ערד

ערד

ערד במבט אווירי מצפון
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יאיר מעיין
גובה ממוצע[1] ‎528 מטר
תאריך ייסוד 1962
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 29,751 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 76
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎1.12 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 236 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 205
תחום שיפוט[4] 126,030 דונם
    - דירוג ארצי[2] 30
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 209
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4004
    - דירוג ארצי[2] 132
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 12.6%
גילאי 5 - 9 10.9%
גילאי 10 - 14 7.8%
גילאי 15 - 19 6.7%
גילאי 20 - 29 14.1%
גילאי 30 - 44 15.3%
גילאי 45 - 59 13.4%
גילאי 60 - 64 4.4%
גילאי 65 ומעלה 14.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 17
–  יסודיים 11
–  על-יסודיים 8
תלמידים 5,098
 –  יסודי 3,459
 –  על-יסודי 1,639
מספר כיתות 234
ממוצע תלמידים לכיתה 23.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל ערד נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
http://www.arad.muni.il

עֲרָד (‏‏) היא עיר במחוז הדרום בישראל. העיר שוכנת במדבר יהודה, על רכס כידוד, בגובה של כ-600 מטר מעל פני הים. שטח השיפוט שלה הוא 105,000 דונם. ערד הוכרזה כעיר בשנת 1995.

גאוגרפיה

ערד ממוקמת בדרום מדבר יהודה, על גב רכס כידוד וממזרח לבקעת ערד[6], במרחק 23 ק"מ מערבית לים המלח, וכ-45 ק"מ מזרחית לבאר שבע. המועצה המקומית הקרובה ביותר היא כסיפה. ערד גובלת בשטח השיפוט של מועצה אזורית תמר ממזרח ובשטח גלילי ממערב. דרך העיר עוברים כביש 31 וכביש 3199 למצדה.

העיר ממוקמת בגובה של כ-600 מטרים מעל פני הים; הנקודה הנמוכה ביותר היא 360 מטר, והגבוהה – 630 מטרים[7]. בעיר מספר וואדיות, לרבות ערוצי נחל צאלים, יעלים, נחלי כידוד, חסד, רחמים דומייה, קינה, מלחתה ופראים. בבקעת ערד אדמת לס, וממזרחה סלעי משקע, כגון גיר, צור ודולומיט[8].

כמות הגשם הממוצעת בערד היא כ-130 מ"מ בשנה. בממוצע אחת לשמונה שנים יורד בערד שלג קל למשך כיממה.


אקלים בערד
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 14.4 15.6 19.4 24.4 29.2 32 33.6 33.5 31.3 27.4 21.5 16.5
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 7 7.6 9.2 12.1 14.9 17 19.1 19.3 18.1 16 12.7 8.9
משקעים ממוצעים (מ"מ) 31 27.7 20.3 5.7 1.4 0 0 0 0.1 6.9 12.6 22.5
מקור: Israel Weather

היסטוריה

ערד העתיקה

ערך מורחב – תל ערד

מקור השם "ערד" מספר במדבר, פרק כ"א, פסוק א': ”וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ-עֲרָד, יֹשֵׁב הַנֶּגֶב”. בקרבת ערד החדשה נמצאת העיר העתיקה תל ערד, שבה נחשפו שרידי יישוב מהתקופה הכנענית מלפני כ-5,000 שנה ומהתקופה היהודאית לפני כ-3,000 שנה. העיר ערד של תקופת הברונזה הקדומה השתרעה על כמאה דונם, והוקפה בחומה בצורה באורך כ-1,200 מטרים. היא אחת מהערים הקדומות ביותר בארץ ישראל שבהן רחובות מתוכננים, מבני ציבור ושלטון וחומה.

ניסיון התנחלות בתקופת המנדט

ב-23 בינואר 1921 העניק השלטון המנדטורי אישור לחיילים משוחררים מהגדודים העבריים להקים במקום יישוב. קבוצה של תשעה גברים ושתי נשים הגיעה לאתר והחלה בהקמת היישוב ובחיפוש מקורות מים. המיזם נכשל והסתיים כעבור ארבעה חודשים עקב היעדר מקורות מים באזור.[9]

הקמת ערד

ב-1960 החל תכנון חבל ערד, עם העיר ערד במרכזו כ"עיר המתוכננת הראשונה בישראל", ביוזמת לובה אליאב שעמד בראש צוות ההקמה.[10] האדריכל אלכסנדר שר מונה למהנדס ראשי, ואילנה ברנזון אלרוד מונתה לראש צוות תכנון ערים, לאחר ששבה מברזיל שם הייתה חברה בצוות תכנון העיר ברזיליה, בניהולם של לוסיו קוסטה ואוסקר נימאייר.[11]

התכנון התבצע בקריה בתל אביב, במקביל לחיפוש האתר המתאים להקמת העיר במרחב שממזרח לבאר שבע, על גבול המורדות לים המלח. ב-1961 החליף יצחק פונדק את אליאב בתפקידו. ב-1962, עזבו שר ואלרוד, ויונה פיטלסון מונה לראש צוות התכנון. חברי הצוות היוו בהמשך את הבסיס למחלקת ההנדסה במועצה המקומית ערד.[12]

לאחר איתור השטח, הוחלט על העברת צוות התכנון לאתר עצמו, במטרה להבין לעומק את תנאי האזור ואקלימו. הוקם מחנה קדמי, שתוכנן על ידי שר ואלרוד, אשר כלל בניין אדמיניסטרציה מרכזי עם קומה ראשונה מאבן שיועדה לשמש כמקלט בשעת הצורך. לצד הבניין המרכזי הוקמו חדר אוכל, משרדים וחדרי מגורים בצריפים משופצים ומותאמים.

ב-1961, עם המעבר למחנה הקדמי, הורחב הצוות והוא כלל אדריכלים, מהנדסים ואנשי מנהלה, ביניהם אברהם בייגה שוחט, שלימים כיהן כראש המועצה המקומית ולאחר מכן כשר האוצר. המחנה הקדמי שימש בהמשך כבניין משרדי המועצה המקומית, לאחר מכן כמשרדי העירייה, וכמקום למוסדות ציבור נוספים.

