PROFILPELAJAR.COM

דינה דורון
	דינה דורון, 2019
לידה	13 במרץ 1932 (בת 92); עפולה, פלשתינה (א"י)
שם לידה	דינה פסקין
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1949
בן זוג	אילן אלדד
פרסים והוקרה	זוכת "כינור דוד" - שחקנית השנה 1962 על תפקיד אירמה לה דוס, זוכת הפרס ע"ש אריק איינשטיין, זוכת פרס אמ"י לשנת 2014
	פרופיל ב-IMDb

דינה דורון (נולדה ב-13 במרץ 1932) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית ומנחת סדנאות למשחק ולמשחק מול מצלמה.

ביוגרפיה

דורון נולדה בעפולה לעמנואל וצביה פסקין. גדלה בשכונת בורוכוב ולמדה בגימנסיה העברית "הרצליה". היא החלה את הקריירה האמנותית שלה על בימת תיאטרון הבימה, בתפקידי ילדות בהצגות: "אגדת הנהר", "חלום ליל קיץ", "ארבעת העקשים", "העיירה שלנו" ו"חתונת פיגארו". בשנת 1952 השתתפה בסרט "קריה נאמנה", בבימויו של יוסף לייטס, הסרט הארוך הראשון בשפה האנגלית שצולם בישראל והופץ ברחבי העולם על ידי חברת RKO האמריקנית. מיד לאחר מכן נסעה לניו יורק ללמוד משחק. שם קיבלה מלגת לימודים לבית הספר הגבוה למשחק ה-Neighborhood playhouse, בנוסף, למדה בActor's studio אצל לי שטרסברג והשתלמה באולפן למשחק של סטלה אדלר ובאולפן למשחק של אוטה האגן. את הכשרתה בתחום הריקוד רכשה באולפן למחול של מרתה גרהם^[1].

קריירה בתיאטרון

מיד עם תום לימודיה, התקבלה לשחק את תפקיד אנה פרנק במחזה "יומנה של אנה פרנק" על בימת ברודוויי ושיחקה בתפקיד זה כשנה וחצי.^[2] בעקבות משחקה בהצגה נבחרה לשחק בתיאטרון השייקספירי האמריקני בשתי הצגות: "מהומה רבה על לא דבר" (הירו) ו"הסוחר מוונציה" (ג'סיקה) לצידה של השחקנית קתרין הפבורן^[1].

ב-1958, עם חזרתה לישראל, הופיעה בהצגה "הערב אימפרוביזציה" של תיאטרון הקאמרי בתפקיד מימי. הביקורות היללו את דורון ואת התפקיד שגילמה^[1]. בעקבות הצלחה זו, הוזמנה דורון על ידי תיאטרון הבימה להופיע בהצגה "העצים מתים זקופים"^[3]. לאחר מכן המשיכה להופיע ב"הבימה" במחזה "ג'יג'י" (ג'יג'י)^[4], ובמחזמר "אירמה לה דוס", בתפקיד הראשי כאירמה לצידו של אריק איינשטיין, שעלה בנובמבר 1962. על תפקידה זה זכתה בפרס כינור דוד עבור השחקנית הטובה ביותר של השנה^[5].

דורון הופיעה על בימת התיאטרון הישראלי וגילמה תפקידים ראשיים ביניהם: נורה ב"בית הבובות", לינדה ב"מותו של סוכן" (ת. באר-שבע); "המפקח בא", "מניין נשים", "שמונה נשים" (ת. "הבימה"); קטי ב"סילביה" (ת. בית לסין), מגי ב"בעל שמושי מאוד" (ת. בית ליסין בשיתוף "אלדד בימות ובדים")^[6]; הסתר ב"רק שלום וללכת" ("אלדד בימות ובדים")^[7], "יחפים בפארק" (תיאטרון גיורא גודיק), "בודדה באפלה" (ת. "השדרה")^[8], ביאטריס ב"השפעת קרני הגמא על ציפורני החתול", גב' בייקר ב"פרפרים הם חופשיים" (תיאטרון הספרייה), שלושה תפקידים שונים במחזה "דו-קרב"^[9], ובמחזה "אדי קינג" מאת נסים אלוני^[10].

בין השנים 1982–1985 הופיעה בהצגת היחיד "מיטה-מטבח-מיטה-מטבח" מאת דאריו פו^[11], בבימויו של אילן אלדד, בעלה, שהוצגה למעלה מ-1,000 פעמים.

