חטיבת גבעתי

תג החטיבה, דגל החטיבה
"יחידת סגולה" "העוז להוביל, הענווה ללמוד"
פרטים
מדינה	ישראל ישראל
שיוך	צה"ל
סוג	חטיבת חי"ר סדירה
בסיס האם	מחנה שדה תימן
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1983–הווה (כ־42 שנים)
מלחמות	מלחמת לבנון הראשונה   המערכה ברצועת הביטחון האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה מבצע חומת מגן   מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה   מבצע צוק איתן מבצע שומר החומות מבצע שובר גלים מבצע מגן וחץ מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	נשק אישי: M4A1 פלאט-טופ[1] נשק קל נוסף: מאג, נגב, M2 בראונינג, M24 SWS, ברק 338. נשק נ"ט: M-72 לאו, מטאדור (רקטה), טילי ספייק,קשת (מרגמה), עוקץ פלדה. נגמ"ש: נמ"ר.
פיקוד
יחידת אם	עוצבת הפלדה
יחידות בת	גדוד צבר גדוד רותם גדוד שקד סיירת גבעתי גדוד הנדסה 607 (בהקמה)
דרגת המפקד	אלוף-משנה
מפקד נוכחי	אל"ם לירון בטיטו
מפקדים	מפקדי החטיבה

חטיבת גבעתי (חטיבה 84) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל, הנמצאת תחת עוצבת הפלדה (אוגדה 162). החטיבה הוקמה בשנת 1983 ונקראה על שם חטיבת גבעתי שפעלה במלחמת העצמאות.

חיילי חטיבת גבעתי חובשים כומתה סגולה עם סמל חיל הרגלים ונועלים נעליים שחורות. סמלה של החטיבה משלב בתוכו את סמלי חטיבת גבעתי שלחמה בתש"ח וסיירת שקד.

"חטיבת גבעתי" הייתה חטיבת חיל רגלים של צה"ל שפעלה במלחמת העצמאות בתש"ח (1947–1948). בשנת 1956 פורקה החטיבה ומייד הוקמה מחדש כחטיבת מילואים. נקראת גבעתי תש"ח וגם גבעתי במילואים (חטיבה 5, חטיבה 17).

ערך מורחב – חטיבת גבעתי (תש"ח)

חטיבה מספר 5, שנקראה גם חטיבת "גבעתי", הוקמה על ידי ארגון ההגנה כאחת משש החטיבות הראשונות בתקופה שקדמה למלחמת העצמאות. החטיבה הוקמה על בסיס יחידות חי"ש שלחמו במרחב תל אביב והדרום, כוחות מח"ל וכן גדוד אצ"ל.

מייד לאחר עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר, כאשר הותקף היישוב היהודי, הטיל המטה הארצי של ההגנה את משימת הקמתה של החטיבה על שמעון אבידן – שהיה מפקד ותיק בהגנה ובפלמ"ח. השם "גבעתי" היה שמו המחתרתי של שמעון אבידן בתקופה שקדמה לקום המדינה.

במלחמת העצמאות הגנה החטיבה על מרחב תל אביב ונטלה חלק בליווי שיירות לירושלים. במבצעים להבקעת הדרך לירושלים דוגמת מבצע נחשון. ערב ההפוגה השנייה כבשו לוחמי החטיבה את משלט עיבדיס והגנו עליו מהתקפות האויב. לאחר מכן כבשו את גבעה 105 ומנעו את ניתוקה של נגבה, שעמדה בגבורה מול התקפות כבדות הן מן האוויר והן מהיבשה. פעולה זו נעשתה על ידי יחידת הג'יפים של החטיבה אשר לה הוענק השם "שועלי שמשון". בשל היותו של שמשון סמל לכוח, בחר בו אבא קובנר, ששירת כקצין חינוך בחטיבת גבעתי בתש"ח, והעניק את שמו ליחידה. נקמת שמשון בפלשתים באמצעות 300 שועלים, העניקה לחטיבת גבעתי ולפיקוד הדרום את סמלם – השועל.

ב-13 בספטמבר 1948 נערך ברחובות מסדר החגיגי של חטיבת גבעתי, ובו השתתפו אלפי חיילים על נשקם וכלי רכבם. על כתף שמאל של כל חייל התנוסס, לראשונה, תג היחידה של גבעתי, חרב ומשני צידיה עלי צבר.^[2]

ערך מורחב – חטיבה 5

בדומה ליחידות אחרות בצה"ל, גם "גבעתי" פשטה ולבשה צורה. בקיץ 1956 הוחלט על פירוק החטיבה ולאחר שלושה חודשים היא הוקמה שנית תחת השם "חטיבה 17". חטיבה 17 המשיכה לשאת את השם "גבעתי" ומאוחר יותר הוחזר שמה ל"חטיבה 5". כחטיבת מילואים השתתפה חטיבה 5 במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, במהלכה הוסבה לחטיבת חי"ר משוריין (חרמ"ש). החטיבה השתתפה גם במלחמת שלום הגליל ובאפריל 1989 הוחלט על הסבתה של החטיבה לחטיבת חי"ר מעולה (חיר"ם). על אף הקשר הישיר בין חטיבה 5 לחטיבת גבעתי תש"ח, אין כיום קשר ישיר בין חטיבה 5 לחטיבת גבעתי הצעירה.

נוכח אירועי מלחמת לבנון הראשונה, בנובמבר 1982, הטיל הרמטכ"ל רפאל איתן על אלוף-משנה יהודה דובדבני את משימת הקמת חטיבת גבעתי החדשה כחטיבת חיל רגלים סדירה. חטיבה זו נקראה "גבעתי" – כשמה של חטיבת גבעתי תש"ח שלחמה במלחמת העצמאות. סמלה של החטיבה משלב בתוכו את סמלי חטיבת גבעתי תש"ח וסמלי סיירת שקד. עד תחילת שנות התשעים היה לחטיבת גבעתי יעוד נוסף – יכולת החפה (נחיתה על החוף מכלי שיט) שהתבססה על הנחתת היחידה של צה"ל – אח"י בת שבע. בסוף מסלול בוצע תרגיל החפה שאחריו הלוחמים היו מקבלים סיכת החפה (תנין), אשר עם הזמן הפכה לסיכת לוחם לכל דבר, עד שהוחלפה בסיכת הלוחם הנוכחית^[3]. מפקדה הראשון של גבעתי היה יהודה דובדבני. החטיבה המתחדשת התבססה על סגל פיקוד שגויס מכל חטיבות החי"ר ובין השאר על מתגייסים מישיבות ההסדר שהיוו חלק ניכר מחיילי החטיבה בשלב ההקמה. החטיבה הוקמה על בסיס גדוד 424 "שקד" – נצר לסיירת שקד, שאליו הצטרפו גדוד 432 "צבר", גדוד 435 "רותם"; וכן פלוגת הסיור (פלס"ר), פלוגת הנ"ט (פלנ"ט), פלוגת ההנדסה (פלחה"ן), ופלוגת הקשר (פלחי"ק).

עם הקמתה עברו חיילי החטיבה את שלב הטירונות ביחד עם לוחמי חטיבת גולני בבסיס בזק הממוקם לא רחוק מג'נין, לאחר תקופה קצרה עברה החטיבה לבסיס קציעות המשמש אותה עד היום.

גבעתי הצעירה נלחמה לסירוגין בלבנון, ולאחר הנסיגה לרצועת הביטחון, ברצועת הביטחון בלבנון וברצועת עזה. בעקבות הנסיגה מלבנון בשנת 2000 עברה החטיבה לפיקוד הדרום והוצבה בגזרת רצועת עזה, ושם הובילה שורה של מבצעים נגד הטרור שבהם נהרגו מאות מחבלים. היחידה שירתה ברצועה עד לביצוע תוכנית ההתנתקות באוגוסט 2005 ואחריו הוצבה בגזרת עוטף עזה. על פעילותה ללוחמה בטרור ברצועת עזה בזמן האינתיפאדה השנייה ובתקופה שבין ההתנתקות למבצע עופרת יצוקה (2000–2009) זכתה החטיבה להערכה רבה ואף למספר פרסים וצל"שים, כולל פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות לשנת 2002 ולשנת 2004.

