לא בת 17 הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 2003 בבימויו של יצחק צפל ישורון. זה סרט המשך לסרטו נועה בת 17 משנת 1982.
גיבורי הסרט הראשון שחוו את משבר הפילוג בקיבוץ המאוחד חוזרים למסך למשבר הקיבוצים בשנות ה-90.
הצילומים נערכו בקיבוצים אייל וחורשים.
הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ב-2003[1].
תקציר העלילה
מזכיר התק"ם (אבי קליינברגר) מודיע לחברי הקיבוץ כי הקיבוץ שקוע בחובות כבדים וכדי להצילו הוא מציע כי קשישים שמעבר לגיל הפנסיה, יעזבו את הקיבוץ, במקומם, לפי ההצעה, יובאו צעירים שיזרימו דם חדש לקיבוץ ולכוח העבודה שלו. הקשישים ייקלטו על ידי קיבוצים מבוססים או בבית אבות או על ידי משפחותיהם בעיר.
שרגא (שמואל שילה) מתפרץ לדבריו ומתחיל לשיר את המנון האינטרנציונל.
שרגא נשוי לקלרה (דינה דורון) אך מנהל מערכת יחסים חשאית עם ברכה (עידית צור). ברכה היא אלמנה החיה לבדה. בתה נועה (דליה שימקו) היא רופאה הגרה לבדה באמסטרדם לאחר שבעלה מנחם נפטר ובתה שרי (מאיה מרון) מטיילת בהודו.
קשישי הקיבוץ מקימים אוהל מחאה נגד ההחלטה לגרשם. באוהל נמצאים שרגא, נחמיה (דודיק סמדר), יחיאל (יהודה אפרוני) ואשתו מינה (רות פרחי). שרגא גם דואג לבקר מדי פעם את הקשיש ברנר (יהודה פוקס) התומך במאבקם אך חולה ומחובר למכשיר חמצן.
קלרה לוחצת על שרגא לעבור לבית אבות אך שרגא מסרב. ראובן (רוני בוקסבאום) הוא חתנם, בעלה לשעבר של בתם המנוחה מירל'ה. הוא איש עסקים עשיר ושולח להם מדי פעם דולרים.
קלרה מגלה את קשריו של שרגא עם ברכה והוא מודה בדבר. היא מנסה להתאבד על ידי שתיית כדורים אך ניצלת. נועה מגיעה לקיבוץ לפי בקשתה של ברכה וכן גם ראובן ומאיה. נועה מגלה לשרי כי ראובן הוא אביה הביולוגי והיא נכנסת למשבר נפשי אך מתאוששת.
לבסוף מפרקים את אוהל המחאה, ברנר נפטר וברכה מודיעה שברצונה לעזוב את הקיבוץ ולחיות עם נועה בהולנד.
שחקנים
קישורים חיצוניים
ביקורות
הערות שוליים
