PROFILPELAJAR.COM

פסוקים	שמות, י"ח, א' – כ', כ"ב
מספר פסוקים	75
מספר תיבות	1,105
תוכן	יתרו וציפורה מצטרפים למחנה, עצת יתרו, שלושת ימי ההגבלה, מעמד הר סיני
	מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
אמונה באלוהים, מצוות קידוש השבת בדברים, כיבוד אב ואם	עבודה זרה, עשיית פסל, השתחוויה לעבודה זרה, שבועת שווא, מלאכה בשבת, רצח, ניאוף, גנבת אדם, עדות שקר, חמידה, עשיית צורת אדם, בניית המזבח באבנים מסותתות, עלייה למזבח במדרגות
	הפטרה
אשכנזים ואיטלקים	ישעיהו, ו', א' – ז', ו', ומוסיפים ישעיהו, ט', ה'–ו'
ספרדים וחב"ד	ישעיהו, ו', א'–י"ג
תימנים	ישעיהו, ו', א'–י"ג, ומוסיפים ישעיהו, ט', ה'–ו'

פרשת יִתְרוֹ היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק י"ח, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ', פסוק כ"ב.

הפרשה נפתחת בהגעתו של יתרו חותן משה למחנה ישראל יחד עם אשתו ציפורה ובניו, ובעצת יתרו למינוי השופטים לצד משה. רוב הפרשה עוסק בסיפור המכונן של מעמד הר סיני, עשרת הדיברות וקבלת התורה על ידי בני ישראל. בסיום הפרשה ישנן מספר מצוות הקשורות לפולחן ה'.

את פרשת יתרו קוראים בשבת בין התאריכים י"ז בשבט-כ"ד בשבט.

תוכן הפרשה

יתרו וציפורה

יתרו חותן משה מגיע אל מחנה בני ישראל עם ציפורה אשת משה וילדיה, גרשם ואליעזר. זהו המקום הראשון בתורה בו נזכר אליעזר בשמו, והתורה מנמקת את נתינת השם: "כִּֽי־אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה". משה יוצא לקראתו מקבל את פניו והם שואלים איש לרעהו לשלום. משה מספר ליתרו על הנסים שנעשו ביציאת מצרים, ויתרו בתגובה מהלל ומשבח את האלוהים. הפרשנים נחלקו מתי התרחש המאורע. יש המפרשים את הכתובים כסדרם ואומרים כי הוא התרחש בין מלחמת עמלק לבין מתן תורה, ויש הסבורים שהסיפור על יתרו התרחש בפועל לאחר מעמד הר סיני.

ערך מורחב – עצת יתרו

למחרת רואה יתרו כיצד משה שופט את העם לבדו, העם עומד וממתין מהבוקר ועד הלילה לתורו. יתרו אומר למשה שבאופן זה אי אפשר לתת מענה לצורכי המשפט, וכן הדבר יתיש את כוחו של משה. הוא מציע לו למנות מערכת שופטים היררכית שמשה בראשה. לפי ההצעה ימונו אחראים לכל עשרה אנשים או בתי אב שיכונו "שרי עשרות", מעל השופט הזה יהיה אחראי של חמישים ומעל "שרי מאות" ו"שרי אלפים". את השאלות יפנו אל שרי העשרות ובמקרה הצורך יעלו אל האחראי שמעל ועד לשרי האלפים. במקרים שאין פתרון אצל שרי האלפים יגיעו לשאול את משה. משה ממנה את השופטים, ויתרו חוזר לארצו.

מעמד הר סיני

ערך מורחב – מעמד הר סיני

בני ישראל נוסעים מרפידים למדבר סיני וחונים למרגלות הר סיני בתחילת החודש השלישי. משה עולה אל ההר ומקבל מסר מאלוהים לבני ישראל:

וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

— שמות, י"ט, ג'–ו'

בני ישראל עונים: "כל אשר דיבר ה' נעשה", ומשה משיב את דברי העם אל ה'. בתגובה, ה' אומר: "הנה אנכי בא אליך בעב הענן, בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם-בך יאמינו לעולם". משה מכין אותם לקראת קבלת התורה.

ערך מורחב – שלושת ימי ההגבלה

ה' מצווה את משה להכין את ישראל לקראת ההתגלות – הם מצווים להתקדש ולהיטהר, וכן להישמר מלעלות ואף מלגעת בהר סיני. משה מעביר את הציווי אל העם, ומצווה אותם על פרישה של איש מאשתו למשך שלשה ימים. לאחר שלושה ימי הכנה, מתחילים להופיע על הר סיני קולות, ברקים, ענן וקול שופר, אשר מעוררים חרדה אצל בני ישראל. משה מוציא את העם אל מרגלות הר סיני, ואז ה' מתגלה על ההר באש ובעשן, וההר עצמו רועד: "ויחרד כל ההר מאוד". ה' קורא למשה פעם נוספת, ומצווה עליו להזהיר את העם פעם נוספת שלא יעלו את ההר.

