נולדה בשם מרי מקדונלד מקלפלין לורי (Marie McDonald McLaughlin Lawrie) בעיר לנוקסטון שבמחוז סטירלינגשייר בסקוטלנד. היא גדלה בגלאזגו, ולמדה בבתי הספר "תומסון סטריט" ו"אונסלו דרייב". כבר בגיל 12 או 13 פנתה יחד עם מנהלה ללהקה בשם "בלרוקס" (Bellrocks) וביקשה לשיר איתם כדי לצבור ניסיון בימתי. היא הופיעה עם הלהקה כל שבת. הבסיסט של הלהקה, אלכס תומסון, אמר שכבר אז היה לה קול מדהים.
תחת חסותה של מריון מאסי, חתמה לולו על חוזה עם חברת התקליטים "דקה רקורדס". כשהייתה בת 15 הקליטה את שירם של האחים אייזלי "Shout", שהעפיל במצעדי הפזמונים בבריטניה. מאסי הובילה את הקריירה שלה יותר מ-25 שנה, ורוב הזמן הן היו שותפות לעסקים. בעלה של מאסי, מארק, הפיק כמה מתקליטיה של לולו.
ב-1966 יצאה למסע הופעות בפולין יחד עם להקת ההוליס, היא הייתה הזמרת הבריטית הראשונה שהופיעה מעבר למסך הברזל. באותה שנה הקליטה שני סינגלים בגרמנית, "Wenn du da bist" ו-"So fing es an", עבור הלייבל "דקה גרמניה". הוא פתחה בקריירת סולו אחרי שהקליטה שני שירים עם הלהקה הסקוטית The Luvvers.
עקב חוסר הצלחה במצעדים, עזבה לולו את חברת "דקה" וחתמה חוזה עם חברת התקליטים "קולומביה", המפיק שלה היה מיקי מוסט. ב-1970 חזרה למצעד עם הלהיט "The Boat That I Row" שכתב ניל דיימונד. כל שבעת השירים שהקליטה בהפקתו של מוסט נכנסו למצעד הסינגלים הבריטי.
הופעת הבכורה שלה בסרט קולנוע הייתה ב-1967 בסרט "לאדוני באהבה", סרט בריטי בכיכובו של סידני פואטייה. שיר הנושא של הסרט בביצועה של לולו הפך ללהיט ענק והגיע למקום ראשון במצעד הפזמונים בארצות הברית. בבריטניה השיר יצא בצד ב' של הסינגל "Let's Pretend" שהגיע רק למקום 11 במצעד, אבל השיר "To Sir with Love" מכר יותר ממיליון עותקים והיה לתקליט זהב.
באותה תקופה המשיכה בקריירה כזמרת פופ, והופיעה במספר סדרות טלוויזיה משלה. ב-1967 הופיעה בסדרה קומית ומוזיקלית של ה-BBC בשם "Three Of A Kind", וב-1968 החלה להופיע בסדרה בכיכובה שרצה בשמות שונים עד 1975. תוכניות הטלוויזיה שלה כללו קטעי מוזיקה, מערכונים וכוכבים אורחים.
ביוני ויולי 1967 הופיעה יחד עם להקת המאנקיס בארנה של ומבלי. במסגרת מסע הופעות בארצות הברית עם הלהקה היה לה רומן קצר ומתוקשר עם סולן הלהקה דייווי ג'ונס.
תחרות האירוויזיון
ב-29 במרץ 1969 ייצגה לולו את הממלכה המאוחדת באירוויזיון בשיר "בום באנג א באנג" שכתבו פיטר וורן ואלאן מורהאוס. השיר, מתוך שישה שירים, נבחר על ידי הצופים בתוכנית Happening for Lulu של BBC1. את התוכנית הנחה מייקל אספל, ולולו ביצעה את ששת השירים בזה אחר זה. אחד השירים "I Can't Go On..." כתבו אלטון ג'ון וברני טופין הגיע למקום האחרון בבחירת הקהל, אבל הוקלט אחר כך על ידי סילה בלאק, סנדי שו, פולי בראון, אלטון ג'ון עצמו וגם לולו הקליטה גרסה לשיר. בתחרות שנערכה במדריד לוותה לולו על ידי שתי זמרות סו וסאני, ועל התזמורת ניצח המנהל המוזיקלי ג'וני האריס.
"בום באנג א באנג" זכה בתחרות יחד עם שלושה שירים נוספים השיר "Vivo cantando" של סלומה מספרד, "De troubadour" של לני קור מהולנד ו-"Un jour, un enfant" של פרידה בוקארה מצרפת. כל אחד מהשירים זכה ב-18 נקודות. אחרי התחרות שונו חוקי התחרות כדי לפתור מצב דומה של שוויון, עם זאת שש מדינות החרימו את התחרות שנערכה ב-1970. שירה של לולו זכה להצלחה במכירות בנוסף למקור האנגלי גם בגרסאות בגרמנית, צרפתית, ספרדית ובאיטלקית. היא לא אהבה את השיר, אבל הוא היה הלהיט הגדול שלה עד לאותה תקופה והגיע למקום השני במצעד של שנת 1969.
