ישראל היא המדינה בעלת קצב גידול האוכלוסין המהיר ביותר מבין המדינות המפותחות, 2% (קצב גידול של 2.1% של האוכלוסייה הערבית לעומת 1.7% של אוכלוסייה יהודית ו"אחרים")[10] במהלך תשפ"ב[11], בכך היא סוטה מהמודל הקלאסי של תמורה דמוגרפית וממוקמת במקום ה-26 ברשימת המדינות בעלות צפיפות האוכלוסין הגבוהה בעולם[12][ה]. עד 2040 צפויה ישראל להפוך למדינה הצפופה ביותר ב-OECD.
במהלך תשפ"ב נוספו לאוכלוסייה במאזן ההגירה לישראל כ-63 אלף איש, מהם כ-59 אלף עולים חדשים.
שיעורי פריון
נכון ל-2021, שיעור הפריון הכולל בישראל היה 3 ילדים לאישה, השיעור הגבוה מכל מדינות ה-OECD. שיעור הפריון הכולל של נשים יהודיות עמד על 3.13 ושל נשים מוסלמיות על 3.01[13].
במגזר היהודי, שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות הוא הגבוה ביותר. בתחילת שנות השמונים היה שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות סביב 5.6, אך מאז טיפס ועלה והגיע בשיא ל-7.5–7.6 בשנת 2002.
נכון לשנים 2018–2020 עמד שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות על 6.64[14]. בקבוצות אחרות באוכלוסייה היהודית שיעורי הפריון הם כדלקמן: דתיות שאינן חרדיות – סביב 3.92; נשים מסורתיות-דתיות – 2.6, מסורתיות שאינן דתיות – 2.2–2.3; נשים חילוניות: 1.96.
באופן מפתיע, בקרב מוסלמיות השיעור אצל "נשים דתיות מאוד" נמוך מעט מהשיעור אצל "נשים דתיות". הסבר אפשרי לתוצאה סטטיסטית זו הוא הקושי להגדיר מידת אדיקות דתית בקרב מוסלמים בישראל, בשונה מהמגזר היהודי, שבו ההגדרה ברורה יותר[ו][15][16]. שיעור הפריון הכולל בקרב הבדואים במחוז הדרום, עומד על כ-4.8 ילדים לאישה (נכון ל-2020)[17].
הילודה בישראל יוצאת דופן לא רק בגובהה, אלא גם בכך שניכרות בה נורמות לעידוד ילודה שחוצות מגזרים, רמות השכלה ורמות דתיות שונות – וכן מפני שהעלייה בפריון התרחשה בד בבד עם עלייה בגיל הלידה הראשונה והתרחבות ההשכלה בקרב נשים, לפחות באוכלוסייה היהודית[18][19].
לידות, מספרים מוחלטים, על פי דת האם
שנה
יהודים
מוסלמים
נוצרים
דרוזים
אחרים
סה"כ
יהודים (%)
מוסלמים (%)
1996
83,710
30,802
2,678
2,682
1,800
121,333
69.0%
25.4%
2000
91,936
35,740
2,789
2,708
3,623
136,390
67.4%
26.2%
2005
100,657
34,217
2,487
2,533
4,455
143,913
69.9%
23.8%
2006
104,513
34,337
2,500
2,601
4,675
148,170
70.5%
23.2%
2007
107,986
34,572
2,521
2,510
4,557
151,679
71.2%
22.8%
2008
112,803
34,860
2,511
2,534
4,670
156,923
71.9%
22.2%
2009
116,599
35,253
2,514
2,517
4,644
161,042
72.4%
21.9%
2010
120,673
36,221
2,511
2,535
4,832
166,255
72.6%
21.8%
2011
121,520
35,247
2,596
2,469
5,030
166,296
73.1%
21.2%
2012
125,409
36,041
2,610
2,371
5,098
170,940
73.4%
21.1%
2013
126,999
34,927
2,602
2,350
5,255
171,444
74.1%
20.4%
2014
130,576
35,965
2,814
2,366
5,424
176,427
74.0%
20.4%
2015
132,220
36,659
2,669
2,376
5,487
178,723
74.0%
20.5%
2016
134,100
37,592
2,613
2,446
5,253
181,405
74.1%
20.6%
2017
134,630
39,550
2,504
2,350
5,236
183,648
73.3%
21.5%
2018
135,809
38,757
2,721
2,434
5,377
184,370
73.7%
21%
2019
133,243
39,525
2,409
2,298
4,541
182,016
73.2%
21.7%
2020
129,884
38,388
2,497
2,239
4,468
177,301
73.3%
21.6%
2021
136,046
39,488
2,416
2,339
4,442
184,743
73.6%
21.3%
מראשית שנות האלפיים ועד שנת 2017 גדל מספר הלידות לאימהות יהודיות בכ-46%, מ-92,000 ל-134,000. מספר הלידות לאימהות מוסלמיות גדל באותה התקופה ב-6% בלבד, ועמד במשך רוב שנות המאה ה-21 על כ-35,000 לידות לשנה. בשנת 2021 עמד אחוז הלידות של אימהות יהודיות ואחרות בכלל הלידות בישראל על 73.3%, ושל אימהות מוסלמיות על 21.3%.