בינואר 2016 הוכפפה החטיבה לעוצבת הפלדה (אוגדה 162) במסגרת מעבר עוצבה זו לפיקוד דרום וארגון האוגדות והחטיבות הסדירות במסגרת תוכנית רב-שנתית "גדעון".^[4]

בעשור השני של המאה ה-21 שמה חטיבת גבעתי דגש על תחום הצליפה. ההשקעה נשאה פרי ומאז שלהי אותו עשור, צלפי גבעתי מתברגים בצמרת צה"ל כולל זכייה באליפויות הצליפה של צה"ל הנערכות מדי שנה.

• משפט גבעתי א: בשנת 1988 נכנסו חיילי החטיבה לבית בעזה על-מנת לעצור מבוקש לחקירה. כאשר נתקלו בהתנגדות מצד אביו הכו בו למוות.^[5] בית הדין הצבאי קבע שפקודה להפעיל אלימות כאמצעי ענישה היא בלתי חוקית בעליל.
• משפט גבעתי ב: מג"ד רותם ושלושה מפקודיו נאשמו שהורו לחייליהם לשבור ידיים ורגליים של פלסטינים. להגנתם טענו שהפקודה ירדה מהמח"ט אפי איתם ומאלוף הפיקוד יצחק מרדכי.^[6] במשפט שהתנהל ב-1990 הכחישו שני הקצינים הבכירים את הטענות וכל הנאשמים הורשעו.

בשנות האינתיפאדה השנייה חטיבת גבעתי הייתה חטיבת החי"ר העיקרית שמוצבת ברצועת עזה ואחראית על המלחמה בטרור שם, ביחד עם גדוד שמשון, כוחות שריון, גדוד להב של חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר. במהלך פעילותם שם הרגו כוחות גבעתי מאות מחבלים, אך הפשיטות בעומק מחנות הפליטים הצפופים של עזה והפעילות השוחקת והיומיומית תחת אש בציר פילדלפי גרמו להם גם לאבדות.

ב-22 בדצמבר 2003 התקבל מידע על שני מחבלים שמתקרבים לעבר עמדה צה"לית. מפקד פלוגת החוד של גדוד "צבר", סרן חגי ביבי, וסגנו, סגן לאונרדו וייסמן, יצאו עם חוליית הפיקוד לכיוונם. בחילופי האש עם המחבלים נהרגו שני המפקדים.

ב-11 במאי 2004 התפוצץ נגמ"ש M-113 בשכונת זייתון בעזה, ובפיצוץ נהרגו 6 אנשי צוות הנגמ"ש, מהפלחה"ן. למחרת, ב-12 במאי, פוצץ נגמ"ש M-113 נוסף בציר פילדלפי, ונהרגו 5 אנשי צוות המנהרות שהיו בנגמ"ש. אירועים אלה כונו אסון הנגמ"שים. צה"ל ערך שני מבצעים גדולים להחזרת הגופות, שבהם נהרגו עשרות מחבלים ונהרסו עשרות בניינים בשכונת זייתון וברפיח. בגלל איומו של צה"ל להמשיך לסרוק עד שכל הגופות יוחזרו, וההרס הרב שגרמו הדחפורים המשוריינים, נכנעו המחבלים והעבירו את שרידי הגופות לצלב האדום.

חטיבת גבעתי נטלה חלק מרכזי במבצע קשת בענן ברפיח וכן במבצע ימי תשובה בצפון רצועת עזה, שמטרתו הייתה למנוע ירי רקטות קסאם על שדרות.

בחודש ינואר 2005 הוענק לגדוד הסיור של גבעתי עיטור המופת מידי הרמטכ"ל, כהוקרה על פעילות הגדוד ברצועת עזה בזמן האינתיפאדה השנייה.

לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות יצאה חטיבת גבעתי מרצועת עזה, והחלה להחליף קווים בדומה לשאר חטיבות החי"ר.

בחודשים יולי ואוגוסט 2006 נטלה החטיבה, חלק מרכזי במבצע גשמי קיץ, במהלכו נהרגו למעלה מ-200 מחבלים.

בתחילת מרץ 2008 הובילה החטיבה (יחד עם חטיבה 188 וכוחות נוספים) את מבצע חורף חם במחנה הפליטים ג'באליה ובשכונת סג'עיה. שניים מלוחמי החטיבה (סמ"ר דורון אסולין מגדוד הסיור וסמ"ר ערן דן-גור מגדוד שקד) נהרגו בפעילות זו, שבה נהרגו יותר מ-120 פלסטינים.

במבצע עופרת יצוקה (סוף 2008 – ינואר 2009) פעלה החטיבה בשכונותיה הדרומיות של עזה, זייתון ותל אל-הווא.^[7]

במבצע צוק איתן לחמה החטיבה בדרום רצועת עזה^[8] בפיקודו של אלוף-משנה עופר וינטר. במהלך המבצע פגעה החטיבה במחבלים רבים^[9] והשמידה מנהרות לחימה ותשתיות ששימשו את ארגון החמאס.^[10] החטיבה זכתה להערכה רבה על לחימתה: יחידת רימון קיבלה את צל"ש אלוף פיקוד הדרום, לוחם סיירת גבעתי קיבל את עיטור המופת, ותשעה מלוחמי החטיבה קיבלו צל"ש על לחימתם.^[11] חמישה מלוחמי החטיבה נהרגו בקרבות.^[12]

יממה לאחר שנמצאו גופות שלושת הנערים, ב-1 ביולי הוקם צוות קרב חטיבתי המבוסס על חטיבת גבעתי. הצק"ח כלל את גדוד צבר, גדס"ר גבעתי ויחידת רימון, גדוד 101 מחטיבת הצנחנים, גדוד 52 מחטיבה 401 וגדוד 603 מחיל ההנדסה הקרבית. התוכנית האופרטיבית של הצק"ח כללה איגוף שקט של כוחות החמאס ותקיפתם מהעורף.

לאחר שבבוקר 17 ביולי ניסתה חוליית מחבלים לחדור לישראל באזור קיבוץ סופה, החל שלב התמרון הקרקעי. בלילה שבין 17 ל-18 ביולי פשטו יחידת רימון וגדוד צבר על שדה התעופה בדהניה, ועד הבוקר כותר המתחם על ידי גדוד צבר וטוהר על ידי יחידת רימון. במקביל, תקפו כוחות גדוד 101 וגדוד 52, בסיוע פלוגה מגדוד 603, את שכונת מעמר שבפרברי רפיח. ארגון החמאס הקים בשכונה מתחם מבוצר וניהל אש צלפים ומרגמות כנגד הכוח המתקדם לעבר השכונה. במהלך הלילה הצליח הכוח להתקדם פחות מ-3 קילומטר אל תוך רצועת עזה, בתנועה שארכה כ-8 שעות.

ב-18 ביולי החלו לוחמי מגדוד 603 ומיחידת רימון לאתר את פירי המנהרות במתחם שדה התעופה בדהניה. עד הצהריים אותרו במרחב שלושה פירי מנהרות. במהלך היום העמיק גדוד צבר את אחיזתו בפאתי רפיח. במקביל, ניסה החמאס לפגוע בכוחות גדוד צבר, בין השאר באמצעות חמור תופת ואופנוע תופת. גדוד 603 איתר במהלך היום ארבעה פירי מנהרות ופעל לנטרול כל פירי המנהרות שנמצאו. גדוד 101 איתר במהלך היום 5 פירי מנהרות, והמשיך להתקדם אל תוך שכונת מעמר בשני מאמצים: פלוגת החרמ"ש של גדוד 52 מדרום, ופלוגת החוד של גדוד פתן מצפון, יחד עם הפלוגה המסייעת.

