PROFILPELAJAR.COM

נמל התעופה מדריד - בראחס
Aeropuerto de Madrid-Barajas
	תצלום אוויר של הנמל
נתוני השדה
סוג השדה	ציבורי
תקופת הפעילות	1928–הווה (כ־96 שנים)
על שם	מדריד
מפעיל	Aena
בעלים	ENAIRE
עיר סמוכה	מדריד, ספרד
בסיס לחברות	אייר אירופה; איבריה
קואורדינטות	40°29′36″N 003°34′00″W / 40.49333°N 3.56667°W
גובה מעל פני הים	600 מטר (2,000 רגל)
	אתר נמל התעופה מדריד-בראחס
מסלולי טיסה
	(למפת ספרד רגילה) מדריד ברצלונה בילבאו חיחון סרגוסה ואיאדוליד מאלגה קורדובה סביליה גרנדה פלמה מורסיה ויגו ולנסיה מרידה צרפת צרפת פורטוגל מרוקו אלג'יריה MAD
סטטיסטיקה (2019)
מספר הנוסעים	61,734,037
תנועות מטוסים	426,376
מטען	558,567 (טון)

נמל התעופה מדריד-בראחס (בספרדית: Aeropuerto de Madrid-Barajas) הוא נמל תעופה בינלאומי המשרת את מדריד, בירת ספרד. מקור שמו של הנמל בעיירה בראחס הסמוכה אליו.

מדריד-בראחס הוא נמל התעופה הגדול והעמוס בספרד, והעשירי העמוס ביותר בעולם^[1]. מאז פתיחתו, צמח הנמל והפך לאחד ממרכזי התעופה החשובים של אירופה. בשנת 2007, היה קו מדריד - ברצלונה היוצא מהנמל הקו התדיר בעולם, עם 971 טיסות בשבוע, אך מאז ירדה תדירותו בשל פתיחת קו רכבת מהירה בין הערים. כיום הנמל הוא השער האווירי המרכזי לחצי האי האיברי ומהווה מוקד משיכה לטיסות רבות, בעיקר מאמריקה הלטינית. בשנת 2008 עברו בנמל יותר מ-50.8 מיליון נוסעים^[2].

הנמל כולל ארבעה מסלולי המראה וארבעה בתי נתיבות. טרמינל 4, החדש מביניהם, משמש את טיסות חברת איבריה וחברות נוספות בברית חברות התעופה Oneworld, בהן בריטיש איירוייז ואמריקן איירליינס. שלושת הטרמינלים האחרים משמשים את טיסות שאר החברות, בהן החברות הספרדיות אייר אירופה. הנמל משמש כנמל הבית של חברת התעופה הספרדית איבריה, שאחראית לכ-60% מתנועת הנוסעים בנמל^[3] וחברות ספרדיות קטנות כמו פריבילג' סטייל.

הנמל מקושר כיום למדריד באמצעות קו 8 של הרכבת התחתית, הכולל תחנה בטרמינל 2 (מעבר לטרמינלים 1 ו-3) ותחנה בטרמינל 4 החדש, וכן קו רכבת פרברית שמקשר בין נמל התעופה לבין תחנות הרכבת אטוצ'ה וצ'מרטין בעיר.

סטטיסטיקת נוסעים ומטען

	נוסעים	תנועת מטוסים	מטען (טון)
2001	34,050,215	375,558	295,944
2002	33,915,302	368,029	295,711
2003	35,855,861	383,804	307,026
2004	38,718,614	401,503	341,177
2005	42,146,784	415,704	333,138
2006	45,799,983	434,959	325,702
2007	52,110,787	483,292	325,201
2008	50,846,494	469,746	329,187
2009	48,437,147	435,187	302,863
2010	49,863,504	433,683	373,380
2011	49,671,270	429,390	394,154
2012	45,195,014	373,185	359,362
2013	39,735,618	333,056	346,602
2014	41,833,374	342,601	366,645
2015	46,828,279	366,605	381,069
2016	50,420,583	378,150	415,774
2017	53,402,506	387,566	470,795
2018	57,891,340	409,832	518,858
2019	61,734,037	426,376	558,567

היסטוריה

בנייתו של הנמל החלה ב-1927 והוא נפתח לטיסות פנימיות ובינלאומיות ב-22 באפריל 1931, אם כי טיסות סדירות לנמל החלו לפעול רק כשנתיים מאוחר יותר. הטרמינל הראשון התאים לכשלושים אלף נוסעים בשנה, ובנוסף אליו נבנו מספר האנגרים ומבנה למועדון התעופה. קו הטיסה הסדיר הראשון היה הקו לברצלונה, ואחריו החלו להתווסף קווי טיסה בינלאומיים.

