PROFILPELAJAR.COM

המונח "פינג פונג" מפנה לכאן. לערך העוסק בלהקה ישראלית שהשתתפה באירוויזיון, ראו פינגפונג.

טניס שולחן, ידוע בכינויו פינג פונג, הוא משחק שולחן המשוחק בכדור על ידי שני שחקנים או ארבעה שחקנים (במשחקי זוגות). המשחק משוחק בעזרת מחבט וכדור על גבי שולחן ייעודי. מטרת המשחק היא לחבוט בכדור כך שינחת בצדו השני של השולחן, והיריב לא יוכל להחזירו. אך כאשר שחקן חובט בכדור לצד הרחוק והכדור חוזר אל צידו מבלי שהיריב נגע - זו תהיה נקודה לשחקן היריב, נקודה היא ברגע ששחקן שולח את הכדור לאחר שנגע בשולחנו או לא נגע בכלל (למעט בהגשה בו חייב שיגע הכדור בשני צדי המגרש) והשחקן השני לא יכול להחזיר/ שהכדור מתכדרר פעמיים בשולחן/ הכדור יוצא מהשולחן/ פוגע ברשת ולא חוזר אל הצד הנגדי של השולחן.

היסטוריה

טניס השולחן הומצא באנגליה בסוף המאה התשע עשרה. לרוב הוא שוחק בשעות שלאחר ארוחת הערב, בתור בידור. הוא שוחק בתור חיקוי של הטניס המקורי אבל בסביבה ביתית. אביזרי המשחק היו בדרך כלל חפצים ביתיים, שורה של ספרים שימשה כרשת, הכדור היה פקק של בקבוק שמפניה וקופסאות טבק היו המחבטים. בעקבות העלייה בפופולריות המשחק, התפתחה תעשיית אביזרי המשחק וכך עברו למחבטים עשויים קלף.

בשנת 1926 נוסדה הפדרציה הבינלאומית לטניס שולחן (אנ'), על ידי ג'ורג' להמן (גר') היהודי - נשיא איגוד טניס השולחן הגרמני, אייבור מונטגיו היהודי - נשיא איגוד טניס השולחן האנגלי, ג'ורג' רוס, ג'י פי פופ, רולנד יעקובי וזולטאן מצ'לוביץ', שני שחקני טניס שולחן הונגרים-יהודים, זדנק היידושק - נשיא איגוד טניס השולחן הצ'כי, פאול פלוסמן שחקן טניס שולחן אוסטרי-יהודי. הפדרציה ארגנה את אליפות העולם בטניס שולחן הראשונה בלונדון, בדצמבר אותה שנה.^[1]

במשך כ-41 שנים שימש אייבור מונטגיו כנשיא הפדרציה הבינלאומית לטניס שולחן.^[1]

בין השנים 1926 ל-1957 שחקני טניס שולחן יהודים, מהונגריה, רומניה, אנגליה, צ'כוסלובקיה, פולין, אוסטריה וגרמניה, זכו ב-223 מדליות באליפויות העולם, מהן 170 אישיות ו-53 במסגרת של נבחרות לאומיות, רובן לפני מלחמת העולם השנייה שקטעה את ההישגים של שחקני טניס השולחן היהודים. הגדולים מכולם היו ויקטור ברנה מהונגריה (22 מדליות זהב, מהן 5 אישיות, שיא של כל הזמנים) ואנג'ליקה רוזיאנו מרומניה (17 מדליות זהב, מהן 6 אישיות רצופות, שיא של כל הזמנים).^[1]

ב-1971 משחק שנערך בין נבחרת סין לנבחרת ארצות הברית, במסגרת אליפות העולם ביפן, הוביל להתקרבות בין ארצות הברית לסין שאחד מסממניה היה ביקור ניקסון בסין. אזכור לאירוע זה היה גם בסרט פורסט גאמפ.

