אירוויזיון 2009 הייתה התחרות ה-54 במניין תחרויות האירוויזיון. היא נערכה במוסקבה, בירת רוסיה, לאחר זכייתה של רוסיה באירוויזיון 2008 עם השיר "Believe", בביצועו של דימה בילאן. האירוע התקיים באולם האולימפי "אולימפיסקי" (ברוסית: "Олимпийский"). לרגל האירוע עבר האולם שיפוץ בעלות של כ-10 מיליון אירו, כך שיכיל כ-25,000 מקומות ישיבה, בכלל זה יותר מ-2,000 מושבים לעיתונאים. ההשקעה הכוללת של רוסיה באירוח התחרות נאמדה ב-32 מיליון דולר.
המדינה שזכתה בתחרות הייתה נורווגיה עם השיר "Fairytale" (אגדה), שביצע אלכסנדר ריבאק. השיר קיבל 387 נקודות – שיא הנקודות של כל הזמנים. בכך גם רשם לעצמו ריבאק עוד הישג יוצא דופן – הפרש של 169 נקודות מהמקום השני, שאליו הגיעה איסלנד – ההפרש הגדול ביותר בין המקום הראשון לשני בתולדות האירוויזיון. נוסף על כך, במהלך ההצבעה העניקו כל המדינות המשתתפות בתחרות נקודות לנורווגיה: היא קיבלה 12 נקודות 16 פעמים (שיא שהחזיק מעמד עד לאירוויזיון 2012), 10 נקודות 9 פעמים ו-8 נקודות 10 פעמים. רק 6 מדינות העניקו לשיר הנורווגי פחות מ-8 נקודות.
ריבאק התגלה בתחרות כישרונות בנורווגיה בשנת 2005[1], ובשל הערכות לגבי סיכוי גבוה שינצח בתחרות הופקה עליו ועל השיר תוכנית דוקומנטרית.[2]
כללי התחרות
באספה של איגוד השידור האירופי שנערכה במוסקבה בחודש ספטמבר הוחלט כי פורמט התחרות מהשנה שלפני כן לא ישתנה וכי המדינה המארחת (רוסיה) ו"ארבע הגדולות", בריטניה, גרמניה, ספרד וצרפת, תקבלנה מקום אוטומטי בגמר גם ב-2009. לעומת זאת הוחלט על שינויים בכל הקשור להצבעה: נקבע כי החל מ-2009 יתחלק ניקוד השירים בגמר התחרות בין הצבעות טלפוניות (Televoting) לבין חבר שופטים לאומי לכל מדינה: להצבעה הטלפונית יינתן משקל של 50% ולחבר השופטים הלאומי יינתן משקל זהה (עוד נקבע כי במקרה של שוויון תינתן עדיפות להצבעה הטלפונית).
שיטת חצאי הגמר מ-2008, אשר במסגרתה בחרו הצופים ב-9 השירים המועדפים עליהם בחצי הגמר והשיר העשירי נבחר על ידי חבר שופטים, נותרה ללא שינוי.
נוסף על כך נקבע כי חלוקת המדינות לחצאי הגמר תיעשה באמצעות הגרלה, אולם שיטת ההגרלה תתבסס על דפוסי הצבעה בשנים קודמות, כדי למנוע היווצרות של גושי מדינות המעניקות זו לזו את מירב הנקודות. לצורך ההגרלה חולקו שמות המדינות לשישה "סלים" על פי דפוסי ההצבעה בשנים הקודמות. שמות המדינות נשלפו מכל "סל" באקראי. החלוקה ל"סלים" הבטיחה פיזור הוגן יותר של מדינות שכנות או מדינות בעלות קשר מיוחד, מתוך תקווה שכך דפוסי ההצבעה מהשנים שעברו לא יישנו. חמש המדינות העולות אוטומטית לגמר חויבו לשדר אחד מחצאי הגמר, משום שגם להן ניתנה זכות הצבעה באחד החצאים.
חלוקת המדינות לקביעת הרכב חצאי הגמר
בינואר 2009 חולקו המדינות המשתתפות, על בסיס מיקומן הגאוגרפי ועל סמך האופן שבו חילקו את נקודותיהן בתחרויות האירוויזיון הקודמות, ל"סלים" הבאים:
42 מדינות השתתפו בתחרות. בשנה זו פרשו סן מרינו וגאורגיה מהאירוויזיון ואילו סלובקיה שבה להשתתף בו. התקיימו שתי תחרויות חצי גמר, ומהן עלו לגמר 20 מדינות. אליהן הצטרפו בגמר חמש המדינות שעלו באופן אוטומטי.
