התיאטרון ערך את חזרותיו על גג ביתה של משפחת סגלוביץ', בית חדש שנבנה בראשית שנות העשרים על ידי המשפחה ברחוב המשביר 3 בתל אביב. החזרות נערכו בסוכת קבע גדולה שהוקמה שם על ידי דב סגלוביץ'. המקום הוענק להם על ידיו ללא תמורה, לבד מבחג הסוכות שבכל ימי החג לא יוכלו לעשות בה חזרות, כי היא תהא תפוסה על ידי המשפחה.
ב-1928, שנה בלבד לאחר הקמתו, פרשו ממנו שניים משחקניו - עמנואל הרוסי והלל ברגמן-אביחנן. השניים טענו כי מנהל הקומקום, אביגדור המאירי, ניכס לעצמו שירים ומערכונים שהם כתבו. חברים אחרים מהתיאטרון לא הסכימו עם תכנים שכפה עליהם המאירי להציג, ואף חשו מקופחים מבחינה כספית. מרבית חברי התיאטרון פרשו ממנו והצטרפו לתיאטרון חדש שהוקם - המטאטא,[1] ובמהרה נסגר הקומקום. אברהם שלונסקי העיר כי המטאטא הוא "מעט התה שנותר מן הקומקום".