ערך זה עוסק בשחקנית ישראלית. אם התכוונתם לרופא שהשתתף במבצע ללכידתו של אדולף אייכמן, ראו
יונה אליאן (רופא) .
יונה אליאן וריקי שלח על סט הסרט "החורף האחרון", מרץ 1982 יונה אליאן-קשת (נולדה ב-31 במרץ 1950 ) היא שחקנית תיאטרון , קולנוע וטלוויזיה ישראלית . כלת פרס התיאטרון הישראלי ופרס אמ"י על מפעל חיים [ 1] אמ"י - איגוד אמני ישראל .
אליאן, מהשחקניות הבולטות בתיאטרון הישראלי , הנחתה פעמים רבות טקסים רשמיים, לרבות טקס הענקת פרסי ישראל וטקסי יום הזיכרון .
אליאן בצילומי הסרט "תיק ירושלים", 1971 אליאן בראשית שנות ה-90
נולדה בשם יונה בלה גליצקי ביפו , בת להורים ניצולי שואה , שנפגשו במחנה עקורים בגרמניה. העידה על עצמה שהייתה שייכת לבני הדור השני שניסה בתחילה להתנער מהמורשת הגלותית :[ 2]
התביישתי שההורים שלי מדברים יידיש , זה היה נחשב מאוד גלותי, משהו שצריך להסתיר. זה התקשר לשואה, לקורבנות.
זה היה כמו מועקה גדולה שליוותה אותי כל החיים, ומאחר שהוריי נפטרו צעירים - לא הייתה לי הזדמנות להתפייס איתם, להגיד להם שאני מבינה שעשיתי להם עוול גדול בכך שהתביישתי בהיסטוריה שלהם
את תחילת דרכה בעולם התיאטרון עשתה בחוג הדרמה, בבית הספר עירוני ז' שבתל אביב . מאוחר יותר למדה תיאטרון ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב . במקביל ללימודיה, עבדה כדיילת קרקע בנמל תעופה. בשנות ה-70 המוקדמות, החליטה לשנות את שם משפחתה מגליצקי לאליאן, וזאת בהשראת ילדה בשם זה שפגשה במהלך עבודתה כדיילת[ 3]
כשנה לאחר סיום לימודיה באוניברסיטה, ב-1971 , שיחקה בהצגה "ביוגרפיה", שהועלתה בתיאטרון הקאמרי . הפריצה הגדולה שלה לקהל הרחב הייתה שנה אחר-כך, בסרט הקולנוע "נורית " של הבמאי ג'ורג' עובדיה , לצידו של ששי קשת , שלימים נישאה לו.
אליאן שיחקה בהצגות רבות בתיאטרון הקאמרי , הבימה , תיאטרון חיפה , תיאטרון באר שבע ובשנות האלפיים , היא נמנית עם סגל שחקני תיאטרון בית ליסין . היא הרבתה לשתף פעולה על הבמה עם השחקן ששון גבאי ועם המחזאית גורן אגמון . כמו כן העלתה עם בעלה, ששי קשת, את תוכנית הבידור "נוסטלגיה זה לא מה שהיה".
בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 נחשבה אליאן גם ככוכבת בקולנוע הישראלי . היא שיחקה בסרטים "הצד השני " (בבימויו של ברוך דינר ), "נורית ", "The Jerusalem File", "קוראים לי שמיל ", "שלושה ואחת ", "יהיה טוב סלומוניקו ", "יהלומים ", "רחוב 60 ", "יופי של צרות! ", "בוא נפוצץ מיליון ", "החורף האחרון ", "כאסח ", "בובה ", "תלווה לי את אשתך ", "האיטלקים באים ", "כיכר החלומות " ועוד.
בטלוויזיה השתתפה אליאן בשנות השמונים בתוכנית הילדים "שלוש ארבע חמש וחצי " בערוץ הראשון לצד בעלה ששי קשת , והנחתה את המגזינים "משהו מהסרטים", "סטייל", וכן את תוכנית הבוקר בערוץ 2 של טלעד . כמו כן שיחקה בסדרות הטלוויזיה "קסטנר ", "האישה האחרת", "דבר על מקום הימצאם ", "מרחב ירקון ", "זינזאנה " ו"ילדות רעות ", ובשנת 2011 שיחקה בסדרה "סימני שאלה " בערוץ 2 של רשת .
מאז 2011 היא משחקת בקומדיית המצבים "סברי מרנן " בערוץ 2 של קשת (ולאחר מכן בקשת 12 ), כאם המשפחה הספרדית-מזרחית רחל חסון.
ב-2008 הוציאה אליאן יחד עם בעלה, ששי קשת, DVD לילדים בשם "יונה וששי ופנדה וחצי", אשר הוקדש כולו ליצירותיו של חיים נחמן ביאליק .
ב-2011 השתתפה בסרט הקולנוע "הערת שוליים ".
מאז שלהי שנת 2017 מעלה מופע בידור עם בעלה ששי קשת , לרגל 45 שנות נישואיהם, בשם "עדיין נשואים?" בניהולו המוזיקלי של בנם אריאל.
בשנת 2023 השתתפה בסדרה "יהלומים " בנטפליקס .
בשנת 1972 , במהלך צילומי הסרט "נורית ", הכירה אליאן את השחקן והזמר ששי קשת ושנה אחר כך, השניים נישאו. לזוג שני ילדים והם מתגוררים ביפו .
בנה, אריאל קשת-אליאן , הוא מוזיקאי ומפיק מוזיקלי שניגן במשך תקופה בקלידים בלהקת "בוטן מתוק בקרקס " והוא חבר להקת הבלוז "פול טראנק ", והיה בן זוגה לשעבר של הזמרת גל דה פז [ 4] מאי קשת היא שחקנית, שנישאה באוקטובר 2021 לתסריטאי והבמאי טל רוזנטל, בנו של מיקי רוזנטל [ 5]
כתבות
דברים שלא הספקתי (אורכב 17.11.2011 בארכיון Wayback Machine ) על חיים רמון (אורכב 17.11.2011 בארכיון Wayback Machine ) השדים שלי (אורכב 17.11.2011 בארכיון Wayback Machine ) גיל ריבה "ליאת רון , יונה אליאן-קשת שחקנית , באתר גלובס , 4 בפברואר 2010יונתן אסתרקין, הרמת מסך: ריאיון עם יונה אליאן , באתר nrg , 31 במרץ 2010
כרמית ספיר ויץ , יונה אליאן: "ששי ואני לא מתמסרים לרכילויות" , באתר onlife , 8 בספטמבר 2010מרב יודילוביץ' , "בריאליטי יש אנשים עילגים" , 18 בדצמבר 2010אייל מלובן, עכבר העיר אונליין, יונה אליאן: "מתייחסים לאמנים כאילו הם טפילים" , באתר הארץ , 21 בפברואר 2012
אלקנה שור, יונה אליאן מציגה: הגיעה לגיל בו אפשר לדבר על הכל , באתר nrg , 30 ביוני 2012
יובל אברמוביץ' , צוזאמען: 41 שנה יחד ועדיין נלחמים , באתר ישראל היום , 3 בינואר 2014תמי פולק, יונה אליאן: תרבות חשובה לא פחות מצבא , באתר nrg , 21 בפברואר 2014
יונה אליאן־קשת כבר לא מאמינה שתיאטרון יכול לשנות מציאות , באתר הארץ , 17 בנובמבר 2015יעקב בר-און, אני הילדה מיפו: יונה אליאן לוקחת את הבמה בידיה , באתר מעריב אונליין , 21 במאי 2016
אלונה פרידמן-סהר, יונה אליאן: "החוויה בגיל הזה הרבה יותר מהנה" , באתר גלובס , 4 באוגוסט 2016
ניר וולף, "פעם ניגש אלי איש מבוגר ואמר: את כל כך חכמה ואינטליגנטית, רק חבל שאת שמאלנית" , באתר ישראל היום , 22 ביוני 2017
45 דברים שלמדנו (על אהבה) , באתר "ידיעות אחרונות ", 29 בנובמבר 2017מאיה כהן, הבמה שלה: השינוי הגדול של יונה אליאן , באתר ישראל היום , 11 ביולי 2019
^ 1 2 דני סנדרסון, גידי גוב, שלמה ארצי ואחרים: הוכרזו זוכי פרס איגוד אמ"י למפעל חיים , באתר ynet ^ מאיה כהן, "זו הסליחה מהוריי", ישראל היום , 17 בדצמבר 2013, עמ' 41
^ ניר וולף, "שמאלנית", ישראל היום , 23 ביוני 2017 1=https://www.lessin.co.il/wp-content/uploads/2017/06/יונה-אליאן-ישראל-היום.pdf
^ דורון גל, בלוז דה פז , באתר מאקו , 25 בינואר 2010
^ האירוע המרגש של ששי קשת ויונה אליאן | TMI , באתר https://tmi.maariv.co.il