ב-19 ביולי נשלח גדוד הסיור החטיבתי לאתר ולהשמיד מנהרת תקיפה נוספת באזור רפיח. הגדס"ר לא נתקל בכוחות אויב ולא איתר את פיר המנהרה, ולאחר יממה שונתה משימת הגדס"ר והוא יצא מהמרחב. גדוד 52 נערך ממגנן, אך מחבל שיצא מפיר מנהרה הצליח לירות פגז RPG על אחד הטנקים, פצע את קצין המבצעים של הגדוד והשבית את טנק המג"ד. גדוד 101 ספג את ההרוג הראשון שלו, כאשר בשעות הערב נשלחה מחלקת התצפית של הפלוגה המסייעת להתמקם במבנה שולט. בדרכם למבנה זיהה מפקד הכוח סככת פח חשודה, ולאחר שהסככה נסרקה נפתחה אש מתוכה, שממנה נהרג סמל בניה רובל.

ב-20 ביולי נמשכה הלחימה, ולוחמי גדוד 101 זיהו שני פירי מנהרות נוספים. במקביל, פעלו לוחמי גדוד 603 להשמדת פירי המנהרות שזוהו. במהלך פעולתם, זיהו לוחמי הגדוד חוליית מחבלים מתקרבת לעברם, והקפיצו מסוק קרב שהשמיד את החוליה.

במהלך מבצע שובר גלים סיירת גבעתי תפסה קו בגזרת שכם וניהלה לחימה נגד חוליות של ארגוני הטרור, ובהן, ארגון גוב האריות. במהלך התעסוקה המבצעית, שארכה למעלה מחצי שנה, פעלו הלוחמים במאות פעולות כנגד יעדי טרור, פגעו בעשרות מחבלים חמושים והשתתפו במבצע נגד המפקדה הראשית של גוב האריות.

באוקטובר 2022, במהלך פעילות במרחב שכם, חוליית מחבלים רכובה פתחה בירי לעבר כוח של סיירת גבעתי, ובאירוע נפל לוחם הסיירת עידו ברוך.

ערך מורחב – חטיבת גבעתי במלחמת חרבות ברזל

ב-7 באוקטובר 2023 יצאה ישראל למלחמת חרבות ברזל בעקבות מתקפת הפתע על ידי ארגון הטרור חמאס, והשתלטות מחבלים על יישובי העוטף. שני גדודים של החטיבה לחמו בכפר עזה במשך שעות ארוכות נגד עשרות מחבלים במקום, ופעלו לחילוץ האזרחים והתושבים. סיירת גבעתי פעלה בקיבוץ נחל עוז ופעלה בקרבות.^[13] לאחר מכן הובילה החטיבה בשיתוף שריון והנדסה את ההתקפה בצפון רצועת עזה ופגעה במאות מחבלים.^[14]

ב-31 באוקטובר 2023, נגמ"ש מסוג נמ"ר של החטיבה נפגע מטיל נ"ט ו-11 לוחמים נהרגו.^[15]

גדוד שקד (424), הוקם מחדש בשנת 1978, והיה גדוד עצמאי בפיקוד דרום. הוקם מגדוד חרמ"ש 519, עורב שריון ו-2 פלוגות נח"ל מתחלפות שהיו מגיעות אליו. בשנת 1983 היה לגדוד הראשון שנכלל בחטיבת גבעתי המחודשת, וממשיך דרכה של סיירת שקד. הגדוד מורכב מחמש פלוגות: פלוגת סיוע מנהלתי, רובאית, פלחוד, מסייעת ומבצעית.

סמל הגדוד הוא כנפיים, המסמלות את סיירת שקד, ארץ ישראל, המסמלת את הגנת הגדוד על ארץ ישראל במשימותיו השונות, וחרב, המסמלת גדוד חי"ר לוחם ומובחר. הגדוד נלחם בלבנון שנים רבות אך את עיקר תהילתו קצר ברצועת עזה, שבה הוצב ברציפות מאפריל 2001 ועד ביצוע תוכנית ההתנתקות.

בשנת 2018 היה לגדוד הראשון בחטיבה הקולט את הנמ"ר.^[16]

שם	תקופת כהונה	הערות
יובל דביר	1978–1980	שימש מפקד גדוד חרמ"ש 519 שהיווה את ראשיתו של גדוד שקד
יצחק גורן	1980–1981	שימש המפקד הראשון של גדוד שקד (424) – גדוד בט"ש פיקודי
שריה עופר	1981–1982	שימש בהמשך כסמח"ט גבעתי, נרצח על ידי מחבלים בבקעה
משה מרקובסקי	1982–1983	שימש המפקד האחרון של גדוד שקד כגדוד בט"ש פיקודי
יוסי אלעד	1983–1984	המפקד הראשון של הגדוד כחלק מחטיבת גבעתי המחודשת.
ציון גזית	1984–1986	לימים מפקד עוצבת ברעם
שלמה אורן	1986–1987	לימים מפקד אוגדת איו"ש
מאיר מינץ	1987–1988	לימים קצין המבצעים המיוחדים באוגדת עזה שם נהרג ב-24 בדצמבר 1993
איתן מטמון	1988–1990	לימים רמ"ח כושר קרבי בצה"ל
אייל שליין	1990–1992	לימים מפקד עוצבת עידן
אסף שביט	1992–1993	לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה ומפקד חטיבת יהודה
איל איזנברג	1993–1995	לימים מפקד פיקוד העורף
אבי בורשטיין	1995–1997
יואל סטריק	1997–1999	לימים מפקד זרוע היבשה
אלדד פלד	1999–2001	לימים מפקד הבא"ח, סגן מפקד החטיבה ומפקד מערך מגל
ארז כץ	2001–2002
משה אור	2002–2004	לימים ראש תורת חי"ר וצנחנים במפקדת קחצ"ר ונספח צה"ל בצ'ילה
עופר לוי	2004–2006	לימים ראש מטה של פיקוד הדרום
טל כרמל	2006–2008	לימים ראש תו"ל בזרוע היבשה
דדו בר כליפא	2008–2010	לימים מפקד עוצבת געש
אבי רחמים	2010–2012	לימים סגן מפקד עוצבת הפלדה
יהודה ואך[17]	2012–2014	לימים מפקד בה"ד 1
אייל שוימר[18]	2014–2016	לימים מפקד חטיבת עציון
יהודה לב	2016–2017	לשעבר סגן מפקד חטיבת עוז ומפקד גדוד גפן, לימים מפקד מחוז הצפון בפיקוד העורף
חיים כהן	2019−2017	לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה
בר בשן	2019–2021	לימים מפקד גדוד דקל
עומרי משיח	2021–2023
יאיר אטיאס	2023–2024	מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל
דניאל לוריא	ספטמבר 2024–	מפקד הגדוד הנוכחי. לשעבר מפקד גדוד 17

סמל הגדוד הוא צבר, על שם שיחי הצבר שבהם השתמשו התושבים הערביים בארץ ישראל לסימון גבולות חלקות האדמה שעיבדו כשם ש"גבעתי" יגן על הגבולות, וכן רמז למושג "צבר" – ישראלי יליד הארץ. הגדוד מורכב משש פלוגות: פלוגת הפושטים, פלוגת הטורפים, פלוגת החוד, מבצעית מסייעת ופלוגת הסיוע המנהלתי.

הגדוד זכה לתעודת הערכה על פעילותו ההתקפית במבצע צוק איתן ולתעודת הערכה נוספת על פעילותו המבצעית בגזרת חברון במהלך "אינתיפאדת הסכינים".

