PROFILPELAJAR.COM

מיגלי
מידע אישי
לידה	19 בדצמבר 1951 (בן 73); סאוטה שבספרד
שם מלא	מיגל ברנרדו ביאנקטי
גובה	1.83 מטר
עמדה	בלם
מועדוני נוער
	אודונל ; קדיס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

מיגל ברנרדו ביאנקטי (בספרדית: Miguel Bernardo Bianquetti; נולד ב-19 בדצמבר 1951 בסאוטה שבספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי הידוע בשם מיגלי. מיגלי שיחק בעמדת הבלם במדי קדיס, ברצלונה ונבחרת ספרד. מיגלי ידוע על חוזקו וחוסנו הפיזי. הוא נתן את כל מאמציו להגנה על שער הקבוצה והיה אחד השחקנים המסורים ביותר של ברצלונה. בתקופתו, החשיבו אותו רבים כשחקן ההגנה הטוב באירופה. מיגלי ערך 549 הופעות במדי ברצלונה, בין 1973 ל-1988, ובכך היה שיאן ההופעות של המועדון, עד שצ'אבי שבר את שיאו ב-2011. יתר על כן, עם ברצלונה זכה מיגלי ב-11 תארים, ובהם שתי אליפויות ספרד, ארבעה גביעי ספרד ושני גביעי אירופה למחזיקות הגביע.

קריירה

קריירת מועדונים

מיגלי גדל במחלקת הנוער של קדיס שמדרום ספרד. ב-27 בדצמבר 1970, בגיל 19, ערך את הופעת הבכורה בקבוצה, במשחק הליגה השנייה נגד ראסינג פרול. בהמשך העונה השתלב בהדרגה בהרכב הקבוצה. בעונה הבאה, עונת 1971/1972, כבר שיחק בהרכב בעקביות, חרף חוסר היציבות של הקבוצה, שנמנעה מירידה לליגה השלישית רק במשחקי פלייאוף להישארות בליגה בסוף העונה. עונת 1972/1973 הייתה טובה הרב היותר עבור הקבוצה, שהגיעה למקום ה-7 בסיומה. ב-10 בספטמבר 1972 הבקיע מיגלי לראשונה בקריירה, צמד לרשתה של לוגרונייס, במשחק שהסתיים בתוצאה 3-3. בסך הכול בעונה זו השתתף ב-37 משחקי ליגה והבקיע 4 שערים.

ב-1973 עבר מיגלי לברצלונה, מהבכירות שבכדורגל בספרד. מכיוון שהיה עליו להשלים שירות צבאי, בעונתו הראשונה בקבוצה שיחק רק במשחק ליגה אחד, בתיקו עם ריאל סרגוסה ב-18 בנובמבר. ברצלונה זכתה באליפות ראשונה מזה 14 שנים והתואר נרשם לזכותו. החל מהעונה הבאה הפך לשחקן משמעותי בקבוצה, שבאותם ימים אומנה על ידי רינוס מיכלס ההולנדי ושיחקו בה שחקנים כיוהאן קרויף, חואן מנואל אסנסי ויוהאן ניסקנס. בעונת 1974/1975 ערך 29 הופעות בליגה, שבסיומה הגיעה ברצלונה למקום ה-3. מיגלי כבש שערים ראשונים במדי הקבוצה. הראשון היה בניצחון 3-1 על סלמנקה ב-27 באוקטובר 1974, והשני בהפסד בדרבי העירוני לאספניול ב-24 בנובמבר. בעונת 1975/1976 הוסיף לשחק דרך קבע בהגנת הקבוצה ואף כבש 5 שערים בליגה, כמות השיא בקריירה שלו לשערים בעונה. לכך הוסיף גם שער אחד בגביע אופ"א על ואשאש ההונגרית, טורניר בו הודחה ברצלונה על ידי ליברפול בחצי הגמר.

