"ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את-פטרוס ואת-יעקב ואת-יוחנן אחיו ויעלם בדד על-הר גבוה; וישתנה לעינהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו; והנה נראו אליהם משה ואליהו והם מדברים איתו; ויען פטרוס ויאמר אל-ישוע אדוני טוב לנו להיות פה אם-טוב בעיניך נעשה פה שלוש סוכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת; עודנו מדבר והנה ענן-אור הצל עליהם והנה-קול מתוך הענן אומר זה-בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון; ויהיה כשמוע התלמידים ויפלו על פניהם ויראו מאוד; ויגש ישוע ויגע-בם ויאמר קומו אל-תיראו; וישאו עינהם ולא יראו איש בלתי ישוע לבדו; וברדתם מן-ההר צוה עליהם ישוע לאמור לא תגידו לאיש את-דבר המראה עד אם-קם בן-האדם מעם המתים" (הבשורה על-פי מתי, י"ז, 1-9).
כפי שקורה פעמים רבות בברית החדשה מתואר האירוע אגב מספר שינויים בבשורות האחרות. בבשורה על-פי מרקוס לא נזכר כלל כי פניו של ישו זהרו, ותחת זאת כתוב כי:
"ויזהירו בגדיו ויהיו לבנים מאוד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמותם" (הבשורה על-פי מרקוס, ט' 3).
"וישמרו את-הדבר בלבבם וידרשו לדעת התקומה מן המתים מה-היא" (הבשורה על-פי מרקוס, ט', 10).
אף שרוח הקודש לא נזכרה מפורשות בתיאורי הסינופטים, הכנסייה פרשה כי היא נכחה באירוע בדמות "ענן-האור", וההשתנות מתוארת, אם כן, כמעמד בו נכחו כל ישויות השילוש הקדוש – האל האב בדמות בת קול, הבן, ורוח הקודש.
בכנסייה האורתודוקסית נחשב חג ההישתנות לאחד מ-12 החגים החשובים בשנה הליטורגית ונחגג ביום 6 באוגוסט (או 19 באוגוסט לפי הלוח הגרגוריאני). לפי המסורת מביאים ענבים לכנסייה, או תפוחים או כל פרי אחר אם לא ניתן להביא ענבים, ונערכת "ברכת הפרי הראשון" של השנה. החג קשור לא רק לישו, אלא לשילוש הקדוש כולו, שכן האל דיבר במהלכו מהשמיים ורוח הקודש הייתה גם היא נוכחת בדמות ענן.