את ישראל ייצגו בתחרות אחינועם ניני ומירה עווד. ב-2 במרץ 2009 שודרה בערוץ 1 תחרות "קדם אירוויזיון 2009" בהנחיית עדן הראל, ובו ביצעו השתיים ארבעה שירים שהן עצמן כתבו בשיתוף עם גיל דור: "כל שנייה", "נאמין בחלום", "בואי לרקוד איתי" ו"עינייך". השירים כללו מילים בעברית, באנגלית ובערבית, וארבעתם נשאו מסר של שלום עולמי.
בתחרות הקדם אירוויזיון הצביעו צופי הטלוויזיה באמצעות מסרונים ובאמצעות אתר האירוויזיון הרשמי של רשות השידור. נוסף על כך ניתן משקל להצבעה של ועדת שיפוט שמונתה על ידי רשות השידור ולשתי נקודות שיפוט נוספות – בקריית שמונה ובבאר שבע.
בתום ההצבעה נקבע כי השיר "עינייך" ("There Must Be Another Way") ייצג את ישראל באירוויזיון 2009, אף שקהל הצופים העניק את מירב הנקודות שלו לשיר "בואי לרקוד איתי".
ישראל השתתפה בחצי גמר הראשון של אירוויזיון 2009, שהתקיים ב-12 במאי, והצליחה להעפיל לשלב הגמר של התחרות. בהגרלת סדר הופעת השירים בגמר נקבע כי השיר הישראלי יהיה השני בתחרות. בהצבעה הגיע השיר למקום ה-16.
הזמר פול מקרטני הגיע לישראל בשנת 2008 מתוך עניין בקידום תהליך השלום בארץ, בנוסף להופעה שקיים בתל אביב, תוך שהיה מודע לפועלן של אחינועם ניני ומירה עווד בארגון למען השלום "קול אחד". לאחר ששמע מקרטני לראשונה את השיר שייצג את ישראל, התרשם אף יותר מרצונן של השתיים לקדם את השלום דרך הדואט המשותף והמסר שלו לשלום מול כל אירופה ושאר הצופים ברחבי העולם, ואמר כי יתמוך בשיר של ישראל באירוויזיון. בנוסף, עקב התוודעותו לשיר, החליט להגביר את מעורבותו ופנה לנשיא ארצות-הברית ברק אובמה, על-מנת לצרפו לתמיכה בפועלן.[3]
גאורגיה באירוויזיון 2009
מלכתחילה לא היה ברור אם גאורגיה תיקח חלק בתחרות העתידה להתקיים במוסקבה. זאת בעקבות הלחימה בין שתי המדינות בדרום אוסטיה ובאבחזיה. 12 הנקודות אותן קיבלה גאורגיה מרוסיה באירוויזיון הילדים, הביאו את גאורגיה לחזור בה ולהיכנס לשורותיה של התחרות עם השיר "We Don't Wanna Put In" ("אנחנו לא רוצים לשים"), בביצוע ההרכב Stephane & 3G.
ב-11 במרץ 2009, נפסל השיר על ידי הוועדה המרכזית של התחרות. הטענות לפסילה היו כי השיר מייצג עמדה פוליטית האסורה על פי תקנון התחרות, ולכאורה מרמז על ראש ממשלתה של רוסיה ולדימיר פוטין. נטען עוד כי השיר הוא משחק מילים שפשוטו כמשמעו: "אנחנו לא רוצים את פוטין". גאורגיה דחתה את הפסילה בטענה כי השיר מוגש ברוח הומוריסטית ושכל מדינה דמוקרטית הייתה מתייחסת אליו כבדיחה שאינה פוגעת. היא טענה שהמניע המרכזי לפסילה הוא קנטרני ושרוסיה הפעילה לחץ על מפיקי התחרות על מנת לפסול את השיר.
העובדה שרוסיה היא גם מארחת התחרות לא הקלה על גאורגיה את המצב וזו התבקשה לבחור בתוך 5 ימים שיר חדש במקום הקודם הפסול. גאורגיה סרבה, החליטה לשאת בתוצאות ולפרוש מהתחרות כחודשיים לפני קיומה.
