לבניין חשיבות כפולה: הן היסטורית, כבית החולים היהודי השני[1] שפעל מחוץ לחומות ושירת את תושבי ירושלים וחשיבות ארכיטקטונית ואדריכלית כמבנה העומד בזכות עצמו. לאור החשיבות של הבניין הוא הוכרז כמבנה לשימור.
המבנה שופץ ושימש בעבר את הנהלת רשות השידור. לאחר סגירת רשות השידור שכנה במבנה באופן זמני ועדת הבחירות המרכזית. בינואר 2021 החלה לפעול בבניין עמותת המרחב החברתי במסגרת פרויקט Midtown Jerusalem ומאז המתחם מאכלס קבוצות של אמנים, יוצרים, קבוצות מוזיקה ומחול, עמותות ועוד.
המבנה
הבניין מהווה דוגמה בולטת לסגנון הבניה האקלקטי שהיה מקובל בעת תכנונו, ונועד להרשים את כל הבאים בשעריו, ובה בעת לשמור על ייעודו המקורי כבית חולים מודרני המשרת את כל הנזקקים לשירותיו ביעילות.
משעבר המבקר את החומה החיצונית, הוא ניצב מול שער הכניסה הראשי לבניין, המעוטר במשקוף אבן מפואר, ומעליו מרפסת בעלת כרכובים מעוצבים. דלת הכניסה עשויה עץ מגולף, שמעליו סורג מסוגנן ובו משולבת שנת חנוכת הבניין, 5661, כלומר שנת תרס"א (1901). שער הכניסה נמצא במרכז המבנה ומדגיש את הפרופורציות הסימטריות של כל המבנה. משער הכניסה נכנסים למבואת אולם הכניסה הראשי, ששטחו תחום על ידי ארבעה עמודים וקשתות העשויות שיש. אל החלל המרכזי נפתחת דלת עץ מגולפת של בית הכנסת של בית החולים, ובו הותקן ריהוט עץ האופייני למבני דת יהודיים מהמאה ה-19.
בקירות המבנה נקבעו חלונות במרחק קבוע ובפרופורציות אנכיות. פינות הבניין בחזית המבנה מודגשות בעיבוד אבן בסיתות גס, כניגוד לאבנים המצפות את קירות המבנה.
היסטוריה
רקע היסטורי
עד לשנת 1837 לא עמדו לרשות היישוב היהודי בארץ ישראל ולו גם בית חולים אחד. משה מונטיפיורי שביקר מספר פעמים בארץ ישראל בכלל ובירושלים בפרט, הזדעזע מרמת התחלואה והתברואה, והחל ליזום הקמת בית חולים בירושלים. מנגד עמד ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם, שניהל את איסוף וחלוקת כספי החלוקה, והתנגד לכל מודרניזציה, בכוחו ומעמדו הכלכלי כפה הארגון את עמדותיו על יהודי ארץ ישראל. במכתב אל הראשון לציון, הביע מנהל הארגון את דעתו נגד הקמת בית חולים יהודי, ונגד העסקת רופא יהודי "העלול להחדיר מינות וכפירה לירושלים" אך בעקבות פניית חולים יהודים לבתי חולים של המיסיון והחשש מהמרת דתם של יהודים לנצרות, נבנו במחצית השנייה של המאה ה-19 שלושה בתי חולים יהודיים בתוך העיר העתיקה בירושלים. הראשון, בית החולים מאיר רוטשילד, שעבר ב-1888 לרחוב הנביאים מחוץ לחומות, השני, בית החולים ביקור חולים, ולאחריו משגב לדך. בראשית המאה ה-20 נחנך בית החולים שערי צדק שתוכנן ונבנה מראשיתו מחוץ לחומות.[2]
הסיבה העיקרית לפתיחת בית החולים החדש נבעה מסכסוכים בין בתי החולים הקיימים. מריבות רבות התעוררו על בסיס דתי ועדתי בין יוצאי רוסיה ופולין ליוצאי גרמניה והולנד, בין החסידים לפרושים ובין האשכנזים לקהילה הספרדית. הקונסול הגרמני והקונסול האוסטרי קיבלו תלונות על שבית החולים "ביקור חולים" אינו נותן עזרה רפואית ליהודי הכולל האוסטרי בעיר. יוצאי גרמניה והולנד (כולל הו"ד) שבהנהלת בית החולים "ביקור חולים" סולקו מתפקידם והמאבק על השליטה במוסד החריף והלך. כשמצאו עצמם יוצאי גרמניה והולנד (כולל הו"ד) מחוץ להנהלת בית החולים ביקור חולים, הם החליטו להקים בית חולים משלהם בהנהלת יהודים גרמנים חרדים, למען דוברי גרמנית בלבד, ובחסות הקיסרות הגרמנית. היוזמה קיבלה תנופה עם בואו לארץ של רופא חרדי צעיר בשם ד"ר משה ואלאך, בשליחות הוועד היהודי מפרנקפורט. לאחר שהתנסה בעבודה רפואית בעיר העתיקה ובפתיחת קליניקה פרטית, הצטרף ואלאך ליוזמה להקמת בית החולים. העיתונאי יואל משה סלומון ומנהל החשבונות של חברת ההתיישבות היהודית, שלמה זלמן בהר"ן לעווי יצאו בשליחות לפרנקפורט במטרה לגייס את הכסף הנדרש מיהודי העיר. בעקבות הצלחת גיוס הכספים להקמת בית חולים רכשו אנשי הוועד שטח אדמה מתאים מהבנקאי ממוצא גרמני יוהנס פרוטיגר. חלקת קרקע גדולה נתרמה לצורך זה על ידי הבנקאי ממוצא ספרדי חיים ולירו לזכר בתו מלכה שנפטרה בדמי ימיה.
תכנון בית החולים
את תוכנית הבניין לשערי צדק הכין המהנדס הגרמני תיאודור זנדל, שהיה גם האדריכל של בית החולים הגרמני בירושלים (היום, אגף 'זיו' בבית החולים ביקור חולים). התוכנית התוותה בניית שלושה בניינים נפרדים: בניין אשפוז מרכזי בן שתי קומות ומרתף לאחסון ולתרופות, בניין משני למגורי הסגל הרפואי, ובניין לאשפוז חולים במחלות מידבקות (כעת נמצאת במקומו חנייה). את שלושת הבניינים הקיף גן גדול ומסביבו חומה. ובגן נחצבו בורות מים לאגירת מי הגשמים.
מספר דוד ילין בספרו 'ירושלים של אתמול', ברישום מיום ט"ז באייר תרנ"ו (1896):
... על בתי החולים אשר לנו בירושלים, ובית החולים הנהדר אשר לבית רוטשילד, הנה יוסף עוד מעט בית חדש, אשר יהיה לתפארת ולגאון ישראל בירושלים. זה כעשרים שנה נוסד באשכנז ובהולנד ועד מתעסק בדבר הקמת בית חולים בירושלים... ויהי לפני שנים אחדות, ותעל בידו לקנות שדה גדול ורחב ידיים, מחוץ לעיר, במקום אויר צח ונקי, ובו ארבעה ועשרים אלף אמה. ובימים האחרונים האלה השיג גם את הרישיון הדרוש, ותחל עתה העבודה להכין את כל הדרוש לבניין הגדול הזה, אשר זמן היבנותו יימשך ליותר משתי שנים. והבית בהיבנותו בסדר ובמתינות הוא נבנה, כמשפט המתוקנים שבהם: גדר אבנים ייבנה מסביב לשדה כולו בראשונה, ובורות ייחצבו בשדה, וגן יכינו בו, ובהיות הכל מוכן והחלו בבניין הבית בעצמו, אשר לא יפול בגודלו ובהדרו מכל בתי החולים היותר יפים אשר לבני העמים בירושלים.
פרופסור יהושע בן אריה, בספרו "ירושלים בראי התקופה", מציין כי המרחק הרב שבו נבנה בית החולים מהעיר העתיקה וממרכזי היישוב היהודי בירושלים באותה תקופה, עורר את החשש כי החולים לא יגיעו למוסד, ואף התהלכה אמירה בציבור היהודי כי ד"ר ואלאך יצטרך לשלם לכל חולה שיגיע למוסד את דמי הנסיעה.
בניית בית החולים
בית החולים שערי צדק בבנייתו, סביבות 1901
את האחריות על בניית בית החולים, קיבל על עצמו הקבלן רבי יעקב מן. לפי דוד ילין הנחת אבני היסוד של בית החולים הייתה ביום החמישה עשר באב תרנ"ז, 13 באוגוסט1897. עיתוני ירושלים של התקופה ובעיקר דוד ילין דיווחו על הבניה:
... חברי הוועד הפועל הנכבדים אשר לבית בעירנו מקבלים פועלים עד כמה שיש רק יכולת לקבל בבת אחת, עד כי רק כארבעה ירחים נדרשו לעבודת היציע התחתית של הבניין כולו, אשר כלתה עתה מהמסד ועד הטפחות. ביציע הזאת, הכוללת בתוכה גם את הבורות, נוכל כבר לראות את מערך הבניין כולו וגודלו: לבית יהיו שני אגפים, האחד לחולים זכרים והשני לנקבות, ועל יד האגף השני יהיו גם החדרים אשר יכינו בעד הילדים הקטנים. ומלבד חדרי המשכב יהיו גם חדרים קבועים לניתוחים, למרחצות לבישול תה, ועוד כאלה. ובקצה שני האגפים שני אולמים גדולים למושב לחולים בעיתות היום, ומסדרון ארוך כשמונים מטר מחבר את שני האגפים. וחדרי היציע התחתונה יהיו לבית הוועד, לבית המרקחת, למועצת הרופא לחולי חוץ וליתר צורכי הבית, וחדרי היציע התחתית, אשר נבנו כבר יהיו למרתפים ולמבשלים וכו'.
ורחוק מגופו של המוסד, בקצה השדה, יוקמו עוד שני בניינים נפרדים בעלי שתי יציעות, לחולים במחלות המתדבקות, ארבעה ארבעה חדרים לבניין, וגם שם תהיינה היציעות התחתונות לבורות, ולמבשלים וליתר הצרכים, והעליונות לחדרי משכב החולים. כי בארצנו, אשר בה רבו נגועי הקדחת, אין טוב גם לבריאים לישון בחדרים הסמוכים לקרקע...
וכך ממשיך דוד ילין לדווח על התקדמות הבנייה מפעם לפעם:
...בית החולים האשכנזי אשר זה כשנתיים החל להיבנות, היה כבר לבניין חשוב במראהו החיצון ובערך מבנהו הפנימי. בבניין הראשי אשר על אם הדרך, כבר נבנו שתי היציעות העיקריות, המביאות לנו סימני טוב טעם ודרישת התועלת יחד. אבני הבניין גדולות ונהדרות וחלקות למשעי, החלונות והפתחים גבוהים ורחבים, החדרים מרווחים, ולא נאצל מהם דבר מכל הדרוש להרבות בם האור והאוויר ולהרחבת דעת החולים. וגם שני הבניינים הטפלים, אלה הבניינים הנועדים לנגועי המחלות המתדבקות, עוד מעט ונגמר בניין שתי יציעותיהם. בבית הזה יעבדו יום יום משלוש מאות עד ארבע מאות פועלים, וכמעט חצי מספרם יהודים...
... בניין בית החולים החדש "שערי צדק" הנוסד מאחינו באשכנז נגמר כליל. הוצאות בנינו עלה יותר מחצי מיליון פרנק ובו תהינה ששים מטות קבועות, ובראשית חורף הבא יפתח לתעודתו.
למראה הבניין הגמור כתב אליעזר בן-יהודה בעיתונו, כי בית החולים שערי צדק הוא הבית היפה ביותר בירושלים.
בית החולים בפעולתו
בית החולים נחנך ביום 27 בינואר 1902 לכבוד יום הולדתו של הקיסר וילהלם. בטקס חנוכת הבית השתתפו כל נכבדי העיר ירושלים: יהודים, מוסלמים ונוצרים. ד"ר ואלאך התמנה למנהל בית החולים ולרופא הראשי. בית החולים היה אותה עת בית החולים המודרני ביותר במזרח התיכון, ואף על פי שהיה מוגדר כבית חולים יהודי, בפועל היו שעריו פתוחים בפני כל תושבי העיר והארץ, יהודים וגויים.
בעשור הראשון לקיומו טופלו ב"שערי צדק" מעל 4,500 חולים, והוא זכה למוניטין בזכות דמותו של ד"ר ואלאך, עד כי בית החולים נודע במשך שנים בפי כול בירושלים בשם 'בית החולים ואלאך'. ד"ר ואלאך היה יהודי שומר מצוות, וניהל את בית החולים ברוח מסורת ישראל. אופי המוסד לא השתנה גם כיום, במבנה החדש בשכונת בית וגן.
בהשגחתו הקפדנית של ד"ר ואלאך התנהל בית החולים על פי חוקי ההיגיינה האירופאיים, במכבסה של הבניין עבדו ארבע כובסות ובבניין הועסקו פועלי ניקיון. לבית החולים היה בית מרקחת פרטי משלו.
החלטה נוספת של ד"ר ואלאך הייתה להעמיד את המוסד על תשתית כלכלית עצמאית ככל הניתן, כך נחפרו בורות מים לאספקה עצמאית של מים, נרכשו 15 פרות מהמושבה הטמפלריתווילהלמה, אשר רעו בשדה סמוך לבית החולים, על מנת להבטיח לבית החולים אספקת חלב טרייה ואף גבינות שהוכנו על ידי צוותו של ד"ר ואלאך.
תחילה היה ד"ר ואלאך הרופא היחיד בבית החולים ושימש גם כמנהלו הפיננסי. הוא ראיין כל מועמד לעבודה ובחר בעצמו את הצוות הרפואי הסיעודי והמנהלתי. ד"ר שרגא פביוס פופלס היה רופא הילדים וממלא מקום מנהל בית החולים. אחיות שהתקבלו לעבודה היו רווקות, על מנת שיוכלו להקדיש עצמן לעבודה בבית החולים במשך כל שעות היממה. אחת לחודש קיבלו האחיות חופשה של 24 שעות.
ד"ר ואלאך היה ידוע באדיקותו הדתית, במקרה שארעה בשבת, 16 באוגוסט 1913, אב הביא את בנו שחלה בגרונו לטיפול ברכבת מיפו. ואלאך צא מתוך בית החולים ולא אפשר להם להיכנס עד לצאת השבת, בטענה שלא מדובר במקרה חירום. לאחר צאת השבת הוכנס הנער הצעיר לאשפוז, אך למחרת מת ממחלתו. מותו עורר מהומה ועד מהרה נשמעו האשמות קשות נגד ד"ר ואלאך על כך שהקריב את הילד על מזבח אדיקותו[3].
במלחמת העולם הראשונה שימש בית החולים מרכז למיון פצועים טורקים, ולפינוים לבתי חולים אחרים. תמונה שנמצאת באוסף בית החולים מתעדת את כניעת ירושלים ב-9 בדצמבר1917, בחצר בית החולים שערי צדק. בתום הטקס סרו ראש העיר חוסיין אל-חוסייני והגנרל צ'ארלז פרדריק ווטסון, מפקד הבריגדה מס' 180 של הדיוויזיה ה-60, לחדרו של ואלאך בבית החולים והתכבדו בכוס תה חם. החשיבות והסמליות שהצליח ואלאך להקנות לבית החולים היהודי היו כה גדולות, עד שפעם אחר פעם מצאו עצמם המדינאים הבריטים (כמו גם קונסולים ונציגים של מדינות אחרות) "עולים לרגל" ל"היכל הרפואה" של ואלאך, ואגב כך מצטלמים עמו.[4]
תמונה משנות ה-30 של אמבולנס בחזית המבנה
בשנות ה-30 קלט בית החולים רופאים שעלו לארץ מגרמניה במסגרת העלייה החמישית. בית החולים נתקל בקשיי מימון במהלך מלחמת העולם השנייה משפסקו תרומות הכספים מיהדות גרמניה.
בית החולים היה מפעל חייו של ד"ר ואלאך, הוא מעולם לא התחתן ולא היו לו ילדים משלו. הוא התגורר בבניין הסמוך לבית החולים, ולפי הסיפורים התהלך תמיד עם צרור מפתחות של כל דלתות המבנה. דמות נוספת ידועה בירושלים, האחות הראשית זלמה מאיר, התגוררה גם היא בבניין בית החולים, וגידלה בתחומי בית החולים ילודים שננטשו על ידי הוריהם. הד"ר יעקב ישראל דה האן, ידיד קרוב של ד"ר ואלאך ומן הדמויות הבולטות בעדה החרדית בראשיתה, נרצח בשנת 1924 על סף בית החולים בדרכו חזרה מתפילת ערבית בבית הכנסת במקום.[4]
במלחמת העצמאות מילא בית החולים תפקיד חשוב בהגשת עזרה לנפגעי הקרבות שהשתוללו בירושלים וסביבתה, חשיבות בית החולים הלכה והתעצמה משנותק הקשר עם בית החולים הדסה הר הצופים.
ד"ר ואלאך פרש מניהול בית החולים בשנת 1947, נפטר עשר שנים אחר כך בגיל תשעים ואחת ונקבר בבית הקברות הצמוד לבית החולים.
כבית הנהלת רשות השידור
בית הכנסת של בית החולים, לאחר השיפוץ שימש חדר ישיבות של הנהלת הרשותציורי התקרה - מקור (כהה) ושחזור (בהיר)שער הכניסה לבית הכנסת (הדלת משוחזרת)
במהלך שנות פעילותו של בית החולים התרחבה העיר ירושלים, עד שקטן המקום בבית החולים מלהכיל את צורכי הפעילות של בית חולים בשלהי המאה ה-20. בית החולים עבר בשנת 1980 למשכן חדש, מתחת לשכונת בית וגן. עם זאת תהליך המעבר לא היה חלק, ובניית בית החולים החדש פערה חור בתקציב בית החולים שלא ניתן היה לכסות אותו, והמוסד עמד בפני פשיטת רגל וסגירה[5]. כדי לאפשר לבית החולים להיחלץ מהמצוקה האמורה אושר סיוע כספי מהמדינה, אשר כלל ערבות להלוואות מבנקים מסחריים[6]. כביטחון להלוואות אלו שועבד המתחם לטובת הבנקים[7].
במסגרת תוכנית הסיוע נדרש שערי צדק על ידי המדינה לערוך תוכנית הבראה, שכללה מימוש ומכירה של מתחם המבנה הישן. בשנת 1982, הנהלת בית החולים התקשרה בעסקת קומבינציה, עם חברת הבנייה אזורים של קונצרן "כלל", חברת "אור ים בינוי ופיתוח" מקבוצת שיכון עובדים, וחברת "קנית" של איש העסקים דוד עזריאלי, של ניצול שטח המגרש רחב ההיקף שסביב בניין בית החולים להקמת שכונת מגורים[8]. לאחר משא ומתן של שנתיים נחתם הסכם הפיתוח לבניית 200 יחידות דיור ומרכז מסחרי, שבמסגרתו תקבל "אגודת שערי צדק" שליש מהכנסות ממכירת הדירות[9][10]. בשנת 1988 הכריזה חברת "אזורים" גם על הקמת בניין משרדים במתחם[11]. תוכנית נוספת שיזמה העירייה הייתה להסב את המבנה לדיור מוגן[12].
בפברואר 1984 העלה חברת הכנסת יעקב צור (שטיינברג) הצעה דחופה לסדר היום של הכנסת, למנוע מעשי הרס וונדליזם בבניין, שעמד נטוש בזמן שהתנהל משא ומתן על עתידו[13].
אישור תוכנית בניין עיר של התוכנית להקמת השכונה התעכב, ומאחר שבית החולים לא הצליח לעמוד בתשלומי ההחזר להלוואות שלקח כנגד שיעבוד המתחם, פתחו הבנקים בראשית שנות ה-90 בהליכי כינוס נכסים למתחם[7]. בשנת 1992, מאחר שהמתחם המשיך להיות נטוש, יזמה הרשות לפיתוח ירושלים תוכנית להקמת קריית תקשורת במתחם עבור רשות השידור[14]. התוכנית, בעלות של כ-38 מיליון דולר, כללה את שימור המבנה ההיסטורי[15].
באפריל 1993 חתמו משרד האוצר, הרשות לפיתוח ירושלים ורשות השידור על הסכם להקמת "קריית רשות השידור" במתחם שערי צדק. בשטח שבין רחוב אגריפס, רחוב יפו ורחוב שערי צדק. זאת לאחר שמשרד האוצר הסיר את התנגדותו לפרויקט לאחר שהתברר, כי הממשלה לא תצטרך לממנו. על פי התכנון "קריית רשות השידור" הייתה אמורה לכלול משרדים ואולפנים חדשים בשטח של 26 אלף מ״ר, ומרכז מסחרי בשטח של 6,000 מ״ר. ולהחליף את כל משרדי ואולפני רשות השידור האחרים בירושלים. התוכנית כללה את שימור ושיפוץ בניין בית החולים לטובת משרדי הנהלת הרשות בשטח של 3,000 מ"ר. הוחלט כי הפרויקט לא ימומן מכספי האגרה או תקציב המדינה, אלא מהלוואות מבנקים שהרשות הייתה אמורה להחזיר אותן על ידי מכירה או פיתוח של נכסיה השונים בעיר, דוגמת בניין הטלוויזיה הישראלית בשכונת רוממה[16].
בשנת 1996, בהתאם להסכם, לקחה רשות השידור מהבנק הבינלאומי ומבנק דיסקונט הלוואה של כ-135 מיליון שקל, לצורך רכישת מתחם בית החולים[17]. שיפוץ המבנה הסתיים בתחילת 1999[18]. אולם קידום הקמת קריית התקשורת סביב המבנה ההיסטורי התקדמה בעצלתיים. בנוסף מנכ"ל הרשות אורי פורת שהתמנה בשנת 1998 התנגד לתוכנית[19].
במרץ 2001 הצביע דו"ח פנימי של מבקר רשות השידור על אי סדרים רבים בניהול פרויקט. על פי הדו"ח, בעקבות כשלים וליקויים כספיים לא הצליחה רשות השידור לממש את תוכניתה להעביר למתחם שערי צדק את כל מוקדי הפעילות של הרשות, שנשארו פזורים במספר רב של אתרים בירושלים, ולא הצליחה למכור את בניין המשרדים והאולפנים הנמצאים בשכונת רוממה. הדו"ח ממשיך ומציין כי מאחר שהפרויקט לא הושלם, הוא גורר הוצאות כבדות עד ליום עריכת הדו"ח, וכי ניהול הפרויקט לא עמד בסטנדרטים ההכרחיים לניהול פרויקט בהיקף וברמת מורכבות מסוג זה. וכי הפרויקט למעשה מוקפא משנת 1998. בנוסף קובע הדו"ח כי יועצים, מתכננים ומבצעים שעבדו בפרויקט שולמו תשלומים גבוהים מאלה שסוכמו. כך למשל, שכרה הרשות את משרד עורכי הדין יהודה רוה כדי שיכין את הנכסים שלה למכירה או להפעלה מסחרית. לצורך כך קיבל עד נובמבר 1999 1.3 מיליון שקלים. אך לא סיים את רישום הנכסים והכנתם למכירה כמוסכם. ואחר כך קיבל תשלומים נוספים[20]. הקיפאון במימוש הנכסים גם יצר בעיה כספית במימון המשך הפרויקט[21]. גם בתקופתו של מנכ"ל הרשות יוסף בראל, שהתמנה בשנת 2002, הפרויקט לא קודם ונשקלה מכירת המתחם לטובת החזר חוב הפרויקט לבנקים[22]. באפריל 2004 ביקשה הרשות אישור מוועדת הכספים למכור את המתחם[23].
בשנת 2011 יזם ראש הממשלה בנימין נתניהו רפורמה ברשות השידור שמטרתה הייתה צמצום גרעון. בשלב זה עוד דובר על מימוש תוכנית "קריית רשות השידור" על ידי מימוש שאר הנדל"ן של הרשות[24], אך אחר כך קודמה תוכנית לסגירת רשות השידור והקמת תאגיד השידור[25]. בדצמבר 2015 התחיל לפעול תאגיד השידור זמנית מאולפנים שנמצאים מחוץ לירושלים, במודיעין[26]. כל נכסי רשות השידור, כולל מתחם שערי צדק עברו לבעלות רשות מקרקעי ישראל[27][28].
בית הכנסת ההיסטורי. כיום המקום משמש כחלל לתערוכות ולאירועי חברההכניסה למבנה, כיום
הבניין המשיך לשמש את רשות השידור בזמן שהייתה בפירוק עד סוף שנת 2018, כולל הארכיון שהועבר אליו[29].
במרץ 2020, רשות מקרקעי ישראל העמידה למכירה באמצעות מכרז את המתחם. כחמישה מגרשים שכוללים אפשרות לבניית 240 דירות, מלונאות ומסחר[30]
ביולי זכתה חברת הנדל"ן ישראל קנדה במכרז תמורת 512 מיליון שקל[31]. היא תרמה את השימוש במבנה לתקופת ביניים לעמותת רוח חדשה והמרחב החברתי להפעלת מרכז תרבות, אמנות ויזמות לטובת קהילת הצעירים בירושלים. בחודש ינואר 2021 נוסד במבנה "בית רוח חדשה", בתמיכת הקרן לירושלים, ובחודש אוגוסט 2022, עמותת המרחב החברתי קיבלה אחריות מלאה על המקום.
כיום, שערי צדק הישן הוא מרחב בו פועלים אמנים, יוצרים, מוזיקאים, אולפני וידאו ופודקאסטים, קבוצות מחול, מאיצי יזמות, סטודיו ליוגה, עמותות ועוד. הקבוצות מקיימות את הפעילות מחללי עבודה משותפים, ויוצרים שיתופי פעולה והפריה הדדית.
להלן הקבוצות הפועלות במתחם:
אגודת "הכליזמרים הירושלמים", קבוצת "טוב ויפה" לציור ואמנות, קבוצת "מאסצ'אלנג'" לקידום יזמות, סטודיו "ששת" לעיצוב, הביאנלה של ירושלים, בר "הבירבזאר", סטודיו "גילי יוגה", סטודיו "פלמנקה" לריקוד, עמותת "החוט המשולש" לנוער בסיכון, קבוצת "אורגנוז" לצילום ועריכה, סטודיו "פלמינגו" לצילום, סטודיו "בד קיימא" לתפירה וקיימות, סטודיו "סוס" לכתיבה, "אולפני שלג" לפודקאסטים, ועוד.
מסדרון המבנה. הקירות משמשים כחלל לתערוכות מתחלפות
בשיתוף עם הביאנלה של ירושלים מתקיימות בבניין תערוכות במהלך כל השנה, בחלל בית הכנסת ההיסטורי ובמסדרונות המבנה.
על פי התוכניות העתידיות המבנה, המיועד לשימור, ישופץ בעתיד על ידי חברת יזמות הנדל"ן ישראל קנדה וישמש כמלון בוטיק יוקרתי בעוד שבשטח סביבו יוקמו לדיור ומשרדים עם מתחם מסחרי, שירכיבו יחד את רובע 'מידטאון'[32], המוקם בעלות של כמיליארד שקל[33].
בדצמבר 2021 אישרה להפקדה הוועדה המקומית לתכנון ובניה תוכנית חדשה לרובע 'מידטאון', התכנון החדש כולל ארבעה מגדלים שיתנשאו עד לגובה של 42 קומות, אלף יחידות דיור, מלונאות, מסחר, משרדים, דיור מוגן ושטחים לצורכי ציבור. בשטח כולל של כ-170,000 מ"ר, מעל חניון תת-קרקעי של כ-1,400 כלי רכב
[34].
מקור השם
שמו של בית החולים הוא כשמה של השכונה שערי צדק הסמוכה לבית החולים מצפון, שנוסדה כבר בשנת 1890 ושמה נגזר מפסוק בספר תהילים:
בתי השכונה שערי צדק ואחר כך בית החולים היו המבנים המערביים ביותר בירושלים, והיו בפועל שערי העיר ירושלים שאחד משמותיה במקורות הוא גם עיר צדק.
בזכות ד"ר ואלאך היה בית החולים קרוי בפי תושבי ירושלים במשך שנים רבות בית החולים ואלאך וישנם עדיין ירושלמים ותיקים שעדיין קוראים למבנה הישן בשם זה, יש המגדילים וקוראים לו גם "ואלאך הישן" להבדיל מהבניין החדש ("ואלך החדש").
בית העלמין שערי צדק הוא בית קברות יהודי קטן הממוקם בצמוד אל מבנה שערי צדק הישן בירושלים. הוא הוקם במהלך מלחמת השחרור ופעל תקופה קצרה[35].
