בּוֹרוֹת (באנגלית: Holes) הוא רומן מאת הסופר האמריקאי לואיס סאקר שפורסם בשנת 1998 בארצות הברית.
הספר עובד לסרט (אנ') של חברת וולט דיסני בשנת 2003, בכיכובם של סיגורני ויבר וג'ון ווייט (ראו עוד להלן).
באותה שנה ראה אור ספר נוסף בסדרה, Stanley Yelnats' Survival Guide to Camp Green Lake (בתרגום חופשי: "מדריך ההישרדות של סטנלי ילנטס למחנה גרין לייק"; הספר ראה אור באנגלית בלבד), וב-2006 הוציא סאקר ספר נוסף המגולל את עלילותיו של שחי, דמות משנית מ"בורות", בשם "צעדים קטנים (אנ')". הספר תורגם לעברית בשנת 2007.[1]
תמצית העלילה
גיבור הספר, סטנלי ילנטס הרביעי, נשלח למחנה לעבריינים צעירים במדבר החם של טקסס בו כל מחנאי נאלץ לחפור בור בכל יום, בעומק וברוחב של מטר וחצי בדיוק. המפקחת שמופיעה כמפקח ועוזריה טוענים כי חפירת הבורות מטרתה חיזוק אופיים של הנערים העבריינים, אך בסופו של דבר יהיה זה סטנלי שיגלה את האמת על משמעות חפירת הבורות.
עלילת הספר
הסיפור בן זמננו, המספר על סטנלי ילנטס הרביעי, גובל בשני סיפורי-עבר שהתרחשו כ-110 שנים לפני עלילת הסיפור של סטנלי. הראשון מספר את סיפור סבי-סבו של סטנלי, אליה ילנטס, ובנו; השני משחזר את ההיסטוריה של גרין לייק, העיירה שנעלמה.
האבות הקדמונים של סטנלי ילנטס הרביעי
אליה ילנטס, סבי סבו של סטנלי, חי לו חיים שלווים בלטביה. יום אחד התאהב בנערה בשם מירה מנקה, וביקש את ידה. אביה של מירה סיפר לאליה שיש לו מתחרה - איגור ברקוב, אדם שמן וזקן אך עשיר - שמעוניין גם הוא להינשא למירה. האב מציע את ידה של בתו בתמורה לחזיר הגדול ביותר שיקבל. האב אומר כי ביום הולדתה ה-15 של מירה תערך שקילת החזירים של איגור ושל אליה, ובעל החזיר השמן ביותר יינשא למירה. אליה הוא עני, ולא יכול להביא חזיר. מיואש, הוא הולך למגדת העתידות מאדאם זירוני. מאדאם זירוני מתנגדת בתוקף לרעיון שאליה יהיה מאוהב במירה ומציינת כי "ראשה של מירה ריק כמו אגרטל", אך אליה נחוש בדעתו. בסופו של דבר, היא נותנת לו גור חזירים קטן ואומרת לו שיום-יום ייאלץ לטפס על ההר הסמוך, להשקות את החזיר ממי הנחל שבהר ולשיר לו שיר. בכל יום יגדל החזיר. ביום האחרון והגורלי, יום הולדתה ה-15 של מירה, אליה יעלה את החזיר בפעם האחרונה. בנוסף, היא אומרת כי ביום האחרון ייאלץ לשאת גם אותה אל ההר, להשקות אותה ממי הנחל ולשיר לה את השיר. מאדאם זירוני מזהירה את אליה שאם לא יישא אותה אל ראש ההר ביום האחרון, קללה תוטל עליו ועל כל צאצאיו. אליה מבטיח למאדאם זירוני שיישא גם אותה אל ההר. הוא לוקח את החזיר, משקה אותו יום-יום ממי הנחל ושר לו את השיר של מאדאם זירוני.
