PROFILPELAJAR.COM

חוקוק
	שרידי מבנה בחפירות הארכאולוגיות באתר, אוגוסט 2013
מידות
שטח	30-25 דונם
גובה מעל פני הים	20-25 מטר
היסטוריה
תרבויות	התרבות ההלניסטית
תקופות	התקופה ההלניסטית; התקופה הרומית; התקופה עבאסית; התקופה הפאטמית; התקופה הממלוכית
נבנה	המאה ה-1 לפנה"ס
ננטש	1948
סוג	יישוב
אתר ארכאולוגי
חפירות	2011 -
ארכאולוגים	פרופ' ג'ודי מגנס - אוניברסיטת צפון קרוליינה; דוד עמית, שועה קיסילביץ - רשות העתיקות
מצב	הרוס
גישה לציבור	כן
מיקום
מדינה	ישראל
מיקום	בקעת ארבל
קואורדינטות	32°53′05″N 35°28′44″E / 32.8847°N 35.4789°E

חוּקוֹק (במקרא: חוּקֹק או חֻקֹק למטה שבט אשר ושבט נפתלי), הוא תל הנמצא מצפון-מערב לקיבוץ חוקוק ליד כביש 65 במקום בו שכן הכפר יאקוק. יישוב יהודי בתקופת המשנה ותקופת התלמוד.

האתר הארכאולוגי

האתר הארכאולוגי של חוקוק משתרע על שטח של 30-25 דונם. כשליש משטח האתר מכוסה בשרידי הכפר מהתקופה העות'מאנית יאקוק שנעזב בשנת 1948, נהרס בשנת 1968, ונמצאים מצפונו של האתר הארכאולוגי. למרגלות המדרון הצפון-מזרחי נמצא מעיין שסיפק מים לכפר, מעיין עין חוקוק. בתוך שרידי הכפר העותמאני נמצאו שרידי פריטים אדריכליים בשימוש משני.

החרסים שנמצאו בשטח האתר מעידים שבמקום הייתה התיישבות בתקופות ההלניסטית, רומית קדומה, עבאסית, פאטימית וממלוכית. מסביב לכפר נמצא בית קברות עתיק הכולל קברי ארגז, קברים חצובים ומאוזוליאום. בית קברות זה נסקר בשנת 2013 על ידי ד"ר מרדכי אביעם ודינה שלם מהמכון לארכאולוגיה גלילית. בנוסף לכך נמצאים באתר בית בד וגת ושני מקוואות.

החל משנת 2011 מתנהלות באתר חפירות ארכאולוגיות של משלחת משותפת של אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל בראשותה של פרופ' ג'ודי מגנס ובשיתוף שועה קיסילביץ מרשות העתיקות.

בחפירות נחשף בית כנסת מפואר מתקופת התלמוד המאות ה-6-4 לספירה. בעונת החפירות של שנת 2012, נחשף קיר הבנוי אבני גזית ורצפת פסיפס באיכות גבוהה הכוללת את דמותו של שמשון המקראי וכן תיאור של שני זוגות שועלים כשלזנבם נקשר לפיד, וזאת בהתאמה לתיאור המופיע בספר שופטים טו. ברצפת הפסיפס נמצאה כתובת של שש שורות שחלקה נפגם הכוללת ברכה. המילים שזוהו בכתובת הם ”...בכל מצותכן יהא עמלכן...שלום”, משני צידי הכתובת נמצאו שני מדליונים קטנים הכוללים ראשי נשים^[2]

בעונת החפירות של שנת 2013 נמצאה מדרום לפסיפס הקודם, רצפת פסיפס שכללה תיאורים נוספים של שמשון הגיבור הנושא על כתפיו את שערי העיר עזה. חלקו התחתון של פסיפס זה שנמצא קטוע כלל את גופו של שמשון, סביב מותניו חגורה אדומה וחגורה אדומה מאחורי גבו. ליד שמשון דמות אחת או יותר של רוכבים על סוסים, שלהשערת החוקרים מייצגים את הפלשתים.

פסיפס נוסף שנמצא במעברו המזרחי של בית הכנסת כולל שלוש שורות אחת מעל השנייה וכל אחת מן מכילה סצנות ותיאורי דמויות. בשורה העליונה שלושה גברים הלבושים בטוניקות, ומימינם מופיע פיל עם מגן בצידו השמאלי. תיאור הלוחמים והפיל הוא לפי שעה חידתי. ניסו לקשרו לסיפור המכבים, אך אם תתקבל ההשערה יהיה בכך תקדים, שכן בבתי הכנסת העתיקים אין תיאורים המאוחרים לתקופת המקרא. בשורה מתחתיו שורה של גברים מתחת לקשתות. במרכז הדמויות דמות של קשיש יושב ובידו מחזיק משהו שנראה כמו מגילה. בשורה התחתונה נראה שור דקור על ידי חנית ודם פורץ מגופו.^[3]. בהמשך החפירות נתגלו גם סצינות תנכיות כדוגמת יונה בבטן הדג, מגדל בבל ותיבת נח, המרגלים, קריעת ים סוף. את בצד: קופידונים, מסיכות תיאטרון, ואלמנטים הלניסטיים.^[4]