שיעור פריון כולל
שיעור פריון, על פי דת האם
שנה
יהודים
מוסלמים
נוצרים
דרוזים
אחרים
סה"כ
1970
3.40
8.95
3.62
7.46
3.97
1971
3.43
8.71
3.38
7.15
3.94
1972
3.25
8.21
3.85
7.11
3.71
1973
3.15
8.28
3.77
7.48
3.68
1974
3.19
8.21
3.65
7.05
3.71
1975
3.21
7.75
3.35
6.85
3.68
1976
3.20
7.73
3.32
7.25
3.70
1977
2.99
7.29
3.14
7.14
3.47
1978
2.82
6.86
2.97
6.86
3.28
1979
2.77
6.64
2.84
6.46
3.21
1980
2.76
5.98
2.66
6.09
3.14
1981
2.71
5.64
2.35
5.57
3.06
1982
2.79
5.33
2.33
5.48
3.12
1983
2.83
5.26
2.26
4.99
3.14
1984
2.84
5.14
2.24
4.65
3.13
1985
2.85
4.86
2.12
4.47
3.12
1986
2.83
4.63
2.54
4.22
3.09
1987
2.78
4.65
2.58
4.17
3.05
1988
2.77
4.68
2.57
4.08
3.06
1989
2.72
4.68
2.65
4.00
3.03
1990
2.69
4.70
2.57
4.05
3.02
1991
2.58
4.70
2.26
3.70
2.91
1992
2.62
4.65
2.09
3.84
2.93
1993
2.61
4.58
2.03
3.76
2.92
1994
2.60
4.60
2.04
3.57
2.90
1995
2.53
4.69
2.44
3.50
2.88
1996
2.62
4.65
2.63
3.42
2.94
1997
2.64
4.57
2.59
3.18
2.93
1998
2.67
4.76
2.62
3.10
2.98
1999
2.64
4.70
2.51
3.00
2.94
2000
2.66
4.74
2.55
3.07
2.95
2001
2.59
4.71
2.46
3.02
2.89
2002
2.64
4.58
2.29
2.77
2.89
2003
2.73
4.50
2.31
2.85
2.95
2004
2.71
4.36
2.13
2.66
1.47
2.90
2005
2.69
4.03
2.15
2.59
1.49
2.84
2006
2.75
3.97
2.14
2.64
1.55
2.88
2007
2.80
3.90
2.13
2.49
1.49
2.90
2008
2.88
3.84
2.11
2.49
1.57
2.96
2009
2.90
3.73
2.15
2.49
1.56
2.96
2010
2.97
3.75
2.14
2.48
1.64
3.03
2011
2.98
3.51
2.19
2.33
1.75
3.00
2012
3.04
3.54
2.17
2.26
1.68
3.05
2013
3.05
3.35
2.13
2.21
1.68
3.03
2014
3.11
3.35
2.27
2.20
1.72
3.08
2015
3.13
3.32
2.12
2.19
1.72
3.09
2016
3.16
3.29
2.05
2.21
1.64
3.11
2017
3.16
3.37
1.93
2.10
1.58
3.11
2018
3.17
3.20
2.06
2.16
1.54
3.09
2019
3.09
3.16
1.80
2.02
1.45
3.01
2020
3.00
2.99
1.85
1.94
1.35
2.90
2021
3.13
3.01
1.77
2.00
1.39
3.00
2022
3.03
2.91
1.68
1.85
1.26
2.89
עד שנת 2004 ה"אחרים" היו כלולים תחת אותה קטגוריה של היהודים.
