לאחר דיכוי המרידה יצא יוסלביץ' לגליציה (אז תחת שליטת האוסטרים) ומשם לאיטליה. עד מהרה התחבר אל הגנרל הפולני יאן הנריק דומברובסקי, אשר הקים גיס פולני שנלחם במסגרת הצבא הצרפתי במלחמות נפוליאון. יוסלביץ' נלחם בקרבות רבים כקולונל בצבא נפוליאון, במטרה לשחרר את פולין באמצעות הצרפתים. בין היתר לחם יוסלביץ' בקרבות באוסטרליץ ובפרידלנד, הצטיין בהם וזכה לעיטורים גבוהים: לצלב הזהב הפולני ולמסדר ה-Virtuti Militari – העיטור הצבאי הפולני הגבוה ביותר על אומץ לב אל מול האויב.
משנת 1807 נלחם יוסלביץ' עבור חירות פולין. ב-5 במאי1809 בקרב בין פולנים ואוסטרים ליד העיר קוצק, נפגע ומת. ובאותו המקום נקבר.
בנו, יוסף ברקוביץ, נודע אף הוא כחייל מצטיין, ושירת עם אביו בקרבות שלאחר מרידת קושצ'ושקו, ואף קיבל פעמיים את עיטור הכבוד על שירותו לצד כוחות נפוליאון נגד רוסיה.[1]
במרד נובמבר1830 (מהפכת הקדטים) גייס יוסף ברקוביץ, בנו של יוסלביץ, יחידת מתנדבים יהודים שהשתתפו בקרבות נגד הרוסים.[2]
הנצחה
במרד הפולני הכושל של שנת 1863 לחמו יהודים בגדוד פולני שנקרא על שם ברק יוסלביץ'.[3]
בשנת 1927 הוחלט על הקמת בית ספר על שמו בקוצק, בניית בית הספר החלה אך הופסקה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, והסתיימה רק בתום המלחמה כשלא היה יהודי אחד בקוצק. היום שמו של ברק יוסלביץ' אינו מופיע על בניין בית הספר מחשש להתפרצות אנטישמית.[4]
ב-2009, במלוא 200 שנה למותו, ארגן המוזיאון לתולדות יהודי פולין את הכנס "ברק יוסלביץ', לוחם לחירות" על ידי שגרירות צרפת בפולין. באותה השנה הוציאו דואר ישראל עם הדואר הפולני (אנ') בול דואר עם דמותו של יוסלביץ'.
^Transliterated by Sara Mages, (According to the monograph “Historjz miasta Koca” by Jan Majewski and other sources), The History of Kotzk, JewishGen - The Global Home for Jewish Genealogy
.jpg)