בעקבות התחרות, התגלה שממשלת אזרבייג'ן זימנה לחקירה בלשכת שירותי הביטחון אזרחים אשר הצביעו בעד הצמד הארמני. שתי המדינות מצויות במלחמה ארוכת-שנים סביב מחוז נגורנו קרבאך, השוכן באזרבייג'ן, אך בו רוב אתני ארמני. מארגני האירוויזיון, איגוד השידור האירופי (EBU), החליטו לא להעניש את אזרבייג'ן, אך גינו את הפלישה לפרטיות האזרחים, ושינו את חוקי התחרות למניעת תקריות עתידיות, ותטיל סנקציות על חברות תקשורת אשר משחררות מידע אודות מצביעים לרשויות.[4]
היערכות המדינות המשתתפות לתחרות
דרך בחירת נציגי המדינות והשירים לתחרות:
אוקראינהאוקראינה: בחירה לאומית בקייב, בתאריך 8 במרץ 2009.
רשת הטלוויזיה "NTU" מינתה ועדה פנימית אשר צמצמה בתחילה את הרשימה ל-30 שירים עד ל-1 בפברואר, ובתאריך זה בחרה הוועדה 15 מתוך 30 השירים, במתכונת של חצי גמר בדלתיים סגורות. ב-8 במרץ 2009 שודר הגמר עם 15 השירים הסופיים, מהם נבחר הזוכה בהצבעה מעורבת של הציבור ושל צוות שיפוט.[5]
אזרבייג'ן אזרבייג'ן: "Land of Fire" בבאקו במהלך ינואר-פברואר 2009.
הליהוק לבחירת המתמודדים החל ב-24 באוקטובר והסתיים ב-1 בנובמבר 2008, עם כוונה לבחור 10 מתמודדים לתחרות הציבורית על ידי ועדה פנימית שמינתה רשת "ICTV". הליך הליהוק היה סגור לתקשורת המקומית.[6] לאחר-מכן הוחלט שהוועדה תבחר בבחירה פנימית את האמן שייצג את המדינה. לאחר הבחירה בזמרת, הוחלט לבסוף במהלך פברואר 2009 לצרף לה את יוצר השיר, שהוא גם זמר, כך שיופיעו כצמד באירוויזיון.[7]
איסלנד איסלנד: "Söngvakeppni Sjónvarpsins", מהלך ינואר-פברואר 2009.
התחרות נערכה במספר שלבים, אך בניגוד להליך הבחירה בשנת 2008 שנמשך כ-5 חודשים, כלל הליך בחירה זה פחות שלבים ונמשך כחודשיים.[8]
אירלנד אירלנד: "The Late Late Show Eurosong Special" בדבלין, בתאריך 20 בפברואר 2009.
רשת "RTÉ" ערכה תוכנית מיוחדת במסגרת תוכנית האירוח הפופולרית באירלנד, "The Late Late Show", כפי שנעשה בשנים 2006 ו-2007. בתוכנית בוצעו 6 שירים, כאשר צוות של 3 מבקרים ישב באולפן נתן הערות על השירים. הצוות כלל אנשים ידועים מתחום הבידור: מרטי וילהן - הפרשן האירי בתחרויות האירוויזיון, לינדה מרטין - זוכת אירוויזיון 1992 בייצוג אירלנד ומנהלת הוועדה שבחרה את 6 השירים המתחרים בשנה זו, וג'רי ספרינגר - המראיין ומנחה התוכניות האמריקאי. לאחר-מכן הצביע הציבור, ובמקביל הצביעו צוותי שיפוט באזורים שונים באירלנד. הזוכה נבחר על בסיס שקלול של 50% מהצבעת הציבור עם 50% מסיכום הצבעת צוותי השיפוט האזוריים.[9]
אלבניה אלבניה: "Festivali i Këngës", בתאריכים 19–21 בדצמבר 2008.
התחרות "Festivali i Këngës" התקיימה במשך 3 ימים מ-19 עד 21 בדצמבר 2008, וכמו לקראת תחרות אירוויזיון 2008, הייתה אלבניה המדינה הראשונה לבחור שיר ונציג לאירוויזיון. ביום הראשון של הפסטיבל הלאומי הופיעו 20 אמנים עם 20 שירים. ביום השני הופיעו שוב אותם אמנים, אך הפעם בביצוע השירים בצמד עם זמר נוסף, כאשר הזמרים המלווים לא נשקלו להישלח לאירוויזיון. ביום השלישי הופיעו שוב רק האמנים המתחרים באותו ביצוע השירים המקורי שנעשה ביום הראשון. בסוף המופע השלישי, דירג חבר שופטים שהורכב ממומחים בתחום המוזיקה, את 20 השירים והחליט על השיר הזוכה.[10]
אנדורה אנדורה: גמר לאומי בתאריך 4 בפברואר 2009.