לאחר זמן מה, מגיעה השקילה. משקלם של שני החזירים זהה ואביה של מירה לא יודע מה לעשות. אליה, שבטוח כי מירה אוהבת אותו, מציע שהאב ייתן לה לבחור למי היא רוצה להינשא. מירה לא יודעת מה לעשות. היא אומרת שהיא תבחר מספר מאחת עד עשר. שני הגברים ייבחרו מספר גם הם, והיא תנשא לגבר שבחר במספר הכי קרוב למספר אותו היא בחרה. אליה המיואש מבין כי מאדאם זירוני צדקה, וכי ראשה של מירה אכן ריק כמו אגרטל, מוותר על אהבתו למירה, נותן לה ולאיגור את חזירו כמתנת חתונה ונוסע לאמריקה. אך רק כאשר הוא כבר בלב האוקיינוס, נזכר אליה בהבטחתו למאדאם זירוני, ולכן מוטלת קללת חוסר מזל עליו ועל כל צאצאיו הגבריים.
אליה נוסע לאמריקה ופותח פרק חדש בחייו. הוא עובד בתור ספן ומתאהב באישה בשם שרה מילר. הם מתחתנים ונולד להם בן. שרה ואליה המאושרים מחליטים לקרוא לבן סטנלי ילנטס. מוצאת חן בעיניהם העובדה ששם זה נכתב אותו דבר מהסוף להתחלה כמו מההתחלה לסוף. אליה מספר לשרה את הסיפור על מאדאם זירוני, החזירים ומירה. שרה שומעת את השיר אותו אליה שר לחזירו ומתרגמת אותו מלטבית לאנגלית. שם מתחילה מסורת של משפחת ילנטס – כל אמא שרה לבנה את "שיר החזירים".
עוברות מספר שנים, וסטנלי ילנטס הראשון, בנם של שרה ואליה ילנטס, גדל ומצליח בבורסה. הוא צובר הון ונהיה מיליארדר. באחד הימים, כאשר הוא נוסע בכרכרתו המפוארת במדבר נטוש, תוקפת אותו פורעת חוק אימתנית ומסוכנת בשם קייט "המנשקת" בארלו, גונבת את כל השלל ואנשי הצוות שלו, ומשאירה אותו בודד במדבר. סטנלי נשאר במדבר 17 יום, עד שהצילו אותו שני ציידי נחשים, ברם הוא משתגע. כשהוא נשאל על ידי מכריו כיצד ניצל, הוא טוען בתוקף: "מצאתי מקלט על אצבע אלוהים". אחרי שניצל, הלך לבית החולים, שם פגש את סבתו של סטנלי. התאהב בה וחשב אותה למלאך.
לפני מאה ועשר שנים, במקום בו כמאה שנים אחר כך הוקם מחנה לילדים עבריינים, הייתה עיירת גרין לייק העיירה היפה ביותר בכל טקסס. היה בה אגם ירוק ועצי אפרסקים השתרעו במרחבים הפתוחים שלה. חיו בה אנשים. בנוסף לאנשים, היו גם חיות. בין החיות ששכנו בעיירה היו הלטאות המנומרות, שחיות בגרין לייק גם בסיפורו של סטנלי ילנטס הרביעי. נשיכתן של הלטאות המנומרות מביאה למוות איטי וכואב. הן מוצצות את הדם. הנשיכה קטלנית והרסנית, ומי שננשך ימות במאת האחוזים.
בעיירה הזו, הייתה מורה בשם קתרין בארלו. היא הייתה המורה היחידה בכל העיירה. קתרין הייתה יפהפייה, וכל אנשי העיירה אהבו אותה. בבוקר לימדה את הילדים, ובערב נתנה שיעורים גם לגברים מבוגרים. בדרך כלל, הגברים לא היו באים בשביל לקבל השכלה. הם היו מעוניינים במורה. אך קתרין לא ויתרה, ורק השכלה נתנה להם. קתרין הייתה מפורסמת, חוץ מהעובדה שהייתה המורה היחידה והאישה היפה ביותר, בזכות האפרסקים המתובלים שלה.
בשיעורי הערב של קתרין, למד, בין השאר, צ'ארלס "טרוטה" ווקר (הוא נקרא כך בעטין של רגליו המסריחות בריחם של דגי הטרוטה). צ'ארלס היה בנו של האדם העשיר ביותר בעיירה, אך היה גם גס רוח. ערב אחד, כשנגמר השיעור, הזמין צ'ארלס את קתרין לשוט איתו בספינת המנוע שלו. היא סירבה בנימוס, אך צ'ארלס הזהיר אותה: "אף אחד לא אומר לא לטרוטה ווקר". קתרין, שהייתה אמיצה ביותר, ענתה לו: "הנה אני אמרתי". מאז מערכת היחסים ביניהם התפתחה למקומות של שנאה.
דמות חשובה ונוספת בהיסטוריה של גרין לייק הייתה סם. סם היה מוכר בצלים. הוא טען שהם מרפאים כמעט כל דבר; ממחלות לב ועד קרחת. בנוסף, טען סם כי לטאות מנומרות שונאות בצל, ולכן גם לא ינשכו את מי שיאכלו בצלים. לסם הייתה אתון בשם מרי לו, שהייתה הולכת איתו לכל מקום. כדי לקטוף את הבצלים, היה סם חוצה בסירתו את האגם ומגיע להר. להר הייתה צורה של אצבע זקופה כלפי מעלה, ולכן כינה אותו סם "אצבע אלוהים". קתרין הייתה קונה הרבה בצלים אצל סם.
סם היה אפרו אמריקאי, ולכן לא הורשה להשתתף בשיעורי הערב של קתרין. קתרין לא יכלה שלא להבחין בזרועותיו המוצקות. היא שאלה אותו אם הוא מוכן לתקן את גג בניין בית הספר שלה, מפני שהוא דולף. סם הסכים. הם עשו עסקה: הוא יתקן לה את הגג, והיא תתן לו שש צנצנות אפרסקים מתובלים. סם החל בעבודה. בזמן שעבד, הוא וקתרין דיברו וצחקו. קתרין אהבה אותו מאוד, ורצתה שיישאר. משגמר, ביקשה ממנו לתקן את הדלת והוא הסכים. כשסיים עם הדלת, תיקן את החלון וכו'... כאשר סיים לתקן את כל בניין בית הספר, קתרין הייתה עצובה. היא התאהבה בסם במהלך תיקוניו ורצתה שימשיך לתקן את הבניין, ושהיא תוכל לדבר איתו. היא בכתה. סם הגיע אליה ושאל אותה מה קרה. היא אמרה שלבה נשבר. סם אמר לה: "אני יכול לתקן את זה". הם התנשקו מחוץ לכיתת בית הספר, אך אישה בשם הטי פארקר ראתה אותם.
באותם הימים, לאפרו אמריקאים לא היו זכויות. אנשי העיירה כעסו, מפני שאדם שחור נישק אישה לבנה, דבר האסור לפי החוק, והשריף החליט לתלות את סם. אף ילד או מבוגר לא הגיע לבית הספר לאחר הנשיקה. כל אנשי העיירה פרצו לבית הספר, בזמן שקתרין הייתה בו, ושרפו אותו לנגד עיניה. היא רצה למשרדו של השריף וביקשה ממנו שיעזור, אך הוא רק תמך ברעיון, וביקש מקתרין לנשק אותו. היא סירבה. הוא אמר לה: "אם נישקת את מוכר הבצל, למה שלא תנשקי גם אותי?"
סירתו של "טרוטה" ווקר התנגשה בזו של סם. סם נורה ונהרג במים. קתרין הייתה לבדה. כשחזרה לחוף, ראתה את גופתה של מרי לו החמורה. שלושה ימים לאחר מכן, קתרין בארלו חזרה למשרד השריף, רצחה אותו ונתנה לו את הנשיקה שכל-כך רצה. מאז הפכה להיות פורעת החוק בשם קייט "המנשקת" בארלו.
