אסכולת פריז

כרזה, איור של אמאדו מודיליאני, 1925

אסכולת פריזצרפתית: L'École de Paris) היא תנועה אמנותית, שמרכזה היה בפריז ושפעלה במאה ה-20.

אסכולה זו כונתה כך, לא רק על שם מקום פעילותה, אלא כדי להבדילה מהאקספרסיוניזם, שפעל בעיקר בגרמניה. על פי רוב היא מהתאפינת בפיגורטיביות. אפיון נוסף הוא שהקוביזם הותיר את רישומו על כל האומנים בעלי שיעור הקומה באסכולה זו. למעשה ייחודה לא בכך שהיא הציגה סגנון מיוחד; כי אם ניתן להגדירה, כתופעה. תופעה זו מתאפיינת בכך שאומנים בעלי רקעים שונים באים ומתקבצים יחד לתוך מקום מסוים, כדי ליצור אמנות. לא זאת בלבד שאומנים אלו היו בעלי תחומי התעניינות מגוונים, כי אם הם היו צעירים ברובם כשהגיעו לפריז, קיימו יחסי ידידות האחד עם השני והרבו לנסוע – כלומר היו בעלי יכולת הפריה הדדית גבוהה. אסכולה זו שמרכזה היה ברובע מונפרנאס תרמה במידה רבה לעושר ולברק התרבותי של פריז. כמו כן, היא הטביעה את חותמה לא רק על האומנויות הפלסטיות, כי אם בכל תחומי האומנות ואף בשדה הגסטרונומיה וחייטות העילית.[1]

אסכולה פריז פעלה במרץ רב בעיקר בין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה. אבל למעשה פועלה החל עוד בתחילת המאה ה-20, ונמשך לכל אורך המאה ה-20 – עד שנפטרו גדולי יוצריה. הצלחתה האדירה של אסכולת פריז נזקפת לפעולתם של הזרים בעיר, אשר בין שתי מלחמות העולם, מתוכם היהודים מנו כחמש מאות איש. אמנים אלו התקבצו ובאו לפריז מכל קצות תבל, מארצות הברית ואמריקה הדרומית אבל בייחוד מארצות אירופה – איטליה, הונגריה, ליטא, ספרד, פולין, רומניה, רוסיה ושוודיה.[2]

הרקע לפעולתה של אסכולת פריז

האסכולה של פריז התפתחה על רקע מצבם המעורער של היהודים בעיקר ברוסיה הצארית. אמנם בעקבות מלחמת העולם הראשונה אמנים מסוימים שהגיעו לצרפת שבו לארץ מולדתם, אבל נשאר גרעין שהתגייס לצבא צרפת או המשיך לפעול בצרפת. התנאים הגרועים ששררו במלחמה גרמו לאנשים להתלכד, והתפתחו הנסיבות שתרמו ל'ייסודה' של אסכולת פריז. בעקבות זאת, כבר בזמן המלחמה נערכו תערוכות, בהן הציגו מודיליאני, סוטין, קיסלינג, פיקאסו; וכן לז'ה, מאטיס, דרן ועוד. הווה אומר, גם בשעת מלחמה אסכולת פריז פעלה במרץ. מוקד הפעילות עבר בהדרגה מרובע מונמארטר לרובע מונפרנאס, בו היו פעילים במיוחד סביב בתי הקפה 'לה-דום', 'לה-רוטונד' ו'לה-קופול' וכן 'ביג בוי'.