החל מ-24 באוקטובר 2009 היה יכול כל אמן לשלוח לרשת הטלוויזיה "RTVA" עד 3 שירים, שאחד מהם חייב להיות בקטלאנית. יותר מ-100 הצעות לשירים נשלחו, מתוכם בחרה הוועדה 3 שירים שהתחרו בתחרות הציבורית, והשיר הזוכה נבחר בהצבעה מעורבת של הצופים ושל חבר שופטים.[11]
אסטוניה אסטוניה: "Eesti Laul", בתאריך 7 במרץ 2009.
השנה שינתה אסטוניה לחלוטין את הליך בחירתה: וועדת הליהוק ידעה את שמות זמרי ויוצרי השירים כבר בשמיעת ההקלטות הראשונה, והתחרות שנקראה במשך שנים "Eurolaul" ("שיר אירופי"), הוחלפה לשם "Eesti Laul" ("שיר אסטוני"). רשת "ETV" אף מינתה מפיקה חדשה לבחירה, אשר הסבירה כי התחרות ושמה שונו לשם עידוד טיפוח זהות הזמרים ושליחת שירים לטעם הקהל האסטוני, ולאו דווקא לטעם האירופי הכללי - במטרה לקדם את מוזיקת הפופ המקומית. כן גם השנה הוזמנו תושבי אסטוניה בלבד לשלוח שירים, עד ל-8 בדצמבר, אשר מתוכם נבחרו 10 שירים שהוכרזו ב-11 בדצמבר 2008. עד לסוף פברואר 2009 הוצגו האמנים ושיטת ההצבעה בסדרת תוכניות, עד מספר ימים לפני התחרות הציבורית שהתקיימה ב-7 במרץ. הליך בחירה זה מתוכנן גם לשנים הבאות.[12]
ארמניה ארמניה: תחרות לאומית בתאריך 14 בפברואר 2009.
21 שירים התחרו בתחרות הגמר. השיר הזוכה נבחר בהצבעה מעורבת של הציבור וחבר שופטים.
בולגריה בולגריה: "Be A star", בתאריך 2 באוקטובר 2008 עד לינואר 2009.
התחרות הלאומית נערכה במספר שלבים רב שכלל מספר תוכניות המכונות "להיטים". כל תוכנית "להיט" הציגה 5 שירים, אשר מתוכם המשיכו 3 לשלב הבא - 2 מהצבעת הציבור ו-1 מהצבעת השופטים. בחצי הגמר התחרו 18 השירים שעברו את כל שלבי תוכניות הלהיטים - 9 מהצבעת הציבור ו-9 מהצבעת השופטים. אז מונה צוות שופטים אחר, שבחר להעלות 9 מתוכם לתחרות הגמר, יחד עם עוד 3 שירים שנבחרו מראש לגמר על ידי ועדה פנימית של רשת "BNT". השיר הזוכה מתוך 12 השירים הסופיים בגמר נבחר על ידי הציבור בלבד.[13]
בוסניה והרצגובינה בוסניה הרצגובינה: בחירה פנימית בתאריך 13 בינואר 2009.
רשת הטלוויזיה "BHRT" מינתה ועדה אשר קיבלה בסך-הכל 79 שירים עד לתאריך 20 בדצמבר 2008, אשר מתוכם בחר צוות שיפוט של הוועדה הפנימית את השיר, והודיע על החלטתו בתאריך 13 בינואר 2009.[14]
בלגיה בלגיה: בחירה פנימית.
לבלגיה שתי רשתות טלוויזיה ראשיות: "RTBF" המשדרת בצרפתית כמייצגת המחוז הואלוני, ו-"VRT" המשדרת בפלמית כמייצגת המחוז הפלמי בבלגיה. הזכות לבחירת השיר מועברת בין שתי הרשתות לסירוגין מדי שנה, ובשנה זו היה זה תורה של "RTBF". פעמים רבות בעבר בחרה רשת זו את השיר והזמר באמצעות ועדה פנימית, וגם השנה לא קיימה תחרות ציבורית.[15]
בלארוס בלארוס: "Eurofest".
התחרות נערכה במתכונת של 3 שלבים, כאשר בשלב הראשון בחרה ועדה פנימית 15 שירים. בשלב השני של חצי הגמר נבחרו 2 או 3 שירים מתוך ה-15 בהצבעה מעורבת של הציבור והשופטים. בשלב השלישי של הגמר, נבחר הזוכה מתוך 2–3 השירים המתמודדים בהצבעת שופטים בלבד.[16]
בריטניה בריטניה: "Eurovision: Your Decision".
