איישישוק

איישישוק
Eišiškės
סמל איישישוק
סמל איישישוק
סמל איישישוק
כנסיית העיר
כנסיית העיר
כנסיית העיר
מדינה ליטאליטא ליטא
מחוז מחוז וילנהמחוז וילנה מחוז וילנה
רשות מקומית שלצ'ינינקאי
תאריך ייסוד 1070 (סברה)
1384 (אזכור ראשון)
שטח 7 קמ"ר
גובה 159 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 2,822 (1 בינואר 2023)
קואורדינטות 54°10′N 25°00′E / 54.167°N 25.000°E / 54.167; 25.000
אזור זמן UTC +2
מפה

איישישוֹק (או לעיתים אישישוק, כך ביידיש איישישאָק; בליטאית: Eišiškės, בפולנית: Ejszyszki, ברוסית: Эйшишки) היא עיר ברשות מקומית שלצ'ינינקאי שבמחוז וילנה בליטא (כ-60 ק"מ דרום-דרום-מערבית לווילנה), על גבול בלארוס.

עד השואה הייתה עיירה יהודית מובהקת, שיהודים היוו בה את רוב האוכלוסייה. מאז המלחמה משמשת איישישוק כמרכז אזורי לכפרי הסביבה בתחומי החינוך והבריאות.

מיקום

העיר ממוקמת במישור מיוער, על אם הדרך הראשית העתיקה שבין וילנה לנובוגרודק, באזור ללא חשיבות כלכלית או אסטרטגית, כלומר ללא מחצבים או מכשולים טבעיים. הנהרות באזור אינם מהווים נתיבי מים כיוון שהם רדודים מדי למעבר כלי שיט.

היסטוריה

רחובה המרכזי של העיירה, 1914

לפי הסברה המקובלת נוסדה העיר על ידי המצביא הליטאי איישיס בשנת 1070 ונקראה על שמו[1], בכך קדמה בכ-250 שנה לווילנה. העיר נזכרת בהסכם קניגסברג מ-1384, אז הייתה בחזקתו של הנסיך הגדול ויטולד שלחם כנגד המסדר הטבטוני, ההסכם הביא לסיום הלוחמה. ליד העיר נמצאת טירה עתיקה מן המאה ה-14, ששימשה את צבאו של ויטולד.

בהמשך הפכה העיר למרכז מנהלי ומסחרי חשוב של האיחוד הפולני-ליטאי, בשל מיקומה על הדרך וילנה-הורדנה-ורשה והייתה לאחוזת המלך הפולני. העיר נפגעה ב-1655 בשריפה גדולה במסגרת מלחמת רוסיה-פולין ונפגעה שנית ב-1706 במסגרת המלחמה הצפונית הגדולה, פגעים אלה הביאו לירידת קרנה כעיר מסחר מרכזית. מעמדה שב וירד עם חלוקת פולין, עת הפך כל הפלך לחלק מהאימפריה הרוסית. בעת מלחמת רוסיה–צרפת (1812) שבה העיר ונבזזה, ככל הנראה שוקם מבצר העיר העתיק על ידי כוחות נפולאון[2]. לאחר ההתקוממות הפולנית של 1863 ידעה העיר תנופת פיתוח מואצת ונבנו בה בתים עשויים לבנים, במקום בתי העץ שאפיינו אותה ושגרמו לשריפות חוזרות ונשנות, בהם "השרפה הגדולה" בשנת 1895 בה נשרפו כמעט כל בתי העיירה[3] וכן פנקס הקהילה ורישומי החברה קדישא, עובדה המקשה על מחקר האוכלוסייה היהודית בעיר. בתקופה זו הגיע שיעור היהודים בקרב תושבי העיר לכ-80% (שיא שנרשם ב-1820[4]).

לאחר תקומת פולין העצמאית ב-1918 שויכה לפלך נוֹבוֹגְרוּדוֹק. ביוני 1941 נכבשה העיר על ידי צבא גרמניה הנאצית ובספטמבר חוליות איינזצגרופן הוציאו להורג את כל יהודיה (ראו להלן בפרק השואה). בהמשך מלחמת העולם השנייה התמקמו בסביבות העיר כוחות ארמייה קריובה שזינבו בכוחות הגרמניים. העיר שוחררה על ידי הצבא האדום ביולי 1944.

