ג'יימס טיילור לואיס (באנגלית: James Taylor Lewis; 30 באוקטובר 1819 – 5 באוגוסט 1904) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מוויסקונסין, איש המפלגה הדמוקרטית ולאחר מכן המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר בית המחוקקים של מדינתו, על שני בתיו, בשנים 1852–1854, לאחר מכן ועד 1856, כסגן מושל המדינה הרביעי, כמזכיר המדינה השביעי בשנים 1862–1864, ולאחר מכן ועד 1866 כמושל ויסקונסין התשיעי.
ראשית חייו
ג'יימס לואיס נולד בעיירה קלרנדון שבצפון מדינת ניו יורק, כבנם של שובאל לואיס ואשתו הראשונה אלינור (לבית רוברטסון).[1] אביו היה חוואי וקולונל במיליציה של מדינת ניו יורק, והחזיק בבעלותו אחוזות גדולות בניו יורק ובטריטוריית ויסקונסין. ג'יימס היה השלישי מבין ארבעה בנים. ב-1834 נפטרה אימו, ואביו נישא בשנית לפרנה ניקולס, שסייעה בגידולו.[2]
לואיס התחנך בבתי ספר ציבוריים והשלים את חינוכו באנגלית ובלימודים קלאסיים באקדמיית קלארקסון ובסמינר קלינטון. מגיל צעיר הוא גילה עניין בנושאי צבא, והשתתף בפעילות המיליציה של ניו יורק. ב-1838 הוא קיבל דרגת סמל, וב-1840 הוא היה ללוטננט ברגימנט ה-215. ב-1842 החל לואיס ללמוד משפטים בקלארקסון בהדרכתו של הנרי ר. סלדן, שלימים היה סגן מושל מדינת ניו יורק.[1] לזמן קצר הוא לימד בבתי הספר של המחוז סביב לקלארקסון. לאחר שהשלים את לימודיו, הוצעה לו שותפות במשרד עורכי דין בקלינטון שבניו יורק, אך הוא דחה את ההצעה, ותחת זאת הוא בחר לעבור מערבה לטריטוריית ויסקונסין והתיישב בעיר קולומבוס, שהייתה למקום מגוריו העיקרי עד יומו האחרון.[2]
קריירה
בקולומבוס התקבל לואיס ללשכת עורכי הדין. בשנים 1846–1852 הוא שימש בתפקידי התובע המחוזי ושופט, ונבחר לתקופות כהונה באספה המדינתית של ויסקונסין ובסנאט שלה. הוא גם היה חבר בוועידת החוקה של ויסקונסין של 1847–1848, בה הוא ייצג את מחוז קולומביה. לואיס היה חבר במסדר העצמאי של העמיתים יוצאי הדופן בקולומבוס, וכיהן כראש הסניף ב-1851. בשנים 1854–1856 כיהן לואיס כסגן מושל ויסקונסין, ובשנים 1862–1864 כמזכיר המדינה שלה.[1]
לאחר שנבחר כמועמד מטעם הרפובליקנים תומכי האיחוד, נבחר לואיס כמושל ויסקונסין, תפקיד בו הוא כיהן מ-6 בינואר 1864 ועד 5 בינואר 1866. הוא היה אחרון מושלי המדינה שכיהנו במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית, ובתקופה זו הוא דאג לגיוס הכוחות שנדרשו למאמץ המלחמתי ולסיוע עבורם ועבור משפחותיהם. הוא ביקר את הכוחות בשדה המערכה, וסייע להקים בתי חולים בוויסקונסין למען הפצועים. בבחירות של 1865 הוא בחר שלא להתמודד לתקופת כהונה שנייה. הנשיא אברהם לינקולן הציע לו תפקיד דיפלומטי, אך תחת זאת הוא בחר לשוב לעיסוקו בעריכת דין בקולומבוס.
חיים אישיים
ב-1845 נשא לואיס לאישה את אורלינה מ. סטרגיס מקלארקסון, ניו יורק. לשניים נולדו ארבעה ילדים.
ג'יימס לואיס נפטר בקולומבוס ב-4 באוגוסט 1904. הוא נטמן בבית הקברות הילסייד שבעיר. ביתו לשעבר הוכנס ב-1982 אל המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.[3]
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
