שמה של דולב כשם הנחל הסמוך - ואדי דילב בשמורת דלבים, בו צומחים עצי הדולב המזרחי – אוכלוסיית הדלבים הטבעית היחידה ביהודה ושומרון, והדרומית ביותר בעולם.
הקמה
בכ"ב באב ה'תשמ"ג, 1 באוגוסט 1983, הוקמה במקום היאחזות נח"ל צבאית בשם נח"ל דולב. בי"ט תשרי ה'תשמ"ד, 26 בספטמבר 1983, אוזרחה ההיאחזות על ידי אמנה. חמש משפחות עלו למקום בסוכות של אותה שנה, ואחריהן הצטרפו עוד 12 משפחות שהיוו את הגרעין המייסד של היישוב. היישוב הוא הראשון בגוש דולב-טלמונים (גוש טלמונים) והדרומי ביותר בגוש זה.
דולב הוא יישוב קהילתי דתי ובו כ-320 משפחות. משפחות בוגרות וצעירות, בהן בוגרי ישיבות הסדר וישיבות גבוהות, בוגרות אולפנות ומכללות, עולים חדשים לצד ותיקים, בעלי מקצועות חופשיים, מקצועות טכניים ואנשי חינוך.
בעשור האחרון[דרושה הבהרה] הוקמו שכונות חדשות ביישוב - כרמי דולב וגופנא, ובהן שילוב של דיור זמני ובתי קבע למשפחות צעירות.
מיקום
דולב שוכנת במערב בנימין, בראש הר מיוער הצופה על שמורת הטבע נחל דולב מצפון, ונחל מז'ור מדרום ליישוב. היישוב שוכן מערבית לרמאללה וצפונית מזרחית למודיעין. במרחק נסיעה של 20 דקות ממודיעין וכ-45 דקות מירושלים ותל אביב. גובה כ-620 מטרים מעל פני הים. אקלים הררי. דולב משקיפה על שפלת החוף, גוש דן והרי ירושלים.
מאז ייסוד דולב מצאו רבים מהתושבים את פרנסתם בירושלים. היישוב שגשג הודות לדרך הראשית הסמוכה אליו (כביש 443), שחיברה את ירושלים עם מישור החוף. לאחר הסכמי אוסלו וחסימת כביש ביתוניא לנסיעת יהודים, נפרץ ונסלל כביש עוקף ביתוניא המחבר לכביש 443. בשנת 2000 עם התפרצות האינתיפאדה השנייה נחסמה הגישה מהיישוב לכביש 443. עדי מינץ, אז מנכ"ל מועצת יש"ע ותושב דולב, עתר לבג"ץ לחייב את המדינה לסלול "כביש מרקם חיים" עבור תושבי גוש דולב-טלמונים. בג"ץ קבע כי המדינה חייבת לספק חלופה תחבורתית סבירה לכבישים הכולל כביש עוקף ליישוב שהיא מונעת מאזרחיה לנסוע בהם. פתיחת כביש 443 לתנועה פלסטינית אפשר מחדש לחבר את יישובי האזור לכביש 443[5].
בתוך היישוב נתגלתה גת עתיקה, הכוללת משטח דריכה, בור שיקוע ובור איגום אשר שימשה את תושביו היהודים של אזור גופנה הסמוכה, בתקופת בית המקדש השני להכנת יין.
סביב היישוב נובעים מעיינות רבים שהמוכרים שבהם עין בובין ועין מזור. בקיץ 2016 נחנכה על ידי נוער דולב בריכה המכונה מעין דולב. הבריכה ממוקמת בעליה ליישוב.
את היישוב מקיפים שבילים רבים, חלקם מתאימים ל4×4, וחלקם לאופניים, אשר עוברים בין נקודות עניין ואתרי טבע, חלקם דרך החורש היפה שבאזור.
בצפון היישוב, קיים צניר מרשים במיוחד. בו הוקם מצפה אלישיב, לזכרו של אלישיב טיימנס שנהרג מול מקום זה בתאונת אופנוע.
ממזרח ליישוב הוקם על גבעה קטנה מצפה לזכרה של רינה שנרב שנרצחה בעין דני הסמוך, אשר צופה על כל המרחב.
