מערכת הקאסטה באמריקה הלטינית בתקופה הקולוניאלית (בספרדית: Casta) הייתה מערכת של ריבוד חברתי שהתבססה על מוצאו של אדם ומאפייניו החיצוניים, אך גם על מאפיינים מעמדיים, כלכליים ותרבותיים. משמעותו המילולית של המונח היא "מוצא", "מין", "זן", ו"גזע". מערכת חברתית זו קשורה בתקדים האיברי של טוהר הדם, אולם היא נטועה עמוקות במציאות החדשה שנוצרה ב"עולם החדש."

בחברה הקולוניאלית באמריקה הספרדית התקיימו מספר קסטות אותן ניתן לחלק לשלושה סוגים: בעלי מוצא יחיד, בני תערובת, ובני תערובת מסדר שני. להלכה נקבעה ההשתיכות לקאסטה על פי המוצא, אולם ככל שעבר הזמן והחברה הפכה מורכבת יותר, היו יכולים רק בני האליטה (ולעיתים אף לא הם) לדעת בוודאות את מוצאם. או אז הפכו מרכיבים חברתיים ותרבותיים לבעלי משמעות, וסייעו לשייך אדם לקאסטה המתאימה, או הרצויה לו.

• ספרדים ואירופאים: בראש ההיררכיה של מערכת הקאסטות באמריקה הספרדית הקולוניאלית עמדו הספרדים וצאצאיהם, וכן אירופאים אחרים שהתיישבו ברחבי האימפריה. בקרב קבוצה זו נוצרו תת-קבוצות, אשר ההבדל ביניהן הפך למשמעותי ביותר בעיקר לאחר הרפורמות הבורבוניות, בסוף המאה ה-18.
  • פנינסולרים: הפנינסולרים (בספרדית: Peninsulares) היוו את הקאסטה העליונה ביותר. אלו היו ספרדים ילידי המטרופולין האימפריאלי, קרי ספרד עצמה. לקבוצה זו השתייכו גם אירופאים אחרים שהיגרו לאמריקות. הפנינסולריים החזיקו ברוב המשרות החשובות במנהל האימפריאלי, בצבא ובכנסייה.
  • קריאולים: הקריאולים (בספרדית: Criollos) היו ספרדים שנולדו באמריקה. כילידי העולם החדש הם נחשבו ככאלו אשר הניוון שבו דבק גם בהם, ועל כן הם היו שניים בהיררכיה החברתית לפנינסולרים. שנים מעטות לאחר כיבושה של אמריקה הספרדית הפכו הקריאולים למרכיב העיקרי של האליטה הקולוניאלית ובסופו של דבר לאחד המרכיבים העיקריים במלחמות השחרור של דרום אמריקה.
• אינדיאנים: כאינדיאנים (בספרדית: Indios) במערכת הקסטה נחשבו ילידיה המקוריים של אמריקה וצאצאיהם. אלו הוכרו כנתיניו של המלך הספרדי וזכו להגנת הכתר, לפחות להלכה.
• שחורים: האפריקנים שהובאו לאמריקה בכוח, בין אם מחצי האי האיברי ובין אם ישירות מאפריקה, היוו קבוצת קאסטה בפני עצמה. רובם המכריע של השחורים (בספרדית: Negros) הגיעו לאמריקה כעבדים משועבדים או נולדו באמריקות ככאלו. השחורים היוו חלק חשוב מהמגזר היצרני בחברה, וניתן היה למצוא אותם במטעים, במכרות ובשירות ביתי. אולם, חלק מהשחורים שוחררו בידי אדוניהם והפכו לאנשים חופשיים, גם אם בני קאסטה נמוכה. רבים מאלו היו בעלי מלאכה מיומנים שעסקו במלאכתם כעבדים, או כאנשים חופשיים.

