ערך זה עוסק בקבוצות שהוגלו לשומרון. אם התכוונתם לעדה הדתית המקושרת לעתים לגולים אלה, ראו שומרונים.

גולי האימפריה האשורית לשומרון הם קבוצות, שעל־פי המסופר במקרא הוגלו על־ידי מלך אשור מבבל, כותה, עוא, חמת וספרוים, אל שטחי ממלכת ישראל שהוחרבה בידי האימפריה האשורית החדשה בשלבים בין 734 לפנה"ס ל-721 לפנה"ס במקום תושבי ממלכת ישראל, כחילופי אוכלוסיות. לאור המתואר בספר מלכים, הם מקושרים לעיתים עם השומרונים.

ערך מורחב – גלות עשרת השבטים

לאחר התפלגות הממלכה בימי רחבעם וירבעם בן נבט, הציב ירבעם עגלי זהב בבית אל ובדן, שאליהם עלו תושבי ממלכת ישראל לרגל במקום בית המקדש שבירושלים. כיוון שהדבר היה מנוגד למצוות התורה, על פי המסופר בנביאים שלח ה' כמה נביאים להזהיר את ישראל לבל יחטאו בזה, אך כעבור כמה מאות שנים שבהן התמידו ישראל בפולחן זה, הוגלו מעל אדמתם על ידי שלמנאסר מלך אשור לערים שבשליטת ממלכתו, ובמקומם הביא מלך אשור כמה קבוצות ממסופוטמיה לשומרון.

בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה בְשֹׁמְרוֹן עַל יִשְׂרָאֵל תֵּשַׁע שָׁנִים. וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' רַק לֹא כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו. עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיְהִי לוֹ הוֹשֵׁעַ עֶבֶד וַיָּשֶׁב לוֹ מִנְחָה. וַיִּמְצָא מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל סוֹא מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְלֹא הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּשָׁנָה בְשָׁנָה וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא. וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי

— מלכים ב פרק י"ז פסוקים א' - ו'

על פי העולה מהמקרא ומדברי חז"ל, מדיניותו של מלך אשור הייתה להעביר את העמים שתחת שלטונו לארצות שזרות להם, על מנת להקטין סיכוי למרידה. כחלק מכך הגלה מלך אשור את יושבי בבל, כותב, עוה, חמת וספרוים, לערי השומרון ששם ישבה ממלכת ישראל קודם לכן:

וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ.

— מלכים ב פרק י"ז פסוק כ"ד

על פי המתואר במקרא, כשהגיעו הגולים לשומרון שלח ה' בהם אריות שהרגו בהם. הגולים הכירו בכך שהאריות באו עליהם משום שאינם יודעים "את משפט אלוהי הארץ", ולכן פנו למלך אשור בבקשה לטפל בכך. מלך אשור ציווה להשיב לשם את אחד הכהנים שהוגלו עם ממלכת ישראל, כדי שילמד אותם את "משפט אלוהי הארץ":

וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת ה' וַיְשַׁלַּח ה' בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם. וַיֹּאמְרוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹוהֵי הָאָרֶץ וַיְשַׁלַּח בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹוהֵי הָאָרֶץ. וַיְצַו מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הֹלִיכוּ שָׁמָּה אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלִיתֶם מִשָּׁם וְיֵלְכוּ וְיֵשְׁבוּ שָׁם וְיֹרֵם אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹוהֵי הָאָרֶץ. וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִירְאוּ אֶת ה'.