עם תום המלחמה, חל ערעור נוסף במצבן של מדינות מזרח אירופה ומרכזה, ועם התפוררות האימפריה האוסטרו-הונגרית, קטן כוחן התרבותי של בירותיה התרבותיות. התאוששותה האיטית של אירופה מתלאות מלחמת העולם הראשונה, ועליית הבולשביזם ברוסיה תרמו להלך הרוח הלאומני ששרר בין שתי מלחמות העולם במרבית ארצות אירופה. בסופו של דבר זה הביא לעליית משטרים רודניים בכמעט כל יבשת אירופה וכן העלה את היטלר לשלטון בגרמניה. משטרים אלו, אשר המשותף להם הוא שהם שללו זכויות אזרח על רקע אידאולוגי וגזעי, למעשה התייחסו אל האמנות המודרנית, כאל 'אמנות מנוונת'. מסיבות אלו אמנים רבים קמו ועזבו את ארץ מולדתם.[3]

בניגוד לארצות אלו, בצרפת בכלל ובפריז בפרט שגשגה הדמוקרטיה הליברלית. האקלים החופשי עודד את קיומה והתפתחותה של תרבות אמיתית. לפיכך, אומנים שלא מצאו את מקומם בארץ מולדתם, נהרו לפריז. לא זאת בלבד שזה מכבר הייתה בירת האמנות האירופית, אלא שבתחילת המאה העשרים שמה יצא לרחוק בעקבות הצלחתו של הזרם האימפרסיוניסטי. האומנים הזרים מצאו אפוא בפריז אווירה שסייעה להתפתחותם האישית – ותנאי המחיה והעבודה המשופרים אפשרו להם לתת ביטוי מלא לאישיותם ביצירתם המרהיבה. לא זאת בלבד שפריז פתחה לפני האומנים שמחוצה לה את שעריה; אלא שהיא נתנה להם מקום בו אפשר היה ללמוד טכניקות אומנותיות מכל הארצות והתקופות. האומנים מצדם יכלו להיזון מכמה וכמה ניסיונות אמנותיים, שניצניהם התפתחו למעשה בכל מדינות היבשת. תסיסה תרבותית זו משכה לפריז גם אמנים שארצם הסבירה להם פנים, כארצות הברית או כהולנד. התמזל אפוא מזלה של פריז ובכך שהיא יכלה להוות אבן שואבת לאומנים מכל העולם, הרי בה במידה, בסיועה של אסכולת פריז, נפל בחלקה הכבוד לתרום תרומה יוצאת דופן לאמנות המאה העשרים.[4]

ג'ורג'ו דה קיריקו, "מסתורין ומלנכוליה של רחוב", 1914

פעולתה של אסכולת פריז ותרומתה לתרבות

מספרד הגיעו פבלו פיקאסו, חואן גריס, חוליו גונזאלס, ז'ואן מירו וסלבדור דאלי. אמדיאו מודיליאני וג'ורגיו דה שיריקו הגיעו מאיטליה. פיט מונדריאן הגיע מהולנד. מרומניה הגיעו קונסטנטין ברנקושי וטריסטן צארה. מרוסיה הגיעו מארק שאגאל, חיים סוטין, יצחק פרנקל, אוסיפ זאדקין, מיכאיל לריאונוב, וסילי קנדינסקי, קייס ואן דונגן, אלכסנדר ארכיפנקו,. לאלו יש להוסיף את פינכוס קרמניי, אברהם מינצ'ין, פסקין, מואיז קיזלינג, יוסף קסקי, צוגוהארו פוג'יטה. אלו הצטרפו לאמנים צרפתים ידועי שם כאנרי מאטיס, אנדרה מסון ומוריס אוטרילו.

שמות אלו משקפים את העובדה שפריז הציעה למעשה מערבולת של סגנונות אמנותיים, השואבת את השראתה מכל זרמי האמנות של תחילת המאה העשרים – לרבות האימפרסיוניזם, הקוביזם, הפוטוריזם, הדדאיזם, האקספרסיוניזם, וכן האמנות האבסטרקאית והסוריאליזם.[5]

חלקם של היהודים באסכולת פריז

אנדרה בלונדל, "טבע דומם עם מסור"

הציירים היהודים שהגיעו לפריז תחילה התייחסו באופן סביל להתרחשויות סביבם, אך עם קליטת ההשפעות השונות, כל אחד יצר לעצמו סגנון אמנותי ייחודי משלו. מספרם של הציירים היהודים שחיו ועבדו בפריז מאז שנת 1910 גדול יותר מאשר מספרם בכל מקום אחר בעולם בזמן נתון כל שהוא בתולדות האמנות. אמנים אלה שנמשכו לפריז תרמו תרומה מכרעת לשמה של "האסכולה של פריז".

