טאגה פריטיוף ארלנדר (בשוודית: Tage Fritjof Erlander, האזנהⓘⒾ; 13 ביוני 1901 – 21 ביוני 1985) היה מדינאי ופוליטיקאי שוודי שכיהן כראש ממשלת שוודיה בין השנים 1946–1969. הוא היה מנהיג מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של שוודיה ועמד בראש הממשלה במשך 23 שנים, הכהונה הארוכה ביותר שהייתה אי פעם במדינה דמוקרטית. עובדה זו הפכה את ארלנדר להיות ידוע בתור "ראש ממשלת שוודיה הארוך ביותר" - הן מבחינת קומתו הפיזית הרמה - 192 ס"מ - והן מבחינת תקופת כהונה (המילה השוודית "lång" מתייחסת גם למילה ארוך וגם למילה גבוה)[1].
ב-1944 הצטרף ארלנדר לממשלתו השלישית של פר אלבין הנסון בזמן מלחמת העולם השנייה ותפס את מנהיגות מפלגת הסוציאל-דמוקרטים לאחר מותו של הנסון בחודש אוקטובר 1946 תוך שמירה על עמדת מפלגתו כמפלגה הדומיננטית בשוודיה. ארלנדר, שהיה ידוע במתינותו, בפרגמטיזם ובהתבטלות, ביקש לעיתים קרובות את הסכמת האופוזיציה הליברלית-שמרנית למדיניותו. עד שנות ה-60 של המאה ה-20 היו המיסים בשוודיה נמוכים יותר מאשר בארצות הברית[2].
במשך רוב זמנו בשלטון, ניהל ארלנדר ממשלת מיעוט בראשות סוציאל-דמוקרטים. בין 1951 ל-1957 הוא ניהל קואליציה עם ליגת האיכרים. הסוציאל-דמוקרטים החזיקו ברוב המושבים בבית עליון של הריקסדאג במשך רוב הזמן, וזה אפשר לארלנדר להישאר בשלטון לאחר הבחירות הכלליות ב-1956, כאשר מפלגות הימין זכו ברוב.
בבחירות הכלליות ב-1968 זכה בניצחון השביעי והמצליח ביותר שלו, כאשר הסוציאל-דמוקרטים זכו ברוב מוחלט במושבי הפרלמנט. הוא התפטר בשנה שלאחר מכן במהלך תהליך של רפורמה חוקתית גדולה, והוא הוחלף על ידי ידידו אולוף פלמה.
ביוגרפיה
הוא נולד ב-13 ביוני 1901 בקומין רנסטר הנמצא במחוז ורמלנד. אביו, אריק גוסטב ארלנדר (1859–1936) היה מורה בית ספר. במקור, שם המשפחה המקורי של אביו היה אנדרסון, אבל הוא שינה את שמו לארלנדר, לאחר ששמו הפרטי של אביו ארלנד. אמו הייתה אלמה, לבית נילסון (1869–1961). מצד סבתא שלו, מוצאו של ארלנדר הוא פיני. כסטודנט באוניברסיטת לונד היה ארלנדר מעורב מאוד בפוליטיקה של האוניברסיטה. הוא סיים את לימודי הפוליטיקה והכלכלה בשנת 1928. משנת 1928 עד 1929 סיים את שירות החובה שלו בכוחות המזוינים של שוודיה, ובסופו של דבר המשיך למילואים. ארלנדר היה חבר צוות המערכת של האנציקלופדיה "סוונסק אופלאגבק" מ-1929 עד 1938.
ארלנדר נבחר למועצת העירייה בלונד בשנת 1930, נבחר לפרלמנט ב-1932 והתמנה למזכיר המדינה במשרד הרווחה ב-1938. כמזכיר המדינה במשרד הרווחה ארלנדר היה אחד מהאחראים להקמת מחנות מעצר בשוודיה במהלך מלחמת העולם השנייה. במחנות, שנשמרו בסתר מפני הציבור השוודי, נכלאו אנשים ממיעוטים אתניים שונים וכן מתנגדים פוליטיים, בעיקר קומוניסטים ואוהדי ברית המועצות.
ארלנדר הצטרף לממשלה ב-1944 כשר בלי תיק. כאשר ראש הממשלה פר אלבין הנסון מת באורח פתאומי ב-1946, נבחר ארלנדר באופן בלתי צפוי כממשיכו ולאחר מכן גם כמנהיג המפלגה.
הוא שמר על עמדת הסוציאל-דמוקרטים בשלטון, ולאחר מכן הוא הקים קואליציה עם ליגת האיכרים בין השנים 1951–1957. יחסי העבודה שלו עם מנהיג המפלגה, גונאר הדלונד (שר הפנים בממשלה הקואליציונית), ידועים כטובים.
תחת ימי כהונתו של ארלנדר נחקקו עמודי התווך של מדיניות הרווחה השוודית בין השנים 1946 ו-1947. באותן השנים נחקקו שלוש רפורמות עיקריות שהביאו לזכות לפנסיה בסיסית, קצבאות ילדים כלליות וכיוצא בזה. מועצת השיכון הארצית הוקמה כסמכות המרכזית המספקת הלוואות מסובסדות, בעוד שהמועצה הארצית של שוק העבודה הוקמה כדי לתאם בין משרדי ההעסקה המקומיים המולאמים.
שאלת הנשק גרעיני כאמצעי להרתעה מתקיפה צבאית אפשרית נותרה שנויה במחלוקת בקרב החברה השוודית ובקרב הסוציאל-דמוקרטים. העניין הניע הסכמים דיפלומטיים עם ארצות הברית, והבטיחה התערבות אמריקאית במקרה של פלישה צבאית. שוודיה חתמה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ב-1968, ובכך הפסיקה את ההתעסקות בפיתחו נשק גרעיני .
עם התפטרותו מראשות הממשלה ב-1969 הוחלף על ידי אולוף פלמה בן ה-42, שאף שהיה רדיקלי יותר בדעותיו והיה במובנים רבים תלמידו ובן חסותו של ארלנדר. בשנים 1972–1982 פרסם ארלנדר את זיכרונותיו בשישה כרכים. הוא נפטר ב-21 ביוני 1985 בגיל 84.
פרס טאגה ארלנדר - האקדמיה המלכותית השוודית למדעים מעניקה לכבוד הנצחתו, פרס לאומי למחקר במדעי הטבע והטכנולוגיה בארבעה תחומים (פיזיקה, כימיה, טכנולוגיה וביולוגיה).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