לאחר תוצאות נמוכות לבריטניה בשנים שקדמו לתחרות הנוכחית, פנה שדרן ה-BBC למלחין אנדרו לויד ובר בבקשה שיכתוב את השיר וידריך את החיפוש אחר הזמר שיבצע אותו.[17] לויד וובר וצוותו בחרו מספר זמרים שישירו כל אחד את השיר בתחרות הלאומית, שבה בחר הציבור בג'ייד אוון לבצע את השיר באירוויזיון.
גרמניה גרמניה: בחירה פנימית בתאריך 9 בפברואר 2009.
רשת הטלוויזיה "NDR" בחרה את הזמר ואת השיר באמצעות ועדה פנימית, שהכריזה על הזמר והשיר שבחרה ב-9 בפברואר 2009. הבחירה הפנימית היוותה שינוי קיצוני לכל השנים הקודמות שבין שנת 1996 ועד שנת 2008, בהן נערכה בגרמניה תחרות ציבורית לבחירת השיר. רשת NDR החליטה על-שינוי זה עקב המקום האחרון של גרמניה באירוויזיון 2008 עם שיר שנבחר על ידי הציבור, וגם עקב טענת הרשת שאחוזי הצפייה ירדו בתחרות הציבורית שערכה בשנה הקודמת לאירוויזיון 2008, לעומת השנים הקודמות. אולם NDR אמרה כי הליך בחירה פנימי זה ייעשה רק השנה, כאשר בשנה הבאה יחזרו לקיים תחרות ציבורית.[18]
דנמרק דנמרק: "Dansk Melodi Grand Prix" 31 בינואר 2009.
רשת השידור "DR" ערכה את התחרות הלאומית תחת אותו שם כמו בשנים הקודמות, אולם בשנה זו ערכה רק תחרות גמר ציבורית, לעומת השנים הקודמות שבהן ערכה ושידרה גם תוכניות חצאי גמר. 10 שירים השתתפו בתחרות הגמר, כאשר 6 מהם נבחרו באמצעות הצעות שהוגשו לרשת DR, ו-4 נבחרו מפניות של רשת DR למספר זמרים באופן אישי, בבקשה שיגישו הצעות לשירים. בסבב הראשון של תחרות הגמר נבחרו 4 שירים על בסיס שקלול 50%-50% של הצבעת צוות שיפוט עם הצבעת הציבור. בסבב השני התחרו 4 השירים הנותרים בשני זוגות, כאשר מכל זוג עלה שיר אחד לסבב השלישי על בסיס הצבעת הציבור בלבד. כך בסבב השלישי נותרו 2 שירים סופיים, שמתוכם נבחר המנצח גם על בסיס הצבעת הציבור בלבד.[19] יוצר השיר הזוכה היה הזמר, הכותב והמלחין האירי רונן קיטינג, שגם הנחה את אירוויזיון 1997 באירלנד. בשנה זו חלה עלייה במספר ההצעות לשירים שהוגשו לרשת DR, כאשר בסך-הכל הוגשו כ-684 הצעות לשירים, לעומת 443 הצעות לשירים שהוגשו בשנה שלפני לאירוויזיון 2008.
הולנד הולנד: "Nationaal Songfestival" בתאריך 1 בפברואר 2009.
רשת "NOS" פנתה ללהקת "דה-טופרס", והודיעה כי כל אחד יכול לשלוח לה שיר עד ל-23 בנובמבר 2008, עם עדיפות לשירים באנגלית על-פני הולנדית; מתוכם נבחרו 4 או 6 שירים שביצעה הלהקה בתחרות הציבורית לבחירת השיר הזוכה בהצבעה מעורבת של הציבור וצוות שיפוט. גם מעצבי אופנה הוזמנו להגיש הצעות לתלבושות הלהקה.[20] בתחילה נערך משאל בקרב הציבור ההולנדי לזמר שהיה מעוניין בו, והזמרת ההולנדית הידועה ברחבי העולם - אנוק, הייתה הפופולרית ביותר. הזמרת אמרה כי תשמח ותכתוב מספר שירים לקדם-אירוויזיון משלה.[21] אולם המשא ומתן עימה הופסק, כאשר לאחר-מכן פנו ל-"דה-טופרס".
הונגריה הונגריה:
טורקיה טורקיה: בחירה פנימית.
הזמרת נבחרה באמצעות ועדה פנימית. בשנים קודמות בחרה רשת "TRT" את השיר מבין השירים שהציע הזמר שנבחר על-ידה, אך השנה קיבלה הזמרת יד חופשית לבחור בעצמה את הכותב, המלחין, מארגני סידור השיר ושפת השיר. הדיסה וצוות יוצרי השיר שבחרה גם החליטו לבדם על השיר.[22]
יוון יוון: גמר לאומי.
