PROFILPELAJAR.COM

טומשוב מזובייצקי
**Tomaszów Mazowiecki**
סמל טומשוב מזובייצקי סמל טומשוב מזובייצקי	דגל טומשוב מזובייצקי דגל טומשוב מזובייצקי
	הווילה של קנותה בכיכר קושצ'יושקו (Kościuszko)
	הווילה של קנותה בכיכר קושצ'יושקו (Kościuszko)
מדינה	פולין
פרובינציה	לודז'
תאריך ייסוד	המאה ה-18
שטח	41.3 קמ"ר
גובה	179 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	59,388 (31 במרץ 2021)
‑ צפיפות	1,500 נפש לקמ"ר (2019)
קואורדינטות	51°31′N 20°1′E / 51.517°N 20.017°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.tomaszow-maz.eu
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי טומשוב; מזובייצקי;

טוֹמָשׁוּב מזובייצקי (בפולנית: Tomaszów Mazowiecki) היא עיר במרכז פולין בה מתגוררים 65,375 תושבים (2010). היא שוכנת במחוז לודז' (מ-1999). לפני כן הייתה חלק ממחוז פיוטרקוב (województwo piotrkowskie)‏ (1975–1998). על פי סקר שנעשה ב-2002 היא משתרעת על פני שטח בן 41.3 קילומטרים רבועים.

העיר שוכנת על חופי שלושה נהרות – פיליצה (Pilica), וולבורקה (Wolbórka) וצ'רנה ביילינה (Czarna Bielina) ליד מאגר זאלב סוליובסקי (Zalew Sulejowski).

היסטוריה

ההתפתחות של טומשוב מזובייצקי קשורה למהפכה התעשייתית של המאה ה-19. היישוב נוסד על ידי הרוזן אנטוני אוסטרובסקי (Antoni Jan Ostrowski‏; 1845-1782), שקרא לכפר על שם אביו, טומאש אוסטרובסקי (Tomasz Adam Ostrowski‏; 1817-1735). הגרעין של היישוב קם קודם לכן ב-1788 כשהופעלו תנורים לייצור פחם ביערות הסמוכים לפיליצה. התפתחות משמעותית של העיר התרחשה בשנים 1822–1823 כאשר הרוזן אוסטרובסקי הקים מפעלי טקסטיל. טומשוב מזובייצקי קיבלה מעמד של כפר העוסק בתעשייה ומסחר ב-1824 וקיבלה מעמד רשמי כעיר ב-6 ביולי 1830.

העיר הפכה לאחד מהמרכזים החשובים ביותר של תעשיית הטקסטיל במחוז התעשייתי של לודז'. עם עצמאות פולין ב-1918 החלה תנופת בנייה ותיעוש. בעיר היו 12,000 מועסקים ב-126 מפעלים קטנים וגדולים, שלושה מפעלי שטיחים שסיפקו 70% מהתוצר הלאומי של פולין, תעשיית טקסטיל מפותחת, כמו גם תעשיות כימיות, עץ ומתכת.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בטומשוב כ-45,000 תושבים, מהם כ-13,000 יהודים. בעיר הייתה גם אוכלוסייה גדולה של תושבים ממוצא גרמני, וב-1924 הוקמה בעיר מפלגה גרמנית ימנית בשם "האיחוד של הגרמנים בפולין" (בגרמנית: "Deutscher Volksverband in Polen"), בראשי תיבות DVP.

העיר נכבשה על ידי הגרמנים ב-6 בספטמבר 1939 לאחר שדיוויזיית חיל הרגלים ה-13 של הצבא הפולני שניסתה להקים קו הגנה לפני העיר הובסה על ידי שתי דיוויזיות פנצר, קרב שכונה אחר-כך בשם "קרב טומשוב מזובייצקי". באמצע 1940 החלו להגיע לעיר משלוחים של פולנים שגורשו מהאזור של פולין שסופח לגרמניה הנאצית שנקרא ורתגאו, ושכלל את לודז'. בעיר הוקם גם גטו (ראו בהמשך לגבי גורל הקהילה היהודית). הצבא האדום שחרר את העיר ב-18 בינואר 1945.

לאחר המלחמה, העיר התאוששה, הוקמו בנייני מגורים חדשים שבהם שוכנו משפחות רבות כמו גם בית בודדים. כמו כן הוקמו כמה מפעלי תעשייה חדשים, ומפעלים קיימים עברו מודרניזציה.