— מלכים ב' פרק י"ז פסוקים כ"ה-כ"ח

בעקבות הלימוד של הכהן, יראו הגולים מה' ושמרו את החוקים שלימד אותם הכהן, אך לצד זאת המשיכו בפולחן האלילים שהיו עובדים להם בארצותיהם:

וַיִּהְיוּ עֹשִׂים גּוֹי גּוֹי אֱלֹהָיו וַיַּנִּיחוּ בְּבֵית הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ הַשֹּׁמְרֹנִים גּוֹי גּוֹי בְּעָרֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם יֹשְׁבִים שָׁם. וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת סֻכּוֹת בְּנוֹת וְאַנְשֵׁי כוּת עָשׂוּ אֶת נֵרְגַל וְאַנְשֵׁי חֲמָת עָשׂוּ אֶת אֲשִׁימָא. וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז וְאֶת תַּרְתָּק וְהַסְפַרְוִים שֹׁרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם. וַיִּהְיוּ יְרֵאִים אֶת ה' וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מִקְצוֹתָם כֹּהֲנֵי בָמוֹת וַיִּהְיוּ עֹשִׂים לָהֶם בְּבֵית הַבָּמוֹת. אֶת ה' הָיוּ יְרֵאִים וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים כְּמִשְׁפַּט הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלוּ אֹתָם מִשָּׁם

— מלכים ב' פרק י"ז פסוקים כ"ט-ל"ג

ערך מורחב – עבודה זרה בשיתוף

מעשה הגולים היווה מודל לפולחן המשתף עבודה לה' לצד עבודת אלילים. פולחן זה מכונה בספרות ההלכתית עבודה זרה בשיתוף, וישנה מחלוקת האם הוא מותר לגויים בניגוד לעם ישראל, ולכן האריות חדלו מלפגוע בגולים כששילבו בין עבודת ה' לפולחן האלילים, או שגם לגויים מעשה זה אסור, אלא שהוא נסלח יותר מאשר עבודה זרה ללא שיתוף עם עבודת ה', ולכן חדלו מהם האריות.

ראו גם – שומרונים

בימי הבית השני שימש הכינוי "כותי" – על שם אחת מקבוצות הגולים – שם גנאי לשומרונים, כפי העולה מכתביו של יוסף בן מתתיהו המכנה את סנבלט החורני, מנהיג השומרונים בימי שיבת ציון, "כותי לפי גזעו".

גם בבשורה לפי מתי, ישו הורה שלא להטיף לגויים או שומרונים אלא ליהודים בלבד.^[1]

ייתכן שהסיבה שלאחר תקופת המקרא התייחסו לכל קבוצות הגולים בשם "כותים", אף שלא כולם היו כותים מהעיר כותה, היא שהכותים היו הקבוצה המשמעותית ביותר מבחינה מספרית בקרב הגולים.^[2][3]

על פי המתואר בדברי חז"ל, הכותים הקפידו על שמירת מצוות התורה שבכתב, אך כפרו בסמכותם של חכמי התורה שבעל פה לפרש את התורה. הכותים גם הכריזו על הר גריזים כמקום שבו בחר ה' לבנות לו בית, ולכן מקדשם הוצב שם. לטענת חז"ל, בשלב כלשהו הייתה שם דמות יונה שאליה היו עובדים.^[4]

השומרונים רואים עצמם צאצאי שבטי אפרים, מנשה ולוי שנותרו בארץ לאחר גלות עשרת השבטים, ותולים את הקרע בינם לבין היהודים בהתרחשויות שאירעו בימי עלי הכהן.

ממחקרים גנטיים עולה כי לשומרונים ולבני רוב העדות היהודיות ישנו מקור אבהי משותף, ובהתאם לכך הציעו החוקרים שמוצאם נעוץ בשילוב של שארית הפליטה של שבטי ישראל הצפוניים שהתערבו באוכלוסיות נוכריות שהוגלו לשומרון.^[5]

• שומרונים
• מסכת כותים

• הכותים, באתר מכון המקדש (הקישור אינו פעיל, 2024-12-08)
• הכותים, באתר מרכז שטיינזלץ (הקישור אינו פעיל, 2024-12-08)
• הרב יאיר וייץ, היחס לכותים ולעובדי אלילים בארץ, באתר ישיבת הר ברכה
• הערך "גולי האימפריה האשורית לשומרון", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה