלגות האופוזיציה, פוליטיקאים ועיתונאים העלו ספקות באשר להתאמתו של בילדט לתפקיד שר החוץ של שוודיה בשל עמדתו האישית לגבי עניינים בינלאומיים וכן פעילותו הפרטית כאיש עסקים בעל עניין בחברת הגז הרוסית "גזפרום" ובחברת הנפט השוודית "לונדין פטרוליום".
פעילותה של לונדין פטרוליום בסודאן
בילדט מונה לדירקטור חברת לונדין בשנת 2000[דרוש מקור]. בשנת 1997 יצרה לונדין תאגיד, בשיתוף עם החברות "Petronas Carigali Overseas Sdn Bhd" המלזית, "OMV (Sudan)
Exploration GmbH" האוסטרית ו-"Sudapet Ltd" (שבבעלות ממשלת סודאן) על הסכם זיכיון לכריית נפט. התאגיד של לונדין הואשם בכך שהיה מעורב בעקיפין בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו בידי ממשלת סודאן בשטח הזיכיון (אנ') וכוללים בין היתר תקיפות אזרחים, אונס, ביזה, שריפת אמצעי הישרדות וכפיית מעבר באופן אלים[4]. אף על פי שההאשמות גובו בדו"ח מיוחד של האו"ם[5] וחקירה מטעם ממשלת קנדה, בילדט ניצח בוויכוח הציבורי בשוודיה ואיפשר ללונדין להמשיך בפעילותה בסודאן. ביוני 2010 הקואליציה האירופאית לנפט בסודאן פרסמה דו"ח בשם "Unpaid Debt"[4] שטען שבילדט קשור בעקיפין לפשעי המלחמה שבוצעו. חברת הנפט השוודית הכחישה שעשתה כל פשע, אך התובע הציבורי בשוודיה פתח בחקירה פלילית לאחר שלמד את הדו"ח. בעקבות החלטת התובע הציבורי, חברי פרלמנט מהאופוזיציה בשוודיה דרשו מבילדט להתפטר אך הוא סירב[6]. בדו"ח שפרסם, הטיל משמר זכויות האדם אחריות לפשעים שבוצעו על חברת הנפט לונדין וטען שלא נעשתה הגליה בכפייה של תושבים מאזור הזיכיון עד שנת 1998, השנה שבה לונדין ביססה את עצמה בסודאן[7].
מלחמת בוסניה
בילדט וריצ'רד הולברוק לפני שיחות השלום בבוסניה והרצגובינה באוקטובר 1995
בילדט התנגד להתערבות צבאית וביקר את ראש ממשלת בריטניה לשעבר, מרגרט תאצ'ר, שקראה ב-1993 לנאט"ו להתערב כנגד הכוחות הסרביים בוסניים. הוא גם ספג ביקורת על פעילותו כמתווך במלחמת בוסניה והואשם בכך שבמהלך כהונתו כראש ממשלה התעלם מהטיהור האתני ורצח העם שביצעו הכוחות הסרבים-בוסנים כנגד אזרחים קרואטים ובוסניאקים. הסאנדיי טיימס תיאר את בילדט ומנהיגים אירופאים אחרים כ"רובוטים גמדיים פוליטיים" ואת הקבלה שלהם את רצח העם המתחולל כ"מבישה".
לאחר מינויו לשליח מיוחד של האו"ם ליוגוסלביה הואשם באדישות כלפי הטבח בסרברניצה, בו נרצחו מעל 8000 בוסניאקים. ממשלות בעולם ביקרו את בילדט על חוסר אפקטיביות ועל כך שהוא קשור מדי לסרבים בבוסניה וסרביה. עוד הואשם שבמהלך פגישה ב-15 ביולי 1995 בבלגרד עם נשיא סרביהסלובודן מילושביץ' ומפקד הצבא הסרבי-בוסני ראטקו מלאדיץ' לא הזכיר את רצח העם המתרחש.
לאחר שחרורה המוקדם של פושעת המלחמה ביליאנה פלאבשיץ' מהכלא השוודי ב-2009, דווח לוועדת החוקה השוודית כי בילדט אינו מוסמך לקחת חלק בהחלטה כזו. בילדט הואשם במעורבות אישית במקרה וקשר אישי קרוב לפלאבשיץ'. בילדט העיד לטובת פלאבשיץ' במשפטה בהאג ב-2002 ושיבח את פעולותיה טרום המלחמה.
המזרח התיכון
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסר מידע על האשמות בלוביסטיות בעניין עיראק.