בשנת 2009 שיחקה במחזה "לעזוב את פולה" בתיאטרון גבעתיים^[12].

בשנת 2011 שיחקה במחזה "סיפור אהבה בשלושה פרקים" בבימויו של אלון אופיר, במסגרת קבוצת תיאטרון תהל^[13], ב-2012 "אסיר בלב העיר" (תיאטרון הקאמרי)^[14], וב-2013 ב"צלילי המוסיקה^[15].

בשנת 2016 שיחקה דורון במחזמר "בילי אליוט" בתפקיד סבתו של בילי, לצד אבי קושניר, דפנה דקל ואושרי כהן^[16].

למעלה מ-20 שנה מקיים האולפן למשחק של דינה דורון סדנאות למשחק ולמשחק מול מצלמה ושיעורים פרטיים המשלבים קואוצ'ינג לשחקנים. בין תלמידיה ניתן למנות את רוני דלומי, גל גדות, אנחל בונני, קרן פלס, רונית יודקביץ' ושי גבסו.

קריירה בקולנוע ובטלוויזיה

בשנת 1961 שיחקה דורון לראשונה בתפקיד ראשי בסרט קולנוע, כאישה הבדואית בסרט "סיניה", בבימויו של אילן אלדד^[17]. "כלוב הזכוכית" (1965)^[18], "משה" (סרט הטלוויזיה האמריקני בתפקיד יוכבד) לצידו של ברט לנקסטר, "אישה ושמה גולדה", "השגעון הגדול", "הירושה", "אלף נשיקות קטנות", "פרנהיים" (הטלוויזיה הישראלית)^[19], "אברהם ושרה" (שרה) לצידו של חיים טופול, "מילואים", "היה נהדר" (במסגרת הסדרה "ארץ מולדת"), ו"ציפורי חול".

דיבבה סרטים שונים, ביניהם "למעלה", "פוניו על הצוק ליד הים", "טרמפ לירח", "טינקרבל", "הלורקס", "מטוסים 2: לוחמי האש", "קוקו", "הדוב פדינגטון" (דודה לוסי), "פדינגטון 2", "הגרינץ'" ו"הכוכב של אנדרה וטאטי".

בין ההפקות בשנות ה-2000 בהן השתתפה דורון היו הסרטים "חתונה מאוחרת" (2001), "אסקימוסים בגליל" (2007), "לא בת 17" ו"אל תתעסקו עם הזוהן" (בתפקיד אימו של אדם סנדלר)^[20], וסדרות הטלוויזיה "אוכלת יושביה", "רמזור", "חשופים", "בנות בראון", "שבתות וחגים", "כוונות טובות", חברות (סדרת טלוויזיה)", "ישראל" ופרסומות שונות, ביניהן לחברת "סלקום" בתפקיד הגננת.

ב-2004 במסגרת פרויקט נמל קיסריה, הבא לקדם את התיירות הבינלאומית באזור, היא מגלמת את אמה של חנה סנש במיצג אור-קולי^[21].

בשנת 2015 הופיעה לצידה של נטלי פורטמן בסרט "סיפור על אהבה וחושך", המבוסס על ספרו של עמוס עוז^[22], ובסרטו של הבמאי אמיר וולף, "ציפורי חול" (בתפקיד "שרינקה").

בשנת 2019 שיחקה בסדרה "סברי מרנן" את אמו של מייק, קלייר^[23].

בשנת 2020 שיחקה את תפקיד הסבתא במיני-סדרת הטלוויזיה "המורדת" בנטפליקס, בכיכובה של שירה האס, על צעירה חרדית שבורחת לברלין עקב השידוך שבחרו לה דודתה וסבתה^[24].

חיים אישיים

בשנת 1964 נישאה דורון לבמאי הקולנוע והתיאטרון אילן אלדד, ולזוג שני ילדים, דן אלדד ורות אלדד-זיידנר.

פילמוגרפיה

קולנוע

טלוויזיה

פרסים והוקרה

1962 - פרס כינור דוד ("אירמה לה דוס", תיאטרון הבימה)^[25].
2014 - פרס אריק איינשטיין, לצד 21 יוצרים ותיקים ומוערכים שהטביעו את חותמם ותרמו להתפתחות התרבות הישראלית לדורותיה^[26].
2014 - פרס אמ"י^[27].