בדצמבר 2014 הדיח הרמטכ"ל את מפקד הגדוד לירן חג'בי לאחר שנחשד בהטרדה מינית ושיבוש הליכי חקירה.

ב-7 באוקטובר 2023 פתח חמאס במתקפת פתע על עוטף עזה ויישובי הנגב המערבי, והשתלט על יישובי העוטף. לוחמי הגדוד לחמו על מנת לשחרר את היישובים, ובמהלך חילופי אש נפל סגן דור שדה, מפקד מחלקה בגדוד.^[19]

ב-31 באוקטובר 2023, במהלך התמרון הקרקעי של מלחמת חרבות ברזל בעומק הרצועה, תקפו כוחות גדוד צבר וחיסלו מספר גדול של מחבלי חמאס שהתבצרו בבניין רב-קומות בסמוך למבנה בית ספר ומשרדי ממשל של החמאס בג'באליה שבצפון רצועת עזה. במהלך הפעולה איבד הגדוד 11 מלוחמיו מפגיעת נ"ט בנגמ"ש נמ"ר.^[20] ב-14 במרץ 2024, הנמ"ר שנפגע באסון חזר לכשירות מבצעית.^[21]

שם	תקופת כהונה	הערות
מוני חורב		לימים מפקד עוצבת עמוד האש
יצחק ספורטה		1983–1984 לימים ראש משלחת צה"ל בזאיר
אהרון סבג
שמואל אדיב	1988	נהרג בקרב מול מחבלי חזבאללה
שמואל אפל
ניצן פלג
דוד אוחנה
שלמה דגן		לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
דוד מנחם	1996–1998	לימים ראש המנהל האזרחי
מני מוזס	1998–1999
דני טוויזר	1999–2001	לימים ראש מטה אוגדת איו"ש
טל חרמוני	2001–2003	לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
רונן מרלי	2003–2005	לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח וקצין אג"ם של פיקוד הדרום
יוסי דרורי	2005–2007	לימים מפקד בא"ח גבעתי
אורן זיני	2007–2009	לימים מדריך יבשה בפו"ם
איציק כהן	2009–2011	לימים מפקד עוצבת הפלדה
עידן כץ	2011–2013	לימים מפקד חטיבת אפרים ומפקד המרכז לאימונים באש במל"י
לירן חג'בי[22]	2013–2014	הודח מתפקידו[23] ב־2014 ונפטר ממחלת הסרטן באפריל 2022.[24]
חזי נחמה	2014	שימש ממלא מקום במקביל לתפקידו כסגן מפקד חטיבת גבעתי
קובי בראל[25]	2014–2016	לימים קצין המבצעים של פיקוד המרכז
אסף חממי	2018−2016	לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה, נהרג במתקפת הפתע על ישראל שהובילה למלחמת חרבות ברזל
אלי טולדנו	2018–2020	לימים סגן מפקד אוגדת עזה
דביר עלמי	2020–2022	לימים קצין אג"ם של עוצבת אדום
אבירן אלפסי	2022–2024	מעוטר צל"ש מפקד חטיבה, מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל, לימים מפקד בא"ח גבעתי
מתן אלגרבלי	יולי 2024–	מפקד הגדוד הנוכחי. נפצע באורח קשה ב-7 באוקטובר בכפר עזה והחלים מפציעתו

גדוד רותם (435), הוא הגדוד הצעיר מבין שלושת הגדודים של החטיבה. הגדוד הוקם בשנת 1984, בעוד השאר הוקמו קודם לכן. הגדוד מורכב משש פלוגות: מסייעת, מבצעית, פלוגת חוד, פלוגת תומר, פלוגת חשיפה תקיפה ופלוגת המפקדה (פלס"ם). סמל הגדוד הוא רותם, על שם שיח הרותם שגדל במדבר ונאחז בחוזקה באדמת ארץ ישראל בשורשיו העמוקים.

גדוד רותם היה הגדוד היחיד בחטיבה שנכנס לעומק לבנון במלחמת לבנון השנייה. בשנת 2017 זכה במקום הראשון באליפות צה"ל בצליפה, הן בבית גדודי החי"ר והן בסיכום הכולל.^[26]

מחזור הגיוס הראשון של הפלוגה, המיועדת לציבור החרדי, היה באוגוסט 2014, ביוזמתו ובעידודו של מפקד החטיבה, עופר וינטר. בתחילה הכוונה הייתה להקים גדוד נפרד (ולכן נקרא בהתחלה בשם "גדוד תומר"), אך משיקולים שונים הוחלט לבסוף להקים פלוגה ולא גדוד.^[27] הפלוגה מתייחדת בכך שהיא מאפשרת אווירה חרדית לחלוטין, ומקבלת לתוכה בוגרי מוסדות חרדיים בלבד, ובתנאי שהם מקיימים אורח חיים דתי, בניגוד לגדוד נצח יהודה שמקבל אליו גם דתיים-לאומיים. ההכשרה כולה מתבצעת בבסיס הר קרן במתחם פלוגתי נפרד. מפקדי וקציני הפלוגה – דתיים. בנוסף, במהלך פרק ההכשרה, נוסף על זמני התפילות שמקבל כל חייל דתי, ישנה שעה של לימוד תורה שבה רב מארגון שח"ר מעביר שיעור לחיילים.

פלוגת תומר נוספה כפלוגה שישית לגדוד רותם, ובהמשך פלוגת תומר הפכה לפלוגה הרובאית בגדוד, ובכך הגדוד חזר לתצורה של שש פלוגות פלוגות (פלוגת חוד, מבצעית, מסייעת, תומר (רובאית), פחת"ק ופלס"ם). הפלוגה החלה בפעילות מבצעית במרץ 2015 בגבול הצפון, והמשיכה לתעסוקות מבצעיות מוצלחות בכל הגזרות.

עקב ההצלחה של הפלוגה נפתחה פלוגה דומה בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים, פלוגת ח"ץ.

בשל הראשוניות של הפלוגה והעניין הרב בגיוס חרדים, בעקבות התיקון לחוק שירות ביטחון שעסק בגיוס בני ישיבות לצה"ל,^[28] זכתה הפלוגה לעניין ציבורי רב ולסיקור תקשורתי נרחב, ואף שימשה השראה לסדרת הטלוויזיה "כיפת ברזל".

שם	תקופת כהונה	הערות
רובי גולדשטיין	1985−1984
יצחק גבאי	1986−1985
יואש רובין	1987−1986
יצחק לויט	1987–1988	יו"ר עמותת גבעתי
אריה קופרברג	1990−1988
צביקה אמדור	1991−1990	לימים מפקד חטמ"ר אפרים ומפקד מערך מג"ל
טל רוסו	1991–1992	לימים מפקד מפקדת העומק
עימאד פארס	1992–1994	לימים מפקד עוצבת הגליל
אילן נוי	1994–1996
אבי לוי	1996–1998	לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה
מוני כץ	1998–2000	לימים מפקד החטיבה, ומפקד מפקדת העומק
אילן מלכא	2000–2002	לימים מפקד החטיבה וראש מטה פיקוד המרכז
אדם זוסמן	2002–2004	לימים נספח צה"ל בקנדה
אילן עזרן	2004–2006	לימים מפקד חטיבת ירושלים ומפקד בא"פ לכיש
בסאם עליאן[29]	2006–2008
יהודה הכהן	2008–2010	לימים מפקד חטיבת אלון
דולב קידר[30]	2010–2012	נהרג במבצע צוק איתן, מעוטר צל"ש אלוף, באתר הגבורה
דני אוקן[31]	2012–2014	לשעבר רע"ן חי"ר במל"י, לימים קצין אג"ם של מפקדת קחצ"ר
לירון בטיטו[18]	2014–2016	לימים קצין אג"ם של פיקוד הדרום ומפקד החטיבה
טל אשור	2016–2018	מפקד יחידת רימון במבצע צוק איתן, לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
עמרי רוזנקרנץ	2018–2020	לימים מפקד עוצבת ברעם
יוסי אליאס	2020–2022	קודם לכן היה ראש ענף חי"ר במא"ש במל"י, לימים מפקד חטיבת הנגב
ענאן פארס	2022–2024	מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל
בניה הר זהב	יוני 2024–	מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל. לשעבר ראש ענף חי"ר במא"ש במל"י

הסיירת כונתה בעבר גדס"ר גבעתי. בשנת 2019 ביצע צה"ל שינוי בגדוד הסיור של החטיבה ובפלוגותיו. שם הגדוד שונה מ"גדס"ר גבעתי" ל"סיירת גבעתי" וכעת הוא מוגדר כסיירת. הפלוגות הייעודיות מגדוד הסיור הוסבו ל-3 פלגות המתמחות בפשיטה, סיור, חבלה, קשר, לוחמה בשטח בנוי, לחימה בתוואי תת-קרקע, צלפים והפעלת טילים נגד טנקים.

