נרגל, גם כונה בשם "סודק", בדת הבבלית משמעותה חזק וגדול.[דרוש מקור]
בנוסף, נרגל מפקח על השאול ומשמש ראש הפנתיאון המיוחד השולט על עולם המתים (המתאסף במערה תת-קרקעית המכונה אראלו או אירקאללא). תפקיד זה קישר אליו את האלה אלאטו (ארשקיגל). בכתבים מסוימים האל נינאזו הוא בנם של נרגל ואלאטו.
במילון אמורי–אכדי המתוארך לימי רים-סין הראשון או עמורפיא (חמורבי), מובא רשף בטור המלים האמוריות כמקביל לנרגל (dNERGAL) בטור המלים האכדיות; הקבלה זאת קיימת גם בטקסט מאבלה.[1] ברשימת אלים אכדית אחרת הוקבל נרגל לאל Kammuš (כמוש).[1]
בדרך כלל, נרגל מוצג יחד עם בת-לווייתו לז. בפסלים ותמונות יש לו חזות של אריה ומטה המקושט אף הוא בראש ארי.
באסטרולוגיה הבבלית המאוחרת, נרגל מזוהה עם כוכב מאדים, מקבילו של האלים היוונים הרקלס וארס. באדריכלות בבלית שומרי השער בדמות אריות מייצגים את נרגל.
בתנ"ך
נֵרְגַל מוזכר בתנ"ך בספר מלכים כאחד האלילים המרכזיים אותם עבדו הכותים, אשר הוגלו מכותה לשטחי ממלכת ישראל החרבה לאחר שנכבשה על ידי סרגון השני ותושביה הוגלו לאשור: