הנמל היה ממוקם על חוף הים התיכון (פיניקיה) דרומית לעזה העתיקה. היישוב הוקם בתקופת שלטונו של קונסטנטינוס הגדול, שקרא לה בתחילה מג'ומה אולם החליף את שמה לאחר מכן לקונסטנטיוס על שם בנו, קונסטנטיוס השני, הפריד את המערכת השלטונית מעזה, מהשלטון ונתן לה זכויות יתר רבות. הוא לקח בחשבון שהיא חייבת להיות תלויה בעזה, שהייתה מלאה בטקסים פגאניים. בשנת 361, עם הפיכתו של יוליאנוס הכופר לקיסר רומא, פנו תושבי עזה לערכאות כנגד תושבי קונסטנטיוס. יוליאנוס העדיף את תושבי עזה והורה כי קונסטנטיוס תהיה נספח של העיר עזה, אף על פי שהיא נמצאת במרחק 20 סטדיה[1], ומאז היא נקראה המחוז הימי של עזה.
נמל עזה היה נקודה חשובה מדרך הבשמים ונתיבי המסחר של השבטים הנבטים, והגיעה לשיאה בזמן הממלכה הנבטית. אתרי דרך הבשמים בנגב היו בשליטת ממלכת הנבטים עד סיפוח ממלכתם לאימפריה הרומית בתחילת המאה ה-2, והעברת בירת הנבטים צפונה למזרח ירדן. לאחר מכן הייתה הדרך בשליטת הרומאים וחיילים רומאים איישו מצדים ומחנות לאורכה. עם שקיעת האימפריה הרומית החלו הערים לאורך הדרך לשקוע וננטשו לחלוטין לאחר הכיבוש הערבי במאה ה-7[2].
בתקופה הממלוכית בארץ ישראל היה נמל עזה הנמל העיקרי של הממלוכים. עזה הייתה בירת ארץ-ישראל במשך רוב התקופה וריכזה סחר בהיקף עצום, חלק ניכר מכלכלת האימפריה הממלוכית נסמכה על המכס שגבתה ממסחר זה.
בעת החדשה
הנמל היה בשימוש במהלך המאה ה-19[3]. בתחילת המאה ה-20 החלו השלטונות העות'מאניים להסדיר את הפעילות הימית בעזה ולגבות מכסים, לאחר שהיצוא מהנמל, בעיקר של חיטה, תמרים והדרים, גדל בצורה משמעותית[4]. ב-1905 נשלחה ועדת פקידים לברר את העלות של הקמת נמל חדש[5][6]. ענף יצוא חשוב באותה עת היה גידול וייצוא שעורה לתעשיית הבירה באירופה[7].
במקום לא פעל מזח מסודר, אלא סירות קטנות שהעבירו את הסחורה לספינות גדולות שעגנו מול החוף. הדייגים היו משתמשים בסירות הדייג שלהם גם כדי להעביר סחורות לספינות שעגנו מול החוף[8].
היקף השימוש בנמל עזה היה בירידה בשנות ה-30[10]. בשמונת החודשים הראשונים של 1939 פרקו בנמל עזה 821 טונות של סחורה (0.12% מהפריקה בנמלי ארץ ישראל) ולא הייתה כל טעינה[11]. בשנים 1935–1937 עיריית עזה סללה כביש מהעיר לחוף[12], בהשתתפות מימון של ממשלת המנדט[13].
במהלך מלחמת העצמאות תקף חיל הים הישראלי אוניות מצריות שעגנו בנמל עזה[14].
במהלך שנות ה-50 שימש הנמל את סירות הדייגים שדגו במימי הרצועה[15] וגם לקשר עם לבנון[16]| וסוריה[17].
ב-1956, בתקופת מלחמת סיני היה בנמל מזח עגינה קטן במצב גרוע שעומקו בצד החיצוני היה 2.4 מטר. לצידו היה בית מכס. אוניות עם סחורה עגנו במרחק של כמיל מהחוף[18] והסחורה הועברה בסירות קטנות אל המזח, בה בוצעה הפריקה בידיים[19]. אונייה אמריקאית פינתה דרך הנמל את עובדי אונר"א מרצועת עזה[20]. מנהל נמל יפו ביקר בנמל עזה והציע שתחודש תנועת הספינות בין הנמלים[21].
בשנת 1934, החלו להופיע פרסומים על כוונה להקים נמל בעזה. נטען שיוקם מזח חדש בנמל במקביל לסלילת כביש חדש בין אילת לעזה[24]. בשנת 1935 פורסם שהממשלה הבריטית תשפץ את הנמל[25]. בשנת 1937 התקיימה פגישה של נכבדי עזה לדון בהקמת הנמל[26] ובמאי 1938 בעת ביקור של המזכיר הראשי הוא נתבקש לספר את הנמל[27]. בשנת 1940 החליטו לשכות המסחר הערביות לבקש מהממשלה לייסד נמל בעזה[28] ולהקים חברה לפיתוח הנמל[29]. הדרישות להקמת נמל חדש הושמעו לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1946[30], במקביל לפרסום תוכניות של הבריטים להקמת נמל מתקפל בעזה כתחליף לאחיזתה באזור תעלת סואץ[31]. בשנים 1949–1950 חתר עבדאללה מלך ירדן להשיג שליטה בנמל עזה כמוצא של ממלכת ירדן לים התיכון[32]. בשנת 1955 פורסם שבכוונת מצרים להקים נמל גדול בעזה[33]. בתחילת 1957, בעת שהייתה תחת שליטה ישראלית, דובר על הרחבת המזח בהשקעה של 25,000 לירות[34]. בשנת 1960 הודיע נשיא הרפובליקה הערבית המאוחדת גמאל עבד אל נאצר על תוכנית להקמת נמל חדש ומודרני בעזה, כחלק מתוכנית כוללת לפיתוח הרצועה[35].
לאחר 1967
מיד לאחר מלחמת ששת הימים הנמל הופעל על ידי הממשל הצבאי הישראלי בשטחים והותר לפרדסני עזה לשווק פרי הדר לאירופה דרך הנמל[36][37], בהתאם למדיניות שהנהיג שר הביטחון, משה דיין[38] שדגלה בשמירה על המשך חיים אזרחיים תקינים בשטחים שנכבשו, תוך מתן אפשרות לתושביהם לשפר את מצבם הכלכלי. עם זאת רוב הפרי מעזה החל להיות מיוצא דרך נמל אשדוד, ורק 7 ספינות משא פקדו את הנמל ב-1967. גם יבוא סחורות דרך הנמל כמעט פסק לחלוטין מאחר שהחל סחר במשאיות דרך נמלי ישראל ועם ירדן[39][40].
באוקטובר 1970 הודיע שר התחבורה, שמעון פרס (שהיה אחראי גם על פיתוח הכלכלי בשטחים)[41], על הקמת מזח חדש ומודרני שישמש בעיקר ליצוא פרי הדר[42]. התוכנית בוטלה כעבור חודש בגלל עלותה הגבוהה[43]. אך במרץ 1971, בעת שבנמלי חיפה ואשדוד נוצרה צפיפות רבה של אוניות, שבעקבותיה קבעו תאגידי הספנות הבין-לאומיים היטלי צפיפות על מטענים המיועדים לישראל, הועלתה הצעה להתגבר על הצפיפות ולהפנות אוניות, בעיקר אוניות עם מטעני מלט וסוכר בשקים, מנמלי חיפה ואשדוד לנמל עזה. עד מהרה התברר כי אין קשיים בפריקת המטענים בנמל עזה, והתפוקה בפריקת מלט אף גבוהה מאשדוד, והוחל בהפניית מספר גדול יותר של אוניות אל הנמל, בעיקר עם מטעני מלט[44]. בסוף 1971 הושלמה הקמתו של מזח חדש באורך 146 מטר ומנופים שהחליפו חלק מהצורך בעבודת סבלים ידנית בנמל[45][46]. עם זאת מנהל רשות הספנות והנמליםנפתלי וידרא התנגד לפיתוח הנמל, בטענה שאין צורך בנמל שלישי בישראל לחופי הים התיכון[47], אך אחר כך, בדצמבר 1974, עבר הנמל לאחריות רשות הנמלים[48].
בתחילת 1973 כבר הורגשה צפיפות בנמל שמספר אוניות עגנו בו במקביל[49], וביוני 1973 הופעל בנמל מזח שני ובו תשתית לאספקת דלק ומים לאוניות[50]. תונח שלוחה של מסילת ברזל לנמל־עזה, על המשמר, 13 בספטמבר 1973 בטקס חנוכת המזח אמר שר התחבורה, שמעון פרס: ”בתחרות בין טרור לבנייה, הכרח היה לשבור את זרוע הטרור ולהוכיח שכנגדו יש אפשרות של קידום על-ידי פיתוח. המזח עלה כמיליון ל"י, שווה כמחיר החלק ה-20 של מטוס קרב. אך הדבר עשוי לקדם את שיפור היחסים בין היהודים והערבים לא פחות משעשויים מטוסי הקרב. למזח נועד תפקיד חשוב בעתיד.”[51]
בספטמבר 1973, הוכרז על תוכנית לסלילת שלוחה של מסילת רכבת לנמל, מתחנת הרכבת עזה[52]. בינואר 1974 עגנה בנמל לראשונה אונייה בבעלות ישראלית[53], ובמרץ 1974, לראשונה מאז מלחמת ששת הימים נפרק מטען אורז שהגיע ממצרים עבור אונר"א[54]. ביוני 1974 הוחל בתכנון שובר גלים באורך 2.5 ק"מ שיאפשר את הגדלת כושר התפוקה בנמל פי שלושה ל-700 אלף טון בשנה[55]. באפריל 1974 נפרקה האונייה המאה מאז הנמל החל לשמש כנמל יבוא גם לישראל. תפעול הנמל באותן שנים נעשה על ידי צוות של 4 עובדים ישראלים – 22 עובדים מקומיים, וכ-300 סוורים שעבדו בקבלנות. הכנסות הנמל כיסו את הוצאות התפעול ועלות הקמת המזחים החדשים[56]. אך בסוף 1975, מאחר שהנמל לא יכול לשמש לפריקת אוניות מודרניות, דוגמת אוניית מכולות, הפעילות בה נפסקה. ב-1976 התפטר מנהל הנמל[57]. ראש עיריית עזה רשאד א-שווא פנה לשר הביטחון, שמעון פרס, וביקש שיאפשרו לעיריית עזה לקנות את הנמל[58], על פי התוכנית הנמל היה אמור לשמש להעברת סחורות לירדן, אך התוכנית לא יצאה לפועל, ומאז הנמל משמש רק כנמל דייג[59].
לאחר הסכם וואי
במסגרת הסכם וואי שנחתם ב-23 באוקטובר1998 על ידי ראש ממשלת ישראלבנימין נתניהו ויושב ראש הרשות יאסר ערפאת, ושנועד לפרט צעדים למימוש הסכמי אוסלו ולקבוע לוח זמנים מדויק לביצוע הצעדים הנדרשים בהסכמים, הסכימה מדינת ישראל לבניית נמל מודרני חדש בעזה שיאפשר יצוא סחורות ופיתוח כלכלי של הרצועה[60]. הסכם וואי שעליו חתם נתניהו כלל את הפסקה: ”הצד הישראלי והצד הפלשתיני מכירים בחשיבות הרבה של נמל עזה עבור פיתוח הכלכלה הפלשתינית... הצדדים מתחייבים להמשיך בלי עיכוב להגיע להסכם אשר יאפשר את בנייתו והפעלתו של הנמל...” כדי להבטיח שלא יהיו עיכובים סוכם כי ועדה משותפת תפעל במטרה להגיע בתוך 60 ימים "להסכמה אשר תאפשר את התחלת הבנייה של הנמל"[61]. על פי התכנון המקורי היה הנמל אמור לשמש גם סוחרים מישראל ולהוות תחרות לנמלי אשדוד וחיפה[62].