בעונת 1976/1977 כבש מיגלי שער אחד, השער היחיד בניצחון 1-0 על סביליה בביתה ב-7 בנובמבר 1976. ב-2 במרץ 1977 נפצע מיגלי לחודשיים והוא שב לשחק בסוף העונה. ברצלונה הייתה סגנית האלופה שנה שנייה ברציפות. בעונה הבאה המשיך להיות מבכירי שחקני ההגנה בברצלונה. ברבע גמר גביע אופ"א פגשה ברצלונה את אסטון וילה. המשחק הראשון הסתיים בתיקו 2-2, ובגומלין שנערך ב-15 במרץ 1978 בקאמפ נואו, עלתה אסטון וילה ליתרון ראשונה. מיגלי השווה את התוצאה 10 דקות לאחר מכן, אסנסי הוסיף שער משלו וברצלונה עלתה לחצי הגמר. בחצי הגמר כשלה ברצלונה לגבור על פ.ס.וו. איינדהובן. בליגה, בה כבש מיגלי פעמיים ב-33 הופעות, סיימה ברצלונה פעם נוספת במקום השני. ב-19 באפריל זכתה ברצלונה בגביע הספרדי הודות לניצחון 3-1 על לאס פאלמס בגמר, בו פתח מיגלי בהרכב הקבוצה. מיגלי זכה בפרס דון בלון כשחקן הספרדי המצטיין בליגה הספרדית לעונת 1977/1978.

בעונת 1978/1979 סבלה ברצלונה מחוסר יציבות בליגה והמאמן לוסיאן מולר פוטר באמצעה והוחלף בז'ואקים ריפה. למרות חוסר היציבות בליגה, המשיך מעמדו של מיגלי להיות איתן, והוא היה שותף בכיר לזכייתה של הקבוצה בגביע מחזיקות הגביע. בשמינית הגמר פתח בשני המשחקים נגד אנדרלכט, בהם הצליחה הקבוצה לחזור מפיגור של שלושה שערים ולנצח בדו-קרב בעיטות עונשין בגומלין. לאחר שהפסידה ברבע הגמר לאיפסוויץ' טאון 2-1 במשחק החוץ, כבש מיגלי את השער היחיד בגומלין, וברצלונה העפילה לחצי הגמר בזכות חוק שערי חוץ. במשחק הגמר, שנערך נגד פורטונה דיסלדורף בבזל ב-16 במאי 1979, שיחק מיגלי עם שבר בעצם הבריח. ברצלונה ניצחה 4-3 בהארכה וזכתה בתואר זה לראשונה בתולדותיה. העונה הבאה הייתה דומה לקודמתה וגם בה ברצלונה החליפה את המאמן באמצע העונה. הלניו הררה החליף את ריפה ועזר לקבוצה לעלות מהמקום ה-9 לרביעי. מיגלי הבקיע שני שערים ב-31 הופעות וכן הורחק בכרטיס אדום בדרבי נגד אספניול שנערך ב-13 בינואר 1980. מגביע המחזיקות הודחה על ידי ולנסיה ברבע הגמר.

בעונת 1980/1981 סבל מיגלי ממספר פציעות שהגבילו את השתתפותו במשחקי הקבוצה. כמו כן, אירועי חטיפתו של קיני במרץ 1981 זעזעו את הקבוצה והביאה לירידה חמורה ביכולתה. מיגלי ערך 20 הופעות בליגה, בהן כבש 3 שערים, וברצלונה, שהייתה במקום השני למשך שישה מחזורים לקראת סוף העונה, צנחה עד המקום ה-5. בסוף העונה זכתה ברצלונה בגביע הספרדי לאחר שניצחה בגמר את ספורטינג חיחון, אך מיגלי לא שותף במשחק. לקראת עונת 1981/1982 מונה המאמן הגרמני אודו לטק למאמן הקבוצה, והוא החליט למעט לשתף את מיגלי. מיגלי פתח במשחק ליגה אחד ונכנס כמחליף בשניים נוספים. למרות זאת, בגמר גביע המחזיקות מול סטנדרד ליאז' שנערך בקאמפ נואו, פתח מיגלי בהרכב וסייע לקבוצתו לחזור מפיגור 1-0 לניצחון 2-1 וכך לזכות בתואר בפעם השנייה בתולדותיה.