אזכורים בתרבות
בספר מיכאל שלי מספר עמוס עוז את סיפור אהבה המתרחש בשכונת מקור ברוך בירושלים של שנות החמישים המוקדמות, מספר שנים לאחר מלחמת העצמאות, ובצל המחסור במוצרי מזון ותקופת הצנע בישראל באותן שנים. במקביל מצטיירת ירושלים כעיר ייחודית, בעלת היסטוריה מרתקת, נוף מרהיב, וסמטאות ומבנים המקרינים קסם מיוחד. על רקע העיר, האווירה והנופים, מתפתח סיפור האהבה בין חנה, גיבורת הספר, לבין מיכאל. גיבורת הספר נכנסת להריון ויולדת בבית החולים שערי צדק ומספרת:
... בחודש מרס של שנת חמישים ואחת נולד בננו יאיר...יחזקאל גונן עלה ירושלימה למחרת הלידה. מיכאל הביאו לביקור באולם היולדות של בית החולים שערי צדק. היה זה בית חולים קודר, אפל ומדכדך אשר נבנה במאה הקודמת. מול מיטתי נשר הטיח פצלות פצלות מעל הקיר. הייתי מביטה ורואה מולי צורות מוזרות שנחשפו. שלשלת הרים פראית או נשים שחורות אשר קפאו בהבעה היסטרית"...
הבניין בלילה
לקריאה נוספת
אליהו (ב"ר גרשון) פרוש, שערי צדק - זכרונות, ירושלים, תשי"ב
ד"ר משה וולך, במלאת 100 שנה לבית החולים שערי צדק. ירחון "הרפואה" כרך 142
Kereta rel listrik Tokyo Metro 05 (東京地下鉄05系 Tōkyō Chikatetsu 05-kei) adalah kereta rel listrik buatan Jepang dan kini beroperasi di lintas Commuter Jabodetabek. KRL ini didatangkan ke Indonesia pada tahun 2010 hingga tahun 2012. KRL ini diproduksi oleh Nippon Sharyo, Kawasaki Heavy Industries, Hitachi, Kinki Sharyo, dan Tokyu Car Corporation pada tahun 1988 hingga tahun 2004 dalam berbagai generasi, dan antar generasi tersebut memiliki perbedaan yang cukup terlihat. KRL Tokyo Me...
2000 adventure drama film directed by Danny Boyle The BeachTheatrical release posterDirected byDanny BoyleScreenplay byJohn HodgeBased onThe Beachby Alex GarlandProduced byAndrew MacdonaldStarring Leonardo DiCaprio Tilda Swinton Virginie Ledoyen Guillaume Canet Robert Carlyle CinematographyDarius KhondjiEdited byMasahiro HirakuboMusic byAngelo BadalamentiDistributed by20th Century FoxRelease date11 February 2000Running time119 minutesCountries United Kingdom United States LanguageEnglishBudge...
Produk adalah spesies yang terbentuk dari reaksi kimia.[1] Selama reaksi kimia reaktan diubah menjadi produk setelah melewati keadaan transisi berenergi tinggi. Proses ini mengakibatkan konsumsi reaktan. Ini bisa merupakan reaksi spontan atau dimediasi oleh katalis yang menurunkan energi keadaan transisi, dan oleh pelarut yang menyediakan lingkungan kimia yang diperlukan agar reaksi berlangsung. Ketika dinyatakan dalam persamaan kimia produk secara konvensi ditulis di sisi kanan, bahk...
Radio station in Frankston-Tyler, Texas Not to be confused with WOYE. KOYESimulcasts with KTLH, HallsvilleFrankston, TexasBroadcast areaTyler-LongviewFrequency96.7 MHzBrandingLa Invasora 96.7 y 107.9ProgrammingLanguage(s)SpanishFormatRegional MexicanOwnershipOwnerAlpha Media LLC(Alpha Media Licensee LLC)Sister stationsKOOIKKUSKYKXKTLHHistoryFirst air dateAugust 13, 1970 (as 94.3 KLIS Palestine, Texas)Former call signsKLIS (1970-2001)Former frequencies94.3 MHz (1970-2001)Call sign meaningOYE t...
Pour les articles homonymes, voir Coulais. Claude Coulais Claude Coulais a été maire de Nancy de 1977 à 1983. Fonctions Député français 2 avril 1973 – 22 mai 1981(8 ans, 1 mois et 20 jours) Élection 11 mars 1973 Réélection 19 mars 1978 Circonscription 2e de Meurthe-et-Moselle Législature Ve et VIe (Cinquième République) Groupe politique RI (1973-1978)UDF (1978-1981) Prédécesseur William Jacson Successeur Job Durupt Maire de Nancy 1977 – 1983(6 ans) Préd...
Election in Baltimore, Maryland, US 1971 Baltimore mayoral election ← 1967 November 9, 1971 1975 → Candidate William Donald Schaefer Ross Zimmerman Pierpont Party Democratic Republican Popular vote 120,726 17,680 Percentage 87.23% 12.77% Mayor before election Thomas D'Alesandro III Democratic Elected Mayor William Donald Schaefer Democratic Elections in Maryland Federal government Presidential elections 1788–89 1792 1796 1800 1804 1808 1812 1816 1820 1824 1...