הסכם לבניית הנמל נחתם עם חברה הולנדית בספטמבר 1999, בעלות של 80 מיליון דולר, הממומנים בחלוקה שווה על ידי צרפת, הולנד ומהלוואה של הבנק האירופי לפיתוח[63]. העבודות להקמת השלב הראשון של הנמל, החלו ביולי 2000, ואמורות היו להסתיים במחצית שנת 2002[64]. שלב זה כלל הקמת שני רציפים, אחד באורך 200 מטר להעברת סחורות, והשני באורך 150 מטר למכוניות. כן נבנה שובר גלים, באורך 730 מטרים. בשלב הראשון אמור היה הנמל החדש לקלוט אוניות בתכולה של 15–30 אלף טון. בעקבות עיכובים שיצר הסגר על רצועת עזה, בנייה הנמל מעולם לא הושלמה[65]. בינואר 2002 פשטו לוחמי שייטת 13 העל הנמל פוצצו את מפקדת המשטרה הימית הפלסטינית ומחסנים שלה. בנוסף, פוצצו ספינת משמר וספינת משא[66].
מאז ההשתלטות של החמאס על עזה, פועל בנמל הכוח הימי של החמאס ובמקום נמצאת המפקדה שלו. באוקטובר 2007 חוסלו שלושה אנשי חמאס, ושלושה נפצעו, מפגיעת טיל שנורה מספינת חיל הים אל בניין המפקדה[67].
בקיץ 2016 הוקם בנמל "מגדלור", פסל גדול ממדים, על ידי האמן שריף סרחאן. בסיס המגדלור הורכב מהריסות מגדלי א-נדא שנהרסו בהפצצה של צה"ל[68].
השפעת ההסגר הימי של ישראל על הפעילות בנמל
ביוני 2007 השתלט החמאס על רצועת עזה. מאז נתונה הרצועה על ידי מדינת ישראל בהסגר והיא שולטת במימיה הטריטוריאליים. סחר החוץ של עזה מתנהל כמעט אך ורק עם ישראל או דרך נמליה. מאז ישראל אינה מאפשרת לפלסטינים להקים נמל ימי מודרני בעזה על פי הסכם וואי[69]. מדינת ישראל שולטת בחופי רצועת עזה ומתייחסת אל המרחב הימי מולה כמים הטריטוריאליים של ישראל. רוחבו של המרחב הימי הזה הוא 12 מייל ימי, והוא קרוי בהסכמים הבין-לאומיים שטח L, שטח הכלוא בין אזור החיץ הימי של הגבול הישראלי-מצרי מדרום לאזור החיץ של הגבול הישראלי-פלסטיני מצפון לגבול המשתנה מעת לעת ממערב. על פי הסכמי אוסלו, הגבול המערבי, המרחק המותר בדיג לדייגי עזה, אמור היה להיות 20 מייל ימי, אולם ההיבט הזה של ההסכם מעולם לא יושם, ומייד לאחר חתימתו הוגבלו הדייגים העזתים לשטח של 12 מייל ימי. במהלך האינתיפאדה השנייה צומצם השטח ל-10 מייל ימי, שצומצמו לאחר יישום תוכנית ההתנתקות ל-6 מייל ולאחר עליית חמאס לשלטון ל-3 מייל[70].
כתוצאה מהגבלת המרחב הימי המותר בדייג על ידי צה"ל, סובלים דייגי הרצועה מחוסר יציבות כלכלית. מרחק ההפלגה המותר מכתיב לא רק את שטח הדיג המוקצה לדייגי הרצועה אלא גם את סוגי הדגים שניתן לדוג, בהתחשב בעונות הנדידה, ההטלה והבקיעה של מגוון הדגה בדרומו של מזרח הים התיכון. על מנת להגיע לעומק של מעל 100 מטר יש להרחיק בין 6.5 ל-13.5 מייל ימי מהחוף, באזורים שונים של הרצועה. כתוצאה מכך צנח מספר הדייגים הפעילים בעזה מ-10,000 איש בשנת 2000 לכ-3,500 ב-2015[71][72].