מ-1990 החלה העיר להידרדר, ומספר התושבים הלך וירד בהדרגה, וב-2010 נסגרו מרבית מפעלי התעשייה שפעלו בעיר, כדוגמת ZWCH Wistom או CTM Mazovia SA. מבני התעשייה נהרסו ונשארו רק מבני המגורים.

חינוך

יש בעיר 8 בתי ספר יסודיים, 8 גימנסיות, 4 בתי ספר תיכוניים וסניף של אוניברסיטת לודז'.

מאגר זאלב סוליובסקי

מאגר זאלב סוליובסקי הוא מאגר מים גדול שנבנה בשנים 1969–1973 כדי לסייע בביקוש למי שתייה בערים לודז' וטומשוב מזובייצקי. המאגר נמצא בשטח של שלוש גמיני: טומשוב, פיוטרקוב (Piotrków) ווולבוש (Wolbórz).

הקהילה היהודית

בטומשוב מזובייצקי התגוררו בין שתי מלחמות העולם כ-10,000 יהודים שהיוו כשליש מן האוכלוסייה. היו בעיר שלושה בתי ספר ממשלתיים ליהודים וכן תלמוד תורה ובית ספר של אגודת ישראל. הייתה גם גימנסיה יהודית שלמדו בה בעברית ובפולנית. בעיר פעלו מפלגות ציוניות ולא ציוניות כמו הבונד, אגודת ישראל וכן מפלגה קומוניסטית שרבים מחבריה היו יהודים. בעיר התקיימה חצר חסידית של רבי שלמה זלמן וולטפרייד, משושלת פשדבורז'.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בטומשוב מזובייצקי כ-13,000 יהודים. העיר נכבשה על ידי הגרמנים ב-6 בספטמבר 1939. ב-13 בספטמבר באותה שנה עצרו הגרמנים 1,000 מתושבי העיר ובתוכם 300 יהודים. 90 יהודים נשלחו לבוכנוואלד. בנוסף הם חטפו יהודים לעבודות כפייה. בסוף 1939 הוקם בעיר יודנראט. יהודים רבים ברחו מערים אחרות לטומשוב מזובייצקי וכך עלה מספרם של היהודים ביוני 1940 ל-16,500. ב-20 בדצמבר 1940 הוקם בעיר גטו. ב-1941 פרצה בגטו מגפת טיפוס בשל תנאי התברואה הירודים. בסוף אפריל ותחילת מאי 1941 רצחו הגרמנים 100–200 יהודים וביניהם רוב אנשי היודנראט. ב-31 באוקטובר 1942 התחילו לשלוח יהודים לטרבלינקה. מספר המגורשים היה כ-15,000 ועוד כמה מאות נרצחו במקום. אחר האקציה נשארו בגטו בין 900 ל-1,300 יהודים. במאי 1943 היו בגטו בין 600 ל-900 יהודים. ב-31 במאי הועברו רוב היהודים למחנה העבודה בליז'ין (Blizyn).

לאחר השואה שבו לעיר כ-150 יהודים, אך רובם עזבו אותה במהרה, לאחר שכמה מהם נרצחו עם שובם בידי פולנים לאומנים.

יוצאי העיר

שרגא גרשוני (טרדייקה), 2013-1926. ממקימי עיירת הפיתוח - אופקים ומפעל הטקסטיל אופ-אר.
- שחקן כדורגל ב"ליגת מקומות עבודה" (כשעבד באופ-אר), אימן את קבוצת "הפועל אופקים", יזם והקים קבוצת כדורגל (נוער) משותפת של נערי אופקים והקיבוצים בסביבה.
- שחקן כדורגל בכפר אתא (= קריית אתא).
ג'נינגס טופל (יהודה אידל טפלביץ) (1891–1959) (אנ') — צייר יהודי – פולני – אמריקאי, משורר ומסאי
משה דלוז'נובסקי — עיתונאי, סופר ומחזאי יידיש
שמחה פלפן — היסטוריון ופעיל פוליטי ישראלי. הוא נחשב לאחד מראשוני ההיסטוריונים החדשים
אוסקר לנגה (Oskar Ryszard Lange) (אנ') — כלכלן פולני שפיתח תאוריה על כלכלת שוק כחלק מהסוציאליזם