הקהילה היהודית

בית הכנסת הגדול, 1911

עדויות קדומות

בשנת 997 דיווח הבישוף אדלברט מפראג על קיומן של קהילות יהודיות בליטא[5]. לפי האנציקלופדיה הכללית הפולנית של שנת 1883 ישבה באיישישוק בשנת 1145 קהילה קראית[5]. הנסיך הגדול ויטולד הוציא בשנת 1341 "חוק יהודים" הנותן תוקף נוסף לזכויות שהעניק סבו ליהודי ליטא, 20 שנים קודם לכן ובהן הזכות להתיישב בעיירות בריסק, הורדנה, טרוקי ואחרות, איישישוק אינה מוזכרת בשמה, אך ניתן לשער כי גם יהודיה נהנו מכתב זכויות זה. יהודי העיר דיווחו על קיום מצבות בבית הקברות משנת ה'ק"א (1340)[5].

רוב יהודי

אנדרטת זיכרון ליהודי איישישוק בבית העלמין הדרום (בת ים)

מאז מחצית המאה ה-18 היו התושבים היהודים למעלה ממחצית האוכלוסייה בעיר. האוכלוסייה היהודית זינקה במאה ה-19 מ-660 נפש ב-1847 ל-2376, שהיוו למעלה מ-70% מהאוכלוסייה, ב-1897. זינוק זה נובע מהחוקים שאסרו על היהודים להתגורר בכפרים וחייבו אותם לעבור עיר. עם זאת, מסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 החלה להרשם ירידה בגידול האוכלוסייה היהודית בעיר והאחוז שלה באוכלוסייה קטן, עקב הגירה לארצות הברית ועלייה לארץ ישראל. עם זאת, היהודים ריכזו בידם את רוב-רובה של כלכלת העיר. ב-1925 היו 130 מתוך 132 עסקים בעיר (בתי מסחר ובתי מלאכה) בידי יהודים וב-1935 היו 106 מבין 117 בעיר בידי יהודים[6]. בעלי המלאכה היהודים קיימו אגודת "בעלי מלאכה" שהעניקה הכשרה לאוּמנים וקיימה לצידה ארגוני צדקה למשפחות בעלי מלאכה עניים או בלי מלאכה שנפלו למשכב, קופות ארגוני צדקה אלה הוצבו בבתי הכנסת של בעלי המלאכה, למלאכותיהם השונות.

קיבוץ הפרושים

קהילת המתנגדים, שהורכבה מתלמידי חכמים שראו בלימוד תורה ערך עיקרי, הוקמה בעיר על ידי הרב הצדיק ר' משה. לפי הסברה מדובר במשה בן רבי אהרון הלוי הורביץ, שלימד בתקופת הגר"א[7]. הוא הקים את בית המדרש הישן וקיבץ סביבו תלמידים רבים. שיא פעילות הישיבות הליטאיות בעיר (בית המדרש הישן ובית המדרש החדש) היה באמצע המאה ה-19, אז נכללה העיר יחד עם וולוז'ין ומיר בביטוי "על דרכי מיר, איישישוק וולוזין" כשם נרדף לתרבות בחורי הישיבות הליטאיות המתמידים[8].

איישישוק עיר ישנה ובלה. רחובותיה מלאים רפש עד הברכיים, בתיה בתי עץ שפלים ויושביה יהודים רצוצים, שחוחים... אולם עיניהם העמוקות והשחורות - הפיקו גם רגש גאווה כי על כן בני איישישוק הנם - מרכז התורה בליטא, שנייה לולוז'ין הקרובה. בתי המדרש מלאים אברכים ככלוב, אברכים מכל הסוגים, מקרוב ומרחוק. כולם ישבו ויהגו בתורה, ובני העיר יספיקו להם לחם ותבשיל. ואחדים מבעלי הבתים - חרדים קיצונים - מנצחים על כל התכונה. רודפים באף וחימה כל אברך אשר נמצא בידו ספר חשוד, מתנפלים על מעונותיהם ומחפשים בארגזיהם וכל ספר אשר אינו נושא עליו חותם התורה וההוראה יחרימו.