המתיישבים הראשונים הגיעו לערד בשנת 1962, רובם במסגרת יוזמה ממשלתית מתוכננת. אף שמועד תחילת ההתיישבות הרשמי נקבע ל-21 בנובמבר 1962, המשפחה הראשונה התיישבה במקום כבר בחודש אוקטובר.[13]

הממשלה תכננה להקים במקום יישוב שתושביו יעבדו בקידוחי גז טבעי ונפט, במפעלי מחצבים באזור ים המלח ומישור רותם, במפעלי תעשייה מקומיים ובתיירות מרפא המבוססת על האקלים היבש והקריר ועל קרבת בקעת ים המלח. העיר תוכננה בקפידה במשך כשישה חודשים, כולל תכנון דמוגרפי שהתבסס על ילידי ישראל. ועדת קבלה פעלה בתחילת הדרך ואישרה מכירת דירות לבעלי מקצועות נדרשים בלבד, אך בוטלה לאחר התפתחות שוק דירות יד שנייה.

העיר הוקמה במיקומה הנוכחי כחלק ממאמץ ליישוב צפון-מזרח הנגב, במטרה שתשמש כמרכז לחבל התיישבותי חדש - חבל ערד (ראה עיירת פיתוח). הסקר הגאולוגי שנערך טרם הקמת העיר נפסק לפני השלמתו, ורק בשנות ה-70 של המאה ה-20 התגלה כי העיר יושבת על מרבץ פוספטים משמעותי, דבר הגורם לפעפוע של גז רדון מתחת לחלק משכונות העיר[דרוש מקור].

התבססות היישוב

בשנת 1967 נערכו לראשונה בחירות למועצת ערד. זאת לאחר מרד התושבים שהתנגדו למינוי ראש החבל ותבעו בחירות דמוקרטיות.[14] לראש המועצה נבחר אברהם בייגה שוחט, שכיהן בתפקיד זה עד 1989, לאחר שנבחר לכנסת בשנת 1986. סגנו, בצלאל טביב נבחר במקומו לראש המועצה, וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 2003. לאחריו נבחר ד"ר מוטי בריל אשר הודח ב-2007. תחתיו מונתה ועדה קרואה, בראשות גדעון ברלב, מנכ"ל משרד הפנים לשעבר. ב-2010 נערכו בחירות שלא מהמניין ונבחרה לראשות העיר טלי פלוסקוב. כשנבחרה לכנסת ב-2015 נערכו בחירות בערד ונבחר עו"ד ניסן בן-חמו. ב-2024 נערכו בחירות ונבחר יאיר מעיין.

ב-1983 החל מפעל "פסטיבל ערד", ביוזמתו של שוחט. ביוני 1995 הוכרזה ערד כעיר. ביולי 1995 נהרגו באסון פסטיבל ערד שלושה בני נוער. הפסטיבל נמשך מאז במתכונת מצומצמת יותר.

החל משנת 2004 מתנהל מאבק ציבורי נגד תוכניות חברת רותם שבבעלות משפחת עופר להקמת מכרה פוספטים באזור ערד. המתנגדים טוענים כי המכרה עלול להגביר את התחלואה בעיר ולפגוע בענף התיירות. מספר אישי ציבור הביעו תמיכה במאבק, בהם שרת הבריאות, יעל גרמן, שהביעה חשש מההשלכות הבריאותיות של הכרייה.[15][16]

אוכלוסייה

בית הכנסת שקד בערד
רחוב בערד

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בערד 29,751 תושבים (מקום 76 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 57.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,809 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[17]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

כבר בשנותיה הראשונות, קלטה העיירה הקטנה עולים חדשים, שהגיעו מרומניה וממדינות אחרות, אולם קצב גידול האוכלוסייה במקום, כמו גם מקורות תעסוקה אפשריים, היה רחוק מן התחזיות. בשלהי שנת 1966 גרו במקום פחות מ-2,500 תושבים, אף שהתחזית הייתה כי באותו מועד יהיו ביישוב מעל 10,000 תושבים. בסוף שנות השישים, הוקם בעיר אולפן ייחודי, בשם מכון ווג'ס, שבו למדו אקדמאים יהודיים מכל העולם, אך בעיקר מארצות דוברות אנגלית. משנת 1971 הגיעו לערד עולים חדשים ממדינות נוספות: ארצות הברית, קנדה, ברית המועצות, דרום אפריקה, ואתיופיה. באותה תקופה התיישבו בעיירה גם כמה משפחות מקהילת העבריים (שמושבה בעיקר בדימונה). כך נוצר בעיר פסיפס רבגוני של תרבויות וגלויות.

בשנות התשעים הגיעו למקום אלפי עולים מברית המועצות לשעבר, ותוך שנים אחדות הורכבה אוכלוסיית העיירה בעיקר מעולים חדשים: יותר מ-50% מהתושבים. בשנת 1995 נפתחו כמה מרכזים לקליטת עולים בשכונת "חלמיש" וליד שכונת "מעוף". המרכז שבשכונת "חלמיש" קלט רק יוצאי אתיופיה ונסגר גם הוא. בעשור השני של המאה ה-21 יוצאי חבר העמים היוו כשליש מהתושבים בעיר, קהילה של חסידות גור, המהווה כ-20% מהאוכלוסייה, קהילת חב"ד קהילה קטנה של חוזרים בתשובה - בעיקר חסידי ברסלב, וכ-300 מבקשי מקלט מסודאן ואריתראה. ב-2024 הוערך מספרם של קהילת גור בכ-13 אלף[18]

בעשורים הראשונים לייסודה התאפיינה ערד באוכלוסייה בעלת מעמד חברתי כלכלי גבוה, שבידל את היישוב מיתר עיירות הפיתוח (לצד כרמיאל). לפי מספר חוקרים ובהם בתיה רודד (תושבת העיר ופעילה פוליטית) שקיעתה של העיר נבעה בעקבות שינוי סדר היום הלאומיים בעקבות עליית הליכוד לשלטון, אלפי עולים מברית המועצות שהתיישבו בעיר, העברת מפעלי התעשייה שהיו בערד למדינות העולם השלישי כחלק ממגמה גלובלית של העברת התעשייה למדינות בהן כוח האדם זול יותר, הטשטשו ההבדלים בינה לבין שאר עיירות הפיתוח בנגב. מחירי הדיור הזולים בה משכו אליה כמות נכבדת של חסידי גור שהתיישבו בערד. והובילו לעימותים בין חרדים וחילונים בעיר על אופייה של העיר. כמו כן נוצר בה ריכוז של כ-1,300 פליטים ומבקשי מקלט מאפריקה שעברו את גבול מצרים (בעקבות נוהל גדרה-חדרה) במהלך ראשית שנות ה-2000 ולאחר שינוי הנוהל נותרו 500 איש. ב-2010 הייתה לעיר הישראלית הראשונה שבה נבחרה יוצאת חבר המדינות - טלי פלוסקוב מ"ישראל ביתנו" - לראשות העירייה.

בעיר פועלים גרעיני התנדבות רבים, הכוללים מתנדבי שנת שירות של הצופים העבריים, קדימה, צמרת ובית"ר. בנוסף על כך, בעיר ישנו כפר סטודנטים וגרעין של תנועת הבוגרים של בני עקיבא ובעבר התקיים בעיר גרעין חיילים של תוכנית "עם וארץ" מטעם מכינת עין פרת.

בעיר פועלות תנועות הנוער הצופים, בית"ר, בני עקיבא והנוער העובד והלומד.

אוכלוסייה בסביבה

ליד העיר ערד שוכן בסיס האימונים של חטיבת הנח"ל.

בסביבתה מכל עבריה, יושבות קהילות בדואיות החיות ביישובים בדואים לא מוכרים (הפזורה). האוכלוסייה הוערכה ב-2022 בכ-15,000 תושבים בדואים (מהם תל ערד,[19] אלפורעה, ר'זה, אל זערורה, בקעת הקנאים ונחל יעלים). לבדואים של אלפורעה יש תביעות בעלות על הקרקע בתחום השיפוט של ערד וחלקם יושבים על אדמות אלה.[20] בעקבות המאבק נגד הקמתו של מכרה הפוספט הסמוך לשטח זה, לא תוכנן היישוב אלפורעה על אף שהוכר בשנת 2006 וכך מתגוררים 11,000 נפש על פני אזור זה בלא הסדרה מוסכמת.

אדריכלות

מפת ייעודי קרקע, על פי התוכנית המקורית

ההיבט האורבני

תוכנית העיר ערד, על גבי ברכת שנה טובה, 1962

ערד שייכת לדור הערים החדשות אשר הוקמו במדינת ישראל עם ראשיתו של העשור השני להקמתה. התכנון התבסס על עקרונות תכנון הערים המודרני, והושפעה באופן משמעותי מתכנון העיר ברזיליה,[21] ועליהם נוספו רעיונות ייחודיים שפיתחו אדריכלי העיר והשכונות שערכו ניסויים אדריכליים מגוונים. התכנון כלל התפתחות הדרגתית, הפרדה בין שימושים שונים, הפרדה בין תנועה רגלית ותנועה ממונעת והתייחסות לאקלים ולנוף המדברי.[22]

המתכננים יצרו עיר במבנה ליניארי, המותאם להתפתחות הדרגתית של יישוב, שהיה תפיסה חדשה בתכנון הערים בארץ (שם). התכנון אפשר התחלה של יישב חדש וגידולו באופן הומוגני כיחידה שלמה בכל אחד משלבי ההתפתחות, תוך יצירת תמהיל מותאם של מגורים, מבני ציבור, חינוך, מסחר ותרבות באופן פרופורציונלי לגודלו.

התכנון כלל בחלק המרכזי של העיר 6 רבעים, כשבכל רובע מגורים כ־5,000 תושבים. בכל רובע נשמר מקום למבני ציבור ובין הרבעים תוכנן מרכז העסקים העירוני הראשי. מחוץ לאזור המגורים, סביב הצומת והכביש האזורי, מוקמו שטחי תעשייה ומסחר, שהיו אמורים להישען גם על התנועה העוברת באזור. אזור מלונות תוכנן ממזרח לעיר בקצה הרכס, מול הנוף של בקעת ים המלח, הרי אדום ומואב, והיה מיועד לתיירות מכל הסוגים ובעיקר לחולי אסתמה ומחלות ריאה, שאזור זה נחשב כבעל השפעות טובות עליהם.

מערכות התחבורה תוכננו על פי אופנת תכנון הערים של שנות ה־60 של המאה ה־20, שכללה הפרדה מוחלטת בין תנועת הולכי הרגל וכלי הרכב. תנועת כלי הרכב הועברה לכבישים חיצוניים סביב שכונות המגורים, ובמרכז השכונות עברו שבילים רחבים להולכי רגל שחיברו בין המרחבים השונים בשכונות ובינם לבין מבני הציבור ומרכז העיר.[23]

באמצע שנות ה-60 הוחל בתכנון פרויקט מגורים הכולל בתים פרטיים צמודי קרקע סביב הרבעים המרכזיים, שהיווה למעשה אב-טיפוס לשכונות "בנה ביתך" של סוף שנות ה-70.

האדריכל והמתכנן יואב לרמן מתח ביקורת על התכנון המודרניסטי של העיר, המפריד בין השימושים השונים ובין המכוניות להולכי הרגל, בטענה שתכנון כזה מקשה על התנועה בין השכונות, מעודד תלות ברכב הפרטי ומונע אינטנסיביות עירונית שתחזק את הכלכלה והמסחר.[24]

ההיבט הארכיטקטוני

על פי הנחיותיה של תוכנית האב לעיר ערד, נדרשה חזית הבניין להכיל לפחות 60% ציפוי באבן מקומית. אלמנט זה הביא לכך שנוצר קו מאחד בין בתיה השונים של העיר, ובנוסף חיבר את הבתים אל המרחב הסובב אותם. ברחבי העיר נעשו מספר פרויקטים ארכיטקטוניים אשר היוו מעין ניסויים במערכות מגורים. דוגמה לדבר ניתן למצוא בשכונת "בתי הפטיו" הממוקמת בלב "רובע יעלים" הוותיק. ייחודן של יחידות דיור אלו, הוא בכך שלכל יחידה הוקצתה חצר רחבת ידיים (פעמים אף בגודל שווה לגודל הדירה עצמה) התחומה מכל עבריה בקירות גבוהים - כך שבבוא היום, עם גידולה של המשפחה, ניתן יהיה לסגור את החלל ולהרחיב את חלל הדירה. פרויקט "בתי הפטיו" נחשב עד היום לאחד מהדוגמאות המובהקות לניסיונות המרתקים שנעשו בארכיטקטורה הישראלית בשנותיה הראשונות של המדינה.[25]

2022 מרכז העיר

תוכנית להתחדשות מרכז העיר וארבע השכונות הוותיקות הסמוכות אליו, בשיתוף האדריכלים "בסט אדריכלים" ו-"אורצקי אדריכלים", זכתה במקום הראשון באות האדריכלים 2022 בקטגוריית תכנון ועיצוב עירוני.[26]

שכונות ורבעים

מרכז פיס לנוער
בית ספר באבישור

לרוב השכונות בערד ניתן שם הקשור לנושא מסוים, כשכל שמות הרחובות בהן עוסקים בנושא. שכונות יוצאות הדופן הן השכונות הראשונות ושכונות המרכז (ראשונים, נעורים, אבישור, טללים, יעלים ולבאות). שאר השכונות הן: גבים, בה הרחובות קשורים בגופי מים ונחלים, חלמיש – בפירות, מעוף – בציפורים, שקד – בפרחים, רותם – באבנים, חצבים – בנושאי צבא, הרדוף – בגופים גבוהים, ורננים – מוזיקה. מדרום לכביש 31 שוכן אזור התעשייה של העיר, המחולק לאזור תעשייה זעירה בצפון, ואזור תעשייה כבדה, שבמערבו שוכן רובע האמנים "אשת לוט".