בתחילת דרכו כלל הנמל מסלול המראה על דשא, ורק בשנות הארבעים, כחלק מתכנון מחודש של הנמל, נסללו מסלולים חדשים. אורכו של המסלול הראשון שהחל לפעול בשנת 1944 היה 1,400 מטרים ורוחבו היה 45 מטרים. עד סוף העשור פעלו בנמל שלושה מסלולים, שאינם קיימים עוד כיום.

בשנות החמישים עברו בנמל יותר מחצי מיליון נוסעים בשנה והופעלו במקביל חמישה מסלולי המראה. בין היתר נפתח קו הטיסה לניו יורק, ובשנת 1955 נפתח הטרמינל השני, שיועד לטיסות פנים. בשנות השישים החל הנמל לקלוט מטוסים גדולים, והצמיחה בתנועת הנוסעים גדלה מעל למצופה, בעיקר בשל התפתחות התיירות בספרד. בתחילת העשור שירת הנמל כ-1.2 מיליון נוסעים בשנה, כפול מהתחזיות שהוצגו ב-1957.

בשנות השבעים, עם תנופת התיירות האדירה ועם הצגתו של מטוס הבואינג 747, עברו בנמל כ-4 מיליון נוסעים בשנה, והחלה בנייתו של טרמינל בינלאומי (כיום טרמינל 1). ב-1974 הוצג לראשונה קו השאטל לברצלונה, והחל לפעול במספר טיסות יומיות וללא צורך בהזמנה מוקדמת של כרטיס. לקראת מונדיאל 1982 עבר הנמל שיפוצים נרחבים, שכללו הרחבה ושדרוג של שני הטרמינלים הקיימים.

בשנות התשעים המשיכה צמיחתו של הנמל. ב-1994 נפתח מסוף המטען הראשון ושופץ מגדל הפיקוח. ב-1997 נפתח אגף צפוני חדש בטרמינל הבינלאומי. ב-1998 נחנך מגדל פיקוח חדש בגובה 71 מטרים, וב-1999 נפתח אגף דרומי חדש בטרמינל הבינלאומי. בעקבות פתיחת האגפים החדשים בטרמינל הבינלאומי, הוחלט על שינוי סיווג הטרמינלים: האגף הדרומי ומרבית הטרמינל הבינלאומי הישן הפכו לטרמינל 1, שאר הטרמינל הבינלאומי הישן יחד עם הטרמינל המקומי הפכו לטרמינל 2 והאגף הצפוני הפך לטרמינל 3.

בחודש נובמבר 1998 נפתח מסלול המראה חדש באורך 4,400 מטרים, בין הארוכים באירופה. בשנת 2004 הסתיימה בנייתו של טרמינל 4 וסלילתם של שני מסלולים נוספים, מקבילים למסלולים הקיימים, והטרמינל החדש נפתח רשמית ב-5 בפברואר 2006. עם הרחבה זו, הפך מדריד-בראחס לנמל התעופה בעל שטח הטרמינלים הגדול בעולם.

אולם הצ'ק-אין בטרמינל 4

תאונות ואירועים בולטים

ב-27 בנובמבר 1983, טיסה 011 של אוויאנקה התרסקה בעת גישתה לנחיתה בנמל. המטוס פגע ברכס גבעות, וכתוצאה מהפגיעה כנפו הימנית נשברה והתנתקה. המטוס התהפך והתרסק על גבו. בתאונה נספו 158 מ-169 הנוסעים וכל 23 אנשי הצוות.
ב-7 בדצמבר 1983, מטוס בואינג 727 בטיסה 350 של איבריה איירליינס התנגש במהלך ההמראה במטוס מקדונל דאגלס DC-10 בטיסה 134 של אוויאקו, שנכנס בשוגג למסלול ההמראה של טיסת איבריה. בתאונה נספו 135 אנשים, 93 מטיסת איבריה ו-42 מטיסת אוויאקו.
ב-30 בדצמבר 2006, התקבלה אזהרה טלפונית על פצצה שהוטמנה בשטח הנמל. המשטרה הספיקה לפנות חלקים מהנמל לפני שהפצצה התפוצצה במבנה חניון D של טרמינל 4. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 2 אזרחי אקוודור שישנו במכוניותיהם ומבנה החניון קרס כליל. מאוחר יותר התקבלה שיחת טלפון אנונימית בה נטען כי מחתרת ה-ETA לוקחת אחריות על הפיצוץ.
ב-20 באוגוסט 2008, טיסה 5022 של ספנאייר ללאס פאלמאס דה גראן קנריה באיים הקנריים התרסקה מיד לאחר המראתה מהנמל. בהתרסקות נספו לפחות 154 נוסעים מבין 172^[4] האנשים שהיו על המטוס, שני נוסעים נוספים נפצעו באורח קשה והשאר באורח קל.