תחילתו של הנחל היא מדרום ליישוב הדרוזי דלית אל-כרמל. הנחל מתפתל לכיוון דרום-מערב ויוצא לעמק (בקעת) מהר"ל ומתחבר במערבה לנחל מערות.
גאולוגיה
שני יובליו העליונים של נחל חרובים מדרום לדליית אל כרמל מאופיינים בסלעי קירטון.
לאחר המפגש בין שני היובלים האפיק מאופיין בסלע גיר קשה. הנחל מתחתר בסלעי הגיר, אפיקו מוצר, גדותיו תלולות ומצוקים גבוהים בין שני צדדיו שבהם צנירים ומערות.
עם היציאה לבקעת מהר"ל הופך האפיק לרדוד והנחל זורם באדמת הסחף המהווה את קרקעית העמק.[1]
דפנותיו הצפוניות של העמק בנויות מסלעי טוף שהם שריד להר געש תת-מימי שהתפרץ בים רדוד בתקופת הקנומן (כ 100 מיליון שנים לפני תקופתנו) באותה התקופה היה הכרמל מכוסה ים רדוד ובו ארכיפלג של הרי געש.[2]
חורש האלון המצוי בחלקו העליון של נחל חרובים העוטר את חורבת סומק, במרכז שרידי בית הכנסת העתיק.
יש אומרים שהשם כרמל מורכב מהמילים כרם ואל, כלומר מטע האלוהים[3] ואכן בתקופות קדומות היה הר הכרמל מכוסה ישוב צפוף שהתבסס על כרמי זיתים וגפנים ועוד קודם לכן, בתקופה שקדמה למהפכה החקלאית, נמשכו בני האדם למקום בזכות שפע הצמחייה ובעלי החיים שחיו בה.
גם באגן נחל חרובים נמצא רצף יישובי החל מהתקופה הפלאוליתית ועד ימינו.
האתר בפתחו של נחל מערות מייצג רצף של מיליון שנות יישוב פרה היסטורי[4] אך הוא אינו האתר הפרה היסטורי היחיד, במעלה נחל חרובים מדרום לדאלית אל כרמל היה קיים אתר אחר מהתקופות הפלאוליתית התיכונה, הנאוליתית והכלקוליתית.[5]
במוצאו של נחל חרובים לבקעת מהר"ל הוקם בראשית תקופת הברזל אתר גדול, הידוע בכינוי נ.ג. 146.
שטחו של האתר כ 27 דונם והוא הורכב ממגדל גדול שכיום שרידיו מגיעים לגובה של שישה מטרים וקוטרו כעשרים מטר, במרכזו של המגדל חדר בודד ואליו הוליך מסדרון צר.
סביבו של המגדל חצר רחבה המוקפת חומה שגם בה מגדל גדול ובסמוך מבני מגורים וגדרות ששיטת בנייתם שונה משיטות הבניה מאותה תקופה.
החוקרים קבעו כי "יש לראות במתחם הישראלי — השולט על כל האזור — שרידים מחווה מוגנת, שהותאמה למגורים ולשמירה על עדרי בקר וצאן."[6]
אולם הארכאולוג אדם זרטל הציע לראות באתר יישוב של שרדנים, אחד מגויי הים אשר מוצאו ככול הנראה באי סרדיניה על סמך הדמיון שבין המגדל ומבני המגורים לסגנון הבניה של מבני הנוראג בסרדיניה ושל המבנים בתרבות המקבילה באי קורסיקה.
מדרום לאתר עוד שני אתרים קטנים יותר בעלי מאפיני בניה דומים.[7]
מערת קבורה בחורבת סומק, שימו לב לסמל המנורה מצד שמאל לכניסה
בתקופה זו הגיע היישוב בכרמל בכלל ובנחל חרובים בפרט לשיאו.
באגן נחל חרובים התקיימו לפחות שתי עיירות ככול הנראה יהודיות, האחת שכיום בנוי עליה המרכז העתיק של דאלית אל כרמל (דאליה היא גפן בערבית והשם משמר את מציאותם של שרידי כרמי גפנים שהיו בהר) והשנייה בהר סומק, יישובים נוספים התקיימו גם בחורבת דרג' 5 וגבעת שנה (כרם מהר"ל)
בתקופה זו הוקמו באגן הנחל הכפרים דאליית אל כרמל ואיג'זים באתרם של יישובים מהתקופות הקדומות יותר, הכפר דאליית אל כרמל קיים עד היום, הכפר איג'זים חרב במלחמת העצמאות ועל חורבותיו נבנה המושב כרם מהר"ל.
^אידלמן ואנמר, אתרים גיאולוגיים בישראל, משרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, 2014, עמ' 123-128
^מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה; סגל, הגיאוגרפיה במשנה, הכרמל - הר הכרמל, באתר דעת, נדלה 09/07/2021
