בשנת 1954 הודח נשיא גואטמלה הרפורמיסטי חקובו ארבנס גוסמן בהפיכה שנתמכה על ידי ארצות הברית והוחלף על ידי חונטה צבאית, בגלל התנגדותו וסכסוכיו עם חברת הפירות המאוחדת. תקרית זו נודעה בשם ההפיכה הגואטמלית ב-1954. לאחר שהתפטר מהנשיאות, ארבנס ומשפחתו וכמה בעלי ברית פוליטיים אחרים הורשו לבקש מקלט בשגרירות מקסיקו. לאחר מספר שבועות בשגרירות הורשו ארבנס, משפחתו וחסידיו הפוליטיים לעזוב את המדינה למקסיקו שם נפטר בשנת 1971.[3]
בדצמבר 1958, שתי המדינות היו קרובות מאוד להכריז זו על זו מלחמה לאחר תקרית שבה חיל הים של גואטמלה ירה על סירות דייגים מקסיקניות מול חופי גואטמלה והרג שלושה דייגים ופצע ארבעה עשר אחרים. זמן קצר לאחר ההתקפה נותקו היחסים הדיפלומטיים וכוחות גויסו לגבול משני הצדדים ומטוסי קרב מקסיקניים נכנסו למרחב האווירי של גואטמלה כדי לתקוף את שדה התעופה הבינלאומי הראשי במדינה, אולם רגע לפני שהמתקפה עתידה להתרחש, נשיא מקסיקואדולפו לופס מטאוס, שנבחר זמן קצר קודם לכן, ביטל את ההתקפה. בספטמבר 1959, בתיווך ברזיל וצ'ילה, היחסים הדיפלומטיים בין גואטמלה למקסיקו חודשו.[4] תקרית זו נודעה בשם הסכסוך מקסיקו–גואטמלה.
בין השנים 1960 ל-1996 גואטמלה נקלעה למלחמת אזרחים. במהלך פרק זמן זה הפכה מקסיקו לביתם של כ-80,000 פליטים גואטמלים ומבקשי מקלט, רובם ממוצא ילידי.[5] מאז תום מלחמת האזרחים היחסים בין שני העמים השתפרו מאוד ושתי המדינות פועלות יחד למאבק בסחר בבני אדם, בפשע מאורגן ובסמים.[6]
מדי שנה אלפי מהגרים מגואטמלה נכנסים למקסיקו דרך הגבול הלא מאובטח ובעיקר עוברים דרך המדינה בדרכם לארצות הברית. רבים עוזבים את ארצם להזדמנויות טובות יותר בארצות הברית ובמקסיקו ולהימלט מאלימות משתוללת בגואטמלה. בשנת 2013 מקסיקו תפסה וגירשה מעל 30,000 אזרחי גואטמלה חזרה לארצם.[8] בשנת 2010 היו רשומים 35,322 תושבים חוקיים מגואטמלה המתגוררים במקסיקו. ישנם גם כמה אלפי אזרחי גואטמלה שחוצים את הגבול על בסיס יומי כדי לעבוד במקסיקו ולחזור לגואטמלה בסוף היום.
ממשלות שתי המדינות התחייבו להגדיל ולשפר את העניינים הקונסולריים עבור אזרחי גואטמלה העוברים במקסיקו ולשפר את ההגנה וכיבוד הזכויות למהגרים במקסיקו ולהילחם בקרטלי הסמים המקסיקניים הפועלים בגואטמלה.[9] בשנת 2018 היוו כמה אלפי גואטמלים חלק משיירות המהגרים במרכז אמריקה וחצו את מקסיקו כולה לעיר טיחואנה שבצפון המדינה לבקש מקלט בארצות הברית.[10] בשנים 2018–2019 גואטמלים המבקשים מקלט במקסיקו גדלו ב-224%.[11] רבים בוחרים להישאר במקסיקו במקום להתמודד עם חוסר הודאות לנסות לבקש מקלט בארצות הברית וגם לא רוצים להידחות ולהיות מגורשים חזרה לגואטמלה.
שתי המדינות חתמו על כמה הסכמים דו-צדדיים כגון אמנה לגבולות הגבול (1882); הסכם טלקומוניקציה (1963); הסכם להגנה והשבת מונומנטים ארכאולוגיים, אמנותיים והיסטוריים בין שתי המדינות (1975); הסכם על שיתוף פעולה תיירותי (1987); הסכם לשיתוף פעולה למניעה ותשומת לב במקרים של אסונות טבע (1987); הסכם הגנה ושיפור הסביבה באזור הגבול (1987); הסכם תחבורה אווירית (1992); אמנה לאכיפת עונשים פליליים (1996); חוזה שיתוף הפעולה בנושא סיוע משפטי הדדי (1996); אמנה להחלמה והשבת כלי רכב גנובים וכלי טיס או עניין של מצב בלתי חוקי (1997); אמנת ההסגרה (1997); הסכם לשיתוף פעולה מדעי וטכני (1998); אמנה לשיתוף פעולה הדדי להחלפת מידע בנוגע לעסקאות פיננסיות המתבצעות באמצעות מוסדות פיננסיים למניעה, איתור ולחימה של פעולות ממוצא בלתי חוקי או הלבנת הון (2002); הסכם להכרה הדדית בתעודות לימודים, תארים ותארים אקדמיים ברמה היסודית, המשנית והעליונית או מקבילותיהן (2009); הסכם לשיתוף פעולה חינוכי, תרבותי וספורטיבי (2011) והסכם לשיתוף פעולה למאבק בתנועה אסורה בסמים נרקוטיים, חומרים פסיכוטרופיים, מבשרי כימיה, כימיקלים חיוניים ומוצרים או תכשירים המכילים אותם, עבירותיהם הקשורות, כמו גם התלות בסמים (2015).[26]
תחבורה ומעבר גבולות
קיימות טיסות ישירות בין שתי המדינות עם אארומקסיקו, Aeroméxico Connect, Interjet, Volaris ו-Volaris Costa Rica. ישנם גם מספר מעברי גבול לאורך גבול גואטמלה – מקסיקו.
יחסי סחר
בשנת 2001 גואטמלה ומקסיקו חתמו על הסכם סחר חופשי (יחד עם אל סלוודור והונדורס) המכונה "הסכם הסחר החופשי של מקסיקו-צפון המשולש".[27] בשנת 2018 הסתכם המסחר בין גואטמלה למקסיקו ב-2.2 מיליארד דולר.[28][29] הייצוא העיקרי של גואטמלה למקסיקו כולל: שומנים למאכל ושמן, גומי, טקסטיל, נייר וקרשים, חומץ, בשר מוכן ופירות ים. הייצוא העיקרי של מקסיקו לגואטמלה כולל: חומר פלסטי, מכונות, מכשירים מכניים, ברזל, פלדה, בושם וקוסמטיקה.[30]
גואטמלה מדורגת כמקבלת השביעית בגודלה בהשקעות מקסיקניות. במהלך השנים, כמה חברות מקסיקניות רב לאומיות התבססו במדינה והשקיעו מעל 2.6 מיליארד דולר.[31] חברות רב-לאומיות מקסיקניות כמו אמריקה מוביל, בנקו אצטקה, גרומה, גרופו בימבו וגרופו אלקטרה (בין היתר) פועלות בגואטמלה.