הסיירת כוללת את:

• פלס"ר גבעתי- פלגה א׳
• פלחה"ן גבעתי- פלגה ב׳
• עורב גבעתי (פלנ"ט)- פלגה ג׳
• פלוגת סיוע מנהלתי- פלס״מ

מפקדי הגדוד בהיותו במתכונת גדס"ר

שם	תקופת כהונה	הערות
רון אשרוב	2001–2003	מפקד הגדוד הראשון
עופר וינטר	2003–2005	לשעבר מפקד החטיבה, לימים מפקד עוצבת האש
גיא ביטון	2005–2007	לימים מפקד חטיבת שגיא וסגן מפקד אוגדת עזה
גור שרייבמן	2007–2009	לימים מפקד עוצבת אדום
חזי נחמה	2009–2011	מעוטר צל"ש אלוף, לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני
אליעד מאור	2011–2013	לשעבר מפקד החטיבה, לימים מפקד חיל הגנת הגבולות
אלי ג'ינו	2013–2015	לשעבר מפק"ץ במכללה לפיקוד טקטי וסגן מפקד החטיבה, לימים סגן מפקד עוצבת אדום
ניר בן חמו	2015–2017	לשעבר מפק"ץ במכללה לפיקוד טקטי וסגן מפקד החטיבה

שם	תקופת כהונה	הערות
עברי אלבז	2017–2019	תחת פיקודו הגדוד הוסב ממתכונת גדס"ר לסיירת. לימים מפקד חטיבת הנגב
נתנאל שמכה	2019–2021	מעוטר צל"ש מפקד אוגדה. לימים מפקד חטיבת אפרים
אריאל גונן	2021–2023	לימים מפקד חטיבת שומרון
זיו בואניש	2023–2024	מפקד הסיירת במלחמת חרבות ברזל, לשעבר ראש ענף חי"ר במא"ש במל"י
שמואל בטיט	יוני 2024–	מפקד הסיירת הנוכחי

הגדוד עוטר בשנת 2005 בעיטור המופת על רצף פעילויות מוצלחות ברצועת עזה.^[32]

פלס"ר (פלוגת הסיור) גבעתי הוקמה בשנת 1983, וחדלה לתפקד כיחידה עצמאית בחטיבה, לאחר ארגון מחדש של חטיבות החי"ר ויצירת גדוד סיור חטיבתי בשנת 2001. בסיס היחידה היה מחנה 'עמוס ירקוני' או בשמו העממי 'משמר הנגב' על שם הקיבוץ הסמוך. מסלול האימונים ארך כשנה ושמונה חודשים והוא כלל בין השאר אימוני חי"ר מתקדמים, לוחמה בטרור, ניווטים וסיור. בנוסף לכך צורף לפלוגה צוות הצלפים של היחידה המכונה "נץ". בוגרי היחידה במילואים מאיישים את פלוגת התצפית של חטיבת גבעתי, פלוגת הסיור של חטיבת ביסלמ"ח, חטיבת בה"ד 1 וחטיבת הנגב. הפלס"ר התקיים במתכונת זו עד שנת 2019.

מפקדי הפלס"ר

שם	תקופת כהונה	הערות
אילן סופר
אייל שליין[33]		לימים מפקד עוצבת עידן
עמית ווינר
דן שוורצפוקס
עמוס גולדמן
אסף שביט[34]		לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה וחטיבת יהודה
איל איזנברג	1990 – 1992	לימים מפקד פיקוד העורף
רז שגיא[35]	1992 – 1993
בועז זלמנוביץ	1993 – 1994
מוני כץ	1994 – 1996
מני מוזס	1996 – 1998
אלדד פלד		לימים מפקד מערך מגל
טל חרמוני	1998 – 2000	לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
עופר וינטר	2000 – 2002	לימים מפקד עוצבת האש
חזי נחמה	2002 – 2004	לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני
גור שרייבמן	2004 – 2005	לימים מפקד עוצבת אדום
עידן כץ	2005 – 2006	לימים מפקד יחידת שלדג ומפקד חטיבת אפרים
לירון ארוך		לימים מפקד בא"פ דרום וסגן מפקד חטיבת יהודה
אמיר זיגדון
ירון סימסולו		לימים מפקד עוצבת שועלי מרום
חנן בוחבוט
מוטי חיים		לימים מפקד גדוד 450
נדב דנינו	2013 – 2014	לימים סגן מפקד בה"ד 1
בניה שראל	2014	(נהרג במבצע צוק איתן,[36] קרב רפיח)
רועי גנוניאן	2014 – 2015
ערן ארזי	2015 – 2016
יהונתן צור (ברנש)	2016 – 2017	לשעבר קצין אג"ם של החטיבה, לימים מפקד סיירת נח"ל, נהרג במתקפת הפתע על ישראל[37]
דניאל לוריא	2017 – 2018
עמית לוי	2018 – 2019	בתקופתו הוסב הפלס"ר לפלגה בסיירת
אסף דמארי	2019 – 2020
מנחם מעוז	2020 – 2021
אופק הלפנד	2021 – 2022	מפקד הפלגה במבצע שובר גלים
נדב סרלין	2022 – 2023	במלחמת חרבות ברזל החליף זמנית את מפקד הפלחה"ן יהודה כהן שנפל בלחימה
אדר וולף	2023 –2024	מפקד הפלגה במלחמת חרבות ברזל
אפיק דרעי	2024-	מפקד הפלגה במלחמת חרבות ברזל

הפלחה"ן (פלוגת החבלה וההנדסה) הוקמה בשנת 1984 כחלק מהקמת חטיבת גבעתי המחודשת. ייעוד פלוגת ההנדסה החטיבתית היה לפרוץ את הדרך לכוחות הלוחמים ולהובילם לעבר היעד. מאז הקמתה השתתפה הפלוגה במארבים ובמבצעים מיוחדים רבים במסגרת פעילות הבט"ש, בגזרת גבול לבנון, רצועת עזה, ואזור יהודה ושומרון. חיילי הפלוגה זכו לצל"ש מפקד פיקוד הדרום, על פעילותם המצטיינת בצומת נצרים בספטמבר 2000 בפרוץ האינתיפאדה השנייה.

בשנת 2001 הפלוגה שולבה במסגרת גדס"ר גבעתי שהוקם אז, והתקיימה במתכונת זו עד שנת 2019.