קייט הסתובבה בכל הערים ושדדה בנקים, חנויות ואנשים במשך עשרים שנה. השוד האחרון שלה היה של סטנלי ילנטס הראשון. לאחר ששדדה אותו, החביאה את מזוודת הכסף והנכסים שלו באדמת עיירת גרין לייק, אליה היא חזרה. גרין לייק הפכה לעיירת-רפאים. לא גר בה אף אחד, ומאז שסם נהרג לא ירדה עליה טיפת גשם אחת. האגם ועצי האפרסקים התייבשו, וכל אנשי העיירה עזבו. קייט שכנה בבקתה קטנה לכמה ימים, עד שמצאו אותה "טרוטה" ווקר ואשתו, לינדה מילר, תלמידה לשעבר של קייט, שלימים היו סבה וסבתה של "המפקחת" על מחנה גרין לייק. השניים דרשו לדעת היכן "האוצר" - מזוודת הכסף שגנבה. היא לא אמרה להם. היא רק רצתה למות. הם הוליכו אותה יחפה, עד שנפלה וננשכה על ידי לטאה מנומרת.
מילותיה האחרונות של קתרין בארלו היו: "תתחילו לחפור".
סיפורו של סטנלי ילנטס הרביעי
סטנלי ילנטס, נער שמן ובנו של ממציא המנסה למצוא דרך למחזר נעליים ישנות, מואשם בגנבת נעליו של שחקן הבייסבול האהוב עליו - קלייד "רגליים מתוקות" ליווינגסטון - מאירוע התרמה שנערך למען ילדים נזקקים. סטנלי לא באמת גנב את הנעליים. הנעליים נגנבו על ידי הקטור זירוני, צאצא של מאדאם זירוני. הקטור גנב את הנעליים, רץ איתן ובסופו של דבר זרק אותן מגשר, ואלו נפלו לידיו של סטנלי. סטנלי מובא לבית המשפט בעוון פשע אותו לא ביצע וניתנות לו שתי ברירות: להיכנס לכלא או לנסוע למחנה "גרין לייק" לילדים עבריינים. סטנלי בוחר לנסוע למחנה "גרין לייק".
סטנלי מגיע למחנה ומכיר את מר אדון (באנגלית: Mr. Sir) - אחד מהיועצים של המחנה שמנסה להגמל מסיגריות בעזרת פיצוחים. מר אדון מסביר לסטנלי כי הוא הולך לשהות ב"גרין לייק" שמונה עשר חודשים וכי כל יום יאלץ לחפור בור ברוחב ובעומק של כמטר וחצי בדיוק. הוא מבהיר לסטנלי כי "פה זה לא מחנה של צופות". בנוסף, מר אדון מסביר לו כי מחנה גרין לייק מחולק לאוהלים. נאמר לסטנלי כי כל דבר מעניין שימצא עליו להביאו למר. פנדנסקי, יועץ נוסף במחנה או למר אדון. סטנלי מצוות לאוהל ד'. במהלך השבועות החולפים, סטנלי מתחזק, מחזק את כוח הסיבולת ומתקבל למעמד שווה בחברה.
הקטור זירוני נשלח גם הוא למחנה גרין לייק, אך כמה חודשים לפני סטנלי. אף על פי ששאר חברי הקבוצה מתייחסים אליו בבוז, ומכנים אותו בשם הלגלגני "אפס", סטנלי מתחבר איתו ללא ידיעה כי הוא האשם באסירתו של סטנלי.
במהלך החפירות, סטנלי מוצא שפופרת-שפתון מוזהבת שעליה מוטבעות האותיות ק' ו-ב'. השפופרת הייתה שייכת לקתרין בארלו. בעזרת שכנועיו של לייזר, ה"מנהיג" של האוהל, סטנלי לא מגלה שהוא זה שמצא את השפופרת, אך מייחס את המציאה לזכותו של לייזר. לייזר מודיע למר. פנדנסקי כי מצא את שפופרת השפתון בבור שלו, וזה הולך למפקחת המחנה ומספר לה על הגילוי. המפקחת נותנת הנאות ותענוגות לאוהל ד' ומשחררת את לייזר ליום שלם מהחפירות בזכות המציאה. היא מפקדת על כולם לחפור באזור בו לייזר מצא את השפופרת (מעשה לא נכון, מפני שהשפופרת בעצם נמצאה בבור של סטנלי ולא של לייזר). מאוחר יותר, תשומת הלב שניתנת למציאה מעלה בסטנלי חשדות עמוקים כי המפקחת בעצם מחפשת משהו לא-רגיל.
מפני שסטנלי הוא היחיד במחנה שכותב לאמו, אפס מבקש ממנו שילמד אותו לקרוא. סטנלי, למרות היסוסיו, בסופו של דבר הוא נענה לבקשתו של אפס, בתמורה לכך שאפס יעזור לו בחפירה. כאשר הנערים האחרים באוהל מגלים על העסקה, הם זועמים על סטנלי ומאשימים אותו בכך שהוא מנצל את אפס.
מאוחר יותר, אפס בורח מהמחנה לאחר השמצות רבות מצידם של הנערים באוהל וגם מצידם של המפקחת ומר. פנדנסקי. רק סטנלי, שרואה את אפס כחבר, בורח ימים ספורים לאחר בריחתו של אפס בעקבותיו. סטנלי מוצא את אפס תחת סירה ישנה בשם "מרי לו". אפס שרד בזכות כך שאכל חומר שמצא בתוך צנצנות אותו הוא מכנה "קומפוט" (מאנגלית: "sploosh"). מפני שסטנלי ראה, במהלך שהותו במחנה גרין לייק, הר המתנשא לגובה שהוא מאמין כי בעצם שימש כ"אצבע אלוהים", ההר בו אבי-סבו ניצל במדבר, הוא ואפס פותחים במסע אליו. אפס מתחיל לחלות ולהקיא בתדירות רבה. בלית ברירה, סטנלי נושא את אפס על גבו במעלה אצבע האלוהים. כשהשניים מגיעים לאצבע האלוהים, הם מוצאים עליה בצלי-בר ומים רעננים. סטנלי ואפס מתקיימים אך ורק מבצלים יבשים ומי-תהום שעל ההר. אפס מספר לסטנלי שהוא זה שגנב את נעליו של קלייד ליווינגסטון, והוא לא ידע שהן יפלו על סטנלי. סטנלי סולח לו ויודע שהדבר לא היה בכוונה. בזמן שהם נחים ומחלימים, סטנלי מתחיל להאמין שייתכן כי הדבר שהמפקחת מחפשת כל כך, הסוד הגדול שלשמו נאלצים הנערים לחפור, קבור בבור בו הוא מצא את שפופרת השפתון, והם יכולים ללכוד אותו. הם מחליטים לחזור למחנה בסוד, ולחפור עוד בור אחד אחרון.
סטנלי ואפס מגיעים למחנה ומחכים עד שיירד החושך על המחנה. משמגיע הלילה, סטנלי ואפס יוצאים ממחבואם וממשיכים לחפור בבור בו סטנלי מצא את השפופרת. הם מוצאים מזוודה כבדה, אך באותו הרגע מגיעים המפקחת, מר אדון ומר פנדנסקי. השלושה מנסים לקחת מסטנלי ואפס את המזוודה, אך מפסיקים כאשר הם מבחינים כי הבור והמזוודה מכוסים בלטאות מנומרות. אפס, שלמד לקרוא בזכות סטנלי, שם לב שעל המזוודה מוטבע השם סטנלי ילנטס. לאחר לילה ארוך ומותח, שבמהלכו המפקחת ועוזריה לא זזים מהבור (וכמוהם גם סטנלי ואפס, שלא יכולים לזוז) מגיעה עורכת דין למחנה. היא רואה את סטנלי ואפס בתוך הבור מלא הלטאות ונבהלת. היא מספרת להם כי היא כבר הגיעה לשחרר את סטנלי, מפני שחפותו הוכחה, אך סטנלי לא היה במחנה ולא היו לה אישורים, ולכן חזרה שוב היום עם אישורים לשחרורו של סטנלי. המפקחת ועורכת הדין מתעמתות, ובאותו הזמן הלטאות המנומרות הולכות וסטנלי ואפס קמים מן הבור. המפקחת מנסה לקחת את המזוודה, אך ללא הצלחה. היא טוענת כי סטנלי ואפס ביקרו במשרד שלה בליל האתמול וגנבו ממנו את המזוודה, ואחר כך נפלו לבור מלא לטאות, אך אפס מפריך את טענה זו בכך שמראה לכולם את השם של סטנלי על המזוודה. עורכת הדין גורמת לעצירתם של המפקחת, מר אדון ומר פנדנסקי, ורוצה לשחרר את סטנלי. אך סטנלי לא מוכן ללכת ללא אפס. עורכת הדין משחררת גם את אפס, והשלושה חוזרים הביתה. בפעם הראשונה מאז מאה ועשר שנים, יורד על גרין לייק גשם. מחנה גרין לייק נסגר, ובמקומו נפתח מחנה של צופות (באופן אירוני, משום שמר. אדון נהג לומר: "זה לא מחנה של צופות").
