פסל של נשיא צ'כוסלובקיה לשעבר טומאש מסריק במקסיקו סיטי
מקסיקו כוננה יחסים דיפלומטיים עם צ'כוסלובקיה ב-1922; ארבע שנים לאחר שהמדינה הכריזה על עצמאותה מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. באותה שנה, שתי המדינות פתחו קונסוליות בבירות זו של זו, בהתאמה.[1] היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות נותקו באפריל 1939 לאחר כיבוש צ'כוסלובקיה על ידי גרמניה הנאצית, אולם ממשלת צ'כוסלובקיה הגולה בלונדון שמרה על היחסים עם מקסיקו. בשנת 1942 הוחזרו היחסים הדיפלומטיים במלואם בין שתי המדינות ובשנת 1959 הוקמו שגרירויות אחת בבירות זו, בהתאמה.[2]
באוגוסט 1990 ערך נשיא צ'כוסלובקיה ואצלב האוול ביקור רשמי במקסיקו. בשנת 1991 ערך נשיא מקסיקו, קרלוס סלינס, ביקור רשמי בצ'כוסלובקיה.[3] בדצמבר 1992 חולקה צ'כוסלובקיה לצ'כיה ולסלובקיה. מקסיקו ביססה את היחסים הדיפלומטיים עם צ'כיה ב-1 בינואר1993. בשנת 2017 חגגו צ'כיה ומקסיקו 95 שנים להקמת יחסים דיפלומטיים.[4]
שתי המדינות חתמו על כמה הסכמים דו-צדדיים כמו הסכם תחבורה אווירית (1990); הסכם על שיתוף פעולה חינוכי ותרבותי (1970); הסכם סחר (1974); הסכם לשיתוף פעולה בריאותי (1993); הסכם לשיתוף פעולה מדעי, טכני וטכנולוגי (1995); הסכם לביטול דרישות הוויזה לבעלי דרכון רגילים, דיפלומטיים ורשמיים (2000); הסכם למניעת מיסוי כפול והעלמת פיסקלים (2002) והסכם לקידום הדדי והגנה על השקעות (2004).[5]
יחסי מסחר
בשנת 1997 חתמה מקסיקו על הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי (הכולל את צ'כיה מאז 2004). בשנת 2018 הסתכם הסחר הדו-צדדי בין שתי המדינות בכ-1.7 מיליארד דולר.[6] הייצוא העיקרי של צ'כיה למקסיקו כולל: כלי רכב; רמזורים; מוליכים חשמליים ומעגלים מודולריים. הייצוא העיקרי של מקסיקו לצ'כיה כולל: אוזניות עם מיקרופון; מבחר משחקים ובנייה; יחידות זיכרון; כלי רכב; קרמים של פרי הדר, מלונים ואבטיחים.[3] צ'כיה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר במקסיקו מבין מדינות האיחוד האירופי. בצ'כיה פועלות כמה חברות רב-לאומיות מקסיקניות מרכזיות כמו Cemex, Grupo Bimbo ו-Nemak.
