אניטל אלבחר/ אדל רון (נולדה ב-6 בפברואר 1984) היא זמרת ושחקנית ישראלית.
קורות חייה
אניטל אלבחר נולדה בחיפה וגדלה כל ילדותה בקריית מוצקין. הוריה גרושים ולה אחות, עדי אלבחר, שהיא זמרת ובוגרת בית הספר "רימון". היא התוודעה לתרבות מוזיקלית מהבית, כל משפחתה מצד אביה ומצד אימה שרים, מנגנים ומשחקים. אניטל שרה מגיל שמונה במקהלות בית הספר ובמקהלות עירוניות. בהיותה בת 13 החלה לשיר בלהקת הנוער "כובע טמבל". מגיל 14 החלה לעשות ג'ינגלים ברדיו, הקליטה קולות ברדיו לזמרים שונים. בתקופת התיכון שרה בלהקות "ג'ימי נון סטופ" ו"פולסא דנורא", ששרו בסגנונות רוק כבד, מטאל ושירי שנות השמונים.
בצבא אניטל אלבחר שירתה כסולנית תזמורת משטרת ישראל. למדה בבית הספר "בית צבי", שמנהלו גרי בילו תמך בה ועזר לה. זכתה במהלך לימודיה בשתי מלגות "סנו", מלגת "מיכאל אוהד" ומלגת "אלי ליאון". ב"בית צבי" השתתפה במחזות זמר בתפקידים ראשיים והיא הראשונה שהעלתה ערב שירה יחיד בבית צבי. מתפקידיה בבית צבי: המספרת ב"יוסף", וסבתה ברטה במחזמר "פיפן", ב"שורת המקהלה". השתתפה בערבים מוזיקליים כגון "אריוודצ'י רומא", "תחת שמי פריז", "אהוד מנור בברודוויי", "רבקה רז מאז ולנצח". עשתה מופעי מחווה רבים ושיחקה בהרבה דרמה ומחזות קומיים. בבית צבי שיחקה גם בהצגה "תמונות ציד מבוואריה התחתית" בבימויה של איה שבא; היא גילמה את דמותה של ברברה, אמא לילד הומוסקסואל בגרמניה של שנות הארבעים. בבית צבי שיחקה גם בהצגה "הוא הלך בשדות" בבימויה של שבא.
בשנת 2008, באותה שנה שסיימה את לימודיה בבית צבי, החלה לשחק בתיאטרון הבימה.
בהבימה השתתפה ב-2008 בערב מוזיקלי "בראבו!!! שרים 90", בבימויו של אלון אופיר, שירים נבחרים מתשעים שנותיה של הבימה. באותה שנה שרה ב"הקומקום והמטאטא", ערב שירי נוסטלגיה מתיאטראות הקומקום והמטאטא. בהבימה השתתפה גם בערב "התרנגולים", בבימויו של שוקי וגנר ובניצוחה של נעמי פולני ב-2010.
היא משחקת בהצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שהועלתה ב-2005 בתיאטרון הבימה, לצידם של אבי קושניר וגלית גיאת, שחודשה שוב ב-2012, בתפקיד ברוריה. היא שיחקה בהצגה "השוטר אזולאי", בבימויו של מיכה לבינסון, כשמוני מושונוב מגלם את דמותו של השוטר אזולאי.
מאז 2009 היא משחקת בהצגה "אלף לילה ולילה", בבימויו של נורמן עיסא, קופרודוקציה של הבימה והתיאטרון הערבי-עברי ביפו.
היא משחקת מאז 2011 במחזמר "סיגל" בבימויו של צדי צרפתי, בתפקיד אשתו היווניה של אריס סאן. איתה משחקים שלומי קוריאט ורותם אבוהב.
שיחקה בהצגה "גלגולי גילגמש", מאת גדעונה רז-עיסא, בבימויו של נורמן עיסא שזכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר, ובפרס עבור הבימוי והתאורה בפסטיבל חיפה להצגות ילדים 2009.
אלבחר משחקת בתיאטרון הספרייה משנתה הראשונה בבית צבי.
בדצמבר 2011 שיחקה בו בתפקיד אם המנזר במחזמר "צלילי המוסיקה".
היא למדה והדריכה תיפוף גוף ושיחקה בהצגת ילדים בשם "בקצב התיגוף" מאת רמי קלינשטיין, עם כוריאוגרפיה של אייל גלזנר.
אלבחר השתתפה במופעי מחווה בתיאטרון הקאמרי לנורית הירש ויאיר רוזנבלום ובמופע לכבוד יום הולדתו ה-87 של שמעון פרס ב-2010. היא השתתפה בהופעותיה של נורית הירש ושרה כמה פעמים בבית הנשיא.
אלבחר הצטרפה ללהקה שהייתה ללא שם וניגנה קטעים אינסטרומנטליים באופי פלמנקו וספרדי וכשנכנסה ללהקה הגת את השם לה אלגריה שהפירוש של מילה זו זה 'השמחה' בעברית שזהו גם שמה השני של אניטל אלבחר. בעת כניסתה ללהקה הכניסה קטעי שירה לקטעים האינסטרומנטליים הקיימים. היא הופיעה עם להקתה בקפה ביאליק, בשבלול, בסינמטק תל אביב ובפסטיבל הג'אז בים האדום. איתה בלהקה הגיטריסטים רועי וייסגלס ויאיר פרבר, נגן הדרבוקה גונן ויזל והבסיסט פרננדו נוף.
אניטל אלבחר שרה בספרדית, לדינו, ערבית, מרוקאית, יוונית, צרפתית ואנגלית. וכותבת שירים בעברית, ספרדית ומרוקאית.
אלבחר עשתה את הקולות באלבומו דובר המרוקאית של אריק משעלי.
עשתה קולות רקע בהצגות הילדים "מותק של פסטיבל" ו"קופיקו".
דיבבה סרטים וסדרות מצוירות לטלוויזיה ולקולנוע באולפני אלרום: שרק השלישי, רטטוי, מכושפת, בולט, מדגסקר 2, מפלצות נגד חייזרים, החתול של שרק.
במאי 2012 התחתנה עם יהונתן רון, ארט דיירקטור בחברת פרסום, מעצב גרפי, צייר וצלם.
בשנת 2010 התחיל אלבחר להתקרב לדת, ועברה תהליך של חזרה בתשובה, היא שינתה את שמה לאדל רון בעצת רב.
אלבחר לימדה משנת 2014 עד שנת 2021 בצבי מיתר, בית ספר לקולנוע יהודי.
תפקידים
בתיאטרון הבימה
מחזות זמר וערבים מוזיקליים
הצגות
הצגות ילדים
תיאטרון הקאמרי
הצגה |
עורך ומפיק, במאי |
תאריך
|
מופע מחווה ליום הולדתו ה-87 של שמעון פרס
|
עורך ומפיק אבי גז, כתיבה ותחקיר בן בר שביט, עיבודים וניהול מוזיקלי אוהד בן אבי
|
16 באוגוסט 2010
|
מחווה לנורית הירש
|
עורך ומפיק אבי גז, עיבודים וניהול מוזיקלי יוסי בן נון
|
18 במאי 2010
|
תיאטרון הספרייה
קישורים חיצוניים