שיעור פריון, על פי לאום האם
שנה
יהודים
ערבים
סה"כ
1990
2.69
4.32
3.02
1991
2.58
4.22
2.91
1992
2.62
4.14
2.93
1993
2.60
4.13
2.92
1994
2.58
4.06
2.90
1995
2.53
4.18
2.88
1996
2.62
4.35
2.94
1997
2.64
4.23
2.93
1998
2.67
4.40
2.98
1999
2.64
4.33
2.94
2000
2.66
4.37
2.95
2001
2.59
4.33
2.89
2002
2.64
4.19
2.89
2003
2.73
4.14
2.95
2004
2.71
3.99
2.90
2005
2.69
3.72
2.84
2006
2.75
3.68
2.88
2007
2.80
3.62
2.90
2008
2.88
3.57
2.96
2009
2.90
3.49
2.96
2010
2.97
3.51
3.03
2011
2.98
3.34
3.00
2012
3.04
3.32
3.05
2013
3.05
3.15
3.03
2014
3.11
3.17
3.08
2015
3.13
3.13
3.09
2016
3.16
3.11
3.11
2017
3.16
3.16
3.11
2018
3.17
3.04
3.09
2019
3.09
2.98
3.01
2020
3.00
2.82
2.90
2021
3.13
2.85
3.00
בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל שיעור הפריון של נשים ערביות היה גבוה באופן משמעותי משיעור הפריון של נשים יהודיות. אולם, מגמה זו השתנתה ובשנת 2016, לראשונה שיעור הפריון הכולל של הנשים היהודיות עלה על זה של נשים ערביות (3.16 ילדים בממוצע לאישה אצל נשים יהודיות לעומת 3.11 אצל נשים ערביות ב-2021)[20].
בשנת 2020 שיעור הפריון הכולל בישראל היה 2.90. מספר זה היה נמוך בהשוואה ל-3.01 ב-2019 ול-3.09 ב-2018, אך גבוה מכל מדינות ה-OECD שהממוצע שלהן ב-2019 היה 1.61 ילדים לאישה. שיעור הפריון הכולל הגבוה ביותר בישראל נרשם בקרב נשים יהודיות – 3.00, אחריו, נשים ערביות – 2.82, ואילו השיעור הנמוך ביותר נרשם בקרב נשים ללא סיווג דת – 1.35[21].
מפה מפורטת של קבוצות אתניות בישראל, כולל רמת הגולן והשטחים (יו"ש, רצועת עזה)תפוצה גאוגרפית של הקהילות האתנו-תרבותיות העיקריות בישראל[22].
יהודים – כ-73.2% מאוכלוסיית ישראל מוכרים רשמית כיהודים. האוכלוסייה היהודית מנתה בספטמבר 2022 בערך 7,247,000 תושבים. נכון ל-2024, כ-79% מהאוכלוסייה היהודית נולדה בארץ, 14% ילידי אירופה ואמריקה, ו-7% ילידי אסיה ואפריקה.
ערבים – 21.1% מאוכלוסיית ישראל הם ערבים. אוכלוסייה זו מנתה במאי 2024 כ-2,089,000 תושבים, כולל כ-354,000 ערבים תושבי מזרח ירושלים, המחזיקים בתעודת תושב קבע. מתוך ערביי ישראל לפי דוח הלמ"ס:
85.3% הם מוסלמים, המונים 1,782,000 אזרחים. 18% מאוכלוסיית ישראל.
9.0% הם נוצרים, המונים כ-188,000 אזרחים. כ-2% מאוכלוסיית ישראל.
6.3% דרוזים, המונים כ-152,000 אזרחים. 1.6% מאוכלוסיית ישראל.
אחרים – תושבים שאינם שייכים לאף אחת מהקטגוריות לעיל. כ-5% מתושבי מדינת ישראל, המהווים כ-478,000 תושבים מאוכלוסיית המדינה, מוגדרים כ"אחרים". רובם המכריע הם עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם, שאינם רשומים כיהודים במשרד הפנים (תושבים ללא סיווג דת ונוצרים שאינם ערבים), וקיבלו את אזרחותם מתוקף חוק השבות. בקבוצה זו נכללים במספרים קטנים מיעוטים כמו הצ'רקסים (המונים כ-4,700 נפש), הארמנים (המונים כ-3,000 נפש), טורקים ישראלים והשומרונים אזרחי ישראל (המונים 820 נפש), שמהווים ביחד כ-0.01% מכלל תושבי מדינת ישראל. מוצאם האתני ודתם של השומרונים שונים משל היהודים, והם מגדירים עצמם "בני ישראל" או "ישראלים שומרונים". רוב אנשי קבוצת "האחרים" שהם יוצאי ברית המועצות לשעבר נטמעו מבחינה תרבותית בחברה היהודית בישראל, והפער בין ראייתם העצמית כשייכים לחברה ובין הגדרתם ההלכתית – מוליד לעיתים חיכוכים חברתיים, תרבותיים ודתיים. בין היתר, עלתה הקריאה לעודד גיור המוני בקרב אוכלוסייה זו; לשם כך, הוקם המכון המשותף ללימודי יהדות.