בתוך המזוודה, ישנם נכסים וכסף רב על שמו של סטנלי. סטנלי מחליט להתחלק בכסף חצי-חצי עם אפס, מפני שזה עזר לו עם החפירות למציאת המזוודה. אביו של סטנלי מוצא במקרה תרופה נגד ריח רגליים - ובריח אפרסק וזה קרה יום לאחר בן נינו של אליה ילנטס סחב את בן נינה של מאדאם זירוני (סטנלי את אפס - ויקטור). קלייד ליווינגסטון מפרסם את המוצר. אפס מוצא את אמו האבודה, וזו שרה לו את השיר של מאדאם זירוני והחזירים.
ההקבלות בין שלושת הסיפורים
בספר שלושה סיפורי משנה- הסיפור על אבותיו הקדמונים של סטנלי ילנטס הרביעי, הסיפור על ההיסטוריה של גרין לייק, וסיפורו של סטנלי ילנטס הרביעי. בין שלושת הסיפורים הקבלות וקשרים רבים:
- הקללה על צאצאי משפחת ילנטס הוטלה כאשר בן למשפחת ילנטס (שבמקרה זה הוא אליה) לא נשא בת ממשפחת זירוני (שבמקרה זה היא מאדאם זירוני) אל ראש הר, כאשר מצבה הבריאותי של בת משפחת זירוני לא טוב. סטנלי ילנטס הרביעי בעצם הסיר את הקללה מעל משפחתו ללא ידיעתו כאשר הוא, בן למשפחת ילנטס, נשא אל ראש הר בן ממשפחת זירוני (אפס).
- אצבע האלוהים עליה מוצא מקלט סטנלי ילנטס הראשון היא בעצם אותו ההר אליו סם נוסע כל יום עם סירתו כדי לקטוף בצלים ואותו ההר בו שהו סטנלי ואפס לאחר בריחתם. לכן גם הבצלים אותם אכלו היו הבצלים של סם.
- האוצר הקבור של קייט "המנשקת" בארלו, שאותו מחפשים כל כך, הוא למעשה מזוודת הכסף של סטנלי ילנטס הראשון. בנוסף, זוהי הסיבה שגם בסוף הספר, כאשר אפס וסטנלי מוצאים את המזוודה, מוטבע עליה השם סטנלי ילנטס - הכוונה לסטנלי ילנטס הראשון, שעשה הון בבורסה ונשדד בידי קייט בארלו.
- הקומפוט של אפס הוא בעצם צנצנות ריבת האפרסקים של קתרין בארלו, אותן החליפה עם סם בתמורה לעבודתו, שנשמרו מתחת לספינתו.
- הסירה שמתחתיה מוצא אפס מקלט היא סירתו של סם מוכר הבצלים, שהתנגשה בסירתו של "טרוטה" ווקר ונשארה על אדמת האגם, גם לאחר שהתייבש. זוהי גם הסיבה ששמה הוא "מרי לו" - על שם אתונו של סם.