המצוקה בעזה מביאה את הדייגים העזתים לקחת סיכונים כדי לחזור עם שלל שקשה להשיג בתחום הדיג המותר. תקריות בין צה"ל לדייגים מתרחשות כמעט על בסיס יומיומי ורובן נגמרות בירי אזהרה, אבל כ-20 דייגים נהרגו מירי צה"ל מאז 2007[73][74]. ב-2016, לפי נתוני מדור הדיג במשרד החקלאות של הרשות הפלסטינית, עצר צה"ל 113 דייגים ו-46 סירות דיג הוחרמו. בינואר 2019 הגישו ארגוני זכויות אדם (גישה, עדאלה ומרכז אל-מיזאן לזכויות האדם) עתירה לבג"ץ, ובה טענו: "תפיסת הסירות והחזקתן בידי ישראל, במשך חודשים ושנים, נעשית בחוסר סמכות ובניגוד להוראות הדין הבינלאומי. על ישראל לחדול מהפרקטיקה הענישתית, האלימה והלא חוקית שהיא מפעילה נגד דייגי עזה לאורך שנים ופוגעת כך קשות ביכולתם להתפרנס ובכלל כלכלת הרצועה"[75]. ביולי 2019 הסכים צה"ל להחזיר 65 סירות אך ללא המנועים ורשתות הדייג[76].
במלחמת חרבות ברזל
ב-12 בנובמבר2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, כבשה חטיבה 188 את הנמל וסביבתו בסיוע לוחמי שייטת 13[77]. כל המבנים בנמל נהרסו, כולל: שוק הדגים, מחסנים ומסגד הדייגים[78]. בדצמבר 2023, הציעה קפריסין להעביר סיוע הומניטרי לתושבי עזה דרך הים. ההצעה כללה העברת סיוע בינלאומי לנמל לרנקה שבקפריסין, שם יבדקו גורמים ישראליים את הסחורות, ומשם הן יועברו לעזה. במסגרת זו נבחנו כמה חלופות להשטת הסיוע מלרנקה, כולל העברתו לנמל עזה[79]. לבסוף הוחלט על הקמת המזח האמריקאי בעזה מדרום לעיר עזה, בסיוע ארצות הברית, עקב ההרס הרב בסביבת נמל עזה והקשיים בגישה אליו ואבטחת האזור[80].
Untuk Ikan punah, lihat Anaspida.Anapsida Periode 312–0 jtyl PreЄ Є O S D C P T J K Pg N Anapsida Tengkorak AnaspidaTaksonomiKerajaanAnimaliaFilumChordataKelasReptiliaSubkelasAnapsida Samuel Williston, 1917 Subkelompok †Captorhinidae †Protorothyrididae †Parareptilia †Mesosauria †Millerosauria †Procolophonomorpha Testudines (Turtles, tortoises & terrapins) lbs Anapsida adalah sebuah amniot dengan tengkorak yang tidak memiliki satu atau lebih bukaan tengkorak (fenestra,...
Spanish cyclist For other people named Pedro Delgado, see Pedro Delgado (disambiguation). In this Spanish name, the first or paternal surname is Delgado and the second or maternal family name is Robledo. Pedro DelgadoDelgado in 2016Personal informationFull namePedro Delgado RobledoNicknamePericoBorn (1960-04-15) 15 April 1960 (age 63)Segovia, Castile and León, SpainHeight1.71 m (5 ft 7+1⁄2 in)Weight64 kg (141 lb; 10 st 1 lb)Team info...
Kacang panjang Klasifikasi ilmiah Kerajaan: Plantae Divisi: Magnoliophyta Kelas: Magnoliopsida Ordo: Fabales Famili: Fabaceae Subfamili: Faboideae Genus: Vigna Spesies: Vigna unguiculata Subspesies: V. u. sesquipedalis Nama trinomial Vigna unguiculata sesquipedalis(L.) Verdc. Kacang panjang (Vigna unguiculata Kelompok Sesquipedalis) adalah salah satu tanaman sayuran yang populer dalam kuliner Asia Tenggara dan Asia Timur. Buah polongnya dimasak sebagai sayur atau dimakan mentah sebagai ...