מיגלי שב לשחק בהגנת הקבוצה בעונת 1982/1983, לרוב לצדו של חוסה רמון אלשנקו. הוא הבקיע שער אחד בליגה, בהפסד 2-1 ללאס פאלמס, במהלך 31 משחקים בהם שותף, וברצלונה סיימה במקום הרביעי. לקראת סוף העונה הגיע ססאר לואיס מנוטי לאמן את הקבוצה במקומו של לאטק. ב-4 ביוני 1983 פגשה ברצלונה את ריאל מדריד בגמר הגביע הספרדי. מיגלי פתח בהרכב במרכז ההגנה לצדו של טנטה סאנצ'ס, ברצלונה ניצחה 2-1 הודות לשער בדקה ה-90 של מרקוס אלונסו פניה וזכתה בתואר. כמו כן, זכתה ברצלונה במהדורה הראשונה של גביע הליגה הספרדית, כשגם בגמר טורניר זה גברה ברצלונה על ריאל מדריד. בעונה הבאה, במשחק הראשון של שמינית גמר גביע המחזיקות, הבקיע מיגלי שער לרשתה של ניימכן אך הורחק מאוחר יותר בכרטיס אדום. ברצלונה הפסידה 3-2 במשחק זה, אך ניצחה 2-0 בגומלין ועלתה לשלב הבא, בו הודחה על ידי מנצ'סטר יונייטד. מיגלי זכה עם הקבוצה בתואר הסופר קאפ הספרדי היחיד בקריירה שלו כשברצלונה גברה על אתלטיק בילבאו האלופה. בליגה השתתף ב-30 משחקים מבלי להבקיע שער, וברצלונה הגיעה למקום ה-3. בגמר הגביע הספרדי, עם מיגלי בהרכב פעם נוספת, הפסידה ברצלונה לבילבאו 1-0, במשחק שנודע בשל המריבה האלימה שהתנהלה במהלכו.

טרי ונבלס האנגלי החליף את מנוטי כמאמן ברצלונה בקיץ 1984, והוא הוביל את ברצלונה לאליפות ראשונה מזה 11 שנים. מיגלי, שהיה השחקן המבוגר ביותר בסגל הקבוצה בהיותו בן 33 בתחילתה, הופיע ב-32 משחקים. במהלך העונה הבקיע 4 שערים, ששלושה מהם היו בעלי חשיבות רבה: ב-28 באוקטובר 1984 הבקיע את שער הניצחון על אתלטיקו מדריד באצטדיונה הביתי, הוויסנטה קלדרון. בקלאסיקו נגד ריאל מדריד שנערך בקאמפ נואו ב-30 בדצמבר הבקיע את אחד משערי קבוצתו, שניצחה 3-2 בעשרה שחקנים לאחר הרחקתו של ויקטור מוניוס. ב-20 בפברואר 1985, במשחק השני נגד אתלטיקו מדריד, הבקיע שער והמשחק הסתיים בתיקו. אתלטיקו מדריד הייתה סגניתה של ברצלונה בסוף העונה. בגביע הליגה הגיעה ברצלונה עד לרבע הגמר, שם הודחה על ידי ריאל מדריד ב-דו-קרב בעיטות עונשין. מיגלי פתח בארבעת משחקי קבוצתו בטורניר.

בעונת 1985/1986, עדיין עם ונבלס כמאמן, פתח מיגלי ב-29 משחקי ליגה, וברצלונה הגיעה למקום השני. בנוסף, פתח מיגלי בכל משחקיה של ברצלונה בגביע אירופה, כשהיא גוברת בדרכה לגמר על הקבוצות ספרטה פראג, פורטו, יובנטוס וגטבורג. בגמר, שנערך ב-7 במאי 1986 באצטדיון ראמון סאנצ'ס פיחואן שבסביליה, פגשה ברצלונה את סטיאווה בוקרשט, והמשחק הגיע לדו-קרב בעיטות עונשין לאחר שהוא הסתיים ללא אף שער הן בתום 90 הדקות והן בתום ההארכה. ברצלונה החטיאה את כל בעיטותיה, מבלי שמיגלי יבעט את בעיטתו, וסטיאווה הוכתרה כאלופת אירופה. ברצלונה זכתה לאחר מכן בגביע הליגה אך מיגלי לא שותף בטורניר זה. בעונה הבאה היה מיגלי כבר בן 35, אך זה לא מנע ממנו להמשיך לשחק ואף להשתתף בכמות שיא של משחקים. הליגה הורחבה ל-44 מחזורים ומיגלי פתח ב-41 מהם. ברצלונה סיימה את העונה במקום השני, לאחר שהובילה במשך חלקים גדולים ממנה, והגיעה עד לרבע גמר גביע אופ"א.