רובע יעלים

רובע יעלים היה הרובע הראשון ותוכנן על ידי אדריכלית ברנזון אלרוד. הרובע נקרא על שם נחל יעלים הזורם בסמוך לעיר. וקבל את הכנוי "בתי הפטיו" על שם יחידות דיור אלה שהיה בהן ניסיון למצוא פתרון ארכיטקטוני לבניה רוויה בתנאי המדבר.

המבנה בנוי בצורה פירמידלית כך שלכל דירה שטח פתוח של פטיו המשמש גינה קטנה פרטית הן על הקרקע והן בקומות על ידי תוספת פטיו לכל דירה על הגג של הדירה מתחתיה.

בערב, אחרי שחדרי המגורים בתוך הדירה התחממו במשך היום (בתקופה שלא היה מיזוג אוויר) נוצר שטח חיצוני נעים בשעות הערב. שטח הפטיו מאפשר עם גידול המשפחה ניצול השטח ללא צורך מעבר לדירה גדולה יותר.

הכניסה לדירות לאורך מעבר פנימי מוצל וחדרי מדרגות פתוחים. אזור חניה לכל דיירי הבתים בכניסה למעבר.[27]

רובע האמנים

ברובע זה, הקרוי "אשת לוט", חברו אמנים תושבי ערד לקהילה יוצרת בעלת רגישות חברתית וסביבתית גבוהה. הרובע, המשלב יצירה, אמנות ואווירה מדברית, ממוקם בקצה המערבי של אזור התעשייה, על אם הדרך היורדת אל ים המלח ומצדה. במהלך הקיץ מתכנסים תושבי ערד בימי "חמישי ברובע" כדי ליהנות ממופעים, שוק איכרים והאוויר הקריר והנעים.

אבישור

בלב העיר ערד שוכן רובע אבישור – המייצגת את רוח הארכיטקטורה הישראלית של שנות ה־60 של המאה ה־20. רובע זה תוכנן על ידי האדריכלים אדם אייל ודוד בסט, בהתאם לתוכנית האב. את הרובע, המכיל כ-600 יחידות דיור, חוצה רחוב להולכי רגל, שמצדדיו גינות, ומבני ציבור. את הרובע מקיף כעין כביש טבעתי, שמפריד בין תנועת כלי הרכב לתנועת הולכי הרגל. טיפולוגיית הבינוי מורכבת מחצרות סגורות, המגנות מפני רוחות המדבר החזקות, ויוצרות הצללה לחצר. את תכנון הנוף לשכונה ביצע אדריכל הנוף צבי דקל, עבודה שעליה זכה בפרס קרוון בשנת 1973. תכנון הנוף מתאפיין בניצול חכם של מערך הבינוי, וכן חשיבה על תנאי האקלים המדבריים.

לבאות

שכונת לבאות ממוקמת במרכז העיר הדרומית, כוללת בניינים בני ארבע קומות לצד רבי קומות ובתי קרקע. בשכונה ממוקמת קופת חולים מכבי, בית הספר לבאות ובית הכנסת הספרדי של העיר. השכונה נגישה גם לקניון ערד ולבית הספר התיכון היחיד בעיר.

שכונת נעורים

שכונת נעורים היא מן השכונות הוותיקות בעיר, בתיה הראשונים של השכונה אכלסו את בוני היישוב בערד, ובכך למעשה חברה לרעותה, השכונה הראשונה, שכונת 'הראשונים' בה התגוררו מייסדי העיר בצריפי אזבסט. נעורים נבנתה בצורה מסודרת, כשחלקה בתים צמודי קרקע, אחידים ברובם, וחלקה בנייה רוויה.

תעשייה

אזור התעשייה של ערד שוכן בדרום מערב העיר, בשטח של 2,854 דונם. שני המפעלים הגדולים שהיו בו נסגרו בשנת 2014, "מגבות ערד" ומפעל "פלקסטרוניקס" (לשעבר "מוטורולה דרום").[28] בשנים 2015–2019 נוספו חמישה מפעלים חדשים בגודל בינוני. כיוון הפיתוח הכלכלי של ערד הוא יצירת תמהיל של תיירות בוטיק וטיולי טבע, הפיכת העיר למרכז תרבות ואמנות, תעשייה של מפעלים קטנים ובינוניים, פיתוח המנחת למטוסים קלים ושירותי אחסון ושירות למטוסים קלים, פרק מוטורי ופיתוח אנרגטי שישחרר את העיר מהתלות בחברת חשמל (ראו דף הפייסבוק של עו"ד ניסן בן-חמו).

שירותים עירוניים

מרכז רפואי שאלר

בערד סניפי קופות חולים כללית, לאומית ומכבי. על יד בניין העירייה הוקם על ידי הרב חנוך אידלמן והרב אברהם קמינר עסקני קהילת גור בשנות ה-2000 מרכז רפואי על שם לאון ופרדה שאלר מלונדון, ובו חדר מיון. בשנת 2023 נפתח במקום מרכז דיאליזה המשמש את כל תושבי האזור. תחנת מגן דוד אדום ממוקמת בסמוך למרכז הרפואי. בעיר פועלת פנימיית "בית מזור" לילדים ונערים חולי אסתמה אשר משתלבים במערכת החינוך של ערד.

תחנת משטרת ערד (האחראית על גזרת ערד וסדום), בפיקודו של קצין בדרגת רב-פקד, נמצאת גם היא על יד העירייה. בשנת 2007, זכתה משטרת ערד בתעודת הצטיינות על כך שהפחיתה משמעותית את כמות עבירות הרכוש בגזרתה.