ב-1975 הנחתה לולו תוכנית טלוויזיה "A Song for Europe" שנועדה לבחירת שיר לאירוויזיון. בתוכנית להקת הצלליות ביצעו שישה שירים מועמדים לבחירה. ב-1981 הצטרפה לזוכים נוספים באירוויזיון לאירוע צדקה שנערך בנורווגיה. ב-2009 עזרה ותמכה במועמדים לייצג את הממלכה המאוחדת באירוויזיון של אותה שנה.
שבועות אחדים לפני ההופעה באירוויזיון נישאה לולו למוריס גיב מהבי ג'יס בטקס שנערך ב"ג'ררד קרוס" בבקינגהמשייר. אחיו הבכור של מוריס בארי גיב התנגד לנישואיהם בטענה שהם צעירים מדי. ירח הדבש שתוכנן נדחה בגלל התחייבויותיה של לולו להופעה באירוויזיון. בגלל הקריירה שלהם ובעיות השתייה של מוריס הם נאלצו להיפרד, והתגרשו ב-1973, אך נשארו ביחסים טובים.
ב-1969 הקליטה לולו את האלבום "New Routes" באולפני "Muscle Shoals", בחלק מהשירים ניגן הגיטריסט דואיין אולמן בגיטרת סלייד, בין השאר בשיר "Mr. Bojangles".
שנות השבעים
ב-1970 השתתפה לולו בתוכנית הטלוויזיה "Pop Go The Sixties" של ה-BBC וביצעה את השיר "בום בנג-א-בנג". היא הקליטה את האלבום "Melody Fair" בארצות הברית, והסינגל מתוכו "Oh Me Oh My (I'm a Fool for You Baby)" היה להיט וזכה אחר כך לגרסאות כיסוי של אריתה פרנקלין וג'ון הולט. היא הקליטה עוד ארבעה שירים בגרמנית.
ב-1972 הייתה בין האמנים שהוזמנו למופע היובל של ה-BBC, "חמישים שנות מוזיקה" (Fifty Years Of Music). עוד באותה שנה הופיעה במנצ'סטר בהצגת פנטומימה של "פיטר פן", ב-1975 גילמה שוב את אותו תפקיד בתיאטרון פאלאדיום בלונדון. ב-1973 השתתפה בתוכנית "Morecambe and Wise" ושרה את "All the Things You Are" ואת "Happy Heart".
ב-1976 שרה במופע הבידור "A Jubilee of Music" את להיטה "Shout", זה היה מופע פופ לכבוד יובל הכסף של המלכה אליזבת.
ב-1977 החלה לולו להתעניין בסידהה יוגה (Siddha Yoga) והתחתנה עם מעצב השיער ג'ון פרידה (John Frieda). הם התגרשו ב-1991. לזוג בן אחד משותף.
שנות השמונים
ההצלחה שלה במצעדי הפזמונים דעכה, אך לולו המשיכה לשחק ולארח בתוכנית רדיו. בשנות השבעים ותחילת שנות השמונים הופיעה בקטלוג האופנה "פרימנס". באוגוסט 1979, בדרכה בחזרה מהופעה במרגייט שבקנט, כמעט קפחה את חייה בתאונת דרכים. באותה שנה הקליטה בלייבל "Rocket Records" את השיר "I Love to Boogie" שזכה לביקורות משבחות, אך לא להצלחה במצעדים.
בתחילת שנות השמונים בלטה בהופעותיה על הבמה. הופיעה במחזמר "Song and Dance" מאת אנדרו לויד ובר וב"ברנשים וחתיכות" בתיאטרון המלכותי הלאומי. בעקבות פגיעה במיתרי הקול הייתה זקוקה לניתוח והיה חשש שקולה יפגע. היא חזרה לארח בתוכנית "Oh Boy!" של רשת ITV. ב-1981 חזרה למצעדים בארצות הברית עם הלהיט "I Could Never Miss You (More Than I Do)". שנה אחר כך היה לה להיט נוסף "If I Were You" אך לא הגיע למקום גבוה במצעד. היא הופיעה בווידאו עם להקת אדם והנמלים בשיר "Ant Rap", והייתה מועמדת לגראמי עם השיר "Who's Foolin' Who" מתוך האלבום "Lulu".
