ב-1978, החל לעבוד באפל (אז "אפל מחשבים") מאוגוסט 1979 ועד מרץ 1984 בתור מעצב למערכת ההפעלה של המקינטוש – "מערכת 7" (אנ'). לאחר שעזב את אפל, היה למייסד-שותף בשלוש חברות; חברת החומרה "Radius" ב-1986, חברת התוכנה והאלקטרוניקה "General Magic" ב-1990 שפיתחה קודמנים למכשירי קלט למחשבים, ו-"Eazel" ב-1999 שפיתוחה העיקרי היה נאוטיליוס תוכנת ניהול הקבצים של GNOME. בתחילת שנות ה-2000, סייע למיץ' קאפור לקדם תוכנה ברישיון קוד פתוח תחת איחוד תוכנות הקוד הפתוח (אנ'). בין 2005 ל-2013 עבד בגוגל, ובין השאר היה המעצב הראשי של ממשק המשתמש של המעגלים ב-Google+.
קריירה
אפל מחשבים (1979–1984)
ב-1975 קיבל תואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת בראון שברוד איילנד. לאחר מכן, החל ללמוד לתואר שני באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ב-1978, רכש מחשב Apple II והחל לפתח תוכנה עבורו מערכת ההפעלה שלו. בהמשך, כתב במגזינים "Call-A.P.P.L.E." (אנ') ו-"Dr. Dobb's Journal" (אנ') בנושא מחשבים ותוכנה, ומשך במהרה את תשומת הלב של חברת "אפל מחשבים".[3]
אפל מחשבים החלה להעסיקו בתור מתכנת מערכות ב-1979, ובה פיתח את הקושחה למדפסת הראשונה של החברה, Apple Silentype (אנ') ול-Sup'R'Terminal (אנ'), כרטיס תצוגה של 80 עמודות ל-Apple II.[4] בתחילת שנות ה-80, הזמין את חברתו מהתיכון, האמנית סוזן קאר להצטרף לאפל כדי לעזור לעצב את מה שלימים יהפוך לצלמיות של המקינטוש.[5] עם הגעת המקינטוש הראשון, הרצפלד פיתח עבור סוזן תוכנות לעיצוב צלמיות וגופנים.[6]
הרצפלד היה חבר בצוות העיצוב למיזם מחשב המקינטוש בחברה, בייסודו של ג'ף רסקין.[7] לאחר טלטול בצוות ה-Apple II ועזיבתו הזמנית של סטיב ווזניאק את החברה בעקבות תאונת מטוס,[8] המייסד-השותף סטיב ג'ובס תפס את ניהול המיזם בן השנתיים בפברואר 1981, וצירף אליו את הרצפלד, לבקשתו. לאחר שעבד תחת בכירים באפל כגון באד טריבל ולצד ביל אטקינסון וברל סמית, הרצפלד הפך לארכיטקט תוכנה ראשי של מערכת ההפעלה של המקינטוש, Mac OS (לימים תכונה "Classic"), שנחשבה למהפכנית בשימושה בממשק משתמש גרפי (GUI) שאינו מבוסס טקסט (אנ').
בעקבות תרומתו הרבה של הרצפלד לתחום התוכנה באפל, כרטיס הביקור שלו נשא את התואר "אשף תוכנה".[1] הוא כתב חלקים רבים במערכת ההפעלה המקורית של המקינטוש – כולל חלק גדול מה-ROM, ערכת הכלים של מקינטוש (אנ') ומספר מרכיבים חדשניים במערכת ההפעלה שכיום נחשבים סטנדרטיים בממשקי משתמש גרפיים, ביניהם ממשק הגדרות (או לוח בקרה).[9][3]
לאחר אפל (1984-הווה)
לאחר שעזב את אפל ב-1984, הקים כמייסד-שותף שלוש חברות – "Radius" ב-1986, "General Magic" ב-1990 ו-"Eazel" ב-1999. ב-Eazel סייע לפתח את מנהל הקבצים "נאוליטוס" לסביבת העבודה GNOME של לינוקס.[10] הוא התנדב באיחוד תוכנות הקוד הפתוח מ-2002 עד 2003 בפיתוח אבות טיפוס מוקדמים של מערכת ניהול הידע האישי חוצת-הפלטפורמות "Chandler" (אנ'). ב-1996 התראיין לרוברט אקס קרינג'לי לתוכנית הטלוויזיה הדוקומנטרית "ניצחון החנונים" (אנ').[11]
בתחילת 2004, הקים את האתר "Folklore", אתר אינטרנט המוקדש לסיפור סיפורים קולקטיבי הכולל עשרות אנקדוטות על פיתוח המקינטוש הראשון. הסיפורים נאספו ויצאו לאור בספר "Revolution in the Valley" באוגוסט 2004.[3]
באוגוסט 2005 הצטרף לגוגל כדי לסייע בפיתוח הרשת החברתית Google+,[12] עליה הכריזה גוגל ביוני 2011 בניסיון להתחרות בפייסבוק ובטוויטר. הרצפלד היה המעצב העיקרי של ממשק המעגלים (Circles) ב-Google+.[13][14] נוסף לרשת החברתית, עבד גם על תוכנת ארגון התמונות פיקאסה, ועל בורר תמונת הפרופיל של Gmail. הרצפלד פרש מעבודתו בגוגל ביולי 2013.[15]
הרצפלד מתאר את עצמו כ"האקר בגמלאות" בשורה הביוגרפית בטוויטר.[16]
בתרבות
הרצפלד גולם ב-2013 על ידי אלדן הנסון בסרט הביוגרפי על סטיב ג'ובס, "ג'ובס". ב-2015 גולם על ידי מייקל סטולברג בסרט "סטיב ג'ובס". הרצפלד טען בנוגע לאחרון, כי "כמעט ודבר בו לא התרחש באמת", וכי בסופו של דבר הסרט לא כוון להיות נאמן במציאות.[17]
אנדי הרצפלד, Revolution in the Valley: The Insanely Great Story of How the Mac Was Made (אנ'), סבסטופול, קליפורניה: O'Reilly Media, 2004, מסת"ב 978-1449316242. (באנגלית)
The Second Coming of Steve Jobs, ניו יורק סיטי, ניו יורק: Random House, Inc., 2000, ISBN 978-0-7679-0433-9
^Ken Kocienda, Pan Macmillan (ע), Creative Selection: Inside Apple's Design Process During the Golden Age of Steve Jobs, לונדון, בריטניה: Pan Books, ISBN 9781529004748. (באנגלית)
.jpg)