— זכרונות אליעזר אליהו פרידמן (עורך "הצופה" בוורשה), תרפ"ו[9]

התנועה הציונית

עוד בטרם התכנס הקונגרס הציוני הראשון, התקיימה בעיר קבוצת משכילים שקראו עיתונות עברית כגון "המליץ" ו"הצפירה"[10]. ביזמת ילדיו של הדיין בעיירה, (אליעזר -ר' לייזר ) יצחק וולקני (וילקנסקי) ואחיו, מאיר, התכנסה אגודה ציונית בעיר, למורת רוחם של "בעלי הבתים" החרדים וראשי ציבור "קיבוץ הפרושים". אחותם, שרה, לימים גננת בנהלל ובראשון לציון, ייסדה בה את אגודת "רק עברית", שחרתה על דגלה דיבור בעברית בלבד[11].

עד מהרה התחלקה הקהילה לשני קטבים, חרדים ליטאים קנאים ובהם רוב בעלי הבתים בעלי האמצעים מזה, וציונים-משכילים, צעירים, בעלי-מלאכה ועובדי-כפיים מזה. הציונים כינסו אספות בהם סיפרו לקהל אודות בנימין זאב הרצל ורעיונותיו. החל משנת 1897 נמנו בעיירה "שוקלי שקל" (כלומר משלמי מס להסתדרות הציונית ובעלי זכות בחירת צירים לקונגרסים). עדות להתלהבות הציונית ניתן למצוא בעובדה שבעיירה נמכרו באותה עת 140 מניות של "אוצר התיישבות היהודים" במחיר 10 רובל למניה, סכום גדול ביותר עבור הציוני הממוצע.

מאידך, הזמינו אנשי קיבוץ הפרושים את החפץ חיים לשאת דרשה חריפה כנגד הציונות, אך ללא הועיל. רבה של העיר, ר' יוסף זונדל הוטנר, מנע את הוצאת הציונים מחוץ למחנה ואף אישר בשתיקה שקניית שקל אינה מעשה הסותר את ההלכה. כך הצטרפו לציונות גם אברכים רבים. ב-1904 נוסד בעיר סניף פועלי ציון וכנגדו גם סניף של תנועת הבונד, שמשכה צעירים ציונים עובדים. התנועה הציונית והבונד נלחמו ביניהן על אחזקתה של הספרייה היחידה בעיר.

בראשית המאה ה-20 הוקם באיישישוק, לאחר מאבק מר עם החרדים, שגרר גם הוא דרשה חריפה של החפץ חיים, חדר מתוקן בו למדו בעברית. ב-1905 נוסד גם גן ילדים עברי בראשותה של שרה וילקנסקי. בהמשך, לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוקם בית ספר עברי, בו למדו התלמידים על ארץ ישראל, השתלמו בעבודה חקלאית והעלו מחזות בעברית, מתוך מגמה לעלות לארץ ישראל. מבוגרים למדו עברית וציונות בשיעורי ערב ובעיר נפתחו גם תיאטרון עברי של להקת חובבים וספרייה עברית למבוגרים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה החלו לפרוח בעיירה גם תנועות נוער ציוניות. קמו תנועות מקומיות כגון "חרות ותחייה", "פרחי ציון" ו"הקלוב על שם ברנר" וב-1924 סניף של השומר הצעיר. בשנים 1925–1926 התחולל גל עלייה גדול לארץ ישראל מפולין ובכלל זה מאיישישוק, בה נוסד סניף של תנועת "החלוץ".

