הירגזי המפויח הוא עוף קטן שחור. אורכו 15–16 ס"מ ומסתו 17.2–26 גרם. קשתית העיןחומה, המקור כהה והרגליים אפורות.[2] הזכר בצבע שחור עם ברק כחול-אפרפר, אשר נהיה אפור יותר בגחון. סוככות הזנב התחתונות שחורות עם שוליים לבנים ואברות הזנב שחורות. הכתף ושולי חלק מסוככות הכנף לבנות. הנקבה דומה לזכר, אם כי גבה פחות מבריק וגחונה דהוי. הצעירים בצבע חום כהה, וכיפתם מבריקה במעט מהגוף עם ברק כחלחל. שולי האברות צהובים והפנים והגחון חומים חיוורים. בין תת־המינים קיימים הבדלים בחלקים הלבנים בכנפיים ובגחון.[2][3] הוא מזוהה לעיתים קרובות בזכות קריאותיו שנשמעות כ-"די–די–צי–צי", "צ'יו–רי", "פיטיט–וו" וצרצורים שונים.[3][4] מסת הגוזלים 1.94 גרם.[5]
התנהגות
הירגזי המפויח נצפה לרוב בקבוצות קטנות, ומחוץ לעונת הרבייה גם בלהקות מעורבות עם מיני עופות אחרים. בחיפושו אחר מזון, הירגזי גומע מרחקים ארוכים, עד 10 ק"מ ביום. הוא מחפש מזון על צמרות עצים, ענפים ועל הגזע. הוא ניזון בעיקר מחסרי חוליות קטנים, בהם חיפושיות, עשים, עכבישים וטרמיטים, וגם זרעים, גרגירים קטנים ופירות פיקוס. הירגזי גם ניזון מצוף של פרחי אלווי. הגוזלים אוכלים בעיקר זחלים.[2]
עונת הקינון חלה מאוגוסט עד ינואר. הירגזי המפויח הוא מין מונוגמי. הקן, העשוי מסיבים צמחיים, חזזית ופרווה, נבנה על ידי הנקבה בחלל בעץ בגובה 2–5 מטרים מהקרקע, בין אם חלל טבעי, או קן נטוש של נקרים וליביים. הנקבה מטילה 4–5 ביצים ודוגרת עליהם 14–15 ימים. שני ההורים מאכילים את הגוזלים. לעיתים קרובות, ירגזים צעירים עוזרים להוריהם לגדל את הגוזלים. הגוזלים פורחים בגיל 24 ימים, אם כי הם עדיין תלויים בהוריהם ונשארים בטריטורייה עד כ–9 חודשים. טפילי קינון כאוביל הדבש מטילים לעיתים ביצים בקני ירגזי.[2]
תפוצה ובית גידול
הירגזי המפויח חי ביערות, בערבות, בסוואנות, במיומבו (אנ') ובאזורים עירוניים יבשים באפריקה הדרומית בגבהים של עד 1,070 מטרים מעל פני הים. טווח התפוצה של מין זה גדול (כ–3,810,000 קמ"ר), ולכן הוא אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח. לא כימתו את גודל האוכלוסייה, אך מעריכים כי המין לא מתקרב לסף סכנת ההכחדה על פי קריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה יציבה, ועל כן אין ירידה מהירה דיה כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. על כן, הירגזי המפויח מסווג כמין ללא חשש.[6]