פרופ' ארנון סופר מצביע על נתוני ילודה לפי התפלגות דתית: בשנת 2007 נולדו כ-110,000 ילדים יהודים, מתוכם כ-18,000 בלבד למשפחות חילוניות (כ-16.4%).
זרמי חינוך
בחינוך העברי שלושה זרמים עיקריים:
ממלכתי
ממלכתי-דתי
חרדי
רוב תלמידי החינוך העברי לומדים בבתי ספר שבפיקוח הממלכתי, אך בין השנים 2000 ו-2017 ירד חלקם מ-60.4% ל-52.0%. באותן השנים נרשמה ירידה קלה באחוז התלמידים שלמדו בבתי ספר בפיקוח הממלכתי-דתי, מ-19.2% ל-18.5% ואילו אחוז התלמידים שלמדו בבתי ספר בפיקוח החרדי עלה מ-20.4% ל-29.5%.
אוכלוסייה ערבית
כ-83% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 17.6% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים מוסלמים.
כ-9% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 1.9% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים נוצרים.
כ-8% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 1.6% מאוכלוסיית ישראל) הם דרוזים.
לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (שכלל בני 20 ומעלה (סוף 2016):
בקרב האוכלוסייה הערבית 11% הגדירו את עצמם חילונים, 57% מסורתיים, וכ-31% דתיים או דתיים מאוד[24].
בקרב האוכלוסייה המוסלמית בלבד, 9% מגדירים עצמם "דתיים-מאוד", 51% "דתיים", 29% לא כל כך דתיים ו-10% לא דתיים (חילונים).[דרוש מקור]
מספר היהודים והמוסלמים בקרב אוכלוסיית ישראל (באלפים)
יצוין כי ביהודה ושומרון חיים בין 2.5 ל-3 מיליון פלסטינים שאינם אזרחי מדינת ישראל.
האזור עם האוכלוסייה הצעירה ביותר הוא יהודה ושומרון עם הגיל החציוני 19.2. זהו גם האזור עם הגידול השנתי הגדול ביותר, 3.5%.
המחוז עם האוכלוסייה המבוגרת ביותר הוא מחוז חיפה עם הגיל החציוני 33.7.
המחוז עם הגידול השנתי הקטן ביותר הוא מחוז הצפון עם 1.5% בשנה.
המחוז הצפוף ביותר הוא מחוז תל אביב עם כ-8,593 נפש לקמ"ר.
המחוז המרווח ביותר הוא מחוז הדרום עם כ-96 נפש לקמ"ר.
צפיפות אוכלוסין
קצב גידול האוכלוסייה בישראל יוצא דופן ביחס למדינות ה-OECD[19]. בשנת 1997 עברה ישראל את מקסיקו ונהייתה למדינה בעלת גידול האוכלוסייה הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD[11]. שורה ארוכה של חוקרים ואנשי ציבור ישראלים טוענים שקצב הגידול החריג של אוכלוסיית ישראל עלול להשפיע באופן שלילי על איכות החיים העתידית במדינה[19].
ישראל מדורגת במדד המדינות הצפופות בעולם במקום ה-29 עם כ-434 נפש לקמ"ר אחד[29]. עם זאת, נתון זה מתייחס לכל אוכלוסיית ישראל, כולל כ-497,000 תושבים יהודים ישראלים המתגוררים בפועל בשטחי C במחוז יהודה ושומרון שתוחמים 3,539 קמ"ר[30][31], אך אינו מחשיב את שטחי C כחלק מהשטחים לחישוב יחסי נפש לקמ"ר. עם זאת, על שטחי C מתגוררים גם ערבים פלסטינים, מספרם אינו מדויק וישנן הערכות שונות, בין כ-70,000 לכ-125,000 בשנים 2008–2012 לבין כ-80,000 ב-2017[32][33][34][35]. כך שחישובי יחס נפש לקמ"ר של תושבי ישראל עלולים לנוע בהתאם לחישובים השונים.