השואה

ב-17 בספטמבר 1939, כתגובה לכיבוש פולין, הוקם בעיירה, כמו בליטא כולה, ועד קומוניסטי חצי-צבאי שאסר על ההתארגנות הציונית וסגר את בתי הספר העבריים. מאוחר יותר באותה שנה, בעקבות הסכם ריבנטרופ–מולוטוב, סופח אזור וילנה לליטא העצמאית, שהייתה מדינה "חופשית". עקב כך נמלטו לווילנה יהודים רבים מפולין ואיישישוק הפכה לעיירת-מעבר בדרכם וריכזה פעילות של מבריחי-גבול שהבריחו יהודים מהגבול הפולני אל ליטא. יהודי איישישוק קלטו את זרם הפליטים וסיפקו להם מקומות לינה, מזון וניירות שיסייעו להם בדרכם לווילנה וקובנה[12]. במקביל, גברו מאוד ההתנכלויות האנטישמיות ליהודי העיר מצד שכניהם.

בראשית יוני 1940 צורפה ליטא לברית המועצות כרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית. ב-23 ביוני 1941, במסגרת מבצע ברברוסה, נכנסו כוחות צבא גרמניה לליטא וכבשו ללא קרב, בין היתר, גם את העיירה. הכוחות הגרמניים עברו בעיירה בדרכם לחזית. היהודים ישבו ספונים בבתיהם במשך שלושה שבועות, כאשר יום ולילה חולפים ברחובות טורי צבא אדירים ומכל עבר נשמעות קריאות ניצחון ושמחה על מפלת המשטר הקומוניסטי והיהודים.

לאחר הכיבוש הוצבה בעיירה פלוגה שהעבידה את יהודי העיירה הגברים בגילאים 16 - 60 בעבודות כפייה במסגרת ארגון טוט. אט-אט הוטלו על היהודים גזרות ועינויים שונים כגון ריכוז כל חפצי הערך שלהם במשרדי הפיקוד הצבאי, אילוץ אנשים להתפשט ברחוב ולנקותו, אילוץ יהודים לטבול במי-קרח בנהר, תלישת זקני יהודים כמופע ראווה בכיכר ועוד. שיאי ההתנכלות היו שריפת ספרי תורה וציוד מבתי הכנסת, חילול בית הקברות והמקווה.

בערב ראש השנה תש"ב צוותה כל האוכלוסייה היהודית (כ-4,000 איש, רובם תושבי העיר וחלקם תושבי כפרים סמוכים) להתרכז בבית הכנסת הגדול ובבתי המדרש, תוך איום שמי שיימצא בביתו למרות הצו, יומת במקום. בשלב זה נמלטו מן העיר ליערות כ-500 יהודים, רובם ככולם נורו מיד על ידי כוחות משטרת העזר הליטאית שהקיפו את העיירה[13]. במשך שני ימי ראש השנה הוחזקו היהודים בבית הכנסת הגדול ובבתי המדרש, ללא מזון ומים וללא כל אפשרות לצאת, בעת ששוטרים ליטאים ואנשי איינזצגרופן פושטים על בתיהם, בוזזים אותם ויורים בכל מי שנמצא בהם למרות הפקודה. בג' תשרי (24 בספטמבר 1941) הוצאו היהודים בתהלוכה לכיוון בית הקברות הישן של העיירה. במהלך היומיים העוקבים, בקבוצות של 250 איש בכל פעם, הוצאה כל האוכלוסייה להורג בירי לתוך שוחות שנחפרו על ידם בבית הקברות הישן. הרב שמעון רוזובסקי היה הרב אחרון של העיירה איישישוק ונשרף עם ספר תורה על ידי הנאצים ועוזריהם.

רבני העיירה

לאיישישוק ולמדניה יצא שם בעולם היהודי, חלק מרבני העיירה התפרסמו:

תיעוד, מחקר והנצחה

בשנת 1950 ערך יוצא העיירה שאול ברקלי, יחד עם יוצאי העיירה שחיו באותה עת בישראל, ספר זכרונות ועדויות בשם "איישישוק קורותיה וחורבנה: פרקי זכרונות ועדויות".

הפרופסור להיסטוריה יפה אליאך, חוקרת שואה וחוקרת החיים היהודיים שלפניה בעיירות פולין וליטא ניצולת העיירה בעצמה ומקדישה חלק גדול מעבודתה לעיירה. היא הקימה את "מגדל החיים" במוזיאון השואה האמריקני ובו תמונות וקטעי חיים מאיישישוק. בשנת 2003 התכוונה ליצור דגם חי של עיירה, כדוגמה ל"שטעטל" אופיינית בראשון לציון, אך המיזם לא יצא לפועל בסופו של דבר[18].