טניס שולחן במשחקים האולימפיים קיים החל מאולימפיאדת סיאול (1988). כיום המשחק נפוץ מאוד באסיה ובאירופה. רבים מהשחקנים הטובים ביותר כיום מגיעים מסין.

אופי המשחק השתנה במשך השנים. מחבטי הספוג נכנסו לשימוש בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים ואיפשרו משחק הגנה והתקפה מגוון הרבה יותר מאשר קודם לכן. אחד השינויים שהתאפשרו בזכות מחבטי הספוג היה חבטות הספין. שינויים בחוקה הביאו אף הם לשינוי באופי המשחק: הגדלת הכדור הביאה לכך שכל נקודה משוחקת זמן רב יותר, אך מצד שני הוחלט על הורדת מספר הנקודות הדרושות לניצחון בכל מערכה.

ציוד וכללי המשחק

טניס שולחן הוא משחק קצבי ומהיר מאוד המצריך מאמץ, כושר גופני, תרגול ממושך ואימונים סדירים על מנת לרכוש מיומנות גבוהה. המשחק משוחק בעזרת כדור קטן וקל מאוד (2.7 גרם), הכדור הוא חלול והוא בעל קוטר של 40 מילימטר (עד אוקטובר 2000, קוטר הכדור היה 38 מ"מ). מידות שולחן המשחק הן: אורך: תשע רגליים (2.74 מטר), רוחב: חמש רגליים (1.525 מטר) וגובהו מעל הקרקע הוא 30 אינץ' (76 סנטימטר). השולחן מחולק באופן שווה לשני חלקים שביניהם מפרידה רשת שגובהה חצי רגל (15.25 סנטימטר). השחקנים משתמשים במחבט אשר עשוי לרוב מעץ המכוסה גומי משני צדדיו. צידו האחד של המחבט צבוע אדום, והשני שחור.

כל שלב משחק מתחיל בהגשה שמתבצעת על ידי זריקת הכדור באוויר וחבטה בו כך שיפגע תחילה בחצי השולחן הקרוב ולאחר מכן יקפוץ לצידו של היריב. פסילת ההגשה מתבצעת במקרים הבאים:

אי חבטה בכדור
אי קפיצת הכדור בצד של החובט לאחר החבטה
זריקת הכדור באוויר בעת ההגשה לגובה של פחות מ-16 ס"מ
הסתרת הכדור של המגיש מהמקבל באחד משלבי ההגשה
אי פגיעה של הכדור בצד השולחן של היריב לאחר החבטה (בעקבות פגיעה ברשת, חבטה מחוץ לתחומי המגרש וכו')

כל פסילה מקנה ליריב נקודה. על היריב להחזיר את הכדור כך שיקפוץ רק בצד הרחוק ממנו (ולא גם בצד הקרוב כמו בהגשה). מכאן ואילך, שני היריבים צריכים להחזיר את הכדור לצד השולחן הרחוק מהם, ואם לא עשו כן – מוענקת לשחקן השני נקודה. כן מוענקת לשחקן השני נקודה אם נגע הכדור בחלק מגוף השחקן שאינו היד האוחזת במחבט, מן המרפק ומטה, או אם נגע השחקן בשולחן בעת שהמשחק היה פעיל. כדי לנצח משחקון יש לזכות ב-11 נקודות בהפרש שתי נקודות לפחות (לפי הכללים שהיו נהוגים עד לספטמבר 2001, היה צריך לזכות ב-21 נקודות). בדרך כלל משחקים עד ששחקן מגיע לשלוש או ארבע מערכות במשחק (מה שמכונה, בהתאמה, "הטוב מחמש" או "הטוב משבע").

הגשות

לכל אחד מהשחקנים ניתנות שתי חבטות הגשה ברציפות (עד 2001 היו חמש הגשות רצופות לכל אחד).