מפקדי הפלחה"ן

שם	תקופת כהונה	הערות
אריה איטח		לימים סגן מפקד בה"ד 1
ניר מוקוטוב		לימים מפקד יחידת עוקץ
דדי יונג
אבי בורשטיין
יובל וינשטיין		נהרג בוואדי צברין בשנת 1990
שגיא תלמי
טל סיני
אלדד פלד		לימים מפקד מערך מגל
יגאל נחום
רון אשרוב		לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה ומפקד המרכז לאימונים טקטיים במל"י
רונן מרלי		לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח
בוני מזר	1998 – 1999
גל תמיר	1999
דולב קידר		נהרג במבצע צוק איתן בעת ששימש מפקד גדוד גפן
איציק כהן		לימים מפקד עוצבת הפלדה
טל חפץ
אלי ג'ינו		לימים סגן מפקד עוצבת אדום
עפר קעה		לימים ראש מנהלת 'אופק רחב'
קובי בראל		לימים קצין המבצעים של פיקוד המרכז
בני מאיר		לימים מפקד יחידת רימון, גדוד שחר וסיירת דבורה, מעוטר צל"ש מח"ט
נתי בן חורין
קובי אוחיון
אלי טולדנו		לימים מפקד חטיבת אלון
יונתן הלוי		לימים מפקד יחידת רימון
ליאור ליברמן
שמואל ביטרן		לימים ממ"ח בבא"ח גבעתי
זיו בואניש		לימים מפקד סיירת גבעתי
אבירן אלפסי		לימים מפקד גדוד 450 וגדוד צבר
טל כהן (טלכו)	2018 – 2019	בתקופתו הוסב הפלחה"ן לפלגה בסיירת. נהרג במלחמת חרבות ברזל
אלי סגל	2019 – 2020	לימים מפקד בית הספר להכשרות של סיירת גבעתי
אייל מייזל	2020 – 2021	מפקד הפלגה במבצע שומר החומות
עידו נהרי	2021 – 2022	מפקד הפלגה במבצע שובר גלים
ברוך אטיאס	2022 – 2023	לימים מפקד מחזור בבא"ח גבעתי
יהודה נתן כהן	2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל
אופק ברוס	2023 –	מפקד הפלגה במלחמת חרבות ברזל

הפלנ"ט (פלוגת נ"ט) הייתה פלוגה נגד טנקים (נ"ט) המכונה "עורב" (על שם הטיל שבעבר השתמשו בו). ייעודה של הפלוגה היה לפגוע בשריון אויב, בחי"ר ובמטרות איכות, ולהוות כוח חי"ר איכותי. בנוסף תפקיד הפלוגה היה להכניס את החטיבה ללחימה בעזרת יכולות האש והתצפית המגוונות שלה, דבר שבעבר עשתה פלוגת הסיור.^{[דרוש מקור]} מאז הקמתה השתתפה הפלוגה במארבים ובמבצעים מיוחדים רבים, בפעילות הבט"ש, בגזרת גבול לבנון, רצועת עזה, ואזור יהודה ושומרון, וזכתה פעמים רבות בפלוגה המצטיינת של החטיבה. הפלוגה התקיימה במתכונת זו עד שנת 2019.

מפקדי עורב גבעתי

שם	תקופת כהונה	הערות
שלומי משה	1988
צחי ברבר	1991–1992
יואל סטריק		לימים מפקד זרוע היבשה
צביקה דן	1993–1995
אדם זוסמן	1996-1995	לימים מפקד חטיבת הנגב
משה אור	1997-1996
עופר לוי		לימים ראש מטה פיקוד הדרום
דודו כהן
יהודה הכהן		לימים מפקד חטיבת אלון
טל כרמל		לימים מפקד חטיבת הערבה
קובי פרחי
ניר בן חמו		לימים סגן מפקד החטיבה
שי שרף
אליק סרור
חנן שוורץ
אלישי גואטה
דוד רון		לימים סגן מפקד החטיבה
אלון פייזר	2014–2015
אייל גול
שמואל בטיט
איתי משאט	אוגוסט 2018 –	בתקופתו הוסב הפלנ"ט לפלגה בסיירת
רואד בלעוס[38]
יואב אורבך
עידן גל[דרוש מקור]	2021 –
האדי גאנם	2022–2023[39]
משה צבי נריה	2023–2024	נפצע באורח קשה במלחמת חרבות ברזל
שמואל כהן	2024–	ממלא מקום עקב פציעת משה צבי נריה במלחמת חרבות ברזל

פלוגת מאור (הפלחי"ק) היא פלוגת הקשר והתקשוב של חטיבת גבעתי. הפלוגה אחראית על הפעלת אמצעי הקשר, התקשוב והשו"ב במפקדת החטיבה ובגדודים. בנוסף הפלוגה אחראית לפריסה והקמת מפקדות וחמ"לי החטיבה, וחפ"ק המח"ט בסדיר ובמילואים.

הפלוגה מורכבת מ-5 מחלקות: 4 מחלקות מקצועיות (אלחוט, שו"ב, כ"ס, וקצ"ק) ומצוות לוחמים.

לוחמי הפלחי"ק מבצעים את מסלול הכשרת הלוחם בבא״ח גבעתי. בתקופת השגרה מבצעים פעולות ביטחון שוטף יחד עם היחידה שאליה הם משתייכים. בחירום ובאימונים משמשים לוחמי הפלחי"ק כקשרי המח"ט ובתוך כך אמונים על אבטחת המח"ט וקציני המטה.

מערך התקשוב החטיבתי מונה את כלל קציני, נגדי וחיילי חיל התקשוב שבחטיבה, בגדודים ובבאח. אחריות הפלחי"ק לאמן את כלל המסגרות התקשוביות על מנת שיבצעו את תפקידן בצורה נכונה ומדויקת.

בא"ח (בסיס אימון חטיבתי) גבעתי, הוא בית הספר ללוחמת חי"ר, שבו מתקיימים ההכשרה, ההדרכה והאימונים של חטיבת גבעתי. הבסיס הוקם על ידי אל"ם (מיל') יעקב עמר, ששימש קודם לכן מפקד גדוד 51 בגולני, כחלק מהקמת חטיבת גבעתי המחודשת. הבסיס שוכן בבסיס קציעות שבנגב על כביש באר שבע–ניצנה סמוך לגבול ישראל–מצרים, ונועד להכשרת טירונים.

בעבר התבצעה הטירונות בשטח הבא"ח והאימון המתקדם במחנה הר קרן, אך בשנת 2015 הוחלט שכל מחזור גיוס ישלים הכשרה מלאה בסיס אחד, על מנת לחסוך זמן אימון יקר שמתבזבז על ההעברה. בשל העובדה שהצבא מקדיש יותר כסף לבסיסי טירונים, שופץ בסיס הר קרן בצורה נרחבת, וחלק ממטה הבא"ח הועבר אליו. כמו כן בשנה זו הושלמה בנייתם של מגורי הקבע בבסיס במקום האוהלים.

שם	תקופת כהונה	הערות
משה בכר	1983–1984	מפקד הבא"ח בזמן הקמת החטיבה
יעקב עמר	1984–	הקים את בסיס קציעות
מנשה עמית
חיים אביטל
נביה מרעי		נהרג במהומות מנהרת הכותל כשכיהן כסגן מפקד אוגדת עזה
יעקב בכר
דוד אוחנה
שלמה דגן		לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
ארז כץ	1998–2001	לימים רמ"ח תורת לחימה באגף המבצעים
אלדד פלד	2001–2002	לימים סגן מפקד החטיבה ומפקד מערך מגל
אילן מלכא	2002–2004	לימים ראש מטה של פיקוד המרכז
משה אור	2004–2006	לימים ראש תורת חי"ר וצנחנים במפקדת קחצ"ר
עופר לוי	2006–2008	לימים מפקד החטיבה וראש מטה פיקוד הדרום
יוסי דרורי	2008–2010
דדו בר כליפא	2010–2012	לימים מפקד עוצבת סיני
איציק כהן	2012–2014	לימים מפקד עוצבת אדום
דודו כהן	2014–2016	לימים סגן מפקד עוצבת אדום
לירון בטיטו	2016–2018	לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
טל אשור	2018–2020	לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
עברי אלבז	2020–2022	לימים מפקד חטיבת הנגב
יוסי אליאס	2022–2024	לימים מפקד חטיבת הנגב
אבירן אלפסי	יולי 2024 –	מפקד הבא"ח הנוכחי

ערך מורחב – גדחה"ן 8170

גדחה"ן 8170 הוא גדוד הנדסה קרבית במילואים. במרץ 2014 עבר הגדוד מחטיבה 27 שנסגרה, והוכפף לחטיבת גבעתי.^[40] הגדוד השתתף תחת פיקוד החטיבה במבצע צוק איתן.^[41] ב-2018 זכה הגדוד בפרס הרמטכ"ל ליחידות מילואים מצטיינות.^[42]

מפקדי הגדוד: אודי אלבז, מני בראונשטיין, אמיר זרגרי, סא״ל (במיל׳) יובל נתנאל.