האסכולה של פריז מנתה בין היתר את האומנים היהודים הבאים: רודולף לוי, אדולף פדר, אוטו פרוינדליך, מקס ז'אקוב, אוסיפ זאדקין, אנדרה בלונדל, פבזנר וליאון וייסברג. בין בניה נמנים גם חמישה מהציירים היהודים בעלי השם מהמאה העשרים: אמדיאו מודיליאני, ז'ול פסקין ,חיים סוטין, יצחק פרנקל פרנל ומארק שאגאל.[6][7] אליהם יש להוסיף עוד עשרות אמנים ידועים פחות או כמעט אלמונים. אמנים יהודים רבים נודעו בתיאור נושאים יהודיים בעבודתם, וציוריהם של כמה אמנים היו חדורי גוונים רגשיים כבדים. פרנקל תיאר את האמנים כבני המיעוט המאופיינים בחוסר שקט שהאקספרסיוניזם שלו קיצוני באמוציונאליות שלו.[8]

הכיבוש הנאצי של פריז ב-1940 שם לאל את זרם האמנות המכונה "אסכולת פריז". יהודים שנחשבו לנתינים זרים, שהם למעשה היו רוב חברי הקבוצה, נרדפו כבר מהימים הראשונים של הכיבוש. אומנותם נאסרה, הועלמה והושחתה. מיעוטם הצליחו להגר או למצוא מסתור בעולם החופשי, אך רובם (כמו יחזקאל קירשנבוים) נשלחו למחנות ריכוז; וכמאה אמנים ידועים נרצחו בידי הנאצים.[9]

המונח "אסכולת פריז" שטבע מבקר האמנות אנדרה וורנוד ב-1925 במגזין Comœdia, נועד על ידי וורנוד לשלול עמדות שנאת זרים כלפי האמנים הזרים, שרבים מהם היו יהודים מזרח אירופאים.[10] לואי ווקס כתב מספר מונוגרפיות עבור המו"ל Le Triangle, מבקר פורה של ציירים יהודים. במונוגרפיה משנת 1931 כתב: "כמו נחיל ארבה, נפלה על פריז פלישה של צבעוניים יהודים - על פריז של מונפרנאס. הסיבות ליציאת מצרים הזו: המהפכה הרוסית, וכל מה שהיא הביאה איתה של אומללות, פוגרומים, תובענות, רדיפות; האמנים הצעירים האומללים מוצאים כאן מקלט, נמשכים להשפעת האמנות הצרפתית העכשווית .... הם יהוו [מרכיב] במה שהמבקר הצעיר יכנה את האסקולה של פריז. יש לקחת בחשבון כישרונות רבים בקהל המטקים הזה."[10]

השפעת האסכולה על אמנות ישראלית

החל משנות ה-20 של המאה ה-20 ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה יצאו ציירים ארץ-ישראלים רבים למסעות לימוד בפריז, בירת האמנות של אותה התקופה. אומנותם הושפעה מהציור הצרפתי, ובעיקר מאמנים כמו אוגוסט רודן, מוריס אוטריו, אדואר וויאר, ראול דופי, מוריס ולאמנק, לצד אמני אסכולת פריז היהודים, ביניהם חיים סוטין, ז'ול פסקין, פנחס קרמין ומישל קיקואין.