ועדה פנימית בחרה בזמר סאקיס רובאס, שביצע ארבעה שירים בתחרות ציבורית.
ישראל ישראל: גמר לאומי בתאריך 2 במרץ 2009.
אחינועם ניני ומירה עווד נבחרו על ידי ועדה פנימית של רשות השידור "IBA", עם ארבעה שירים לבחירת הציבור, הנושאים מסר לשלום. בתחילה עמדה רשות השידור לבחור בהראל סקעת, אך זה הסיר את מועמדותו בשל הסכסוך עם חברת הד ארצי, ובמרינה מקסימיליאן בלומין שהסירה גם היא את מועמדותה.[23]
לטביה לטביה: "Eirodziesma" בתאריך 28 בפברואר 2009.
10 שירים התחרו בתחרות הגמר. השיר הזוכה נבחר בהצבעה מעורבת של הציבור וחבר שופטים.
ליטא ליטא:
רשת "LRT" ערכה תחרות כישרונות כדי לבחור את הזמר הטוב ביותר, עם השיר שייצג אותה. המנצח ייבחר על ידי הצבעת הציבור. בניגוד לשנים קודמות, השנה מוזמנים רק אמנים מליטא להתחרות על ייצוג המדינה, והתחרות השנה אף עודדה שירים בליטאית.[24]
מולדובה מולדובה: גמר לאומי בתאריך 14 בפברואר 2009.
רשת השידור "TRM" ערכה את תחרות הגמר שבה השתתפו 20 שירים וערכה 3 סבבי הצבעה במהלך תוכנית הגמר, אשר בוססו על שקלול קולות הודעות SMS של הציבור עם קולות צוות שיפוט. השיר הזוכה זכה גם ברוב הקולות בכל 3 סבבי ההצבעה, וקיבל מסך-כל ההצבעות רוב מוחלט בהצבעת הציבור- כ-61% מקולות ה-SMS.[19]
מונטנגרו מונטנגרו: בחירה פנימית בתאריך 23 בינואר 2009.
רשת השידור "RTCG" בחרה את הזמרת ואת השיר באמצעות ועדה פנימית, כפי שעשתה לקראת אירוויזיון 2009 בשנה שלפני. צוות השיפוט כלל 7 מומחים מתחום המוזיקה, אשר הסכימו כולם על הבחירה בזמרת אנדראה דמירוביץ.[19]
מלטה מלטה: "Eurosong" בתאריכים 8 בנובמבר 2008 עד 17 בינואר 2009.
התחרות נערכה במספר שלבים החל מתחילת נובמבר ועד לאמצע ינואר.
מקדוניה מקדוניה: "Skopje Festival" בתאריך 23 בפברואר 2009.
רשת השידור "MKRTV" תכננה לבחור את השיר הזוכה בתחרות לאומית המכונה "פסטיבל סקופיה", בהשתתפות 21 שירים המבוססים על 15 שירים ומבצעיהם אשר נבחרו על ידי הציבור ועל ידי צוות שיפוט, ו-6 שירים ומבצעים נוספים שהזמינה ועדה של MKRTV באופן אישי. אולם לאחר מחאות מצד 15 הזמרים שנבחרו על ידי הציבור וצוות השיפוט, יחד עם מחאות איגוד חובבי האירוויזיון במקדוניה, ביטלה הנהלת MKRTV את השתתפות 6 הזמרים. כך לבסוף התחרו רק 15 השירים הראשונים בפסטיבל.[25] הפסטיבל כלל מופע אומנותי מושקע ביותר לאחר הצגת השירים, כאשר כלל גם הופעות של מספר זמרים וגם תצוגת אופנה, דבר שטרם נעשה במהלך מופע של תחרות לאומית לקראת האירוויזיון. השיר הזוכה נבחר באמצעות הצבעה מעורבת של הציבור ושל צוות שיפוט שהורכב ממומחים בתחום המוזיקה.[26]
נורווגיה נורווגיה: "Melodi Grand Prix" בתאריך 21 בפברואר 2009.
הליך הבחירה כלל הצבעה מעורבת של הציבור ושל חבר שופטים (50%-50%), לאחר שנתיים של הצבעת הציבור בלבד, בשנים 2007–2008.
סלובקיה סלובקיה: תחרות לאומית בתאריך 8 במרץ 2009.