הנשיונל ג'יאוגרפיק הוציאו סרט על האיינזצגרופן - יחידות הרצח הצבאיות הגרמניות במלחמת העולם השנייה. בסרט זה יש עדות בתמונות של צלם גרמני, וכן עדות בסיפור של ניצול, על הטבח באיישישוק[19].

בבית העלמין הדרום (בת ים) יש אנדרטת זיכרון ליהודי איישישוק שנרצחו בשואה.

לקריאה נוספת

  • שאול ברקלי (עורך), איישישוק קורותיה וחורבנה: פרקי זכרונות ועדויות (בצירוף תמונות), יצא לאור על ידי הוועד לניצולי איישישוק במדינת ישראל, תש"י גרסה דיגיטלית
  • רחל גרוסבאום-פסטרנק, "איישישקי", בתוך: שמואל ספקטור וברכה פרוינדליך (עורכים), פנקס הקהילות: (4) פולין, כרך ח: מחוזות וילנה–ביאליסטוק–נובוגרודק, ירושלים: יד ושם, תשס"ו 2005, עמ' 124–129.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איישישוק בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרטת שואת יהודי איישישוק בבית העלמין הדרום (בת ים) בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ לפי האנציקלופדיה הרוסית הכללית ברוקהויז-עפרון, ראו שאול ברקלי (עורך), איישישוק קורותיה וחורבנה: פרקי זכרונות בעדויות, עמוד 19
  2. ^ שאול ברקלי (עורך), איישישוק קורותיה וחורבנה: פרקי זכרונות ועדויות, עמוד 26
  3. ^ עדות בת הזמן: "המליץ" (עמוד 2)
  4. ^ ראו גרף השוואת אוכלוסין באתר יהודי ליטא, הדף על איישישוק, תחת הכותרת (בליטאית: Žydų ir kitų Eišiškių miestelio gyventojų skaičiaus santykis 1765-1939m הקווים הסגולים מציינים אוכלוסייה יהודית והקווים בצבע בורדו - גויים)
  5. ^ 1 2 3 ראו שאול ברקלי (עורך), איישישוק קורותיה וחורבנה: פרקי זכרונות ועדויות, עמוד 20
  6. ^ שאול ברקלי (עורך), איישישוק קורותיה וחורבנה: פרקי זכרונות ועדויות, עמוד 65
  7. ^ שאול ברקלי (עורך), איישישוק קורותיה וחורבנה: פרקי זכרונות ועדויות, עמוד 28
  8. ^ ראו למשל אצל שמואל צ'רנוביץ, כדור-ראש וכדור-רגל, פסקה שישית
  9. ^ שאול ברקלי (עורך), איישישוק קורותיה וחורבנה: פרקי זכרונות ועדויות, עמ' 38
  10. ^ הפרק לפי שאול ברקלי (עורך), איישישוק קורותיה וחורבנה: פרקי זכרונות ועדויות, עמודים 45-57
  11. ^ פבזנר (וילקנסקי) שרה באלבום משפחות ראשון לציון.
  12. ^ ברקלי (עורך), איישישוק קורותיה וחורבנה: פרקי זכרונות ועדויות, עמודים 69-79
  13. ^ ברקלי (עורך), איישישוק קורותיה וחורבנה: פרקי זכרונות ועדויות, עמוד 91
  14. ^ רבי משה אריה ליב גרודזנסקי, באתר אישי ישראל
  15. ^ במכתבו על ישיבת וולוז'ין מכונה בשם "יוסף איישישאקר"
  16. ^ תולדותיו באתר אוצר החכמה
  17. ^ אליעזר אפרתי, דור ודורשיו, עמ' 59, וילנה תרמ"ט
  18. ^ השטעטעל עשה עלייה - כתבה בערוץ 7
  19. ^ עדות על איישישוק ותמונות בסרט של נשיונל ג'יאוגרפיק על יחידות הרצח הגרמניות - האיינזצגרופן.