ישנן כמה סוגי הגשות:

הגשה מסובבת – מטרתה לסובב את זווית ההעפה של הכדור, ולגרום לכך שהכדור יפגע בצדו של היריב ולאחר מכן יטה לאחד מן הצדדים ו"יברח" מהמגרש (תלוי לאן הסיבוב מופנה).
הגשה חתוכה – מטרתה לחתוך את הכדור ולגרום לכדור לרדת בעת שהיריב מנסה להעביר אותו לצדו של היריב (דבר שגורם לכדור להתקל ברשת ולהישאר בצד היריב).
הגשה מהירה – מטרתה היא לבלבל את היריב, וליצור רושם של הגשה חתוכה, ולמעשה לגרום לכדור לנוע מהר לכיוון הצד של היריב.
הגשה שיוצאת מאחד הצדדים – הגשה שמוגשת לצד המגרש כך שליריב יהיה קשה להגיע אליה.
הגשה עילית – הגשה הכוללת בה סיבוב של ספין ומבלבלת את השחקן העתיד לענות לה בכך שפונה למספר כיוונים שונים.
הגשה הפוכה – הגשה הנעשית באופן הפוך עם המחבט, מה שגורם לה להיות צידית או חתוכה לכיוון ההפוך והבלתי צפוי.

בדרך כלל ההגשות האלו נחשבות להגשות הקשות ביותר.

7. כאשר הכדור פוגע ברשת ופוגע בשולחנו של היריב המצב נחשב כ-"לט" (Let) (אנ'), והשחקן שהגיש צריך להגיש הגשה חוזרת.

מטרת ההגשה היא לתת למגיש יתרון בנקודה הזו.

כשמגישים הגשה מסובבת למשל, ליריב קשה יותר לענות על ההגשות, ואז הוא עונה על ההגשה חלש יותר, והמגיש יכול לשנות את כיוון הכדור בחוזקה. השחקנים משתמשים לרוב בהגשה מסובבת.

מכות

ישנן כמה סוגי מכות:

חיתוך (chop) – מכה חתוכה מרובה במענה להגשות של היריב. על מכות אלה מומלץ לענות בספינים.
קונטרה – מכות פשוטות. משמשות בתור המכות החזקות ביותר. על מכות אלה מומלץ לענות בקונטרה ובספין.
ספין – משיכה. המכה הקשה ביותר לביצוע בטניס שולחן. נחשבת גם למכה המהירה ביותר, וקשה מאוד לענות עליה. במשחקים מקצועיים השחקנים משתמשים לרוב בספין. מומלץ לענות על מכות אלו בבלוק, ספין או בקונטרה.
חסימה (block) – המכה הקלה ביותר, מטרת הבלוק להדוף מכות חזקות ולהחזירן ללא כל סיבוב לצדו של היריב.
פליפ – משיכה. מכה הדומה לספין, אלא שזו נועדה למשוך כדורי צ'ופ קצרים. מומלץ לענות בבלוק או בקונטרה.
צ'יקיטה – מכה הנועדה להפוך את הסיבוב בקבלה על צ'ופ קצר, חזקה וקשה לעצירה.
לחיצה – מכה הזהה לחסימה רק שמופעלת עליה לחיצה (הפעלת כוח והקפדה על מהירות וחוזקה).

סוגי שחקנים

שחקני התקפה: שחקנים שרוב המשחק שלהם בנוי על התקפה בעזרת המכות הבאות: ספין, קונטרה, לחיצה והנחתה.
שחקני הגנה: שחקנים שרוב המשחק שלהם בנוי על הגנה בעזרת המכות הבאות: צ'ופ, חתיכה (צ'ופ ארוך וחזק) וספין סיבוב.
שחקני קוצים: ישנם שחקנים המחזיקים במחבט שחלקו האחד חלק וחלקו השני מחוספס במידות שונות. ולהלן:
קוצי הגנה: קוצים איתם נעשה חיתוך (צ'ופ ארוך וחזק).
קוצי התקפה: קוצים איתם מתקיפים חזק אך ללא סיבוב. מאוד שימושיים בבלוק (עצירת הכדור).
קוצי מעבר/ביניים: קוצי דחיפה שנועדו לעצור את כוח הסיבוב הבא ולהוריד את הכדור על מנת להקשות על השחקן הנגדי.