Disambiguazione – Se stai cercando altri significati, vedi Henry Ford (disambigua). Henry ford nel 1919Firma di Henry FordHenry Ford (Springwells Township, 30 luglio 1863[1] – Dearborn, 7 aprile 1947[2]) è stato un imprenditore statunitense. Fu uno dei fondatori della Ford Motor Company, società produttrice di automobili, ancora oggi una delle maggiori del settore negli Stati Uniti e nel mondo. Tramite la società, guadagnò un capitale stimato in 199 miliardi di dollar...
يفتقر محتوى هذه المقالة إلى الاستشهاد بمصادر. فضلاً، ساهم في تطوير هذه المقالة من خلال إضافة مصادر موثوق بها. أي معلومات غير موثقة يمكن التشكيك بها وإزالتها. (نوفمبر 2019) هذه المقالة تحتاج للمزيد من الوصلات للمقالات الأخرى للمساعدة في ترابط مقالات الموسوعة. فضلًا ساعد في تحس...
Cet article est une ébauche concernant un peintre français. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. Si ce bandeau n'est plus pertinent, retirez-le. Cliquez ici pour en savoir plus. Cet article ne cite pas suffisamment ses sources (juin 2017). Si vous disposez d'ouvrages ou d'articles de référence ou si vous connaissez des sites web de qualité traitant du thème abordé ici, merci de compléter l'art...
Russian revolutionary anarchist and philosopher (1814–1876) Bakunin redirects here. For others with this surname, see Bakunin (surname). For the 1937 book by E. H. Carr, see Bakunin (biography). For the Soviet politician, see Nikolai Bukharin. In this name that follows Eastern Slavic naming customs, the patronymic is Alexandrovich and the family name is Bakunin. Mikhail BakuninBornMikhail Alexandrovich Bakunin(1814-05-30)30 May 1814 (N.S.)Pryamukhino, Tver Governorate, Russian Empire (p...
This article relies largely or entirely on a single source. Relevant discussion may be found on the talk page. Please help improve this article by introducing citations to additional sources.Find sources: List of amateur mathematicians – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (December 2013) This is a list of amateur mathematicians—people whose primary vocation did not involve mathematics (or any similar discipline) yet made notable, and someti...
Jeune garçon réalisant une opération d'arithmétique élémentaire à l'école primaire de Mugosi, République démocratique du Congo. On y devine l'opération de division de 50 par 2. L’arithmétique élémentaire regroupe les rudiments de la connaissance des nombres telle qu'elle est présentée dans l'enseignement des mathématiques. Elle commence avec la comptine numérique, autrement dit la suite des premiers entiers à partir de 1, apprise comme une liste ou une récitation et util...
American politician J. Hardin PetersonMember of the U.S. House of Representativesfrom Florida's 1st districtIn officeMarch 4, 1933 – January 3, 1951Preceded byHerbert J. DraneSucceeded byChester B. McMullen Personal detailsBornJames Hardin PetersonFebruary 11, 1894Batesburg, South Carolina, USDiedMarch 28, 1978 (aged 84)Lakeland, Florida, USPolitical partyDemocratic James Hardin Peterson (February 11, 1894 – March 28, 1978) was a U.S. Representative from Florida.[...
Type of foodFried okraFried okra, showing the interior and exteriorTypeFried vegetableCourseSide dishRegion or stateSouthern United StatesAssociated cuisineSoul food, cuisine of the Southern United StatesMain ingredientsOkraIngredients generally usedCornmeal Fried okra is a side dish associated with the cuisine of the Southern United States, particularly soul food. It is made by coating sliced okra in cornmeal and then frying it. History Okra is a staple of the cuisine of the Southern Un...
Suiza Schweiz Mapa de Suiza indicando la subdivisión en cantones y distritosPaís SuizaCategoría FederalistaDatos estadísticosNúmero actual 26 cantones, 16 distritosSubdivisión(es) Cantones y distritos[editar datos en Wikidata] El distrito es una subdivisión territorial de Suiza que existe en la mayoría de los cantones. Los distritos existen en 16 de los 26 cantones. Dada la estructura federalista de Suiza, su papel puede variar de uno a otro cantón. En contraste con los est...
Scottish painter and architect Self-portrait Patrick Allan Fraser HRSA (born Patrick Allan; 1813 – 1890) was a Scottish painter and architect. Biography Allan was born in Arbroath in 1813, a son of weaving merchant Robert Allan. He began training as a solicitor but was then indentured in his grandfather's house-painting business, and was encouraged to study at the Trustees' Academy at the end of his apprenticeship. There he met Robert Scott Lauder and accompanied him to Rome in the mid-...
Deux cadavres de soldats allemands gisant dans une tranchée, peints par William Orpen en 1917. La guerre de tranchées est une forme de guerre où les combattants s'abritent dans des lignes fortifiées, largement constituées de tranchées, dans lesquelles les soldats sont relativement protégés des armes légères et de l'artillerie. C'est devenu une expression familière pour désigner la guerre de positions, une paralysie du conflit et l'épuisement progressif des forces opposées. La gu...