הספרייה העירונית ערד הוקמה כחודש לאחר הגעת הגרעין הראשון לעיר. מאז גדלה ועברה בין מבנים שונים עד להגעתה בשנת 1984 למבנה הנוכחי במתנ"ס ערד. הספרייה זכתה בפרס הספרייה המצטיינת של משרד התרבות לשנת 2012.

האקלים התרבותי בערד

בשנות השישים והשבעים התפתחו בה קהילה תוססת ושוחרת תרבות ופעילות עסקית שוקקת. בהיותה "העיר המתוכננת הראשונה בישראל", היא הציתה את דמיונם של רבים, והיו שהכתירו אותה כ"אל דוראדו".

בתחילת שנות השמונים חיו בעיר כ-13 אלף איש. באותה התקופה נרכשו מעל 1,500 מנויים לסדרת התיאטרון השנתי של "תרבות לעם", שהביאה לעיר מדי שנה 6–8 הצגות תיאטרון של מיטב תיאטראות ישראל. תפוסתו של בית הקולנוע "אורון" היא 750 מקומות כך שכל הצגה הועלתה פעמיים.

ב-1981 הועלה על במת "אורון" המחזמר "יוסף וכתונת הפסים המשגעת", בהפקה משותפת של תיאטרון "הקאמרי" עם קבוצת תיאטרון ערד, תזמורת ערד ואנשי ערד. מטעם הקאמרי השתתפו ששי קשת, תיקי דיין ואלברט כהן. ההצגה עלתה חמש פעמים בערד ואחר כך גם בתל אביב בתיאטרון הקאמרי עצמו.

בסביבה התרבותית הזו פעלו, בין השאר, אנשי התקשורת דורון צברי ויובל קרני, הסופר גבי ניצן, המשוררת טל ניצן, והעורך רן זיו, העיתונאי יובל קרני.

אמנות ואומנות

המרכז לאמנות עכשווית בערד מציג תערוכות אמנות מהעיר, מישראל ומשאר העולם, המעלות נושאים הרלוונטיים לחיים בערד ובנגב המזרחי. במסגרת המרכז פועלת תוכנית שהות אמן בינלאומית שמשכה בשנים האחרונות מעל מאה אמנים מכל העולם.

חגיגות הזמר העברי בערד ("פסטיבל ערד"), המתקיימות בעיר מדי שנה מאז 1982, מהוות מוקד משיכה לאלפי מבקרים מדי קיץ.

ברובע האמנים בעיר פועלות מספר גלריות ובערבי חמישי במהלך הקיץ מתקיים בו יריד "חמישי ברובע", בו פתוחות כל הגלריות לקהל הרחב ומתקיימים מופעים והופעות מוזיקליות. ברחבי העיר ערד פועלים אמנים רבים, המציגים את יצירותיהם במרכז לאמנות, בירידי "ארט קפה" המתקיימים מפעם לפעם ובימי "בתים פתוחים" במהלך סוכות. ניתן לבקר במספר בתי גלריה לאורך כל השנה.

ערד משופעת באמנות רחוב ובפסלי חוצות.

עיתונות

בשנת 1966 החלו אלי זיו ורחל (רוחל'ה) זיו, ממייסדי ערד, להוציא לאור עיתון מקומי בשם "כידוד", על שם ההר שעליו הוקמה העיר. "כידוד", שיצא לאור ברציפות עד 1989, נחשב לאחד מחלוצי המקומונים בישראל (קדמו לו רק שני מקומונים באילת). בשיאו הוא הופץ ב-3,000 עותקים מדי שבוע, שחולקו חינם במכולות, בקיוסקים ובמקומות נוספים. אבי בלשניקוב, בעבר מנכ"ל משרד התקשורת ומנכ"ל הכנסת, היה עורך מדור הנוער ב"כידוד" בתקופת לימודיו בתיכון.

כיום מופץ בערד עיתון ה"צבי" למגזר הכללי ועיתון "מידערד" למגזר הדתי והחרדי בעיר.

תיירות

פסל הבולבוסים בעיצוב יונה פיטלסון וגדעון פרידמן המאזכר סימון במרחב בדואי מסורתי
פסל סביבתי של יגאל תומרקין במצפה מואב (הקמת הפסל מומנה במקור על ידי תושבי היישוב)

ערד ידועה בנופה המדברי, ובאקלימה היבש הידוע בתכונות המרפא שלו. קרבתה למדבר יהודה מושכת מטיילים רבים שיוצאים ממנה כבסיס. בנוסף לכך, ערד ידועה באוויר הנקי שלה, ומהווה בשל כך מוקד משיכה לחולי אסתמה מכל רחבי הארץ.[29]

בכל שנה בסוכות מתקיים פסטיבל בתים פתוחים של אמנים בערד; בכל קיץ מתקיים פסטיבל הזמר בערד; במהלך חודשי הקיץ מתקיימים ערבי "חמישי ברובע" בקריית האמנים עם אמנים והפעלות; בכל שנה בסוף השבוע הראשון של חודש מאי נערכות הליכות ג'יין בשניים-שלושה מסלולים, המספרים מסיפוריה של העיר.

בשטח העיר, במרחק של 9 ק"מ לכיוון מצדה מערב, נמצא כפר הנוקדים, אתר תיירות בסגנון מקראי.

יחידת חילוץ

בעיר ערד פועלת יחידת חילוץ שמטרתה היא איתור וחילוץ מטיילים במצוקה באזור מדבר יהודה וים המלח. גבולות שטח הפעילות הם: בצפון - נחל חבר, בדרום - מסוע האשלג ומישור רותם. במזרח - קו המצוקים עד כביש שפך זוהר ודרום ים המלח. במערב - יער יתיר באר שבע דימונה. ביחידה יש כ 60 מתנדבים [30] שרובם פועלים כמתנדבים של משטרת ישראל. [31]

ספורט

מגרש הטניס בערד

כדורגל

בעיר היו שתי קבוצות כדורגל. הראשונה היא הפועל ערד שמשחקת בליגה ב' דרום. בינואר 2015 הוכרז על הפסקת פעילות הקבוצה עקב קשיים כלכליים.[32] השנייה היא מכבי ערד תמר שנסגרה בשנת 2022 עקב חובות כספיים.

היאבקות

בעיר פועל מועדון היאבקות ששמו "מכבי עמי ערד". המועדון זוכה להצלחות באליפויות ישראל ובתחרויות בינלאומיות. כך למשל, נתנאל בראל הגיע למקום השמיני באליפות העולם בשנת 2015 ובוריס סרולביץ' זכה במקום השלישי באליפות אירופה.