בני תערובת שונים:

• מסטיסים: מסטיסים (בספרדית: Mestizos) היו בני תערובת ממוצא אינדיאני ואירופי. במהלך רוב התקופה הקולוניאלית, עת ההגירה האירופית הייתה בלתי מאוזנת מבחינה מגדרית ושיעור הגברים עלה על שיעור הנשים, היו המסטיסים פלח נכבד מהחברה. כיום מהווים המסטיסים חלק גדול ממדינות לטינו-אמריקאיות רבות.
• מולאטים: מולאטים (בספרדית: Mulatos) היו בני תערובת ממוצא אירופי ואפריקאי. גודלה של קבוצה חברתית זו הושפע באופן ישיר מגודל אוכלוסיית העבדים האפריקאים שהובאו לכל אזור ואזור במרוצת התקופה הקולוניאלית ושנות קיומה של העבדות. משום כך, המולאטים נפוצים יותר בחברות הקריביות.
• סמבוס: סמבוס (בספרדית: Zambos) היו בני תערובת ממוצא אפריקאי ואינדיאני (לעיתים גם זאב, lobo).
• חלוקות משנה נוספות: בני תערובת של שלל הקאסטות השונות יצרו קטגוריות קאסטה חדשות, שחלקן נקראו בשם. למשל, "קסטיסוס" (בספרדית: Castizos) היו בני תערובת ממוצא של מסטיסו וקריאולי; "צ'ולוס" (בספרדית: Cholos) היו בני תערובת ממוצא מסטיסי ואינדיאני; כן התקיימו קסטות נוספות. יחד עם זאת, השימוש בקאסטות אלו היה, ככל הנראה, משני למדי.

על אף הגדרת הקאסטה, בראש ובראשונה, כנובעת ממוצא, הקבוע מטבעו ואינו ניתן לשינוי, הרי שבפועל קיימת הייתה מוביליות מסוימת בין הקאסטות השונות. עצם ריבוי הקאסטות וגודלן של קבוצות בני התערובת מעיד, בראש ובראשונה, על כך שמגעים מיניים חוצי קאסטות התקיימו לעיתים קרובות ביותר. יתרה מזאת, אלו לא היו בהכרח בלתי חוקיים או בלתי מקובלים חברתית.

שנית, בחברות אזוריות מסוימות, או בנסיבות היסטוריות מסוימות, ייחסו חשיבות נמוכה יותר לקאסטות או גילו גמישות רבה יותר לניידות ביניהן. כך, למשל, בלימה במאה ה-16, עת היו הספרדים מיעוט זניח מבחינה מספרית ומספר הנשים ביניהם היה נמוך ביותר, נחשבו אף מסטיסים ומולאטים כספרדים. נוסף על כך, באותה חברה מוקדמת כלל לא הייתה הפרדה בין פנינסולרים לקריאולים, שכן הספרדים דבקו זה בזה אל מול הרוב העצום של האינדיאנים שסביבם.

שלישית, עיון בעדויות בהליכים משפטיים שונים, כגון בקשות "גרסיאס אל סקאר", תביעות משפטיות ונישואים, חושפים כי לעיתים מזומנות הגדירו עדים שונים את אותו האדם כשייך לקטגוריות קאסטה שונות, מה שהתפרש כעדות לכך שחשיבותן של הגדרות אלו לא הייתה רבה, לפחות לא בקרב המעמדות הנמוכים.

לקראת סוף התקופה הקולוניאלית, במסגרת הרפורמות הבורבוניות, מיסד הכתר הליך משפטי רשמי, "גרסיאס אל סקאר" (בספרדית: Gracias al sacar; תודה על המשיכה [אל מחוץ לקאסטה הנמוכה או המעמד הבלתי רצוי]) שאפשר למגיש הבקשה שהתקבלה, לאחר תהליך של שמיעת עדויות ותשלום כספי גבוה, לזכות בהכרה רשמית וחוקית לכל דבר ועניין כבן או בת לקאסטה גבוהה יותר, או במקרים אחרים למעמד חוקי (לעומת ממזרות מכל סוג שהוא).