פרק זה בציור הישראלי בולט בעבודותיהם של חיים אתר, מנחם שמי, משה קסטל, יצחק פרנקל, אהרון אבני, אריה ארוך, צבי שור, עוזר שבת, משה מוקדי, חנה בן דב, ורבים אחרים. השאלות שעלו לדיון בעקבות הפנייה אל האמנות הצרפתית בכלל ואל אמני 'אסכולת פריז' היהודית בפרט, הגדירו את ייחודיותו של השיח הפרשני שנוצר בשדה האמנות הארצישראלי בתקופה זו. שיח זה עמד במרכז עניינה של התערוכה בעקבות אסכולת פריז: האמנות הארצישראלית בשנות ה-30 וה-40 שהוצגה ב-2014 במוזיאון מאנה־כץ שבחיפה. בתערוכה הוצגו דוגמאות מן הציור הצרפתי ומיצירת אמני אסכולת פריז היהודית, שהייתה במוקד תשומת לבם של אמני הארץ בתקופה הנדונה. כך נבחנו מאפייני הרשת החברתית שנוצרה בין אמני הארץ לבין מקביליהם בפריז והגיעה לשיאה בשנות ה-30–40. מבחר נרחב של יצירות האמנים הארצישראליים (כ-90 עבודות), המוצגות בתערוכה, חושף את פעילות כינונה של היצירה האמנותית המקיפה שנוצרה בישראל בהתייחס לאותם מקורות השפעה. נבחנות בו הקטגוריות המרכזיות שעליהן הושתת השיח הפרשני של התקופה ומגוון הייצוגים האמנותיים הקשורים אליהן: ייצוג הנוף הישראלי, עיצוב והגדרת השפה הציורית "היהודית" הייחודית, וכן דרכי הבחירה של נושאי הציור השונים.

התערוכה שאפה לספק דרך להתבוננות בעולם המושגים ובערכיה של אחת התקופות המרתקות בתולדות האמנות בישראל - תקופה שהצמיחה יצירתיות שופעת ששאפה לכונן מציאות חדשה ולהמציא את "רוח הזמן".[11]

מוזיקאים

באותה תקופה, שם בית הספר של פריז הורחב גם לאגודה לא רשמית של מלחינים קלאסיים, מהגרים ממרכז ומזרח אירופה שנפגשו בקפה דו-דום במונפרנאס. הם כללו את אלכסנדר טנסמן, אלכסנדר טצ'רפנין, בוהוסלב מרטינו וטיבור הרסני . בניגוד ל-Les Six, קבוצה אחרת של מוזיקאים מונפרנאס בתקופה זו, בית הספר המוזיקלי של פריז היה קבוצה משוחררת שלא דבקה בשום אוריינטציה סגנונית מסוימת.[12]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסכולת פריז בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ L. Carluccio, J. Leymarie, R. Negri, F. Russoli, Y. Brunhammer, École de Paris, Fabbri, Milan, 1967-1975 ; Rive Gauche, Productions, Paris, 1981
  2. ^ Gladys Beurdeley-Favre, L'École de Paris, la part de l'autre 1904-1929, Musée d'Art Moderne de la Ville de Paris, 1999
  3. ^ Stanley Meisler (2015). Shocking Paris: Soutine, Chagall and the Outsiders of Montparnasse. Palgrave Macmillan.
  4. ^ Jeanine Warnod, L'École de Paris, Arcadia Éditions, musée du Montparnasse, Paris 2004
  5. ^ Enriched by Otherness : Impact of the Ecole de Paris, written in French by Juliette Gaufreteau, Sorbonne University, translation by Lily Pouydebasque, University College of London. Article available on L'AiR Arts Association website.
  6. ^ Estimation et cote de Alexandre FRENEL | Expertise gratuite, Mr Expert (בצרפתית)
  7. ^ artnet Galleries: A House in Safed by Yitzhak Frenkel-Frenel from Jordan-Delhaise Gallery, web.archive.org, ‏2013-12-03
  8. ^ Barzel, Amnon (1974). Frenel Isaac Alexander (באנגלית). Israel: Masada. p. 14.
  9. ^ Nadine Nieszawer, Peintres juifs à Paris. École de Paris (1905-1939), Denoël, 2000
  10. ^ 1 2 "The Jewish painters of l'École de Paris-from the Holocaust to today". Jews, Europe, the XXIst century (באנגלית אמריקאית). 2021-11-25. נבדק ב-2023-11-19. " l'École de Paris is a term coined by the art critic André Warnod in 1925, in the magazine Comœdia, to define the group formed by foreign painters in Paris. The École de Paris does not designate a movement or a school in the academic sense of the term, but a historical fact. In Warnod's mind this term was intended to counter a latent xenophobia rather than to establish a theoretical approach.
  11. ^ תערוכה חדשה: גירוש מונפרנאס, סופה של אסכולת פריז, במגזין יד ושם 40 (2006), ע' 6.
  12. ^ Korabelʹnikova, Li͡udmila Zinovʹevna (2008). "European Destiny: The Paris School". Alexander Tcherepnin: The Saga of a Russian Emigré Composer. Indiana University Press. pp. 65–70. ISBN 978-0-253-34938-5.