רשת הטלוויזיה "STV" ערכה תחרות בשישה שלבים: חמישה חצאי-גמר ותחרות הגמר. 50 שירים, כולם בשפה הסלובקית, הוצגו בחצאי הגמר. 15 שירים עלו לגמר כאשר שלושה שירים עלו מכל חצי-גמר - שניים מהצבעות הצופים ואחד מהצבעת השופטים. בנוסף, בחרו השופטים שיר נוסף שיעלה לגמר. וכך השתתפו בתחרות הגמר בסך-הכל 16 שירים. בגמר הצביע בתחילה הציבור בלבד, ופורסמו שלושת השירים שקיבלו את מספר הקולות הרב ביותר מהציבור מבין 16 השירים. לאחר-מכן הוערכו שלושת השירים שוב על ידי חבר השופטים, שהסכים עם בחירת הציבור כאשר בחר באופן סופי גם בשיר שקיבל מהציבור את מספר הקולות הרב ביותר.[27]
ספרד ספרד:
ספרד הודיעה כבר זמן רב לפני התחרות כי תערוך מספר תוכניות של חצאי גמר וגמר.[28] גם השנה, כמו גם בשנת 2008, האזין הציבור הספרדי בתחילה למאות השירים שהועלו באתר "פייסבוק", והצביע באתר לשירים, כאשר השירים הפופולריים ביותר המשיכו לחצאי הגמר הטלוויזיוניים. הזוכה נבחר בהצבעה מעורבת של הציבור ושל חבר שופטים (50%-50%). לבסוף סיימו שני שירים בתיקו על המקום הראשון, והמנצח נקבע לפי קבלת 12 הנקודות מהציבור, עם 12 הנקודות של השופטים במקום השני.
סרביה סרביה: "Beovizija" בתאריכים 7 - 8 במרץ 2009.
רשת השידור "RTS" ערכה תחרות חצי גמר ציבורית ב-7 במרץ 2009 שכללה 20 שירים, ומתוכם נבחרו 10 שירים שיתחרו בתחרות הגמר הציבורית. לאחר ספירה חוזרת של קולות הציבור והשופטים הוסיפו 2 שירים משלב חצי הגמר, כך שבתחרות הגמר התחרו ב-8 במרץ 2009 התחרו 12 שירים. השיר הזוכה נבחר בהצבעת 50%-50% של הציבור ושל צוות שיפוט. במהלך המופע האומנותי של תחרות הגמר הופיעו נציגי ארמניה (סירושו), ישראל (בועז מעודה) וסרביה (ילנה טומסביק) מתחרות אירוויזיון 2008, בהופעת בכורה לשיר אשר הקליטו יחד בשם: "Time to pray" ("זמן להתפלל"), אשר נכתב על ידי נשיא מדינת ישראלשמעון פרס והולחן על ידי בועז מעודה ותומר בירן.[29]
פולין פולין:
בעקבות מיקומה האחרון בתחרות 2008, שקלה רשות השידור "TVP" אם לשלוח נציג לתחרות 2009. רק לאחר לבטים רבים הודיעה כי תשתתף.[30]
פורטוגל פורטוגל: "Festival da Canção" בליסבון, בתאריכים 19–30 בינואר, ו-28 בפברואר 2009.
רשת השידור "RTP" מינתה ועדה אשר בחרה 24 שירים מתוך 393 שירים שהגיעו לרשת. RTP העלתה את 24 השירים לאתר אינטרנט שבו יכלו להצביע אנשים מכל העולם החל מ-19 בינואר ועד ל-30 בינואר, כאשר 12 השירים שקיבלו את מספר הקולות הגבוה ביותר באינטרנט התחרו בגמר, שנערך ב-28 בפברואר 2009. הזוכה בגמר נבחר על בסיס הצבעות מכל מחוז בפורטוגל, כאשר כל מחוז הצביע באמצעות שקלול שווה של 50 אחוזים מקולות הציבור עם 50 אחוזים מקולות צוות השיפוט המחוזי. כל השירים היו חייבים להיות מבוצעים בשפה הפורטוגזית, ויוצרי השירים היו חייבים להיות תושבי פורטוגל.[31]
פינלנד פינלנד: "Euroviisut" במהלך חודש ינואר עד ל-31 בינואר 2009.
רשת השידור "YLE" ערכה תחרות לאומית במתכונת של 3 חצאי-גמר וגמר. 12 שירים השתתפו בחצאי הגמר, כאשר בכל חצי-גמר השתתפו 4 שירים שמתוכם עלו 2 שירים לשלב הגמר. לאחר שתמו סדרת תוכניות חצאי הגמר, קיבלו 6 השירים שלא עלו מחצאי הגמר הזמנות שנייה, כאשר 2 שירים נוספים נבחרו מתוכם. אז התחרו 8 השירים בגמר שנערך ב-31 בינואר והזוכה נבחר על ידי הצבעת הציבור.[32]
צ'כיה צ'כיה: בחירה פנימית למבצעים, גמר לאומי לשירים בתאריכים 1–14 במרץ 2009.