תחזית של תרחישי גידול האוכלוסייה בישראל. תוך שלושה עשורים אוכלוסיית ישראל עשויה להכפיל את עצמה. מתוך אתר צפוף – הפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה. מבוסס על נתוני הלמ"ס.
היסטוריה ומגמות דמוגרפיות
הרכב האוכלוסייה במדינת ישראל הושפע מגלי עלייה והגירה, מלחמות, ושינויי פיריון. עובדה זו הקשתה על חיזוי הנתונים הדמוגרפיים בה. הראשון שעסק בנושא באופן משמעותי הוא ההיסטוריון שמעון דובנוב, שחזה ב-1898, שבשנת 2000 יהיו בישראל כ-500,000 יהודים[36]. האוכלוסייה היהודית הושפעה מגלי העלייה השונים. בשנת 1945, לפי הערכת מחלקת הסטטיסטיקה של הסוכנות היהודית, היו בארץ ישראל 592,000 יהודים, מתוכם כ-78% אשכנזים, כ-9% ספרדים, כ-5% תימנים וכ-8% מיתר עדות המזרח[37].
גם האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל עברה שינויים. בתקופת המנדט הבריטי הייתה האוכלוסייה הערבית בתחומי ארץ ישראל בעלת הגידול המהיר ביותר במזרח התיכון, כאשר בסמוך ליישובים היהודיים נרשם גידול של עד 11% באוכלוסייה הערבית. בשנת 1948, הידלדלה האוכלוסייה הערבית כמעט לחלוטין עקב בריחה המונית של ערביי ישראל למדינות ערב, ובשנים שלאחר קום המדינה אפשרה ישראל לכ-200,000 ערבים לחזור להתיישב בתחומי מדינת ישראל[דרוש מקור]. בשנים 1948–1967 חלה התמעטות מה באוכלוסיית יהודה ושומרון. בשנים 1967–1993, חל גידול חד באוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון. בשנת 1993, במסגרת הסכמי אוסלו, הובאו לישראל כ-50,000 ערבים, וייתכן שהיגרו לישראל עוד כ-400,000 ערבים, אשר לא התאזרחו,[דרושה הבהרה] במסגרת מדיניות פתיחת הגבולות עם ירדן (על פי ארנון סופר[דרוש מקור]). אוכלוסיית ערביי ישראל הושפעה אף היא: ישראל העניקה אזרחות לערבים שנישאו לאזרחים ישראלים, במסגרת איחוד משפחות. כמה מאות אלפי ערבים קיבלו אזרחות מאז 1967[דרוש מקור]. בשנות ה-2000 והאינתיפאדה השנייה נרשם מאזן הגירה שלילי בקרב ערביי יהודה ושומרון, וחלה ירידה חדה בשיעור הילודה, בהתאם למגמה הכללית בקרב ערביי האזור[ט] מלבד רצועת עזה שבה שיעור הילודה נותר גבוה מאוד (66 אלף לידות בשנה)[י].
על פי תחזיות דמוגרפיות שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על בסיס נתוני שנת 2015, צפויה אוכלוסיית ישראל להגיע בשנת 2065 לכ-20 מיליון תושבים[39].
^ישנם אומדנים שונים לגבי מספר הפלסטינים החיים בשטחי יהודה ושומרון. רובם נעים בין 2 ל-3.2 מיליון תושבים[5].
^מתוכם 341,500 ערבים תושבי ירושלים, שרובם בעלי מעמד של תושב קבע ואינם בעלי אזרחות ישראלית[9].
^רובם המוחלט הם ילדים, נכדים או בני/בנות זוג של יהודים, על כן זכאים לאזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות. בלמ"ס מגדירים אותם כ"אחרים", כלומר: כנספחים למגזר היהודי. אוכלוסיית היהודים (כולל ה"אחרים") מנתה במאי 2022, כ-7,499,000 אזרחים.
^עם זאת, דירוג זה לא מחשיב כחלק משטח מדינת ישראל את שטחי יהודה והשומרון, בהם חיים כחצי מיליון ישראלים. ראו פירוט בעניין זה בהמשך הערך.
^ 123פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' רחל אלתרמן, פרופ' דן בן דוד,
דן פרי, פרופ' שלמה בכור, ד"ר שירה לב עמי, עו"ד איריס האן, ד"ר דוד כץ, דוד אלקן, עתיד צפוף – ישראל 2050
