מו יאן
管

מו יאן, 2008
לידה	17 בפברואר 1955 (בן 69) Gaomi, הרפובליקה העממית של סין
מדינה	הרפובליקה העממית של סין
שם עט	Mo Yan
מקום לימודים	People's Liberation Army Academy of Art, האוניברסיטה הנורמלית של בייג'ינג
שפות היצירה	סינית
יצירות בולטות	דורה אדומה, A Wonderful Work of Literature Eulogizing Human Life: On Reading Frog,a Novel by Mo Yan, The Herbivorous Family, Pow!, Big Breasts and Wide Hips, הרפובליקה של היין, חיים ומוות מתישים אותי, Sandalwood Death
הושפע מ	ויליאם פוקנר, גבריאל גארסיה מארקס
פרסים והוקרה	פרס נובל לספרות (2012) פרס פוקואוקה לתרבות אסיה (2006) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אקס-מרסיי (19 בספטמבר 2015) פרס נונינו (2005) דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הסינית של הונג קונג

מוֹ יאן (במנדרינית: 莫言, בפין-יין: Mò Yán; נולד ב-17 בפברואר 1955) הוא שם העט של גְווָאן מוֹיֵה (סינית מפושטת: 管谟业; סינית מסורתית: 管謨業, בפין-יין: Guǎn Móyè), סופר סיני מודרני. מו יאן כתב ארבעה רומנים מצליחים, עשרות נובלות וסיפורים קצרים, הוא נחשב כיום לאחד הסופרים המוערכים בסין, ובעולם הוא מוערך על שילוביו בין ההיסטוריה והתרבות הסינית לבין ההיסטוריה והתרבות המערבית ביצירתו, ובין עממיות ומודרניות. ספריו תורגמו לתריסר שפות, בהן אנגלית, גרמנית, צרפתית ועברית. חלק מסיפוריו אף עובדו לסרטים. חתן פרס נובל לספרות לשנת 2012.

מו יאן הוא שם העט של הסופר, ומשמעותו המילולית "לא מדבר".

מו יאן נולד ב-1955 במחוז שאנדונג שבצפון-מזרח סין, למשפחת איכרים. הוא נטש את לימודיו בזמן מהפכת התרבות והחל לעבוד במפעל המייצר שמן. בגיל עשרים הוא התגייס לצבא השחרור העממי. כמו סופר סיני אחר יאן ליין-קה גם מו יאן בהיותו חייל הצטרף למחלקת התעמולה של הצבא ושם התנסה לראשונה בכתיבה, ובשנת 1981 פורסם הרומן הראשון שלו, "גשם שוטף בליל אביב". ב-1984 קיבל משרת הוראה במחלקה לספרות באקדמיית התרבות של צבא סין.

מו יאן הוא קומוניסט בדעותיו אך גם פתוח במידה מסוימת לדעות מערביות. שם ספרו, "דורה אדומה", מרמז לדגן בשם דורה אדומה (גיבורי הרומן ניזונים ממנו, שותים יין העשוי ממנו, מסתתרים באמצעותו מפני היפנים ועוד), ובנוסף הצבע האדום מזוהה עם הקומוניזם, דבר שמאפיין את רוח הרומן.

יצירותיו של מו יאן הן בעיקר פרשנות חברתית והיסטורית. כדוגמת סופר סיני מודרני אחר, סו טונג, גם מו יאן מרבה להציג בפירוט תיאורי זוועה, ואכזריות קיצונית כחלק מהריאליזם הסוציאליסטי נוסח מקסים גורקי. מו יאן מושפע בכתיבתו מלו שון, שנחשב לאחד ממייסדי הספרות הסינית המודרנית, ומהסופר גבריאל גרסיה מרקס.

• "דורה אדומה" (1987), בימוי: ג'אנג יי-מו. הסרט זכה בפרס הראשון בשנת 1988 בפסטיבל הקולנוע בברלין ובפרס אריה הזהב בפסטיבל הקולנוע בוונציה.
• "טיימס שמח" (2000), בימוי: ג'אנג יי-מו. הסיפור מופיע בקובץ סיפורים קצרים של מו יאן, "אתה תעשה כל דבר בשביל הצחוק".

• 2005 - פרס קיריאמה^[1] בעבור ספרו "שדיים גדולים וירכיים רחבות"
• 2009 - פרס ניומן לספרות סינית בעבור ספרו "חיים ומוות מתישים אותי"^[2]
• 2005 - פרס נונינו הבינלאומי
• 2012 - פרס נובל לספרות

• דורה אדומה (1988, 2004), תרגם מאנגלית: יואב הלוי, ספרית מעריב, 1994. (פורסם בסינית מסורתית ב-1988 ובמפושטת ב-2004, בשם "שבט הדורה האדומה")
• בלדות השום, תרגמה מאנגלית: עידית פז, ספרית מעריב, 1996. (פורסם בסינית בשם "בלדות עלי השום השמימיים")
• חיים ומוות מתישים אותי (2006), תרגמה מאנגלית: ענת מוריץ, ספרית מעריב, 2011. (פורסם בסינית ב-2006 בשם "עייפות החיים והמוות")
• צפרדעים (2009), תרגמו מסינית: תרצה ערב וקובי לוי, הוצאת חרגול, 2015.

• "שדיים גדולים ירכיים רחבות" (פורסם בסין ב-1996 בשם "שדיים גדולים ותחת שמן", ותורגם לאנגלית ב-2005)
• "הרפובליקה של היין" (פורסם בסין ב-1992 בשם "ארץ היין", ותורגם לאנגלית ב-2000)
• "שְׁפֿוּ: אתה תעשה כל דבר בשביל הצחוק", אוסף סיפורים קצרים (פורסם בסינית בפרקים מ-1998 עד 2009 בשם "ההומור המתגבר של שְׁפֿוּ", תורגם לאנגלית ב-2002)

• "נדנדת הכלב הלבן" (2004)
• "שבט אוכלי העשב" (2000)
• "עינוי עץ האלגום" (2001)
• "הגזר הנוצץ" (1996)
• "ארבעים ואחד תותחים" (2003)
• "שלושה עשר צעדים" (2003)
• "שור" (1998, הפרק הראשון של "ההומור המתגבר של שְׁפֿוּ")
• "הקיר שיכל לשיר" (2000)
• "ווא" (2011)

מדיה וקבצים בנושא מו יאן בוויקישיתוף

• מו יאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מו יאן, באתר פרס נובל (באנגלית)
• חתן פרס נובל לספרות: הסופר הסיני מו יאן, באתר ynet, 11 באוקטובר 2012
• אריאנה מלמד, מו יאן: לכתוב, לזכות, רק לא לדבר, באתר ynet, 11 באוקטובר 2012
• יניב מגל, ‏הסופר הסיני מו יאן זכה בפרס נובל לספרות: "מקבל הפרס בשמחה ופחד", באתר גלובס, 11 באוקטובר 2012
• על הספר חיים ומוות מתישים אותי
• ריאיון עם מו יאן
• מו יאן על עולמם הרגשי של הסינים בימי מהפכת התרבות
• יפתח אשכנזי, לכבוד מיליארד (שלא) טועים: איך קרה שהספרות הסינית לא תפסה בישראל?, באתר nrg‏, 27 באוקטובר 2012
• אריק גלסנר, על מו יאן, באתר "מבקר חופשי", פורסם במקור במדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות" ב-16 בדצמבר 2012
• יאן מו (1955-), דף שער בספרייה הלאומית
• מו יאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925	פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950	דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975	לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000	בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך	נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024)