ערי ליטא
בירות מחוזות ליטא
אוטנה • אליטא • וילנה • טאורגה • טלז • מריאמפולה • פוניבז' • קובנה • קלייפדה • שיאוליאי
 ליטא
בירות מחוזות משנה של ליטא אוקמרגה • איגנלינה • אלקטריינאי • אניקשט • בירז' • בירשטונאס • גרגז'דאי • דרוסקינינקאי • וילקובישק • ויסגינס • וריאנה • זרסאי • טרקאי • יאנובה • יורבורג • ינישוק • לזדיי • מולייטאי • מז'ייקיאי • נאויואי אקמנה • נידה • פגייגיאי • פאקרואוייס • פלאנגה • פלונגה • פסווליס • פרינאי • קדאיניאי • קופישוק • קזלו רודה • קאישיאדוריס • קלווריה • קרטינגה • ראסייניאי • רדווילישקיס • רוקישקיס • ריטובה • שאקי • שווינציאן • שלצ'ינינקאי • שילוטה • שיללה • שירווינטוס • שקוד
שאר ערי ליטא אובליאי • אוז'וונטיס • אז'רליס • איישישוק • אקמנה • אריוגלה • בלטויי ווקה • גלגאודישקיס • גריגישקס • גרליאבה • דאוגאי • דוסיאט • דוקשטי • ובלנינקס • וייביס • וייסיאי • וילקי • וירבאליס • ונטה • וקשנה • ורניאי • זאגר • ז'ייז'מריאי • טרשקון • יונישקליס • יז'נאס • לינקובה • לנטבאריס • נמנצ'ין • סדה • סובצ'יס • סימנה • סלנט • סמלינינקאי • פבראדה • פנדליס • פנמוני • פרייקולה • ציטוביאן • קודירקוס נאומייסטיס • קוורסקס • קורשן • קיבארט • רודישקס • רמיגלה • שדובה • שוונצ'יונייליאי • שקודוויל

Read other articles:

Jennie Lee (British actress)

Victorian era English stage actress Not to be confused with Jennie Lee (American actress). Jennie Lee by Henry Macbeth-Raeburnin 1886 as Jo Jennie Lee (c. 1854[1][2] – 3 May 1930) was a Victorian Era English stage actress, singer and dancer whose career was largely entwined with the title role in Jo, a melodrama[3] her husband, John Pringle Burnett,[4] wove around a relatively minor character from the Charles Dickens novel, Bleak House. She made her stage deb...

 

Peraturan desentralisasi di K League

Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Juni 2012. Artikel ini berkaitan dengan relokasi klub-klub sepak bola profesional yang bermarkas di Seoul. Pada 1995, ada tiga klub sepak bola profesional: Ilhwa Chunma (sekarang Seongnam FC), LG Cheetahs (sekarang FC Seoul) dan Yukong Elephants (sekarang Jeju Unite...

 

Rambus Inc. v. Nvidia

This article's factual accuracy may be compromised due to out-of-date information. Please help update this article to reflect recent events or newly available information. (March 2012) Rambus Inc. v. NVIDIA CorporationCourtUnited States District Court for the Northern District of CaliforniaDecidedJuly 26, 2010Citation(s)C 08-3343 SI;C 08-5500 SIHoldingITC ruled NVIDIA has violated three patents belonging to RambusCourt membershipJudge(s) sittingSusan IllstonKeywordsIntellectual Property, Pate...

Années 320

Chronologies Données clés 320 321 322 323 324325 326 327 328 329Décennies :290 300 310  320  330 340 350Siècles :IIe IIIe  IVe  Ve VIeMillénaires :-IIe -Ier  Ier  IIe IIIe Calendriers Romain Chinois Grégorien Julien Hébraïque Hindou Hégirien Persan Républicain modifier Les années 320 couvrent la période de 320 à 329. Événements L'Invention de la Croix, enluminure de Jan van Eyck, Très Belles Heures de Notre-Dame (Turin-Mailänder G...