ערך מורחב – עשרת הדיברות

ה' מוסר לבני ישראל את עשרת הדיברות. עשרת הדיברות הן:

אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים
לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה
לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא
זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ
כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ
לֹא תִרְצָח
לֹא תִנְאָף
לֹא תִגְנֹב
לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר
לֹא תַחְמֹד

לאחר עשרת הדברות, התורה מספרת כי בני ישראל מתקשים לעמוד בעוצמת ההתגלות האלוהית: ”וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.” בעקבות כך הם מבקשים ממשה שיתווך בינם לבין האלוהים. לפי פרשני הפשט, בהם אברהם אבן עזרא ורשב"ם, דברי בני ישראל נאמרו לאחר ששמעו את עשרת הדברות מאת ה'. הרמב"ן לעומת זאת סבור שהדברים נאמרו לפני עשרת הדברות, לאחר שבני ישראל חרדו מפני ההתגלות שהופיעה על הר סיני. לדעתו, משה חיזק את בני ישראל בדברים המופיעים כאן: "אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו", ובעקבות כך הם שמעו את עשרת הדברות.

לאחר עשרת הדיברות באה פרשיה קצרה בנושא דיני מזבח: ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם. לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם.”

בנוסף מופיע ציווי למלא את המזבח באדמה, ואיסור להניף ברזל על אבני המזבח.

המצווה האחרונה בפרשיה היא איסור לעלות במדרגות על המזבח (במקום מדרגות נבנה למזבח כבש).

מצוות בפרשה


	המצווה	מקור	מצוות עשה או לא תעשה	המצווה נוהגת בזמן הזה	המחויבים
1	אמונה באלוהים	אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.^[2]	עשה	כן	כולם
2	לא לעבוד עבודה זרה	לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי. וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְו‍ֹתָי.^[3]	לא תעשה	כן	כולם
3	לא להישבע לשווא	לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.^[4]	לא תעשה	כן	כולם
4	שבת	זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.^[5]	עשה	כן	כולם
5	כיבוד אב ואם	כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.^[6]	עשה	כן	כולם
6	לא תרצח	לֹא תִּֿרְצָח^[7]	לא תעשה	כן	כולם
7	לא תנאף	לֹא תִּֿנְאָף^[7]	לא תעשה	כן	כולם
8	לא תגנוב	לֹא תִּֿגְנֹב^[7]	לא תעשה	כן	כולם
9	לא תענה ברעך עד שקר	לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.^[7]	לא תעשה	כן	כולם
10	לא תחמוד	לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ^[8]	לא תעשה	כן	כולם
11	לא לעשות צורת אדם	לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם.^[9]	לא תעשה	כן	כולם
12	לא לבנות מזבח באבנים מסותתות	וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ.^[10]	לא תעשה	לא	בוני המשכן ובוני בית המקדש
13	לא לעלות למזבח במדרגות	וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו.^[11]	לא תעשה	לא	בוני המשכן ובוני בית המקדש

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת יתרו יכולה לחול בשישה תאריכים שונים:

שנת השא ושנת השג – י"ז בשבט
שנת הכז – י"ח בשבט
שנת החא – י"ט בשבט
שנת גכה ושנת בשה, שנת גכז ושנת בשז – כ' בשבט
שנת בחג ושנת זשג, שנת בחה ושנת זשה – כ"ב בשבט
שנת זחא ושנת זחג – כ"ד בשבט

הפטרה

מפטירים בתיאור ההתגלות האלוהית לישעיהו בנבואת ההקדשה שלו. למנהג האשכנזים (פרק לק"ק פוזנא) והאיטלקים קוראים בספר ישעיהו מפרק ו', פסוק א' עד פרק ז', פסוק ו', ומוסיפים בסוף מפרק ט', פסוקים ה'–ו'. למנהג התימנים, הספרדים וק"ק פוזנא, קוראים מפרק ו', פסוק א' עד סוף הפרק (התימנים מוסיפים בסוף מפרק ט' כמו האשכנזים). בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק ל"ג, פסוק י"ג עד פרק ל"ד, פסוק י'.

מנהגים

במורשת יהדות תוניסיה קיים מנהג פופולרי לערוך סעודה ביום חמישי שלפני השבת בה קוראים את פרשת יתרו. סעודה זו קרויה סעודת יתרו. ההסבר המקובל למנהג זה הוא בעקבות מגפה שהפילה חללים רבים ופסקה בשבוע בו קראו את פרשת יתרו, אך קיימים הסברים נוספים המקשרים את הסעודה לסיפורים שבפרשת השבוע.

בחלק מקהילות נוסח אשכנז המזרחי, נהוג לומר בשבת זו פיוט מאורה מאת רבי יהודה הלוי הפותחת "אמרות האל טהורות".^[12] בקהילות מערב אירופה ישנו ניגון מיוחד לקטע "ישמח משה" בתפילת שחרית של שבת זו. יהודי חלב נוהגים בשבת יתרו להתכנס ולקרוא נוסח מדרש עשרת הדיברות המיוחס לרב סעדיה גאון. למדרש זה הם קוראים אבתידא כלאמנא, שפירושו בערבית-יהודית "ראשית דברינו". המדרש כולו כתוב בערבית-יהודית באותיות עבריות, ומתואר בו כיצד ניתן כל דיבר ודיבר, ומה משמעות הדיברות. נוסחים של מדרש זה יש גם במגרב, אך הם שונים מנוסח חלב.^[^{דרוש מקור]}