גביע העולם בכדורגל - איטליה 1990
Italia 90 (איטלקית)
 |
|
מארחת |
איטליה איטליה |
|---|
|
תקופת התחרות |
8 ביוני 1990 – 8 ביולי 1990 (31 ימים)  |
|---|
|
מספר משתתפות |
24
(מתוך 106 משתתפות שנרשמו) |
|---|
|
הזוכה |
 גרמניה המערבית
(זכייה שלישית) |
|---|
|
מספר משחקים |
52 |
|---|
|
מספר שערים |
115 (2.21 בממוצע למשחק) |
|---|
|
מספר צופים |
2,516,348 (48,391 בממוצע למשחק) |
|---|
|
מלך השערים |
איטליה סלבטורה סקילאצ'י
(6 שערים) |
|---|
|
שחקן מצטיין |
איטליה סלבטורה סקילאצ'י |
|---|
|
|
מונדיאל 1990 נערך באיטליה בין 8 ביוני ל-8 ביולי. נבחרת גרמניה המערבית זכתה בטורניר, לאחר ניצחון במשחק הגמר על נבחרת ארגנטינה בתוצאה 1 - 0, ובכך השלימה זכייה שלישית בתולדותיה במונדיאל.
מאמן הנבחרת הגרמנית, פרנץ בקנבאואר, הפך לכדורגלן השני בהיסטוריה אחרי מריו זגאלו הברזילאי שזכה בתואר גם כשחקן (זגאלו זכה ב-1958 וב-1962), וגם כמאמן הנבחרת. כך למעשה, הפך בקנבאואר גם לקפטן הראשון של נבחרת שזכתה בתואר, שזכה בתואר גם כמאמן של אותה נבחרת.
נבחרות אירלנד, קוסטה ריקה ואיחוד האמירויות הערביות ערכו את הופעת הבכורה שלהן בגביע העולם.
במשחק הפתיחה של הטורניר הפסידה מחזיקת הגביע, ארגנטינה, לנבחרת קמרון בתוצאה 1 - 0. הנבחרת הקמרונית המשיכה בהצלחתה, והפכה לנבחרת האפריקאית הראשונה בהיסטוריה שהעפילה לשלב רבע הגמר, שם נעצרה והודחה על ידי אנגליה בתוצאה 3 - 2 לאחר 120 דקות. במהלך המשחק קמרון עוד הובילה בתוצאה 2 - 1, אך שמטה את היתרון ונכנעה רק בהארכה. שחקן נבחרת קמרון, רוז'ה מילה, דחה את פרישתו מכדורגל במיוחד בשביל המונדיאל, והפך לכוכב בינלאומי בגיל 38, גיל שנחשב למתקדם עבור כדורגלנים, שנוטים לפרוש ממשחק פעיל מספר שנים לפני כן.
למרות הפסדה במשחק הפתיחה, התאוששה נבחרת ארגנטינה מההפסד, ועשתה את כל הדרך עד למשחק הגמר של הטורניר, תוך שהיא מנצחת את יריבתה המסורתית, ברזיל, בשלב שמינית הגמר (לימים טען דייגו מראדונה כי הצוות של ארגנטינה סימם את שחקני ברזיל בחומר מרדים בבקבוקי מים)[1]. בחצי הגמר הפכה ארגנטינה לנבחרת הראשונה שהצליחה לכבוש מול הנבחרת המארחת, איטליה. ארגנטינה אף הדיחה את איטליה, לאחר דו-קרב בעיטות עונשין (1-1 בסיום הארכה).
האיטלקי סלבטורה סקילאצ'י זכה בתואר מלך השערים של הטורניר (נעל הזהב) עם 6 כיבושים, והבקיע שער בכל משחק בו שותף. באופן מפתיע, סקילאצ'י שיחק במדי נבחרת איטליה פעם אחת בלבד לפני המונדיאל.
