ב-2016 נערכה התערוכה הקבוצתית "התלוש" אותה אצרה, המשקפת את מצבו של האמן העסוק בהישרדות.[3] בין המשתתפים בתערוכה: רעיה ברוקנטל, גל וינשטיין, דנה יואלי, שי יחזקאלי, רפי לביא, מיכל נאמן, שרון פדידה, אסף מגל, אבי סבח, אורי רדובן ורותם רוזנבוים.[4]
תערוכת היחיד "תהילה" שאצרה ליפעת בצלאל, זוכת פרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר 2016, שילבה רישומים בגרפיט על נייר והקרנות ווידאו. היצירה עסקה בדמותה של תהִילה, גיבורת ספרו של ש"י עגנון.[5]
התערוכה הראשונה שאצרה מתתיהו כאוצרת לאמנות ישראלית במוזיאון תל אביב הייתה "עסק ביש" בינואר 2019. התערוכה הקבוצתית, שנערכה בביתן הלנה רובינשטיין, כללה אמנים רבים בהם מיכאל ארגוב, שרון בלבן, יעל בורשטיין, איתן בן-משה, עדן בנט, צוקי גרביאן, עידו גורדון, תמר גטר, יצחק דנציגר, מיכאל דרוקס ומנשה קדישמן.[6]
ב-2019 אצרה מתתיהו גם תערוכת יחיד של יעל בורשטיין "טהור וקשה ולבן העולם".[7]
התערוכה "פקעת", שכללה רכישות חדשות לאוסף האמנות הישראלית במוזיאון, נערכה ב-2019.[8] בין האמנים המשתתפים: כרים אבו שקרה, לאה אביטל, מארק גלזין, רותי דה פריס, יסמין דייוויס, אניעם לאה דרעי, מיכל היימן, עומר הלפרין, מג'די חלבי, רוני טהרלב, רועי כהן, גבי קריכלי ויגאל תומרקין.
בפברואר 2022 נפתחה התערוכה "דמיון חומרי: אמנות ישראלית מוסף המוזיאון" אותה אצרה מתתיהו, בשיתוף עוזרי האוצרת טל ברויטמן, עדי גרוס, עדי דהן, עמית שמאע.[9][10]
עם בחירתה לאוצרת המחלקה לאמנות ישראלית במוזיאון תל אביב, ציינה מתתיהו: "אני מאמינה בכוחה של קהילת האמנות בעבר ובהווה לחולל דיאלוג שראשיתו 'הערכת עצמנו' והמשכו עשייה".[1]
בהתייחסה לתערוכה של יעל בורשטיין, נמנעה מתתיהו מהגדרות: "באמנות הרבה פעמים זה לא על מה, אלא על האיך. הרצון הזה להגיד או להבין מיד על מה התערוכה - זה חיפוש במקום הלא נכון. אין פה סיפור חד משמעי, יש פה קרעי מציאות״.[12]
בראיון לקראת פתיחת התערוכה "דמיון חומרי: אמנות ישראלית מוסף המוזיאון", אמרה מתתיהו, בין היתר: "התהליך שאני עוברת כאוצרת הוא של התגברות על הייצוג. תוך הסתכנות בפשטנות אומר שבאמנות יש שני קטבים. מצד אחד נמצא הייצוג, התיאור, הסיפור. ומהצד השני, זה שמעניין אותי, נמצאת ההתגברות על הייצוג, האירוע. מעניינת אותי היכולת של אמנות לחולל משהו. אני נותנת דגש לחומריות, הצורה, האמצעים. אמנות מסוגלת לחולל משהו במפגש בין חומרים ואובייקטים ודימויים. אנשים מחפשים סיפורים ולא את יצירת האמנות".[9]