כדורסל

בעיר יש קבוצת כדורסל אחת, הפועל ערד, ששיחקה בליגות נמוכות. בעקבות הפסקת התמיכה הכלכלית של העירייה לקבוצה הופסקה פעילותן של קבוצות הבוגרים והנוער.

ענפים אחרים

בעיר פועלת קבוצת כדוריד בשם "הפועל ערד", המשחקת בליגה הארצית בכדוריד.

ב-2017 הוקם מסלול מרוץ מכוניות בערד.[33]

ערים תאומות[34]

גלריית תמונות

לקריאה נוספת

  • מנחם תלמי ואפרים תלמי, כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל, הוצאת עמיחי, ספטמבר 1966, ערך: ערד, עמוד 532–533.
  • מיכאל יעקובסון, האדריכל שתכנן את בניין העירייה, מנחם כהן - עבודות (על תכנון המרכז העירוני בערד), הוצאה עצמית, 2014 (הספר בקטלוג ULI)
  • רודד, ב' (2010), ערד בין כסיף לבריר – ממשליות של שליטה מזניחה. א' צפדיה, וח' כץ (עורכים) מדינה מפקירה – מדינה משגיחה / המקום האחר של המדינה (עמ' 143–164). תל-אביב: הוצאת רסלינג.
  • רודד, ב. ואהרונוביץ', י. (2011). "מנהיגות מקומית בעיר ספר שולית בין הלאומי לגלובלי: המקרה של ערד." בתוך: א. בריכטה, א. ויגודה-גדות וג. פדה (עורכים). עיר ומדינה בישראל: שלטון מקומי לקראת העשור השביעי, עמ' 86–128.
  • רודד, ב' (2012). תכנון במצב של אי-הכרעה: המקרה של הנגב. תכנון, 9(1): 164-141.
  • רודד, ב' (2012). התוכנית להתיישבות ב"מבואות ערד" בראי עקרונות של פיתוח בר-קיימא וצדק רב-דורי. אקולוגיה וסביבה 3(1): 116-117.
  • רודד, ב' (2014). האם ערד שייכת לתושביה? פנים 64: 107-112.
  • רודד, ב. (2015). הזכות לנופי המקום: מאבקים "מלמטה" על דמותה של ערד, סוציולוגיה ישראלית, טז (2): 119-139.
  • רודד, ב. (2016). אקטיביזם חברתי בעיירת ספר: המקרה של ערד. בתוך: בארי, א. ורזין, ע. (עורכים). דמוקרטיה מקומית בישראל: ביזור, מקומיות והשתתפות (עמ' 47–67). מחקר י פלורסהיימר, המכון ללימודים עירוניים ואזוריים, האוניברסיטה העברית בירושלים.
  • רודד, ב. (2017). 1. רודד, ב. (2017). עיר ומכרה פוספט בבקעת ערד – שחקנים במאבק. בתוך: א. גולן ור. דוניץ-קידר (עורכות). עיר תאגיד/תאגיד בעיר (85-114), תל אביב: רסלינג.
  • רודד, ב., מאיר, א. ובן-ישראל, א. (2018). דרך כמקום-מרחב חברתי: כביש 31 וערד בין חיבור לניתוק. סוציולוגיה ישראלית.
  • רודד, ב. (2018). התביעה לזכות לעבודה בעיר: המקרה של סגירת מפעל בערד. מגמות נג (2): 216-189.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוקטובר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  6. ^ ארץ הנגב - אדם ומדבר (1979), בעריכת אבשלום שמואלי ויהודה גרדוס, כרך 2, עמ' 575.
  7. ^ פרופיל עיריית ערד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2005)
  8. ^ ארץ הנגב - אדם ומדבר (1979), בעריכת אבשלום שמואלי, כרך 2, עמ' 573.
  9. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיית אריאל, כרך 7, עם עובד (1979), ישראל. עמ' 6002–6003
  10. ^ אליאב, לובה, "עיר עולה מן המדבר – ימים ראשונים בערד". בתוך: ים המלח ומדבר יהודה : 1900-1967 : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר., סדרת עידן 6, 1990, עמ' 161-172
  11. ^ מירב מורן, ‏"ערד מתוכננת למשפחות, בשונה למשל מהעיר מודיעין", באתר גלובס, 26 בינואר 2015
  12. ^ כאן תקום עיר, מעריב, 8 במרץ 1962
  13. ^ אהרון דולב, ערד - החזון והמחדל, מעריב, 7 באוקטובר 1966
  14. ^ Aronoff, M. J., Frontier town: the Politics of Community Building in Israel., Manchester University Press, 1974
  15. ^ אילנה קוריאל, שרת הבריאות נגד כריית פוספטים ליד ערד, באתר ynet, 3 באפריל 2014
  16. ^ אתר למנויים בלבד חגי עמית, שדה בריר: הקרב האחרון נגד כיל, באתר TheMarker‏, 2 בינואר 2016
  17. ^ פרופיל ערד באתר הלמ"ס
  18. ^ דרור מרמור, ‏הפוליטיקאי החזק בישראל השתכנע שצריך חסיד גור על ברז הנדל"ן, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2024
  19. ^ אתר למנויים בלבד ליאור דטל, בלי מים, אין אינטרנט ואפשר לחלום על חוגים: ביקור בבית הספר המוזנח בישראל, באתר הארץ, 3 בינואר 2022
  20. ^ ירון בן-עזרא, מנכ"ל החטיבה להתיישבות
  21. ^ ענת רסקין, ערד - על שולחן התכנון של הסטודיו לתכנון אורבני, באתר 31 מזרח - פורטל תיירות וקהילה של ערד והנגב המזרחי, ‏30 דצמבר 2010
  22. ^ Shadar, HADAS., The linear city: linearity without a city, The Journal of Architecture, 16(5): 727-764.
  23. ^ פיסטרוב-בוכלצב, סיוון, ערד בין אוטופיה להטרוטופיה., חיבור לשם קבלת תואר שני, באר שבע: המחלקה - לפוליטיקה וממשל, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב., 2012
  24. ^ Lerman, הקריסה של ערד היא לא בגלל המגבות אלא תוצאה של התכנון העירוני, באתר עוד בלוג תל אביבי, ‏2014-10-30
  25. ^ ערן טמיר, הרחוב המקורה – בתי הפטיו בערד., באתר ערסיטקטורה, ‏2010
  26. ^ שני רחל פומס, הבית היפה בישראל ומבנה הציבור המצטיין: הוענק אות האדריכלות לשנת 2022, באתר ynet, 26 באוקטובר 2022
  27. ^ שרון דלמן, בתיה רודד, מזל סיגרון, ברוניה בלבן, אביה טננבאום, נדין גינו, אילנה נירנברג, יחד במטרה להצליח לשנות - מסע של פעילי שכונה בדיאלוג בונה קהילה, "כשעשייה, למידה וידע נפגשים" אסופת מאמרי חכמת העשייה ממרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה עורכת ארנה שמר, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ולמוזאיקה-המרכז ליישוב סכסוכים בקהילה, 2014, עמ' 27-39
  28. ^ אתר למנויים בלבד חגי עמית, הפריפריה של הפריפריה: היכן ומתי איבדה מדינת ישראל את ערד? , באתר TheMarker‏, 8 בספטמבר 2014
  29. ^ ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על עליה בחולי האסטמה בישראל, באתר הכנסת, ראו דברי גרשון פינק ומנחם רותם, ‏5 בפברואר 2008
    ערן דקל, בשביל הנשימה: שמורת אוויר נקי, באתר nrg‏, 31 באוגוסט 2011
  30. ^ יחידת חילוץ ערד, באתר חלצ - החטיבה הישראלית הלאומית לאיתור חילוץ והצלה
  31. ^ יחידת חילוץ ערד
  32. ^ הפועל ערד מפסיקה פעילות, באתר doublepass.sport5.co.il
  33. ^ כתבה באתר "אוטו"
  34. ^ ערים תאומות באתר של ערד, המידע על הערים התאומות נמצא בסוף העמוד
  35. ^ "Sister Cities of Wilmington, Inc. – Background". אורכב מ-המקור ב-21 באוקטובר 2007. נבדק ב-12 ביוני 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "List of Twin Towns in the Ruhr Destrict" (PDF). Twins2010.com. אורכב מ-המקור (PDF) ב-28 בנובמבר 2009. נבדק ב-28 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Dinslaken-Arad (translated by Google)". Dinslaken-Arad.de. נבדק ב-15 במרץ 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ ערים תאומות של דינסלאקן (בגרמנית)
  39. ^ "Sister Cities – The City Diplomacy of Burlington, Vermont". אורכב מ-המקור ב-7 ביוני 2008. נבדק ב-12 ביוני 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ ערים תאומות באתר של ברלינגטון