אצטדיונים
| רומא
|
מילאנו
|
נאפולי
|
טורינו
|
| סטאדיו אולימפיקו
|
סן סירו
|
אצטדיון סאן פאולו
|
סטאדיו דלה אלפי
|
| 41°56′1.99″N 12°27′17.23″E / 41.9338861°N 12.4547861°E / 41.9338861; 12.4547861 (סטאדיו אולימפיקו)
|
45°28′40.89″N 9°7′27.14″E / 45.4780250°N 9.1242056°E / 45.4780250; 9.1242056 (סן סירו)
|
40°49′40.68″N 14°11′34.83″E / 40.8279667°N 14.1930083°E / 40.8279667; 14.1930083 (אצטדיון סאן פאולו)
|
45°06′34.42″N 7°38′28.54″E / 45.1095611°N 7.6412611°E / 45.1095611; 7.6412611 (סטאדיו דלה אלפי)
|
| קיבולת: 84,800
|
קיבולת: 83,407
|
קיבולת: 83,311
|
קיבולת: 71,362
|
![]()
|
|
|
|
| בארי
|
|
ורונה
|
| אצטדיון סאן ניקולה
|
אצטדיון מארקאנטוניו בנטגודי
|
| 41°5′5.05″N 16°50′24.26″E / 41.0847361°N 16.8400722°E / 41.0847361; 16.8400722 (אצטדיון סאן ניקולה)
|
45°26′7.28″N 10°58′7.13″E / 45.4353556°N 10.9686472°E / 45.4353556; 10.9686472 (אצטדיון מארקאנטוניו בנטגודי)
|
| קיבולת: 58,270
|
קיבולת: 43,216
|
|
|
| פירנצה
|
קליארי
|
| אצטדיון ארטמיו פרנקי
|
אצטדיון סנט'אליה
|
| 43°46′50.96″N 11°16′56.13″E / 43.7808222°N 11.2822583°E / 43.7808222; 11.2822583 (אצטדיון ארטמיו פרנקי)
|
39°11′57.82″N 9°8′5.83″E / 39.1993944°N 9.1349528°E / 39.1993944; 9.1349528 (אצטדיון סנט'אליה)
|
| קיבולת: 49,000
|
קיבולת: 44,200
|
|
|
| בולוניה
|
אודינה
|
פלרמו
|
ג'נובה
|
| אצטדיון רנאטו דאל'ארה
|
אצטדיון פריולי
|
אצטדיון רנצו ברברה
|
אצטדיון לואיג'י פראריס
|
| 44°29′32.33″N 11°18′34.80″E / 44.4923139°N 11.3096667°E / 44.4923139; 11.3096667 (אצטדיון רנאטו דאלא'רה)
|
46°4′53.77″N 13°12′0.49″E / 46.0816028°N 13.2001361°E / 46.0816028; 13.2001361 (אצטדיון פריולי)
|
38°9′9.96″N 13°20′32.19″E / 38.1527667°N 13.3422750°E / 38.1527667; 13.3422750 (אצטדיון רנצו ברברה)
|
44°24′59.15″N 8°57′8.74″E / 44.4164306°N 8.9524278°E / 44.4164306; 8.9524278 (אצטדיון לואיג'י פראריס)
|
| קיבולת: 41,200
|
קיבולת: 42,311
|
קיבולת: 40,632
|
קיבולת: 44,800
|
|
|
|
|
שיטת המשחקים
שיטת הטורניר נשארה כפי שהייתה במונדיאל 1986: 24 הנבחרות שהעפילו למונדיאל לאחר טורניר מוקדמות חולקו לשישה בתים של 4 נבחרות בכל בית. 16 נבחרות מתוך ה-24 העפילו לשלב הנוק-אאוט - 12 הנבחרות שסיימו בשני המקומות הראשונים, וארבע עם המאזן הטוב ביותר שהגיעו למקום השלישי.
ביקורת ולקחים
מונדיאל 1990 נחשב בעיני רבים לאחד הטורנירים הפחות מרהיבים בהיסטוריה של המונדיאל, עם ממוצע שערים נמוך למשחק, וכמות גבוהה של 16 כרטיסים אדומים שנשלפו במהלך הטורניר. רוב הנבחרות התבססו בעיקר על משחק הגנה נוקשה, תוך ביצוע תיקולים חריפים במהלך המשחק, ורווחו תופעות של בזבוז זמן. כמו כן הפעילו השחקנים לחצים על השופטים וגרמו להם לקבל החלטות תחת לחץ ואיומים. בשלבי הנוק-אאוט של הטורניר שיחקו רוב הנבחרות משחק בטוח וסגור במשך 120 דקות.
כתוצאה, נבחרת ארגנטינה, למשל, הצליחה להגיע למשחק הגמר, תוך שהבקיעה חמישה שערים בשבעה משחקים. אירלנד, שהבקיעה שני שערים בכל הטורניר, הגיעה עד לרבע הגמר. נבחרת גרמניה המערבית הייתה אחת הנבחרות הבודדות בטורניר שהציגה משחק התקפי.
כלקח מאותו מונדיאל, ערכה פיפ"א מספר שינויים בחוקת המשחק, כדי למנוע בזבוזי זמן, כמו איסור על שוער לגעת ביד בכדור שהוחזר אליו בכף הרגל, וכדי להגדיל את מספר השערים, כקביעה שקו אחד אינו נחשב לנבדל. בנוסף, כדי לעודד קבוצות להשיג הכרעה ולשחק התקפי, החל ממונדיאל 1994 הונהגה שיטת 3 נקודות לניצחון במקום 2 נקודות כפי שהיה נהוג לפני כן.
שלב הבתים
בית א'
בית ב'
בית ג'
בית ד'
בית ה'
בית ו'
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים |
|---|
| זכות | חובה | הפרש |
|---|
 אנגליה | 4 | 3 | 1 | 2 | 0 | 2 | 1 | 1 |
 אירלנד | 3 | 3 | 0 | 3 | 0 | 2 | 2 | 0 |
 הולנד | 3 | 3 | 0 | 3 | 0 | 2 | 2 | 0 |
 מצרים | 2 | 3 | 0 | 2 | 1 | 1 | 2 | -1 |
שלב הנוק-אאוט
שמינית גמר
רבע גמר
חצי גמר
מקומות 3-4
גמר
ערך מורחב – גמר מונדיאל 1990
כובשי השערים
מצטיינים
נבחרת הטורניר:
במונדיאל זה נבחרו 12 שחקנים בנבחרת המצטיינת
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.jpg)