גילו של מיגלי החל לתת את אותותיו בעונת 1987/1988, בה דעך מעמדו תחת המאמן לואיס אראגונס, שהחליף את ונבלס מספר מחזורים לפתיחת העונה. לעיתים פתחו במקומו פפ מורטאיה וסלבה גרסיה במרכז ההגנה, וסך הכול ערך מיגלי 24 הופעות בליגה, בה כשלה ברצלונה וסיימה במקום השישי בלבד. ב-30 במרץ 1988 פתח בהרכב בגמר הגביע הספרדי נגד ריאל סוסיאדד. הוא עזר לקבוצתו לנצח 1-0 משער של חוסה רמון אלשנקו, חברו הוותיק בהגנת הקבוצה, וגביע זה היה התואר האחרון בו זכה במדי הקבוצה. ב-30 באפריל פתח בקלאסיקו מול ריאל מדריד לאחר שזו הבטיחה את זכייתה באליפות. ברצלונה ניצחה 2-0, והיה זה משחקו האחרון של מיגלי בקאמפ נואו, האצטדיון הביתי של ברצלונה. במהלך העונה ערך ניתוח כדי לטפל בפציעה שעבר. בקדם העונה של עונת 1988/1989, עם יוהאן קרויף כמאמן ברצלונה, נפצע פעם נוספת. לאחר שהחלים בספטמבר 1988, שוחח עם נשיא המועדון ז'וזפ ליואיס נונייז והודיע לו על פרישתו ממשחק, בגיל 36.^[1] ב-5 בספטמבר 1989 נערך לכבודו משחק הוקרה נגד נבחרת בולגריה.^[2]

מיגלי, שלבש את חולצה מספר 3, היה שיאן ההופעות של המועדון עם 548 משחקים במדי הקבוצה, עד שבינואר 2011 שיחק צ'אבי את המשחק ה-549 שלו בקבוצה. עם הקבוצה זכה מיגלי ב-11 תארים. ביניהם ניתן למנות שתי אליפויות ספרד, ארבעה גביעי ספרד ושני גביעי אירופה למחזיקות הגביע.

קריירת נבחרות

מיגלי לא שיחק בנבחרות הצעירות של ספרד. את הופעת הבכורה בנבחרת ספרד ערך ב-20 בנובמבר 1974, בניצחון נבחרתו על נבחרת סקוטלנד 2-1 במסגרת מוקדמות יורו 1976, עם המאמן לאסלו קובאלה. הוא השתתף בעוד 3 משחקים בשלב הבתים של המוקדמות ועזר לנבחרתו להעפיל לשלב רבע הגמר מהמקום הראשון בביתה. הוא פתח במשחק הראשון מבין השניים נגד גרמניה המערבית, שהסתיים בתיקו, אך בגומלין הפסידה ספרד ולא הצליחה להעפיל לטורניר הגמר.

מיגלי השתתף במוקדמות מונדיאל 1978, בו סייע לנבחרתו לסיים במקום הראשון בביתה עם רומניה ויוגוסלביה וכך להעפיל לטורניר הגמר, שנערך בארגנטינה. מיגלי פתח במשחק הראשון של שלב הבתים, בו הפסידה ספרד לאוסטריה, וכן במשחק השני, שהסתיים בתיקו מאופס עם ברזיל. הוא לא השתתף במשחק השלישי בו ניצחה ספרד את שוודיה, וספרד סיימה את דרכה במונדיאל כבר בשלב הבתים. קובאלה המשיך להעניק למיגלי לקחת חלק פעיל במשחקי הנבחרת גם במוקדמות יורו 1980, ובמהלך משחק ידידות עם צ'כוסלובקיה ב-16 באפריל 1980 הבקיע את שערו הראשון והיחיד במדי הנבחרת, במשחק שהסתיים בתיקו 2-2. מיגלי פתח בכל שלושת משחקיה של נבחרת ספרד בשלב הבתים של יורו 1980, אך ספרד הפסידה פעמיים, לנבחרות בלגיה ואנגליה, והודחה גם בשלב הבתים של טורניר זה.

קובאלה הוחלף בחוסה סנטמריה לאחר היורו. ספרד אירחה את מונדיאל 1982 ולכן לא השתתפה בטורניר המוקדמות אלא ערכה רק משחקי ידידות. מיגלי נפרד מהנבחרת ב-24 בספטמבר 1980, במשחק ידידות מול הונגריה שהסתיים בתיקו 2-2. סך הכול הופיע ב-31 משחקים וכבש שער אחד.