Read other articles:

Artikel ini tidak memiliki referensi atau sumber tepercaya sehingga isinya tidak bisa dipastikan. Tolong bantu perbaiki artikel ini dengan menambahkan referensi yang layak. Tulisan tanpa sumber dapat dipertanyakan dan dihapus sewaktu-waktu.Cari sumber: Bata ringan – berita · surat kabar · buku · cendekiawan · JSTOR artikel ini perlu dirapikan agar memenuhi standar Wikipedia. Tidak ada alasan yang diberikan. Silakan kembangkan artikel ini semampu Anda. ...

 

Untuk Rusosfer, lihat Persebaran geografis penutur bahasa Rusia. Peta diaspora Rusia.   Rusia   > 1.000.000   > 100.000   > 10.000   > 1.000 Diaspora Rusia adalah komunitas etnis Rusia di seluruh dunia. Diaspora berbahasa Rusia (Rusofon) adalah orang yang menggunakan bahasa Rusia sebagai bahasa pertama, terlepas dari apakah mereka etnis Rusia atau bukan. Lihat pula Emigrasi Rusia setelah invasi ke Ukraina 2022 Bahasa Rusia di negar...

 

Dewan Perwakilan Rakyat Daerah Kabupaten Ogan Komering Ulu SelatanDewan Perwakilan RakyatKabupaten Ogan Komering Ulu Selatan2019-2024JenisJenisUnikameral SejarahSesi baru dimulai19 Agustus 2019PimpinanKetuaHeri Martadinata, S.E. (Demokrat) sejak 9 Oktober 2019 Wakil Ketua IYohana Yuda Yanti, S.E. (Golkar) sejak 9 Oktober 2019 Wakil Ketua IICarles Minarko, S.E. (PPP) sejak 9 Oktober 2019 KomposisiAnggota40Partai & kursi  PDI-P (4)   NasDem (3)   PK...

Trichosanthes Trichosanthes cochinchinensis Klasifikasi ilmiah Domain: Eukaryota Kerajaan: Plantae Upakerajaan: Trachaeophyta Divisi: Magnoliophyta Kelas: Magnoliopsida Subkelas: Dilleniidae Ordo: Cucurbitales Famili: Cucurbitaceae Subfamili: Cucurbitoideae Tribus: Sicyoeae Genus: TrichosanthesL. Sinonim Anguina Mill. Cucumeroides Gaertn. Eopepon Naudin Involucraria Ser. Platygonia Naudin Trichosanthes adalah genus tumbuhan merambat tropis dan subtropis dalam keluarga mentimun (Cucurbitaceae...

 

بادي فان هورن (بالإنجليزية: Buddy Van Horn)‏  معلومات شخصية الميلاد 20 أغسطس 1929 [1]  لوس أنجلوس  الوفاة 11 مايو 2021 (91 سنة) [2]  لوس أنجلوس  مواطنة الولايات المتحدة  الحياة العملية المهنة ممثل،  ومجازف،  ومخرج أفلام  اللغة الأم الإنجليزية  اللغات الإنجل�...

 

List of a type of aves in a Southern Asian country India, officially the Republic of India, is a country in South Asia. It is made up of 28 states and 8 union territories. All Indian states have their own government and union territories come under the jurisdiction of the central government. As with most of the other countries India, has a national emblem—the Lion Capital of Sarnath. Apart from India's national emblem, each of its states and union territories have their own seals and symbol...

Basilica located in Aisne, in France Basilica of Saint-QuentinBasilique Saint-QuentinThe basilica from the south in 2018ReligionAffiliationRoman CatholicDistrictDiocese of SoissonsLocationLocationSaint-Quentin, Aisne, FranceStateFranceShown within FranceGeographic coordinates49°50′52″N 3°17′24″E / 49.847792°N 3.289917°E / 49.847792; 3.289917ArchitectureStyleGothicCompleted12th – 16th centurySpecificationsLength133 metres (436 ft)Width (nave)42 metres...