אליפות העולם בטניס שולחן

ערך מורחב – אליפות העולם בטניס שולחן

אליפות העולם בטניס שולחן היא תחרות טניס שולחן החשובה ביותר בעולם. לראשונה נערך האירוע בשנת 1926 בלונדון, בריטניה. משנת 1928–1957 נערך האירוע בכל שנה למעט בתקופת מלחמת העולם השנייה (האליפות חודשה בשנת 1947) ומשנת 1957 האליפות נערכת בכל שנתיים. משנת 2000 נערכת אליפות נפרדת לקבוצות בכל שנתיים, בשנה שבה לא נערכת אליפות אישית וזוגות.

באליפויות העולם הראשונות, לפני מלחמת העולם השנייה, שלטו נבחרת הגברים של הונגריה עם 9 תארים ונבחרת הנשים של צ'כוסלובקיה עם 3 תארים. לאחר המלחמה שלטה נבחרת הגברים של צ'כוסלובקיה עם 4 תארים ונבחרת הנשים של רומניה עם 5 תארים. בשנות ה-60 החלה שליטה של נבחרת הגברים והנשים של יפן שזכתה ב-12 תארים. משנות ה-70 החלה שליטה מוחלטת של נבחרות הנשים והגברים מסין שזכו ב-40 תארים. לתקופה קצרה בשנות ה-90 זכתה נבחרת הגברים של שוודיה ב-4 תארים.

טניס שולחן במשחקים האולימפיים

ערך מורחב – טניס שולחן במשחקים האולימפיים

טניס שולחן הוא ענף במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת סיאול (1988). לאורך השנים זכו טניסאי שולחן ונבחרות מ-12 מדינות במדליות אולימפיות. הענף נשלט באופן מובהק על ידי סין. מתוך 32 מדליות הזהב שחולקו עד אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016), זכו טניסאי השולחן הסינים ב-28.

טניס שולחן בישראל

ערך מורחב – טניס שולחן בישראל

רוב אגודות טניס השולחן הפועלות בישראל מרכזות ספורטאים חובבים. מדי שנה מקיים "איגוד טניס השולחן בישראל" את אליפות ישראל, בה לוקחים חלק כל שחקני הענף הפעילים, מילדים ועד בוגרים.

איריס שטיין זכתה 10 פעמים בתואר אלופת ישראל ליחידות, יותר מכל שחקנית אחרת, לפני מרינה קרבצ'נקו שזכתה 9 פעמים בתואר אלופת ישראל ליחידות.
יוסי בוגן זכה 8 פעמים בתואר אלוף ישראל ליחידים, יותר מכל שחקן אחר, לפני יוסף ישועה ודרור פולק שזכו כל אחד 7 פעמים בתואר אלוף ישראל ליחידים.

קישורים חיצוניים

התאחדות טניס השולחן העולמית - האתר הרשמי
הכדורגל של סין ירמי ברנר, כתבת וידאו על היחס בסין לטניס השולחן ועל ההיסטוריה של ענף ספורט זה, 3.8.2008, באתר נענע 10
האתר המקיף לטניס שולחן
חדשות טניס שולחן מהארץ והעולם
Table tennis playing robot breaks world record - Meet The Record Breakers Japan, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:31)
טניס שולחן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
טניס שולחן, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ Pięta, Wiesław; Pięta, Aleksandra (25 דצמ' 2011). "Czech and Polish Table Tennis Players of Jewish Origin in International Competition (1926-1957)". Physical Culture and Sport. Studies and Research (באנגלית). Walter de Gruyter GmbH. 53 (1): 65–75. doi:10.2478/v10141-011-0023-7. ISSN 1899-4849. {{cite journal}}: (עזרה)