ירגזי הכף הוא עוף קטן, שאורכו 15 ס"מ.[2] ראשו, זנבו וחזהו שחורים, ולחייו לבנות. הגחון אפרפר בהיר וחצוי על ידי פס שחור ארוך העובר מהחזה עד לזנב. הכנפיים אפרפרות כהות. ירגזי הכף דומה לירגזי האפרורי, אבל פחות צהבהב, בכנפיו אין שוליים לבנים, וזנבו קצר יותר. השיר נשמע כ-"פייט-צ'ו-צ'ו, טודי-טודי-טודי".[3]
ירגזי הכף נצפה לרוב בקבוצות קטנות של 2–6 פרטים. עונת הקינון היא בחודשי אוגוסט עד מרץ. הירגזי מקנן בחללים טבעיים ומעשי ידי אדם. הטלת הביצים מתחילה באוגוסט-אוקטובר עם תיעוד בודד ממאי1968.[4] הקן הוא גביע של עשבים יבשים, שיער, צמר נוצות וחומרים דומים. הנקבה מטילה 3–4 ביצים לבנות ומנוקדות באדום בגודל 19.2×14.6 מ"מ. ודוגרת עליהן 14 יום.[5] לא ידוע על נדידה, אבל ישנה ירידה בכמות התצפיות באמצע הקיץ, אז משוער כי מתבצע חילוף הנוצות.[4] ירגזי הכף מחפש מזון בשיחים ובעצים וניזון מחרקים. במעופו הגלי הירגזי מחליף בין טפיחות כנף קצרות ומהירות בטיפוס מעלה ואז קיפול הכנפיים בצלילה.[5]
ירגזי הכף מצוי בדרום אפריקה, דרום נמיביה ולסוטו, בסוואנות וחורש ים-תיכוני, שדות וביצות וצוקים סלעיים. הוא מצוי בכף התקווה הטובה, ומכאן שמו.[6] בקארו הוא מצוי בעיקר בצמחייה שיחית ובאזורים סלעיים. לאורך החוף הוא מתרחק מהסלעים וחי בצמחיות סטראנדפלד ורנוסטרפלד, ובכפרים. בלסוטו הוא מצוי בעיקר באזורים סלעיים עם צמחייה עבה וצפופה, אבל גם בערבות עשב סלעיות.[4] טווח התפוצה של מין זה גדול (כ–795,000 קמ"ר), ולכן הוא אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח. לא כימתו את גודל האוכלוסייה, אך מעריכים כי המין לא מתקרב לסף סכנת ההכחדה על פי קריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה יציבה, ועל כן אין ירידה מהירה דיה כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. על כן, ירגזי הכף מסווג כמין ללא חשש.[6]
לירגזי הכף 2 תת-מינים, כאשר הטיפוסי, M. a. afer הוא הצפוני מביניהם וחי בנמיביה ובמערב דרום אפריקה. השני, M. a. arens, שתואר בידי פיליפ קלאנסי ב-1963 הוא הדרומי וחי בדרום דרום אפריקה ובלסוטו.[11]