 

Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Desember 2022. Christian Federico Von Wernich (lahir 27 Mei 1938 di Concordia, Provinsi Entre Ríos ) adalah seorang pastur Katolik Roma Argentina dan juga bekas kapelan Polisi Provinsi Buenos Aires selagi masih di bawah pimpinan Jenderal Ramon Camps, pada masa dikt...

 

Plant hormone Native auxinsIndole-3-acetic acid (IAA) is the most abundant and the basic auxin natively occurring and functioning in plants. It generates the majority of auxin effects in intact plants, and is the most potent native auxin. There are four more endogenously synthesized auxins in plants.[1][2]All auxins are compounds with aromatic ring and a carboxylic acid group:[2][3]4-Chloroindole-3-acetic acid (4-CI-IAA)2-phenylacetic acid (PAA)Indole-3-butyric...

British Columbia seismic fault The Leech River Fault across the southern tip of Vancouver Island and the Tofino, West Coast, Hurricane Ridge (portion), San Juan, Survey Mountain, Devils Mountain, and Southern Whidbey Island Fault, and the projected extension of the Leech River Fault through Discovery Bay; all dip to the northeast. Stippled area is top of the Pacific Rim Terrane. Also shown: Cape Flattery, San Juan Island, and the cities of Port Renfrew, Sooke, Port Angeles, Port Townsend, and...

 

Para otros usos de este término, véase otoño (desambiguación). Árbol en otoño. Zapala, Neuquén Esquema a modo ilustrativo de las estaciones del año. Follaje otoñal visto desde la montaña Hogback, en Wilmington (Vermont, Estados Unidos). Otoño en Brasil. Estatua alegórica del otoño en el señorío de pazo de Lóngora (Liáns, Oleiros, España). Hojas muertas. El otoño es una de las cuatro estaciones del año de las zonas templadas, y de las dos estaciones de la zona intertropica...

 

Stadion Olimpiade AtatürkUEFA Nama lengkapAtatürk Olimpiyat StadıLokasiBaşakşehir, Istanbul, TurkiTransportasi umum OlimpiyatPemilikTurkiSuite eksekutif34Kapasitas74,753 Sejarah kapasitas 80,597 (2002–2005)76,092 (2005–2019)76,761 (2019–2020)75,145 (2020–2021)74,753 (2021–)[1] Rekor kehadiran79,414 (Galatasaray–Olympiacos, 31 Juli 2002)[2]Ukuran lapangan105 x 68 mPermukaanRumputPapan skorYaKonstruksiMulai pembangunan28 November 1997[3]Didirikan199...

坐标:43°11′38″N 71°34′21″W / 43.1938516°N 71.5723953°W / 43.1938516; -71.5723953 此條目需要补充更多来源。 (2017年5月21日)请协助補充多方面可靠来源以改善这篇条目,无法查证的内容可能會因為异议提出而被移除。致使用者:请搜索一下条目的标题(来源搜索:新罕布什尔州 — 网页、新闻、书籍、学术、图像),以检查网络上是否存在该主题的更多可靠来源...

 

Hama Amadou (2011) Hama Amadou (lahir 1950) adalah Perdana Menteri Niger. Ia menjadi perdana menteri pada Februari 1995 hingga Januari 1996, ketika pemerintah dikudeta oleh militer. Ia kembali menjadi Perdana Menteri tanggal 3 Januari 2000, sesaat setelah keadaan di negeri tersebut pulih tahun 1999. Jabatan Perdana Menteri ia pegang sampai tahun 2007. Pranala luar (Inggris) Niger food aid 'no longer needed' Diarsipkan 2007-12-15 di Wayback Machine., BBC Didahului oleh:Amadou Cissé Perdana Me...

 

Railway station in Yatsushiro, Kumamoto Prefecture, Japan This article has multiple issues. Please help improve it or discuss these issues on the talk page. (Learn how and when to remove these template messages) The topic of this article may not meet Wikipedia's notability guideline for geographic features. Please help to demonstrate the notability of the topic by citing reliable secondary sources that are independent of the topic and provide significant coverage of it beyond a mere trivial m...

Church in New ZealandSt Alban's ChurchSt Alban's Church41°6′25″S 174°55′4″E / 41.10694°S 174.91778°E / -41.10694; 174.91778Address4 Paekakariki Hill Road, Pāuatahanui, PoriruaCountryNew ZealandDenominationAnglicanWebsitewww.pauanglican.org.nzHistoryStatusChurchDedicated1898ArchitectureArchitect(s)Clere, Fitzgerald, RichmondArchitectural typeChurchStyleGothic RevivalYears built1895-1898AdministrationProvinceAnglican Church in Aotearoa, New Zealand and Poly...

 

City in Uusimaa, Finland This article is about the municipality in Finland. For the river in southern Finland, see Vantaa (river). City in Uusimaa, FinlandVantaa Vantaa – VandaCityVantaan kaupunkiVanda stadCity of VantaaClockwise from top-left: Kielotorni in Tikkurila, Helsinki Airport, Sotunki, Flamingo and Jumbo shopping centers, the Church of St. Lawrence, Ostari shopping center in Martinlaakso, and the Vaarala Church. Coat of armsLocation of Vantaa in FinlandCoordinates: 60°17′40″N...

 

غواصة يو سي-6   الجنسية  الإمبراطورية الألمانية الشركة الصانعة فولكان شتيشن  المالك الإمبراطورية الألمانية المشغل البحرية الإمبراطورية الألمانية المشغلون الحاليون وسيط property غير متوفر. المشغلون السابقون وسيط property غير متوفر. التكلفة وسيط property غير متوفر. منظومة الت�...

Natesan RangabashyamBorn(1933-11-05)5 November 1933Chennai, Tamil Nadu, IndiaDied14 July 2013(2013-07-14) (aged 76)Chennai, Tamil Nadu, IndiaOccupation(s)GastroenterologistMedical academicKnown forSurgical gastroenterologyProctologyAwardsPadma BhushanB. C. Roy AwardRoyal Society of Medicine Wall of HonourGoT Living Legend Award Natesan Rangabashyam (1936–2013),[1] popularly known NR, was an Indian surgical gastroenterologist and medical academic, known for his pioneering ...

 

У этого термина существуют и другие значения, см. Дельта. Буквы со сходным начертанием:  · ㅿ Буквы со сходным начертанием: ẟ · Ⳝ · ⳝ · Ꟙ · ꟙ · ⸹ Буква греческого алфавита дельта Δδ Изображение ◄ ΐ Α Β Γ Δ Ε Ζ Η Θ ► ◄ ΰ α β γ δ ε ζ η θ ...