סטטיסטיקה

מועדו	עונה	ליגה		גביע		אירופה^[3]		אחר^[4]		סך הכול
מועדו	עונה	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים	הופעות	שערים
קדיס	1970/1971	10	0	0	0	-	-	-	-	10	0
	1971/1972	30	0	2	1	-	-	-	-	32	1
	1972/1973	37	4	3	0	-	-	-	-	40	4
	סך הכול	77	4	5	1	-	-	-	-	82	5
ברצלונה	1973/1974	1	0	0	0	0	0	-	-	1	0
	1974/1975	29	2	4	0	6	0	-	-	39	2
	1975/1976	34	5	5	0	9	1	-	-	48	6
	1976/1977	25	1	1	0	7	0	-	-	33	1
	1977/1978	33	2	6	1	10	1	-	-	49	4
	1978/1979	28	0	2	0	9	1	-	-	39	1
	1979/1980	31	2	2	1	7	0	-	-	40	3
	1980/1981	20	3	6	1	2	0	-	-	28	4
	1981/1982	3	0	1	0	2	0	-	-	6	0
	1982/1983	31	1	6	0	6	0	6	0	49	1
	1983/1984	30	0	7	0	3	1	2	0	42	1
	1984/1985	32	4	7	0	1	0	4	0	44	4
	1985/1986	29	0	5	0	9	0	1	0	44	0
	1986/1987	41	0	0	0	8	0	-	-	49	0
	1987/1988	24	0	7	0	6	0	-	-	37	0
	סך הכול	391	20	59	3	85	4	13	0	548	27
סך הכול בקריירה		468	24	64	4	85	4	13	0	630	32

תארים

ברצלונה

אליפת ספרד (2): 1973/1974, 1984/1985
הגביע הספרדי (4): 1977/1978, 1980/1981, 1982/1983, 1987/1988
גביע אירופה למחזיקות גביע (2): 1978/1979, 1981/1982
הסופר קאפ הספרדי (1): 1983
גביע הליגה (2): 1982/1983, 1985/1986

אישיים

פרס דון בלון (2): 1977/1978, 1984/1985

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיגלי בוויקישיתוף

מיגלי, באתר Transfermarkt
מיגלי, באתר BDFutbol
מיגלי, באתר WorldFootball.net
מיגלי, באתר National Football Teams
מיגלי, באתר FootballDatabase.eu
מיגלי באתר הרשמי של מועדון הכדורגל ברצלונה

הערות שוליים

^ Migueli: Barcelona's 'Tarzan' before Puyol,‏ Goal.com,‏ 11.2.2016
^ 1989. Migueli’s Farewell, באתר הרשמי של מועדון הכדורגל ברצלונה
^ כולל את המסגרות התחרותיות הבאות: גביע אירופה, גביע אופ"א, גביע אירופה למחזיקות הגביע, הסופר קאפ האירופי
^ כולל את מסגרות התחרותיות הבאות: הסופר קאפ הספרדי, גביע הליגה הספרדית

נבחרת ספרד – מונדיאל 1978
1 ארקונדה • 2 דה לה קרוס • 3 אורייה • 4 אסנסי • 5 מיגלי • 6 ביוסקה • 7 דאני • 8 חואניטו • 9 קיני • 10 סנטיאנה • 11 קרדניוסה • 12 גוסמן • 13 מיגל אנחל • 14 ליאל • 15 מרניון • 16 אולמו • 17 מרסלינו • 18 פירי • 19 רשאק • 20 קאנו • 21 סן חוסה • 22 אורוטי • מאמן: קובאלה		ספרד

נבחרת ספרד – יורו 1980
1 ארקונדה • 2 אלכסנקו • 3 מיגלי • 4 דייגו • 5 אורייה • 6 אסנסי • 7 דאני • 8 קרדניוסה • 9 קרסקו • 10 קיני • 11 דל בוסקה • 12 חואניטו • 13 אורוטי • 14 גורדיו • 15 אולמו • 16 סנטיאנה • 17 סטרוסטגי • 18 סאורה • 19 קונדי • 20 טנדיו • 21 סאמורה • 22 ארטולה • מאמן: קובאלה		ספרד