Read other articles:

Jack AitkenAitken di tahun 2018Kebangsaan InggrisLahir23 September 1995 (umur 28)London, InggrisKarier Kejuaraan FIA Formula 2Musim debut2018Tim saat iniCampos RacingNomor mobil9Mantan timART Grand PrixStartTemplat:F2stat (Templat:F2stat entries)MenangTemplat:F2statPodiumTemplat:F2statPoleTemplat:F2stat[a]Lap tercepatTemplat:F2statHasil terbaik5th di 2019Ajang sebelumnya2016–201720152015GP3 SeriesEurocup Formula Renault 2.0Formula Renault 2.0 AlpsGelar juara201520152015Eurocup ...

 

Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Oktober 2022. Aridisol adalah kondisi tanah, lingkungan, atau daerah yang kering. Tanah aridisol memiliki kandungan organik rendah.[1] Aridisol mengandung lempung, kalsium karbonat, silika, garam, dan/atau gipsum yang telah terakumulasi.[2] Kutub din...

 

Questa voce o sezione sull'argomento stagioni delle società calcistiche italiane non cita le fonti necessarie o quelle presenti sono insufficienti. Puoi migliorare questa voce aggiungendo citazioni da fonti attendibili secondo le linee guida sull'uso delle fonti. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Voce principale: Associazione Calcio Dilettantistica Città di Vittoria. Club Calcio VittoriaStagione 1978-1979 Sport calcio SquadraFootball Club Vittoria Allenatore Giancarlo ...

Perang Spanyol-Amerika SerikatPasukan Amerika Serikat di Puerto Riko pada Perang Spanyol-Amerika.Tanggal25 April – 12 Agustus 1898LokasiKuba, Puerto Riko, Filipina dan GuamHasil Kemenangan Amerika Serikat, Traktat Paris, Perang Filipina-AmerikaPerubahanwilayah Kemerdekaan Kuba, penyerahan Filipina, Puerto Riko dan Guam ke Amerika SerikatPihak terlibat Amerika Serikat Kuba Puerto Riko Katipunan Filipina[1][2] Kerajaan SpanyolTokoh dan pemimpin William McKinley Nelson A. Miles...

 

2022 Vermont House of Representatives election ← 2020 November 8, 2022 2024 → All 150 seats in the Vermont House of Representatives76 seats needed for a majority   Majority party Minority party   Leader Jill Krowinski Patricia McCoy Party Democratic Republican Leader since January 6, 2021 January 9, 2019 Leader's seat Chittenden-16 Rutland-1 Seats before 92 46 Seats after 104 38 Seat change 12 8 Popular vote 229,296[a] 115...

