"הנה האיש" (מלטינית: Ecce Homo) הוא ספרו האחרון של הפילולוג והפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה. הספר עצמו נכתב בגרמנית, למרות השם הלטיני. יעודו של הספר, כפי שהוא מתואר על ידי המחבר בהקדמה לו, הוא הצגת דמותו לפני שיציב בפני העולם תביעה קשה שכמותה לא הוצבה מעולם בפניו. שמו של הספר נגזר מ"הנה האיש", אמירתו של הנציב הרומאי פונטיוס פילאטוס בהציגו את ישו בפני היהודים לאחר ששפט אותו.
הספר מכיל פרקי אוטוביוגרפיה על תולדות חייו ואורחות חייו, ובנוסף יש בו סקירה תמציתית על כתביו.
הספר נכתב בשנת 1888 אך פרסומו עוכב על ידי אחותו של ניטשה, אליזבת פורסטר, עד לשנת 1895.
במבוא לספרו זה ניטשה מציג את השקפתו הפילוסופית במונחים המצביעים על הינתקותו המוחלטת מן ההומניזם המודרני. ההומניזם לא חדל מלדגול בקדמה ובהפצת המדע והטכנולוגיה שיובילו אותנו לקראת ימים טובים יותר, ולצדד ברעיון כי על האידיאל להנחות את ההיסטוריה ואת הפוליטיקה - וזו, לפי ניטשה, היא סוג של אמונה, של דת ללא אלוהים שניטשה מגדיר כאלילים שאותם הוא מציע לנתץ בפטישו באמצעות הפילוסופיה:
"לתקן את המין האנושי? הנה הדבר האחרון שאוכל להבטיח. אינני יוצר אלילים חדשים!... להשליך את האלילים - כך אני מכנה את כל האידיאלים - הנה מה שמהווה את אמנותי. בה במידה שהמצאנו את השקר של עולם אידיאלי, רוקנו את המציאות מתוכנה, ממשמעותה וממהימנותה... השקר שאנו מכנים אידיאל היה עד כה קללה המעיקה על המציאות. האנושות עצמה הפכה שקרית ומזויפת מיסודה עד כדי אמונה בערכים המנוגדים לאלה שבכוחם בלבד להבטיח את חוסנה ואת עתידה..."[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