ב-1983 הקליטה מחדש אחדים משיריה. ביניהם השיר "Shout" שהגיע לעשרת המקומות הראשונים במצעד ב-1986, והבטיח את מקומה בתוכנית "Top of the Pops". לולו היא אחת משני הזמרים היחידים (השני הוא קליף ריצ'רד), שהופיעו ב-"Top of the Pops" בכל אחד מחמשת העשורים שבהם התוכנית רצה. השיר הנוסף שהקליטה "My Boy Lollipop" נכשל במצעד, ולולו הפסיקה להקליט עד 1992, והתמקדה בתוכניות טלוויזיה ובהופעות חיות.
ב-1987 החליפה את ג'ולי וולטרס בתוכנית הטלוויזיה "אדריאן מול" בתפקיד אמו של אדריאן.
שנות התשעים
ב-1993 שבה לולו להקליט, והוציאה את הסינגל "Independence" שהגיע למקום ה-11 במצעדים בבריטניה. זה היה שיר הנושא באלבום באותו שם. ארבעה סינגלים מתוכו הגיעו למצעד, וכמו כן גם סינגלים נוספים שהקליטה ב-1994.
ב-1997 השלימה הקלטת אלבום בשם "Where the Poor Boys Dance", אך חברת התקליטים "מרקורי" דחתה את הוצאתו. באפריל 1999 יצא האלבום "Hurt Me So Bad" ושנה אחר כך הגיע שיר הנושא מתוכו למקום 24 במצעד בבריטניה.
שנות האלפיים
כעת היא ידועה בשם לולו קנדי-קיירנס, שהוא שם הנעורים של אמה. בשנת 2000 העניקה לה המלכה אליזבת תואר קצין מסדר האימפריה הבריטית (OBE). ב-2002 פרסמה אוטוביוגרפיה בשם "I Don't Want to Fight" כשמו של הלהיט שכתבה יחד עם אחיה עבור טינה טרנר, ושהיא עצמה הקליטה ב-2003 לאלבום "The Greatest Hits". ב-2002 הקליטה את האלבום "Together" בו שרה דואטים עם זמרים כפול מקרטני ואלטון ג'ון. קטעים מן האלבום שודרו בתוכנית הטלוויזיה "An Audience With Lulu" של ITV, בין השאר שרה עם בעלה הראשון מוריס גיב את השיר "First of May".
ב-2004 הוציאה אלבום בשם "Back on Track" ויצאה לסיבוב הופעות ברחבי בריטניה לציון 40 שנות קריירה. בסוף 2004 חזרה לשדר ברדיו 2 של ה-BBC, והגישה תוכנית מוזיקה משנות ה-50 ועד שנות האלפיים. ב-2005 הוציאה תקליט אוסף של שירי מוזיקת נשמה "A Little Soul in Your Heart", שהגיע למקום 28 במצעד האלבומים בבריטניה.
היא המשיכה גם לשחק וכיכבה לצידם של טום קורטני וסטיבן פריי בסרט "Whatever Happened to Harold Smith?". ב-2006 שפטה בתוכנית הריאליטי "Just the Two of Us" של ה-BBC. ביוני ויולי 2006 הצטרפה למסע הופעות של טייק ד'את בבריטניה ובאירלנד, בביצוע שירם המשותף "Relight My Fire". ב-2007 הופיעה בתוכנית "אמריקן איידול" כמנטור לזמרות המתחרות, וביצעה את השיר "To Sir with Love".
כל ההקלטות של לולו בין השנים 1969–1972 יצאו על גבי תקליטור אוסף בנובמבר 2007. התקליטור כלל גרסאות דמו שלא הופצו קודם לכן. בדצמבר 2007 הפיצה ב-iTunes את הסינגל "Run Rudolph Run". בתקופה זו דגמנה עבור מוצרי קוסמטיקה של חברת QVC, והופיע בפרסומת עבור רשת המרכולים Morrisons.
ב-2008 הייתה לולו אחת מהידוענים הסקוטים שהעלו קמפיין של "השיבה הביתה לסקוטלנד". ב-2009 שמשה כיועצת בבחירת הזמר שייצג את הממלכה המאוחדת באירוויזיון של אותה שנה. בקיץ 2009 הגישה תוכנית יומית "The Hour" לצידו של סטיבן ג'רדין, והמשיכה לשווק מוצרי קוסמטיקה אנטי-אייג'ינג של QVC כשהמראה הצעיר שלה משמש ככלי פרסומי.
בספטמבר 2009 הופיעה בקונצרט מחווה ללהקת אבבא בהייד פארק שבלונדון. אחר כך יצאה למסע הופעות "Here Come the Girls" יחד עם הזמרות צ'אקה קאן ואנסטייז'ה.
