PROFILPELAJAR.COM

אנג'לה קליין
	אין תמונה חופשית
לידה	1975 (בת 49 בערך); בֶּן שֶׁמֶן, ישראל
מקום לימודים	המדרשה לאמנות (2000); אוניברסיטת חיפה (2006); אוניברסיטת חיפה (2006) ;
פרסים והוקרה	פרס עידוד היצירה לאמנות פלסטית (2011); פרס קלצ'קין (2007) ;

אנג'לה קליין (נולדה ב-1975) היא אמנית ישראלית.

ביוגרפיה

קליין נולדה במושב בן שמן בשנת-1975. בשנת 2000 סיימה תואר ראשון במדרשה לאמנות, ובשנת 2006 סיימה תואר שני בחוג לאמנות-יצירה, באוניברסיטת חיפה. היא מלמדת במדרשה לאמנות מאז שנת 2002 ושימשה בה כראש מדור פיסול, דיקאנית הסטודנטים וראש התוכנית למצוינות. בשנת 2014 קליין מונתה לראש המחלקה לאמנות במדרשה ללימודי אמנות של מכללת בית ברל.^[1] היא הציגה תערוכות יחיד במוזיאון הרצליה והשתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות. קליין זכתה בפרסים חשובים, ביניהם פרס הדסה ורפאל קלצ'קין (2007), פרס האמן הצעיר משרד החינוך והתרבות (2003) ומלגת קרן תרבות אמריקה-ישראל (2000).

עבודותיה

יצירותיה המוקדמות של קליין עסקו בפירוק מושג הציור, על ידי יצירת אובייקטים פיסוליים המורכבים משכבות של צבע. ביצירותיה המאוחרות יותר, קליין עושה שימוש במגוון של טכניקות אמנותיות כצילום או מיצב, בעזרתן בוחנת קליין את היחס שבין ציור לפיסול ובין הצופה ליצירות האמנות.

עבודותיה עוסקות בקו התפר בין ציור לפיסול ובין ה"רדי מייד" לאובייקט האומנותי, מאופיינות בניקיון ומינימליזם, ומלוות במרחב לשוני המבטא ריבוי משמעויות. בשנת 2003 הציגה במוזיאון הרצליה תערוכת יחיד בשם "Linea Alba" מונח רפואי שפירושו "הקו הלבן" (אנ') המתייחס לגיד שעובר במרכז הגוף. התערוכה כללה רצף עבודות העשויות צבע, זכוכית ומתכת החומקות מהגדרה ברורה של ציור או פיסול, ומעוררות שאלות על מעמדו של הציור, מעמדו של האובייקט והגבולות הדיפוזיים שבין מדיומים אומנותיים.

ב-2009 הוצגה בגלריית המדרשה התערוכה "Aquarela-Umbrella-Angela" ‏(2009) שאצר דורון רבינא. שם התערוכה מבטא משחק מילים מחורז: אקוורל, על ציורי האקוורל השחורים שנתלו בכניסה לתערוכה, המטרייה כאזכור לרדי מייד הנקשר לדאדאיסטים-סוריאליסטים וחתימת שמה אנג'לה. על קירות החלל הלבן בגלריה המוארת באור כחול קר, נתלו אובייקטים גאומטרים לבנים, אשכולות ביצים שחורות תלויות על עמוד, בתוספת שני ציורי אקוורל, גלויה של היכל הספר בסיבוב של 90 מעלות ועבודה של חישוק על קיר בשם "Back to Blue". השם של העבודה המתייחס לצבע הכחול מתקשר לאמן איב קליין. קליין בוחנת את היחסים בין היש והאין, בין החומר והאין-חומר ובין חלל הגלריה כמרחב מלא-ריק. בנוסף מציגה בתערוכה: חישוקים לבנים מכופפים ממתכת, לפעמים הם מופיעים בזוג ולפעמים בבודדת. הם מצופים במעטפת לבנה המעניקה להם גלזורה של חרסינה או זכוכית חלבית.^[2]

בשנת 2010 הציגה קליין בסדנאות האמנים תערוכה בשם "White Minolta", בה הציגה מיצב שהורכב מציור וסדרת תצלומים העוסקת ביחסי גוף והצבע הלבן שנעשתה בעת שהייתה של קליין בדיסלדורף. התצלומים נעשו בסטודיו בו עבדה ומופיעים בהם אנשים אותם פגשה בגרמניה והזמינה להתארח לזמן מה בסטודיו. במפגש עמם, קליין משחה על פניהם צבע לבן באצבעותיה והתצלומים כולם מבקשים לגעת באפשרותו של מעבר זהיר שבין זרות לאינטימיות, המתרחש עם קיומו של מגע גופני – אצבעותיה על פני אדם שעדיין איננו מוכר אך כבר אינו זר. בשנת 2011 הציגה בגלריה הקיבוץ תערוכת יחיד בשם "גלם" .^[3]

בשנת 2013 הוצגה בגלריה האוניברסיטאית לאמנות תערוכתה בשם "Something old, something new, something borrowed, something blue", שאצר דורון רבינא. הכותרת לתערוכה שאולה משיר אנגלי מהמאה ה-19, "משהו ישן, משהו חדש" המונה את הדברים שהכלה, על פי המסורת, לשאת ביום כלולותיה. קליין מציגה בתערוכה צורות בסיסיות: קו, עיגול, ריבוע, קובייה. אובייקטים כמו בתי ארנבים, מתקני האכלה לציפורים, חפצי רדי-מייד ואובייקטים תעשייתיים בעלי צורות בסיסיות, ומופשטות הצבעים תעשייתיים ומינימליסטיים.

