ארוצ'ה החל את הקריירה שלו בטנריפה, שבקרבת כפר הולדתו שבאיים הקנאריים. כבר בגיל 15, ב-1922, ערך את הופעת הבכורה במדיה. ב-1927 עבר לברצלונה. כעבור שנה הצליח לזכות עם הקבוצה בגביע המלך. בגמר פגשה ברצלונה את ריאל סוסיאדד. מכיוון שהמשחק הראשון הסתיים בתיקו, התקיים משחק חוזר, שגם הוא הסתיים בתיקו. במשחק החוזר השני, שנערך ב-28 ביוני1928, הבקיע ארוצ'ה את אחד משלושת שערי קבוצתו, שניצחה 3-1 וזכתה בתואר. ב-1929 החלה לפעול הליגה הספרדית. ברצלונה זכתה באליפות הראשונה בתולדות הליגה, כשארוצ'ה תורם לכך 4 שערים ב-7 משחקים בהם שותף. ב-28 באפריל 1929 כבש שלושער בניצחון 5-1 על ראסינג סנטנדר.
בהמשך דרכו בברצלונה, המשיך ארוצ'ה להבקיע בקצב גבוה והיה המבקיע הבכיר בקבוצה. בעונתה השנייה של הליגה כבש 11 פעמים ב-13 משחקים. עונתו השלישית בליגה, עונת 1930/1931, הייתה השיא עבורו, וב-15 משחקים בהם השתתף הצליח לכבוש 16 שערים. בין היתר כבש שלושה שלושערים, אחד מהם בדרבי נגד אספניול בו ניצחה ברצלונה בתוצאה 6-2 ב-11 בינואר1931. בעונה שלאחר מכן דעכה כמות השערים שכבש, פפ סמיטייר הוביל את מבקיעי השערים של הקבוצה, בעוד ארוצ'ה הבקיע 8 שערים ב-15 הופעות. בעונת 1932/1933 הבקיע 11 שערים ב-10 משחקי ליגה, כולל 4 צמדים ושער בקלאסיקו נגד ריאל מדריד ב-1 בינואר1933, שהסתיים בתיקו 1-1, אך המבקיע המוביל של הקבוצה היה ז'ואן רמון.
בסך הכול, ב-6 שנים בקבוצה, הבקיע ארוצ'ה 215 שערים ב-207 משחקים, רשמיים ולא רשמיים. ב-60 משחקי ליגה כבש 50 שערים. מאז האליפות ב-1929 כשל ארוצ'ה לזכות עם הקבוצה פעם נוספת באליפות או בגביע. ב-1933 עזב את ברצלונה והצטרף לאתלטיקו מדריד, שהייתה אז בליגה השנייה. ארוצ'ה עזר לקבוצה להעפיל בחזרה לליגה הראשונה בתום עונת 1933/1934. בעונת 1934/1935 כבש 4 שערים בלבד ב-14 הופעות. לאחר שבעונת 1935/1936 הצליח לכבוש פעם אחת בלבד ב-6 משחקים ובמקביל אתלטיקו מדריד ירדה חזרה לליגה השנייה, חדל ארוצ'ה לשחק כדורגל.