ב-8 באפריל 2008, במהלך ביקורו בישראל וברשות הפלסטינית, התראיין בילדט לרדיו הממלכתי השוודי שם השיב לשאלה האם ניתן להגיע להסכם שלום ללא מעורבות חמאס, שנותר תחת חרם בינלאומי. בתגובה ענה בילדט שממשלה של הפת"ח מהצד הפלסטיני תוכל לעשות שלום ללא החמאס, בדיוק כמו שהצד הישראלי יוכל לעשות שלום בלי נתניהו, שהתנגד כמו חמאס לפתרון שתי המדינות. גורמים ישראלים גינו את ההשוואה ותיארו אותה כ"חוסר הבנה בענייני המזרח התיכון" ו"שערורייה", בשל ההשוואה בין נתניהו והחמאס כגורמים שווים[8].
ב-2009 פרסם העיתון השוודי "אפטונבלאדט" תחקיר לפיו ישראל, באמצעות צה"ל, הורגת פלסטינים לצורך סחר באבריהם ("קציר איברים"). שגרירת שוודיה בישראל גינתה את הכתבה אך בילדט שכיהן כשר החוץ השוודי התנער מהגינוי[9]. בילדט ציין שאינו מוכן לגנות את העיתון בשל חופש הביטוי[10].
המלחמה בדרום אוסטיה
לאחר סיום המלחמה בדרום אוסטיה כתב בילדט בבלוג שהסיבה של רוסיה להתערב באזור, הנובעת מדאגה לרווחת האוכלוסייה הרוסית באזור, דומה לסיבה של גרמניה הנאצית לסיפוח חבל הסודטים[11]. ברוסיה הגיבו בחריפות ומשרד החוץ של רוסיה הודיע שבילדט אינו רצוי יותר ברוסיה. בילדט קרא לעצמאות דרום אוסטיה "בדיחה" וטען שהיא תיתמך רק בידי מדינות "אומללות".
ויקיליקס
ויקיליקס פרסם מסמכים אמריקאיים מסווגים בהם דיפלומטים אמריקאים מתארים את בילדט כ"עקשן", "יהיר" ובעל "יכולות פוליטיות מוגבלות". לפי המסמכים, בילדט סבור שהוא בעל כוח והשפעה רבים ממה שיש לו ולכן הומלץ לנשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש ולדיפלומטים אמריקאיים להפגין התרשמות מבילדט.
דווח בעבר כי ויקיליקס מחזיקה במסמכים על פיהם בילדט הוא מרגל אמריקאי. חלק מהמקורות טענו שוויקיליקס פועלת בסחטנות במטרה למנוע את הסגרת מייסדה, ג'וליאן אסאנג'[12].
באוגוסט 2012 בילדט טען ששר החוץ האקוודורי "חי בסרט" כיוון שהעניק מקלט מדיני לאסאנג'[13]
יועץ לגורמים ממלכתיים ופרטיים
באמצע מאי 2015 התמנה בילדט חבר במועצה המייעצת הבינלאומית לררפומות הפועלת לצדו של נשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו. זו קבוצת יועצים זרים האמורים לסייע לממשל האוקראיני לשפר את הכלכלה ואת הביטחון שנפגעו בעקבות הסכסוך המזוין במדינה עם הכוחות הפלגניים הפרו-רוסים.
בילדט התמנה גם כיועץ לקבוצת ההשקעות הרוסית לטר אואן (LetterOne) שנוסדה ב-2013 על ידי האוליגרך הרוסי מיכאיל פרידמן ושמושבה בלוקסמבורג.
חיים פרטיים
קרל בילדט היה נשוי שלוש פעמים: בשנים 1974–1975 עם קרסטין זטרברג, בשנים 1984–1997 עם מיה בוהמן (בתו של מנהיג מפלגת המתונים ושר הכלכלה לשעבר גסטה בוהמן, והחל משנת 1998 עם אנה מריה לבית קוראצה. יש לו שלושה ילדים:שניים מנישואיו השניים ואחד מנישואיו הנוכחיים.
פעילות אינטרנטית
בילדט הוא תומך ותיק בתקשורת אינטרנטית. ב-4 בפברואר 1994 שלח דואר אלקטרוני לנשיא ארצות הברית, ביל קלינטון. זה היה המסר האלקטרוני הציבורי הראשון שהועבר בין שני ראשי ממשלות. בדואר האלקטרוני הוא שיבח את החלטת קלינטון להסיר את איסור הסחר עם וייטנאם. באותה השנה הוא החל במשלוח דיוור אלקטרוני שבועי, שירות שהיה פעיל עד 2005. הבלוג הנוכחי שלו, אותו פתח ב-2007, הוא אחד הבלוגים הפוליטיים הנצפים ביותר בשוודיה.