העשור השני של המאה ה-21
ב-2010 שרה לולו את שיר הנושא "The Word Is Love" לסרט "Oy Vey! My Son Is Gay!!". עוד באותה שנה ערכה סיבוב הופעות נוסף במסגרת "Here Come the Girls" עם אנסטייז'ה והת'ר סמול.
בנובמבר 2010 הגישה ב-BBC את סדרת התוכניות "Rewind the 60s" בה כל פרק היה מוקדש לשנה אחת משנות השישים, והתמקדה בנושאים חברתיים ופוליטיים כמו גם במוזיקה וראיונות עם אישים מאותו עשור.
ב-2011 הופיעה בתוכנית "Let's Dance for Comic Relief", ובתוכנית "Celebrity Juice" של רשת ITV. באוקטובר ונובמבר השתתפה בתוכנית הריקודים "Strictly Come Dancing" ובן זוגה היה ברנדן קול, אך הודחה בשבוע השישי. היא חזרה להופיע ב"פשוט נהדרת" אחרי 17 שנה, היא השתתפה בפרק השני של סדרת הספיישל ששודרה ב-2012.
דיסקוגרפיה
אלבומים
1965 Something to Shout About
1967 Love Loves to Love Lulu
1967 Lulu!
1967 To Sir With Love
1969 Lulu's Album
1970 New Routes
1970 Melody Fair
1971 The Most of Lulu
1973 Lulu
1976 Heaven and Earth and the Stars
1978 Don't Take Love For Granted
1981 Lulu
1982 Take Me to Your Heart Again
1984 Shape Up and Dance
1993 Independence
2002 Together
2003 The Greatest Hits
2004 Back on Track
2005 A Little Soul in Your Heart
2009 Shout! The Complete Decca Recordings
2009 Lulu on the Dancefloor: Remixes
סינגלים
1964 "Shout"* (as Lulu and the Luvvers) (Decca)
1964 "I'll Come Running Over" (Parrot)*
1964 "Can't Hear You No More" (Decca)
1964 "Here Comes the Night"* (Decca)
1964 "Satisfied"/"Surprise Surprise" (as Lulu and the Luvvers) (Decca)
1965 "Leave A Little Love"* (Decca)
1965 "Try To Understand"* (Decca)
1965 "Tell Me Like it Is"/"Stop Fooling Around" (Decca)
1966 "Call Me" (Decca)
1966 "What a Wonderful Feeling" (Decca)
1966 "Wenn du da bist/So fing es an" (Germany)
1967 "Stealing My Love From Me" (US)
1967 "The Boat That I Row"* (Columbia)
1967 "Let's Pretend"* (Columbia) ("To Sir, with Love" was the flip side of this single in the UK.)
1967 "To Sir, with Love"* (Epic)
1967 "Love Loves To Love Love"* (Columbia) — sampled by Fatboy Slim on "Santa Cruz"
1967 "Shout!" (US re-issue)*
1968 "Best Of Both Worlds"* (Epic) (US)
1968 "Me, The Peaceful Heart"* (Columbia)
1968 "Boy" (Columbia)*
1968 "Morning Dew"* (Epic) (US)
1968 "I'm A Tiger"* (Columbia)
1968 "This Time" (Epic)(US) (from the film "Hot Millions")
1969 "Boom Bang-a-Bang"* (Columbia) (Recorded in English, French, Spanish, German, and Italian)
1969 "Oh Me Oh My (I'm a Fool for You Baby)"* (Atco)
1970 "Hum a Song (From Your Heart)"* (with the Dixie Flyers) (Atco)
1970 "Oh Me, Oh My (Povera Me)" (Italy)
1970 "After The Feeling Is Gone"* (with the Dixie Flyers) (Atco)
1971 "Everybody Clap" (Atlantic) featuring Maurice Gibb, John Bonham and Jack Bruce
1971 "Ich Brauche Deine Liebe/ Wach' Ich Oder Träum' Ich" (Atlantic) (Germany)
1971 "Warum Tust Du Mir Weh/Traurig, Aber Wahr" (Atlantic) (Germany)
1972 "Even If I Could Change" (Atlantic)
1972 "You Ain't Wrong, You Just Ain't Right" (Atlantic) (US)
1972 "Make Believe World" (Chelsea) (US)
1974 "The Man Who Sold the World"* (Polydor)
1974 "The Man With the Golden Gun" (Chelsea)
1975 "Take Your Mama for a Ride (Pt. 1)"* (Chelsea)
1975 "Boy Meets Girl" (Chelsea)
1975 "Heaven And Earth And The Stars" (Chelsea)
1977 "Your Love Is Everywhere" (GTO)
1978 "Don't Take Love For Granted" (Rocket)
1979 "I Love To Boogie" (Rocket)
1981 "I Could Never Miss You (More Than I Do)"* (Alfa)
.jpg)
.svg){kind=logo}