שם	תקופת כהונה	הערות
יהודה דובדבני	1983–1985	מפקד החטיבה הראשון
זאב דרורי	1985–1986
אריק מורן	1986–1987
אפי איתם	1987–1988	מפקד החטיבה בתחילת האינתיפאדה הראשונה. לימים מפקד עוצבת הגליל
יום טוב סמיה	1988–1990	לימים מפקד פיקוד הדרום
גיורא ענבר	1990–1992	לימים מפקד יק"ל
גיורא איילנד	1992–1993	לימים ראש אגף התכנון
מוני חורב	1993–1995
מאיר כליפי	1995–1997	לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
אייל שליין	1997–1999	לימים מפקד עוצבת עידן
ליאור שלו	1999–2001
עימאד פארס	2001–2003	לימים מפקד עוצבת הגליל
איל איזנברג	2003–2005	לימים מפקד פיקוד העורף
יואל סטריק	2005–2007	מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה. לימים מפקד פיקוד הצפון ומפקד זרוע היבשה
אילן מלכא	2007–2009	המח"ט במבצע עופרת יצוקה. צמח בחטיבה מגיוסו ועד להיותו מפקד החטיבה
מוני כץ	2009–2011	לימים מפקד מפקדת העומק
עופר לוי	יוני 2011 – אוגוסט 2013	לימים ראש מטה פיקוד הדרום
עופר וינטר	אוגוסט 2013 – יוני 2015	מפקד החטיבה במבצע צוק איתן. לימים מפקד עוצבת האש
ירון פינקלמן	יוני 2015 – יולי 2017	לימים מפקד פיקוד הדרום
דדו בר כליפא	יולי 2017 – יולי 2019	לימים מפקד עוצבת געש
איציק כהן	יולי 2019 – יולי 2021	לימים מפקד עוצבת הפלדה
אליעד מואטי (מאור)	7 ביולי 2021 – 16 באוגוסט 2023	לימים מפקד חיל הגנת הגבולות
לירון בטיטו	16 באוגוסט 2023 –	מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל

חיילי חטיבת גבעתי חמושים ברובה סער תבור X-95 פלאט-טופ ובM4A1 קרבין החל ממחזור נובמבר 2023. בעבר נהגו להשתמש ברובה סער מיקרו תבור X-95 מדגמי מיקרו-תבור (גרסה מקוצרת יותר של התבור) ותבור קומנדו CTAR-21 ובעבר הרחוק יותר גליל, M16‏. נשקם זהה לשאר כלי הנשק של גדודי החי"ר בצה"ל וכולל גם מטול רימונים מדגם M-203, רובי צלפים מדגמים רמינגטון M-24,‏ מאוזר 86SR,‏ SR-25 Mk 11‏ וברק 338, מטולי רקטות נגד טנקים ומבנים מדגמי לאו M-72 ומטאדור "מפצח אגוזים", מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד מדגם M2 בראונינג ומקלעי רימונים מקל"ר סאקו דיפנס Mk-19 ומקל"רון MK47 בקליבר 40 מ"מ. בסוף שנת 2018 החלה החטיבה להצטייד ברובי מיקרו-תבור משופרים בעלי קנה ארוך יותר מדגם תבור X-95 פלאט-טופ.

בעקבות הצטיינותה של החטיבה במבצעים שונים, המתגייסים החדשים לגבעתי בגיוס נובמבר 2006 זכו להיות הראשונים שמשתמשים באופן מלא ושוטף בנשק החדש "תבור" אשר כולל גם כוונת השלכה בשם "מארס".^{[דרוש מקור]}

עד אמצע העשור הראשון במאה העשרים ואחת, הייתה החטיבה מצוידת בנגמ"שי M-113 בלבד, הנחשבים למיושנים ופגיעים, בעלי מיגון לא מספק. בעקבות אסון הנגמ"שים ואיום הנ"ט הגובר ברצועת עזה, הוחלט לתגבר את החטיבה בנגמ"שי המרכבה הכבדים, הנחשבים לאחד הכלים הממוגנים בצה"ל. כמו כן, הועברו נגמחונים ונקפדונים לשירות החטיבה.

בשנים 2005 ו-2008 נמסרו מספר נגמ"שי מרכבה (נמ"ר) לשורות החטיבה, לצורכי הערכה ובדיקתם בשטח לפני שייוצרו באופן מסיבי לכלל הכוחות. מאוחר יותר הוחלט שחטיבת גולני היא שתצטייד בנמ"ר ואילו נגמ"שי האכזרית של גולני יועברו לשימוש גבעתי. בשנת 2019 החלה החטיבה בהצטיידות בנמ"ר המצויד ב"מעיל רוח".^[43][16]

בשנת 2023 חזרה החטיבה לרובי ה-M4A1 פלאט-טופ בדגמים חדשים.^[44]

ב-2024 החל להיקלט בצה"ל מטול רימונים M320 (אנ'), שמכונה גם "אקדח רימונים", שכן הוא כלי נשק עצמאי (ולא מתלבש על קנה הרובה). חטיבת גבעתי היא הראשונה שקלטה את ה-M320.^[45]

• 
  נשק אישי: M4A1 פלאט-טופ
• 
  מקלע נגב ומקלעי מאג
• 
  מטאדור "מפצח אגוזים"
• 
  רובה צלפים רמינגטון M24
• 
  מק"כ M2 בראונינג
• 
  רובה צלפים ברק

הצל"שים מוצגים בסדר הענקתם.

•   צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דורון אלמוג, הוענק לסמל שלומי פרץ ביוני 2001, אלוף על אומץ לב ותפקוד קר רוח בלחימה בצומת נצרים בתחילת אינתיפאדת 2000.
•   צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דורון אלמוג, הוענק לחטיבת גבעתי באוקטובר 2002, על נשיאה במרבית עול הלחימה ברצועת עזה.^[46]
•   צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דורון אלמוג, הוענק לסג"ם ליעד גולן מגדוד שקד באוקטובר 2002, על כך שהרג מחבל בקרב פנים אל-פנים באמצעות קסדה, לאחר שאזלה התחמושת מנשקו.^[47]
•   צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דן הראל, הוענק לסרן חגי ביבי וסגן לאונרדו וייסמן באפריל 2004, על אומץ ליבם, חתירה למגע ולקיחת אחריות פיקודית בגזרה שאינה באחריותם.
•   עיטור המופת – הוענק לגדס"ר גבעתי ב-14 באפריל 2005, על פעילותו המבצעית הרצופה והמתמשכת במהלך שנת 2004 באזור חבל עזה.^[48]
•   צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דן הראל, הוענק לסא"ל עופר וינטר באפריל 2004, על הובלת גדוד הסיור החטיבתי בפעילות רציפה ומתמשכת ברצועת עזה.
•   צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דן הראל, הוענק לסרן חזי נחמה באפריל 2004, על פועלו.
•   צל"ש אלוף – מאת אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, הוענק לסרן אליק סרור בספטמבר 2008, על שהוביל כוחות תחת אש באזור רווי מחבלים, בעת שהיה מפקד פלוגה מסייעת בגדוד שקד.^[49]
•   צל"ש מפקד חטיבה – מאת מפקד החטיבה, אל"ם אילן מלכא, הוענק לסגן נדב מוסאי בספטמבר 2009, על פועלו במבצע עופרת יצוקה.^[50]
•   צל"ש מפקד חטיבה – מאת מפקד החטיבה, אל"ם אילן מלכא, הוענק לסרן בני מאיר בספטמבר 2008, על פועלו.
•   עיטור המופת – הוענק לסגן איתן פונד בינואר 2015, על גבורתו במהלך קרב רפיח, במבצע צוק איתן.
•   צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, סמי תורג'מן, הוענק ליחידת רימון בינואר 2015, על פעילות היחידה במבצע צוק איתן.
•   צל"ש הרמטכ"ל – מאת הרמטכ"ל, בני גנץ, הוענק ללוחם ביחידת רימון בינואר 2015, על תפקודו במבצע צוק איתן, והריגתם של 4 מחבלים בהיתקלות.