לימודים

1996–2000 תואר ראשון, המדרשה לאמנות, המכללה האקדמית בית ברל
2005–2006 תואר שני, החוג לאמנות-יצירה, אוניברסיטת חיפה, חיפה

פרסים ומלגות

2000 מלגת קרן תרבות אמריקה-ישראל
2003 פרס אמן צעיר, משרד החינוך והתרבות
2007 פרס לאמן יוצר באמנות פלסטית ע"ש הדסה ורפאל קלצ'קין, קרן תרבות אמריקה-ישראל
2011 פרס עידוד היצירה, משרד החינוך והתרבות.

תערוכות יחיד

2002 –"Monte Carlo magic", סדנאות האמנים, תל אביב
2003 – "Linea Alba" מוזיאון הרצליה לאמנות
2004– Livering גלריית סדנאות האמנים, תל אביב
2009 – "Aquarela-Umbrella-Angela גלריית המדרשה, תל אביב, אוצר :דורון רבינא
2010 – "White Minolta", סדנאות האמנים תל אביב
2011 – "גלם", גלריה הקיבוץ, תל אביב.
2013 – "Something old, something new, something borrowed, something blue" הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייב; אוצר: דורון רבינא.

תערוכות קבוצתיות נבחרות

1998, אביב בסוף הקיץ, מוזיאון ת"א לאמנות, אוצרת: אלן גינתון
2000, גבירותיי ורבותיי, מוזיאון ת"א לאמנות, אוצרת: אלן גינתון.
2000, ארטיק 3, הגלריה האוניברסיטאית ת"א
2003, אקשן אקספרס, גלריה רחל וישראל פולק, אוצרת: נעמי אביב.
2003, אפליה מתקנת, מוזיאון ת"א, אוצרת אלן גינתון
2004, מחול אחרון, חלל הטורבינות במתחם רידינג, ת"א, אוצרת: רותי דירקטור.
2004, איך מסבירים תמונות לארנבת מתה, גלריה רחל וישראל פולק, אוצרת: נעמי אביב
2004, תערוכת זוכי פרס האמן הצעיר, מוזיאון חיפה, אוצרת: דניאלה טלמור.
2004, האסתטיקה של החריג, גלריית רמת- אליהו, אוצרת: גלית סמל.
2004, למה לא?, גלריית אוניברסיטת חיפה, אוצר: אבישי אייל.
2004, קיר רויאל, גלריית המדרשה לאמנות, אוצר: דורון רבינא.
2005, כוח, חלל הטורבינות במתחם רידינג, תל אביב, אוצר: דורון רבינא.
2005, רעב, גלריה רחל וישראל פולק, אוצרת: נעמי אביב
2005, ליגה, הגלריה ב"בית בנמל" ,ת"א, אוצרת: גליה יהב
2006, אורלנדו, סדנאות ההדפס בירושלים
2006, ללא כותרת, גלריית אוניברסיטת חיפה, אוצרת: רותי דירקטור.
2006, What is in my house when I’m away, בייג'ינג-שנחאי- תל אביב
2007, שטוח, גלריית המחלקה לאמנות בצלאל, אוצר: גלעד מלצר^[4]
2007, ג'סי כהן- דימוי בשם, אמנות בערבה
2007, לבן, גלריית טבי דרזדנר
2007, אורי 83, רוטשילד 83 ת"א.
2007, זאת לא אמנות ישראלית, תיאטרון תמונע
2007, רפי, גלריה טובה אוסמן, אוצר: יובל כספי
2007, ארטיק 9, הגלריה האוניברסיטאית בתל אביב
2008, D.I.Y, אוסף מיכאל אדלר ופוסט מינימליזם ישראלי בשנות השבעים ובאמנות עכשווית, מוזיאון הרצליה לאמנות
2008, דפסים של מיכל נאמן ואנג'לה קליין, מוזיאון תל אביב לאמנות
2009, לבן, גלריית סדנאות האמנים בתל אביב
2009, פקטורי, מוזיאון בת-ים לאמנות
2009, עריצותו של השקוף, הגלריה לאמנות מנשר
2009, לבן, גלריית סדנאות האמנים בתל אביב
2009, פקטורי, מוזיאון בת-ים לאמנות
2009, עריצותו של השקוף, הגלריה לאמנות מנשר
2010, הבעיה עם האופק, עבודת חוץ, טיילת בת ים
2010, Mute, גלריה 39, תל אביב
2010, יותר מאחד, סדנאות ההדפס בירושלים
2010, הגלריה של בצלאל בתל אביב, סלמה, אוצרת: רותי דירקטור
2011, מדרש מדרשה, המדרשה לאמנות בית ברל.
2012, הקיט - חלל לאמנות עכשווית, דיסלדורף, גרמניה.
2012, חוזר חלילה, גלריית בנימין, תל אביב.
2020, חומרי בניין, גלריה בסיס לאומנות ותרבות, הרצליה.^[5]