- המפקחת, למעשה, היא ממשפחתו של צ'ארלס ווקר ולינדה מילר ולכן היא כל כך מחפשת את האוצר של קייט בארלו. הוריה אילצו אותה לחפור כל חייה כשהייתה ילדה רק כדי למצוא את האוצר, ולכן הילדים במחנה חופרים בורות.
- רגליו של "טרוטה" ווקר הסריחו כמו דגי הטרוטה, בדיוק כפי שהסריחו כמאה ועשר שנים לאחר מכן רגליו של שחקן הפוטבול קלייד "רגליים מתוקות" ליווינגסטון.
- הלטאות המנומרות לא נשכו את סטנלי ואפס מפני שאכלו בצלים, כפי שסם ציין; לטאות מנומרות שונאות בצלים.
- שם המשפחה "מילר" מופיע הן בסיפור על אליה ילנטס (סב סבו של סטנלי ילנטס הרביעי) - כאשר הוא נושא לאישה את שרה מילר לאחר הגירתו לאמריקה; והן בסיפורה של העיירה גרין לייק - כאשר צ'ארלס "טרוטה" ווקר נושא לאישה את לינדה מילר (בעבר תלמידתה של קייט "המנשקת" בארלו - למדה בכיתה ד' עוד כשקתרין הייתה מורה) ושב עימה לעיירה החרבה במטרה ליטול את שללה של מארלו. לא מן הנמנע כי ישנו קשר משפחתי בין שתי הדמויות.
- בעקבות רצח סם לא יורד עוד גשם בגרין לייק. יומיים לאחר שמגיע סטנלי מופיע ענן וכשהוא עוזב עם עורכת הדין והקטור, לאחר ניסיונות כושלים מצד המפקחת ליטול את מזוודת השלל של סטנלי ילנטס הראשון, יורד לראשונה גשם שמהווה אות לביטול הקללה על גרין לייק שנגרמה בעקבות רצח ווקר (שהמפקחת היא צאצאיתו) את סם.
הדמויות בספר
סיפור אבותיו הקדמונים של סטנלי
- אליה ילנטס (סבי-סבו של סטנלי)
- מירה מנקה
- אביה של מירה
- מאדאם זירוני
- איגור ברקוב
- שרה מילר
- סטנלי ילנטס הראשון (אבי-סבו של סטנלי)
ההיסטוריה של גרין לייק
- קתרין בארלו (קייט "המנשקת" בארלו)
- צ'ארלס "טרוטה" ווקר
- סם מוכר הבצלים
- לינדה מילר (אשתו של צ'ארלס)
- הטי פארקר
סיפורו של סטנלי
- סטנלי ילנטס הרביעי ("איש המערות")
- הקטור זירוני ("אפס")
- רקס אלוון וושבורן ("לייזר")
- אלן ("דיונון")
- חוזה ("מגנט")
- תיאודור תומאס ג'ונסון ("שחי")
- ריקי ("זיגזג")
- לואיס ("פלוץ")
- בריאן ("קפיץ")
- מר אדון
- מר פנדנסקי ("אמא")
- לי ווקר ("המפקחת")
- אמו של סטנלי
- אביו של סטנלי-סטנלי ילנטס השלישי
- קלייד ליווינגסטון ("רגליים מתוקות")
- גב' מורנגו
- אמו של הקטור.
הסרט
בשנת 2003 יצא סרט מבוסס על הספר, בהפקת אולפני וולט דיסני. הבמאי היה אנדרו דייוויס, והוא ליהק את אביו, השחקן נתן דייוויס, לשחק את סבא ילנטס.
בסרט כיכבו: שיה לה באף, סיגורני ויבר, ג'ון וויט, וטים בלייק נלסון. הופיעו גם: הנרי וינקלר ופטרישה ארקט, דולה היל וארת'ה קיט. הסופר, לואיס סקר, כתב את התסריט ואף מופיע בסרט ב"הופעת קמע".
לקריאה נוספת
- לואיס סאקר, צעדים קטנים
- לואיס סאקר, מדריך ההישרדות של סטנלי ילנטס למחנה גרין לייק (תרגום חופשי).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
