כחל מצוי הוא עוף גדול וחסון דמוי עורב. אורכו 29–32 ס"מ, משקלו 105–146 גרם ומוטת כנפיו 52-52 ס"מ.
המקור קצר וחסון, ומעוקל בקצהו. צבע המקור אפור. צבע הרגליים מצהוב-אפור דהוי עד בז'-אפור. קולו של כחל מצוי הוא צווחה הדומה לזו של עורבני.
רוב גופו של הכחל צבוע בתכלת-טורקיז, מלבד גבו הערמוני (מעין צבע חום) וכנפיו הצבועות בחום, שחור וכחול. אברות היד והאמה שלו צבועות בכחול בוהק ועמוק מצידן הגחוני ובכחול כהה עד שחור בצידן הגבי. סוככות הכתף צבועות בצבעי חום, סגול-כחול ותכלת מצידן הגבי ובתכלת מצידן הגחוני.[5] נוצות הזנב בצבע תכלת אך המרכזיות שבהן צבועות בבסיסן בכחול כהה, ובתכלת בקצוות ובצדדים. לעיתים צבע התכלת של הכחל עז, ולעיתים הוא דהוי.
צבע התכלת מסווה אותו על רקע השמיים - הן בתעופה והן כשהוא ניצב על עץ או עמוד ותר אחר טרף.[3]
צבע הנוצות דומה בין שני הזוויגים אך דהוי יותר ונוטה לירוק בצעירים. הכחל מחליף את נוצותיו בחורף ובעונה זו צבעו נוטה יותר לתכלת-ירוק.[5]
כחל מצוי בתעופה, ניתן לראות את הצבע הכחול של אברות התעופה
לכחל מעוף ישר ומהיר, ולעיתים הוא גולש באוויר ודואה. על הקרקע הליכתו מסורבלת. למעשה, אינו הולך אלא מנתר ממקום למקום.
הכחל ידוע בריקוד החיזור שלו, שמורכב ממעוף ראוותני, גלגולים באוויר, נסיקה וצלילה בספירלת "בורג".[3] מכאן גם שמו העממי באנגלית: Roller. לעיתים הוא משליך אבנים קטנות באוויר ואז תופס אותן תוך כדי מעוף. את המעוף האווירובטי מלווה הכחל גם בצווחות, הדומות לקולות העורבני והשרקרק.
הכחלים מקננים בחורים ומחילות שהם חופרים בקירות עפר אך גם בחורים ונקרות בעצים ובמבנים מעשי ידי אדם. (באירופה הם דוגרים גם בתיבות קינון[5]). התטולה של כחל מצוי היא 4–5 ביצים לבנות ועגלגלות במשקל 12 גרם.[5] שני בני הזוג דוגרים על הביצים במשך 18–19 יום. הגוזלים בוקעים עיוורים ועצומי-עיניים ופורחים מהקן רק כעבור חודש.[3] בארץ ישראל הקינון נמשך ממאי עד יוני.[5]
מין זה אינו חברתי. מחוץ לתקופת החיזור והקינון הוא מעדיף לחיות לבדו.[3]
בית גידול ותפוצה
בית הגידול המועדף על הכחל הוא שטחים פתוחים עם מעט עצים פזורים, כגון שדות בתה וגריגה. הוא מקנן בחורים שהוא חופר בקירות עפר.[3]
ישנם שני תת-מינים של הכחל המצוי. תחום התפוצה של תת-המין Coracias garrulus garrulus מתפרש מצפון אפריקה דרך מרוקו מזרחה לתוניסיה, דרום-מערב ודרום-מרכז אירופה ואסיה הקטנה, דרך צפון-מערב איראן לדרום-מערב סיביר; ותחום התפוצה של תת-המין Coracias garrulus semenowi מתפרשת על פני עיראק ואיראן, מזרחה לקשמיר וצפונה לטורקמניסטן, דרום קזחסטן וצפון-מערב סין. הכחל המצוי נודד למרחקים ארוכים, והוא חורף בדרום אפריקה ומזרח אפריקה[6]. בסתיו הוא נודד בממוצע 65 ק"מ ליום ובאביב 110 ק"מ ליום.[5]
בישראל
הכחל המצוי נפוץ בישראל כעוף מקייץ וחולף. ניתן לראותו בחודשי הנדידה, החל מסוף האביב עד תחילת הסתיו. עונת הקינון היא בחודשים אפריל עד יולי. ריכוזי הקינון העיקריים הם בדרום רמת הגולן, ובקעת כנרות, עמק החולה, עמק הירדן ובית שאן, דרום שפלת יהודה וצפון-מערב הנגב, עד לאזור באר שבע.[3] הפרטים החולפים עוברים בארץ בחודשי האביב, מרץ עד מאי, ובפעם השנייה בחודשי הסתיו, ספטמבר עד אוקטובר. בעבר היו הפרטים המקייצים מצויים בארץ תקופה ארוכה יותר, מאפריל עד ספטמבר, אך כיום האוכלוסייה המקננת הצטמצמה בעיקר בגלל אובדן אתרי קינון, חומרי הדברה והפרעה אנושית.[5]
בעוד שבאופן כללי, הכחל מוגדר מבחינת שימור כ"נמצא בסיכון נמוך", עם אוכלוסייה מוערכת של 277,000–660,000 פרטים, אוכלוסייתו באירופה ובארץ ישראל נמצאת בירידה בשלושת העשורים האחרונים.[3][5] בישראל הוא מוגדר כ"מין שעתידו בסכנה" עם 500 זוגות מקננים בלבד.[3]
פירוש שמו המדעי הוא "צווחן דמוי עורב" (Coracias = שדומה לעורב, garrulus = צווחני, רעשני) וזאת בשל צווחותיו הדומות לאלו של העורב והעורבני (שגם שמו נגזר מצווחתיו).[3]
^לפי האקדמיה ללשון העברית, מין זה נקרא פשוט "כָּחָל" אך מאחר שמחוץ לארץ ישראל ישנם מינים נוספים בסוג זה, הוחלט ללכת עם המקובל ברוב מגדירי הציפורים ואתרי הצפרות ולקרוא לו בשם כפול "כָּחָל מָצוּי" ולסוג Coracias לקרוא כחל.