 

Pour un article plus général, voir Aide à la conduite de véhicules. Si ce bandeau n'est plus pertinent, retirez-le. Cliquez ici pour en savoir plus. Cet article ne cite pas suffisamment ses sources (septembre 2020). Si vous disposez d'ouvrages ou d'articles de référence ou si vous connaissez des sites web de qualité traitant du thème abordé ici, merci de compléter l'article en donnant les références utiles à sa vérifiabilité et en les liant à la section « Notes et réf�...

Pour les articles homonymes, voir Dekker. Cet article est une ébauche concernant un coureur cycliste néerlandais. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?). Pour plus d’informations, voyez le projet cyclisme. Jens DekkerInformationsNaissance 13 décembre 1998 (25 ans)FluitenbergNationalité néerlandaiseSpécialité Cyclo-crossÉquipes amateurs 09.2014-12.2015Enertherm-BKCP01.2016-08.2016Iko Enertherm-Beobank09.2019-12.2019Orange Babies Cycling Team�...

 

Thutmose IVPatung granit Thutmose IVFiraunMasa pemerintahan1401 – 1391 SM atau 1397 – 1388 SM (Dinasti ke-18)PendahuluAmenhotep IIPenggantiAmenhotep IIIGelar kerajaan Prenomen  (Praenomen) Menkheperure (diciptakan dalam rupa Re) Nomen Thutmose (dilahirkan oleh Thoth) PasanganNefertari, Iaret, MutemwiyaAnakAmenhotep III, Siatum (?), Amenemhat, Tiaa, Amenemopet, Petepihu, TentamunAyahAmenhotep IIIbuTiaaMeninggal1391 atau 1388 SMMakamKV43 Thutmose IV (terkadang dibaca Thutmosis atau Tut...

 

American musician and lead vocalist of Hall & Oates (born 1946) For other people with similar names, see Darryl Hall (disambiguation). Daryl HallHall in 2011Background informationBirth nameDaryl Franklin HohlAlso known asDaryl HohlDaryl F. HallD. Franklin HallBorn (1946-10-11) October 11, 1946 (age 77)Pottstown, Pennsylvania, U.S.OriginPhiladelphia, Pennsylvania, U.S.Residence: Connecticut / London, EnglandGenresRocksoulblue-eyed soulR&Bpop rockblues rocksoft rockalternative coun...

Count of Champagne from 1197 to 1201 Theobald IIICount of ChampagneSeal of Theobald IIIBorn13 May 1179TroyesDied24 May 1201(1201-05-24) (aged 22)TroyesNoble family House of Blois House of Blois-Champagne Spouse(s) Blanche of Navarre ​(m. 1199)​IssueTheobald IV of ChampagneFatherHenry I, Count of ChampagneMotherMarie of France Theobald III (French: Thibaut; 13 May 1179 – 24 May 1201) was Count of Champagne from 1197 to his death. He was designated heir by hi...

 

Punky Brewster Données clés Type de série Sitcom pour la jeunesse Titre original Punky Brewster Autres titresfrancophones Punkie (Québec) Genre Comédie Création David W. Duclon Production Lightkeeper Productions Acteurs principaux Soleil Moon FryeGeorge Gaynes Pays d'origine États-Unis Chaîne d'origine NBC (1984-1986)Syndication (1987-1988) Nb. de saisons 4 Nb. d'épisodes 88 Durée 25 minutes Diff. originale 16 septembre 1984 – 27 mai 1988 modifier - modifier le code - voir Wikida...

 

Куштдепди на параде Независимости, Ашхабад Куштдепди на параде Независимости, Ашхабад Куштдепди на ахалтекинских лошадях Куштдепди (туркм. Küşt depdi[1]) — старинный, быстрый туркменский танец, а также музыка к нему. Куштдепди сохранился как ритуально-развлекательна�...