באזור התעשייה של הכפר עתיק נחשפו ב-2017 מתקנים חצובים בסלע, ששימשו לעיבוד התוצרת החקלאית. בנתקנים כללו בורות שיקוע ובורות איגום.^[5]

במרץ 2024 הוכרז ש"נחשפה מערכת המסתור הגדולה ביותר שהתגלה עד כה בגליל".^[6] ישנם כשמונה חללי מסתור, המחוברים במנהרות המוצבות בזוויות ישרות כדי להאט את תנועת החיילים הרומאים ברדיפת המורדים היהודים^[6]. כרגע ישנן מחילות נוספות אשר עדיין חסומות. מערכת המסתור מתוארכת למרד הגדול (66-70 לספירה) ומרד בר כוכבא (132-136 לספירה), ויכלה לשמש רק להסתרה לטווח קצר מסיורים רומיים בשל גודלם הקטן של החדרים^[6].

הממצאים הרבים מעידים על השימוש במערכת המסתור התת-קרקעית בתקופת המרד הראשון, ולמרות שעדיין אין הוכחה לכך שמרד בר כוכבא אכן התפשט לגליל, מספר קטן של חפצים שנמצאו במערכת זו מראים שהיא הייתה "מעורבת בהכנות" למרד^[6]. מערכת המסתור נחשפה באמצעות חפירות קהילתיות בהשתתפות תושבי המקום, סטודנטים הרשומים לארכאולוגיה ולימודי ארץ ישראל, מתנדבי מועדון המערות הישראלי וחיילים מיחידת יהלום בצה"ל.^[6]

היסטוריוגרפיה

בספר יהושע^[7] נאמר:

”לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם: וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיַּרְדֵּן: וְשָׁב הַגְּבוּל יָמָּה אַזְנוֹת תָּבוֹר וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם וּבִיהוּדָה הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ”

בספר דברי הימים^[8] הוא אוזכר גם כעיר לוויים של מטה שבט אשר:

”וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם אֶת הֶעָרִים וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶם: ... וְאֶת חוּקֹק וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת רְחֹב וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ:”

ייתכן כי חוקק ניתנה בשלב מאוחר ללוויים, כתחליף לעיר חֶלְקָת, שעליה דובר בתקופת יהושע; או שחלקת הוא שמה הקודם של חוקק, כפי שנכתב בספר יהושע^[9]:

”וַיְהִי לִבְנֵי אַהֲרֹן מִמִּשְׁפְּחוֹת הַקְּהָתִי מִבְּנֵי לֵוִי כִּי לָהֶם הָיָה הַגּוֹרָל רִיאשֹׁנָה: ... וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר אֶת מִשְׁאָל וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת עַבְדּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ: אֶת חֶלְקָת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת רְחֹב וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע:”

בתקופת המשנה ותקופת התלמוד נקרא היישוב במקורות חוקק, חוקוק וגם חיקוק. בתלמוד הירושלמי מוזכרים שמות שונים של תנאים שעברו ביישוב, ביניהם ריש לקיש שחי בסוף המאה ה-3, רבי הונא, רבי פנחס ורבי חזקיהו שחיו במחצית הראשונה של המאה ה-4 והיו תלמידיו של רבי ירמיהו מטבריה. רבי יוחנן שכונה חיקוקיא ומכאן שהיה מחוקוק וחי במחצית השנייה של המאה ה-4. הבישוף של קיסריה אבסביוס שחי במאות ה-3 וה-4 לספירה, זיהה את חוקק שהופיעה במקרא עם היישוב חוקוק בת זמנו.^[10]

אשתורי הפרחי, בספרו כפתור ופרח, מזכיר את שרידי בית הכנסת של חוקוק בהם נתקל במסעו בשנת 1322: "ושם ראינו בית כנסת ברצפה ישן נושן".^[11]

על שם חוקק המקראית ומשום סמיכות היישובים נקרא קיבוץ חוקוק, אשר הוקם ב-1945 על ידי יוצאי הפלמ"ח ותנועות נוער של תנועת העבודה.

ראו גם

לקריאה נוספת

י. בן צבי, בעקבות היישוב היהודי המאוחר בחקוק-יקוק, ידיעות ו', תרצ"ט, עמ' 30-33
יגאל טפר, גיל דרעין ויותם טפר, "חורבת חוקוק", אזור נחל עמוד : פרקים על ההיאחזות היישובית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, שנת 2000, עמ' 82-72
יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 72.
הערך: חוקק, חקק, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 274.