العلاقات العراقية الأمريكية العراق الولايات المتحدة السفارات السفارة الأمريكية في بغداد السفير : ألينا رومانسكي العنوان : http://www.iraqiembassy.us/node/84 كرادة مريم السفارة العراقية في واشنطن السفير : فريد مصطفى العنوان : http://ara...
Artikel ini bukan mengenai Bintang. Bintang laut Asteroidea dari Ernst Haeckel's Kunstformen der Natur, 1904 Klasifikasi ilmiah Kerajaan: Animalia Filum: Echinodermata Superkelas: Asterozoa Kelas: Asteroidea Ordo Brisingida (100 spesies[1]) Forcipulatida (300 spesies[1]) Paxillosida (255 spesies[1]) Notomyotida (75 spesies[1]) Spinulosida (120 spesies[1]) Valvatida (695 spesies[1]) Velatida (200 spesies[1]) Wikispecies mempunyai informas...
American politician Michael J. McEttrickMcEttrick as State Senator c. 1908Member of the U.S. House of Representativesfrom Massachusetts's 10th districtIn officeMarch 4, 1893 – March 3, 1895Preceded byJoseph H. WalkerSucceeded byHarrison Henry AtwoodMember of theMassachusetts State SenateIn officeJanuary 1, 1892 – December 31, 1892In officeJanuary 1, 1908 – December 31, 1908Succeeded byJames H. DoyleConstituency4th SuffolkMember of theMassachusetts ...
Joy Division بداية 1976 الحياة الفنية النوع بانك شركة الإنتاج فاكتوري ريكوردز أعمال مشتركة نيو أوردر الأعضاء السابقون إين كورتيس بيتر هوكستيفن موريسبرنار سومنر سنوات النشاط 1976– 1980 الموقع الرسمي الموقع الرسمي تعديل مصدري - تعديل جوي ديفيجن (بالإنجليزية: Joy Division) ك�...
Ярусоло́в, или я́русник, — рыболовное судно, предназначенное для морского ярусного лова рыбы и других гидробионтов (например, кальмаров и крабов). Океанские ярусоловы оснащаются механизированными или автоматизированными (автолайн) линиями постановки и выборки ярусо...
Red-colored seep of saltwater flowing from Taylor Glacier in Antarctica Blood Falls, 2006 Blood Falls, at the toe of Taylor Glacier, 2013 Blood Falls is an outflow of an iron oxide–tainted plume of saltwater, flowing from the tongue of Taylor Glacier onto the ice-covered surface of West Lake Bonney in the Taylor Valley of the McMurdo Dry Valleys in Victoria Land, East Antarctica. Iron-rich hypersaline water sporadically emerges from small fissures in the ice cascades. The saltwater source i...
Madonna col Bambino, san Giovanni, santa Barbara e committenteAutoreJacopo de' Barbari Data1498 circa Tecnicaolio su tavola Dimensioni62×84,8 cm UbicazioneGemäldegalerieù, Berlino La Madonna col Bambino, san Giovanni, santa Barbara e la committente è un dipinto olio su tavola di Jacopo de' Barbari. La tavola è conservata nel museo d'arte di Monaco di Baviera Gemäldegalerie dal 1877.[1] Indice 1 Storia 2 Descrizione 3 Note 4 Bibliografia 5 Voci correlate Storia La tavola rap...
Masjid Namirah. Masjid Namirah adalah masjid yang terletak di perbatasan antara Al-Haram dan Arafah, tepatnya di arah barat Jabal Rahmah (Bukit Arafah). Masjid dua lantai yang memiliki luas 124.000 m2 ini mampu menampung jamaah hingga 300.000 orang.[1] Pasca perluasan, sebagian masjid ini berada di luar kawasan arafah, sehingga diberikan tanda informasi dan pengumuman tentang perbatasannya agar jamaah haji tetap berada di lingkungan Arafah.[2] Pada musim haji setiap tahunnya m...