באוקטובר 2005 נכרתו עצי הדולב שבוואדי בידי פלסטינים לצורכי הסקה. בפברואר 2006 ניטעו עצים חדשים תחתיהם על ידי תושבי היישוב.[6]
מוסדות חינוך
ביישוב הוקם בית ספר יסודי אזורי הקולט ילדים מכל גוש טלמונים. במשך הזמן פוצל בית הספר לבית ספר בנות "דרך יהודית" בדולב, ע"ש יהודית (אידה) אוסטרן[7]אשר נרצחה בדרך מדולב בליל הושענא רבה תשנ"ג, ובית ספר בנים "אריאל" בטלמון. חלק מהבנים לומדים בתלמוד תורה בנריה. ביישוב פועל סניף של תנועת הנוער בני עקיבא.
בדולב קיימת גם אולפנה לבנות - חלקן ממשפחות במצוקה וחלקן בעלות בעיות קשב והתנהגות. הבנות מתארחות אצל משפחות ביישוב והתושבים שותפים בעבודה ובליווי חינוכי של הבנות. בשנת 2014 זכתה האולפנה בפרס יושב ראש הכנסת על פועלה בתחום "מניעת אלימות, שכרות ושימוש בסמים, בקרב ילדים ובני נוער"[8].
מפעל לייצור נייר טואלט, מסגריה, מפעל ליצור ומילוי טונרים למדפסות וכרם ענבים.
שירותי דת
בית הכנסת "עץ החיים"
שני בתי-כנסת (בית-כנסת מרכזי בלב היישוב, בית-כנסת נוסף בשכונת כרמי דולב), מקווה, בית-מדרש עם ספרייה תורנית ובית חב"ד[דרוש מקור]. ביישוב מתקיים אחת לחודש בית מדרש יישובי. רב היישוב הוא הרב יעקב ידידיה לוי.
יד יאיר
ב-26 במרץ1991 נרצח על ידי מחבלים יאיר מנדלסון, תושב היישוב, בדרכו לביתו.[9] לזכרו הקימו התושבים מאחז כ-3 ק"מ ממזרח ליישוב, בדרך הישנה לרמאללה.
במקום הוקמה אנדרטה לזכרו של יאיר, וכן הוקם פארק, בית כנסת ומאחז צבאי.
בשנת 2003, הוחלט על ידי צה"ל להעתיק את המוצב הצבאי אל ההר ממול, ובשנת 2004, לאחר מאבקים משפטיים רבים מצד המתיישבים, פינה צה"ל את חייליו מהמקום, אך עדיין המשיכו להתפלל בבית הכנסת.
לאחר הפינוי בית הכנסת הושחת ואף הוצת מספר פעמים על ידי פלסטינים, ואף האנדרטה הושחתה[10]. על אף ההצתות וההשחתות, דאגו התושבים לנוכחות קבועה במקום, ובעיקר לתפילות בבית הכנסת. ב-10 בספטמבר 2008 הגיע כח צה"ל למאחז על מנת לפנות גנרטורים. על פי גרסת "מטה המאבק בבנימין" החיילים הכו תושבים.[11] על פי מקורות בצה"ל עשרות מתנחלים הגיעו למוצב סמוך, דחפו קצין שידו נשברה, וכלב של המתנחלים תקף קצין אחר[12]. ב-18 בספטמבר 2008 עלו דחפורי המנהל האזרחי והרסו את רוב המאחז ואת האנדרטה[13]. מכיוון שצה"ל הרס את המאחז בניגוד לצו בג"ץ, הוגשו ביולי 2009 תביעות נזיקין אזרחיות כנגד שלושת הקצינים שהורו על הפינוי, על סך של 432 אלף ש"ח[14]. בינואר 2010 נקנסו כל אחד מהקצינים שנתבעו ב-1,500 ש"ח על ידי בית המשפט לאחר שנקטו בסחבת ולא הגישו כתב הגנה, ובנוסף בית משפט השלום הורה לצבא לשלם 432 אלף ש"ח לתושבי "יד יאיר" כפיצוי.[15][16]