רשת השידור "ČT" בחרה את להקת "Gipsy.cz", ומתוך השירים שהציעה הלהקה לוועדת הרשת, נבחרו 2 שירים לבחירת הציבור אשר הצביע באמצעות שליחת SMS בין 1 עד 14 במרץ. השיר הזוכה הוצג בטלוויזיה הצ'כית ב-15 במרץ 2009.[19]
צרפת צרפת: בחירה פנימית.
כבר זמן קצר לאחר תחרות 2008, שבה הושר השיר שייצג את צרפת באנגלית, נקבע שבתחרות 2009 יהיה השיר בצרפתית בלבד. ועדה פנימית בחרה את אחת הזמרות הפופולריות בצרפת, פטריסיה קאאס. אז בחרה קאאס לייצג את צרפת עם אחד השירים אשר פורסם לבסוף בדיסק הקברט שהוציאה לאור. בשבועות שלפני תחרות האירוויזיון נעשו בצרפת וברוסיה סיקורים תקשורתיים נרחבים על ייצוגה.[33]
קפריסין קפריסין:
קרואטיה קרואטיה: "Dora" בתאריכים 27–28 בפברואר 2009.
התחרות נערכה בשני שלבים של חצי גמר וגמר. רק אמנים מקרואטיה הוזמנו להגיש את שיריהם עד 12 בדצמבר 2008, מתוכם נבחרו 14 שירים לחצי הגמר. 6 שירים מתוכם עלו בהצבעה טלפונית לתחרות הגמר, יחד עם 10 שירי יוצרים שנבחרו מראש לגמר על ידי רשת "HRT". המנצח בגמר נבחר בהצבעה מעורבת של הציבור ושל חבר שופטים (50%-50%).[34]
רומניה רומניה: תאריכים 27 בינואר, 29 בינואר ו-31 בינואר 2009.
התחרות הציבורית נערכה ב-3 שלבים של שני חצאי גמר וגמר. האמנים שלחו את שיריהם לוועדה בין 15 בנובמבר ל-15 בדצמבר, והוועדה בחרה ב-22–23 בדצמבר 2008. בשנה זו יכלו רק אמנים תושבי רומניה להגיש שירים. זאת לאחר שעד אז, גם אמנים ממדינות שונות, בעיקר משוודיה וגם מישראל, הגישו שירים לתחרות הלאומית של רומניה.[35]
רוסיה רוסיה: גמר לאומי בתאריך 7 במרץ 2009.
רשת הטלוויזיה של "הערוץ הראשון" (שגם אירחה את תחרות האירוויזיון), קיבלה הצעות מיותר מ-1,000 זמרים ומלחינים לשירים. ועדה פנימית בחרה מתוכם 16 שירים שהתחרו היישר בתחרות הגמר הסופית לבחירת השיר ב-7 במרץ 2009, בהצבעה מעורבת של הציבור וחבר שופטים. בתחרות הגמר הצביע בתחילה הציבור בלבד, ושלושת השירים שקיבלו את מספר הקולות הרב ביותר מהציבור הוערכו לאחר-מכן שוב על ידי חבר השופטים, שהסכים עם בחירת הציבור כאשר בחר באופן סופי גם בשיר שקיבל מהציבור את מספר הקולות הרב ביותר.[36] כך התנהלה תחרות הגמר כולל הבחירה הסופית בשיר הזוכה, בדיוק כפי שנעשה בתחרות הגמר של סלובקיה.
שוודיה שוודיה: מלודיפסטיבלן, בתאריכים 7 בפברואר-14 במרץ 2009.
התחרות נערכה במספר שלבים, במתכונת של 5 חצאי-גמר במהלך פברואר ותחילת מרץ, והגמר נערך ב-14 במרץ 2009.[37] בסך הכול הוגשו כ-3,440 שירים לשלב הסינון הראשוני של התחרות.
שווייץ שווייץ: בחירה פנימית.
רשת "SF" הזמינה גם אמנים שאינם תושבי שווייץ או אף בעלי אזרחות שווייצרית לשלוח שירים, באיזו שפה שיבחרו, עד 20 באוקטובר 2008, ובחרה את הנציג והשיר באמצעות ועדה פנימית.[38]