American singer-songwriter Hailey WhittersBackground informationBirth nameHailey Faith WhittersBorn (1989-09-09) September 9, 1989 (age 34)Shueyville, Iowa, United StatesGenresCountryOccupation(s)Singer-songwriterInstrument(s)Vocals, guitar, banjoYears active2015–presentLabelsCarnivalPigasusBig LoudSongs & DaughtersWebsitehaileywhitters.comMusical artist Hailey Faith Whitters (born September 9, 1989) is an American country music singer originally from Shueyville, Iowa.[1]&#...
Pour les articles homonymes, voir Stock (homonymie). Pour une entreprise, les stocks représentent les biens achetés, transformés ou à vendre à un moment donné. Le stock représente de manière habituelle, l'ensemble des biens qui interviennent dans le cycle d'exploitation de l'entreprise ou qui peuvent être vendus « en l'état ». Description des stocks Une entreprise peut détenir plusieurs types de stocks tels que : Matière première, Produit en cours de fabrication...
For other people named Neil Walker, see Neil Walker (disambiguation). American baseball player (born 1985) Baseball player Neil WalkerWalker with the Phillies in 2020Second basemanBorn: (1985-09-10) September 10, 1985 (age 38)Pittsburgh, Pennsylvania, U.S.Batted: SwitchThrew: RightMLB debutSeptember 1, 2009, for the Pittsburgh PiratesLast MLB appearanceSeptember 8, 2020, for the Philadelphia PhilliesMLB statisticsBatting average.267Home runs149Runs batted in...
Town in Syunik, ArmeniaGoris ԳորիսTownFrom top left:Downtown Goris • Goris gate Zangezur Mountains around GorisBell Monument • Settlement of old KoresGrigor Tatevatsi statueSurp Hripsimé Basilica • Saint Gregory CathedralGorisShow map of ArmeniaGorisShow map of Syunik ProvinceCoordinates: 39°30′28″N 46°20′19″E / 39.50778°N 46.33861°E / 39.50778; 46.33861Country ArmeniaProvinceSyunikMunicipalityGorisEstablished1870Government&#...
A modern Yakutian knife with birch burl (burr) handle and leather sheath. The Yakutian knife (Sakha: саха быһаҕа Sakha byhagha; Russian: якутский нож), sometimes called the Yakut knife, is a traditional knife of the Yakuts (an ethnic group from the Sakha Republic (or Yakutia), region of Siberia), used for working with wood, hides, skins, fish and meat or for combat. The knife has been used in Yakutia for hundreds of years without significant changes in its design.[1&#...
James Herriot, pseudonimo di James Alfred Wight (Roker, 3 ottobre 1916 – Thirsk, 23 febbraio 1995), è stato uno scrittore e veterinario britannico. Indice 1 Biografia 2 Riconoscimenti 3 Opere 4 Altri progetti 5 Collegamenti esterni Biografia Il James Herriot Museum a Thirsk Wight nacque nel Sunderland, ma durante il primo mese di vita si trasferì con la sua famiglia a Glasgow, dove rimase fino alla laurea in veterinaria, conseguita a 23 anni presso il Glasgow Veterinary College. Nel 1937 ...
German alpine skier Marina KiehlMarina Kiehl in 2015Personal informationBorn12 January 1965 (1965-01-12) (age 59)Munich, West GermanyHeight1.64 m (5 ft 5 in)Weight62 kg (137 lb)SportSportAlpine skiingClubTSV 1860 München Medal record Representing West Germany Winter Olympics 1988 Calgary Downhill Marina Kiehl (born 12 January 1965) is a former World Cup alpine ski racer from Germany. Career Competing for West Germany in the 1980s, Kiehl gained her fir...
Femmes rabbin de l'histoire : Ray Frank, Martha Neumark, Lily Montagu, Helen Levinthal, Regina Jonas, Paula Ackerman, Tehilla Lichtenstein, Sally Priesand et Sara Hurwitz. Une femme rabbin est un rabbin, ministre du culte judaïque, de sexe féminin. Son métier est parfois féminisé en rabbine ou rabbanit. Le rôle des femmes dans le rabbinat a été vivement débattu au sein du peuple juif. Les mouvements libéraux, reconstructionnistes et massortis acceptent le rabbinat des femmes, t...