את הסמל הראשון של גבעתי איירה דבורה פופקו בהיותה חיילת בחטיבה.^[51]

צבע הכומתה הוא סגול. הראשונות שבחרו צבע זה היו בנותיו של המח"ט הראשון (לאחר הקמת החטיבה מחדש ב-1983), יהודה דובדבני, שרצה שלחטיבה המחודשת בפיקודו יהיו צבע וזיהוי ייחודי משלה. הוא הגיע לביתו עם שקיות מלאות בדוגמאות של כומתות בצבעים שונים, וביקש מבנותיו לבחור את הצבע האהוב עליהן. הן בחרו בסגול. הבחירה עברה מבחן נוסף, אצל שתי פלוגות טירונים של החטיבה, אשר להפתעת דובדבני בחרו גם חייליהן בסגול. כאשר הרמטכ"ל אז, משה לוי, ביקר בבסיס הטירונים החטיבתי, ביקש ממנו אחד החיילים שלחטיבה תהיה כומתה ייחודית משלה, והרמטכ"ל קיבל את הבקשה.^[52]

תג החטיבה: החרב מסמלת את היותה של החטיבה חטיבה לוחמת. השועל מסמל את יחידת שועלי שמשון שהייתה הסיירת של חטיבת גבעתי הוותיקה; הצבע הכחול מסמל את הים (ייעודה המקורי של החטיבה הוא נחיתה מן הים באמצעות נגמ"שים אמפיביים – "תמסחים"); הצבע הצהוב מסמל את צבע האדמה המדברית של דרום הארץ, גזרתה הייעודית של החטיבה. רגליו של השועל נעוצות בקרקע – נחיתה מהים, זנבו מורם לאוויר לאות גאוות יחידה. צבר – מסמל את ארץ ישראל וכמו כן את גדוד צבר. על פי מורשת הקרב של החטיבה מקור סמל הצבר הוא בקרבות תש"ח. הערבים, שפחדו מפשיטות הקומנדו של שועלי שומשון, הקיפו את יישוביהם בצברים על מנת שיהוו מכשול ללוחמים.

המנון החטיבה הוא "מי שחלם גבעתי". ב-2015 נוספו בתים נוספים להמנון בעקבות מבצע צוק איתן.

• 
  סיכת לוחם סיירת גבעתי
• 
  סיכת לוחם פלחה"ן אותה מקבלים הלוחמים בנוסף לסיכה המשותפת של סיירת גבעתי.
• 
  סיכת לוחם פלנ"ט שאותה מקבלים הלוחמים בנוסף לסיכה המשותפת של סיירת גבעתי.
• 
  סיכת לוחם גדוד שקד
• 
  סיכת לוחם גדוד רותם
• 
  סיכת לוחם גדוד צבר

• לוחמים (סדרת רשת)

• קובי סגל, יחד, ורק יחד, ננצח!: חטיבת "גבעתי" במבצע "צוק איתן", בן שמן: מערכות, 2018
• מאיר פינקל, הפקת לקחים ברמה הטקטית במלחמת העצמאות - חלון לשני דפוסי ארגון צבאי, בתוך: מלחמה המעצבת הראשונה – שבעה מאמרים במלאת שבעים שנה למלחמת העצמאות, מודן, משרד הביטחון וצה"ל/המחלקה להיסטוריה, 2018, עמודים 113–150

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חטיבת גבעתי

• אתר האינטרנט הרשמי של חטיבת גבעתי
• שלמה מן, סגול כהה – גבעתי בנחיתה, בין גלים" 169 דצמבר 1986, עמ' 9.
• תמונות מתרח"ט גבעתי, פורום צבא וביטחון בפרש
• אמיר בוחבוט, עזה - הבית השני של סיירת גבעתי, באתר nrg‏, 24 במאי 2007
• יואב לימור ואלון בן דוד, מקום שביעי: סיירת גבעתי, באתר ynet, 22 בינואר 2008
• אהרל'ה ויסברג, סגול גאה, באתר ישראל היום, 24 באפריל 2011
• גבעתי ציינה שלושים שנה להקמתה: "ראשונה להתייצב לעת פקודה", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 25 באפריל 2013.
• נעם ויטמן, 30 שנה לחטיבה הסגולה: 30 עובדות שלא ידעתם על "גבעתי", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 25 באפריל 2013
• מיכל קליין ונעמי נידם, 25 שנה לגבעתי לחטיבה הסגולה, במחנה, 18 באוגוסט 2008, כפי שהועלה באתר "שב"וז חיילים"
• רון בן ישי, עופרת יצוקה - תיעוד מיוחד: יום עם חיילי צה"ל הלוחמים ברצועת עזה, באתר הארץ, 8 בינואר 2009
• תצלומים של מצעד חטיבת גבעתי במושבה רחובות
• תמונות מאוסף חזי אשל - חטיבת גבעתי מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
• תרגיל נחיתה של חיילי חטיבת גבעתי, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• סגול עמוק, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, נובמבר 2014
• אמיר בוחבוט‏, לכל פגז יש כתובת: המג"דים של גבעתי פותחים הכול, באתר וואלה, 9 באפריל 2015
• טקס הענקת אות מלחמת ששת הימים למשפחות הנופלים, יומני כרמל, דצמבר 1967 (התחלה 0:19)
• אלון תשובה, כך הפכה חטיבת גבעתי לאלופת הצליפה של צה"ל, באתר צה"ל, 30 בנובמבר 2017
• אייל לוי, ‏"המחבלים לא רוצים להיתקל בנו": כך חיילי גבעתי נערכים לאיום המנהרות, באתר מעריב אונליין, 19 באפריל 2018
• עוז רוזנברג, ‏"נלחמים להיות טובים. נקודה": גבעתי חוגגת 70 שנה להיווסדה, באתר מעריב אונליין, 28 במאי 2018
• יואב זיתון, גבעתי נגד חיזבאללה: "הפעם זו תהיה לוחמה פנים מול פנים", באתר ynet, 5 בינואר 2019
• יואב זיתון, חמש שנים לצוק איתן: היחידה של הדר גולדין נערכת לחזור לעזה, באתר ynet, 7 ביולי 2019
• ניר דבורי, ‏הסיירת שנכנסה לגוב האריות בשכם – וחזרה כדי לספר, באתר ‏מאקו‏, 15 בדצמבר 2022
• רעות גוויסר, גלגוליה של החטיבה הסגולה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 15 בנובמבר 2023
• יואב זיתון, בצומת המנהרות שחוצות את הרצועה עם המפקד מגבעתי שהחליף כבר 20 "בתי מג"ד" בעזה, באתר ynet, 26 בפברואר 2024

חטיבות חיל רגלים סדירות בצה"ל
חטיבת גולני • חטיבת הצנחנים • חטיבת הנח"ל • חטיבת גבעתי • חטיבת כפיר • חטיבת עוז