ציורי קאסטה (בספרדית: Pintura de castas) הם סוגה אמנותית המתארת בני קאסטה שונים. מרבית ציורי הקאסטה נוצרו לקראת סוף המאה ה-18 בסדרות המתארות עשרות של טיפוסי קאסטה שונים, חלקם אינם ידועים כלל למחקר אלא בציורים אלו. מכיוון שכך כלל לא ברור אם ציורים אלו מתארים מציאות מורכבת של חברה קולוניאלית בה יש הגיון ברור, גם אם לא פשוט, של מערכת קאסטות מוגדרות היטב, או שמא מדובר בציורים המתארים רעיון אידיאלי, שלהוציא את טיפוסי הקאסטה העיקריים, הרי הוא תאורטי בלבד ואין לו אחיזה במציאות. נראה כי טיפוסים שונים של קאסטות המתוארים בציורים אלו לא התקיימו אפילו להלכה. אחת ההשערות לגבי ציורי הקאסטה גורסת כי אלו ציורים שנועדו לתיירים בלבד, על מנת לסייע להם להבין את החברה המורכבת באופן תאורטי, ובו בזמן להוות מזכרת נאה מביקורם האקזוטי. השערה אחרת גורסת כי מדובר בפרויקט קולוניאלי של קטלוג החברה על מנת ליצור סדר והיררכיה, רצון הנובע דווקא בהיעדר גבולות ברורים במציאות, שהיוו איום על האליטה.

בין אם תארו התמונות מצב חברתי קיים ובין אם אידיאלי, הן מצביעות על הקשר הישיר בין הקאסטות השונות, המוסברות במונחים ציוריים של מוצא, לבין מצבם החברתי-כלכלי-תרבותי של בני אותה קאסטה, בו ניתן להבחין בלבושן של הדמויות, במצב החברתי בו הן נמצאות, ובפעילות הכלכלית בה הן עוסקות.

• 
  "De español e india, produce mestizo": מספרדי ואינדיאנית יוצר מסטיסו.
• 
  "De negro y española, sale mulato": משחור וספרדית יוצא מולאטו.
• 
  "De negro e india, sale lobo": מנגרו ואינדיאנית יוצא זאב (סמבו).

באמריקה הפורטוגלית התקיימה מערכת קאסטה דומה ביותר לזו שבאמריקה הספרדית. יחד עם זאת, לצד שימוש במונחים שונים במקצת, הייתה המערכת מורכבת פחות.

• לבנים: פורטוגזים (בפורטוגזית: Brancos) ובעלי מוצא אירופאי אחר.
• אינדיאנים: אינדיאנים (בפורטוגזית: Índios) ילידי ברזיל.
• שחורים: השחורים (בפורטוגזית: Negros) היוו את אותה הקטגוריה כמו באמריקה הספרדית. נהוג היה להבדיל בין "בוסאלה" (בפורטוגזית: Bossale) - עבד שנולד באפריקה בניגוד ל"קריאולה" (בפורטוגזית: Creole), עבד שנולד בברזיל. חלוקה דומה הייתה מקובלת גם באמריקה הספרדית. המונח "נגרו" שימש תחילה כחלופי ל"עבד", ולאו דווקא ל"אפריקאי", על כן כונו העבדים האינדיאנים "שחורי הארץ" (negros da terra) במובן של עבדים ילידי המקום.

בני תערובת:

• קבוקלוס: קבוקלוס (בפורטוגזית: Caboclos) היו בני תערובת ממוצא אירופאי ואינדיאני, בדומה למסטיסים באמריקה הספרדית. בני קבוצה זו כונו גם מסטיסים (בפורטגזית: mestiços).
• מולאטים: מולאטים (בפורטוגזית: Mulattos) היו בני תערובת ממוצא אפריקאי ואירופי, בדומה למולאטים באמריקה הספרדית.
• קפוסוס: קפוסוס (בפורטוגזית: Cafuzos) היו בני תערובת ממוצא אפריקאי ואינדיאני, בדומה לסמבוס באמריקה הספרדית.
• בני תערובת אחרים: בדומה לאמריקה הספרדית, גם באמריקה הפורטוגלית נעשה שימוש, בתכיפות לא ידועה, במספר מונחים שציינו בני תערובת מסדר שני. כך, למשל, היו ה"קבראס" (בפורטוגזית: Cabras) בני תערובת ממוצא אפריקאי ומולאטי.

מדיה וקבצים בנושא מערכת הקאסטה באמריקה הלטינית בתקופה הקולוניאלית בוויקישיתוף

• קטגוריות גזעיות באמריקה הלטינית (באנגלית)