这是西班牙语人名,首姓或父姓是「马杜罗」,次姓或母姓(母親的父姓)是「莫罗斯」。 尼古拉斯·馬杜羅Nicolás Maduro Moros 委内瑞拉总统现任就任日期2013年4月19日代理:2013年3月5日-2013年4月19日2019年-2023年,與胡安·瓜伊多爭位副总统豪尔赫·阿雷亚萨(英语:Jorge Arreaza)(2013-2016年)阿里斯托武洛·伊斯图里斯(英语:Aristóbulo Istúriz)(2016-2017年)塔雷克·埃尔·艾�...

 

Annual awarding ceremony 2022 PSA Annual AwardsDateMarch 14, 2022 (2022-03-14)LocationDiamond Hotel, ManilaCountryPhilippines ← 2021 · PSA Annual Awards · 2023 → The 2022 San Miguel Corporation (SMC) - Philippine Sportswriters Association (PSA) Annual Awards is an annual awarding ceremony honoring the individuals (athletes and officials) and organizations that made a significant impact on Philippine sports in 2021. The awarding ceremony is set ...

 

British Labour politician (born 1951) For other people named John McDonnell, see John McDonnell (disambiguation). The subject of this article is standing for re-election to the House of Commons of the United Kingdom on 4 July, and has not been an incumbent MP since Parliament was dissolved on 30 May. Some parts of this article may be out of date during this period. Please feel free to improve this article (but note that updates without valid and reliable references will be removed) ...

American astronomer Todd Jackson Henry is an American astronomer and Professor of Astronomy at Georgia State University, Atlanta, Georgia. He is founder and director of the Research Consortium On Nearby Stars. Education Henry obtained his B.A. in Physics/Planetary Sciences from Cornell University, Ithaca, New York in 1986 and his Ph.D. in Astronomy from University of Arizona, Tucson, Arizona in 1991. Work While an undergraduate student at Cornell he became acquainted with the Planetary Scient...

 

Janet Yellen 78º Segretario al Tesoro degli Stati UnitiIn caricaInizio mandato26 gennaio 2021 PresidenteJoe Biden PredecessoreSteven Mnuchin 15º Presidente della Federal ReserveDurata mandato3 febbraio 2014 –3 febbraio 2018 PresidenteBarack ObamaDonald Trump PredecessoreBen Bernanke SuccessoreJerome Powell Vicepresidente della Federal ReserveDurata mandato4 ottobre 2010 –3 febbraio 2014 PresidenteBen Bernanke PredecessoreDonald Kohn SuccessoreStanley Fis...

 

Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada September 2016. Roland Bergkamp Informasi pribadiNama lengkap Roland BergkampTanggal lahir 3 April 1991 (umur 33)Tempat lahir Amstelveen, BelandaTinggi 1,91 m (6 ft 3 in)Posisi bermain PenyerangKarier junior TOGB2006–2009 ExelcisorKarier senior...

Petteri OrpoOrpo nel 2023 Ministro capo della FinlandiaIn caricaInizio mandato20 giugno 2023 PresidenteSauli NiinistöAlexander Stubb PredecessoreSanna Marin Vice-primo ministro della FinlandiaDurata mandato28 giugno 2017 –6 giugno 2019 Capo del governoJuha Sipilä PredecessoreTimo Soini SuccessoreMika Lintilä Ministro dell'interno della FinlandiaDurata mandato29 maggio 2015 –22 giugno 2016 Capo del governoJuha Sipilä PredecessorePäivi Räsänen Success...

 

Michael Cera al Festival di Cannes 2013 Michael Austin Cera (Brampton, 7 giugno 1988) è un attore canadese. È noto per aver recitato nella serie comedy Arrested Development - Ti presento i miei e nei film Su×bad (2007), Juno (2007), Scott Pilgrim vs. the World (2010) e Barbie (2023). Indice 1 Biografia 2 Filmografia 2.1 Attore 2.1.1 Cinema 2.1.2 Televisione 2.2 Doppiatore 3 Doppiatori italiani 4 Note 5 Altri progetti 6 Collegamenti esterni Biografia Cera nasce a Brampton, nell'Ontario, il ...