 

2021–22 EuroLeague

Sports season Turkish Airlines EuroLeague1Season2021–22Duration30 September 2021 – 8 April 2022(Regular Season)19 April 2022 – 4 May 2022 (Playoffs)19 May 2022 – 21 May 2022 (Final Four)Number of games283Number of teams18 (15 after the suspension of the Russian teams due to the 2022 Russian invasion of Ukraine)Regular seasonTop seed BarcelonaSeason MVP Nikola MirotićFinal FourChampions Anadolu Efes (2nd title)  Runners-up Real MadridThird place BarcelonaFourth place Ol...

 

Моторная лодка

Глиссирующая моторная лодка Катер Antares-8.80 с двумя подвесными моторами общей мощностью до 300 л. с. Мото́рная ло́дка — маломерное судно, оборудованное подвесным мотором. Наличие именно легкосъёмного подвесного мотора является единственным квалифицирующим признаком...

Minnaar's Cave

Palaeontological site in South Africa Minnaar's CaveLocation in GautengLocationGauteng, South AfricaNearest cityKrugersdorpCoordinates25°59′24″S 27°46′23″E / 25.99000°S 27.77306°E / -25.99000; 27.77306Area8,592 m2 (2.123 acres)Elevation1,540 m (5,050 ft)Established1999, World Heritage SiteNovember 2004, National Heritage SiteGoverning bodyCradle of Humankind Minnaar's Cave, or simply Minnaar, is a palaeontological site located in th...

 

Monty Python Live at City Center

1976 live album by Monty PythonMonty Python Live at City CenterLive album by Monty PythonReleased3 May 1976 (US)RecordedApril 1976 at New York City CenterGenreComedyLength60:41LabelAristaProducerNancy LewisMonty Python chronology The Album of the Soundtrack of the Trailer of the Film of Monty Python and the Holy Grail(1975) Monty Python Live at City Center(1976) The Monty Python Instant Record Collection(1977) Monty Python Live at City Center is a US-only live album by Monty Python, r...

 

Повітряні сили Збройних сил України

Ця стаття потребує додаткових посилань на джерела для поліпшення її перевірності. Будь ласка, допоможіть удосконалити цю статтю, додавши посилання на надійні (авторитетні) джерела. Зверніться на сторінку обговорення за поясненнями та допоможіть виправити недоліки. Мат...

Homelands (festival)

This article is about the defunct British music festival. For the Homeland Generation, see Generation Z. HomelandsGenreElectronic music, dance musicDates1999 – 2005Location(s)Matterley Bowl, EnglandRoyal Highland Showground, ScotlandNew Cumnock, ScotlandCounty Meath, IrelandFounded byMean FiddlerCapacity50,000 Homelands was a music festival run by Mean Fiddler Music Group (now known as Festival Republic) which consisted mainly of dance music, both live acts and DJs. The festival was held in...

 

Olmedo

Olmedo S'Ulumèdu, UrumèdduKomuneComune di OlmedoLokasi Olmedo di Provinsi SassariNegaraItaliaWilayah SardiniaProvinsiSassari (SS)Pemerintahan • Wali kotaMario Antonio FaeddaLuas • Total33,47 km2 (12,92 sq mi)Ketinggian68 m (223 ft)Populasi (2016) • Total4,161[1]Zona waktuUTC+1 (CET) • Musim panas (DST)UTC+2 (CEST)Kode pos07040Kode area telepon079Situs webhttp://www.comune.olmedo.ss.it Olmedo (bahasa Sardin...

 

Cycling at the 2019 European Games – Women's road time trial

Women's road time trial at the 2019 European GamesVenueMinsk (28.6 km)Date25 JuneCompetitors29 from 19 nationsWinning time36:17.41Medalists  Marlen Reusser   Switzerland Chantal Blaak   Netherlands Hayley Simmonds   Great Britain← 20152023 → Cycling at the2019 European GamesRoad cyclingRoad racemenwomenTime trialmenwomenTrack cyclingSprintmenwomenTeam sprintmenwomenTeam pursuitmenwomenKeirinmenwomenOm...

Dragon Eye (manga)

Manga Dragon EyeCover of the first manga volume龍眼－ドラゴンアイ－(Ryū Gan -Doragon Ai-) MangaWritten byKairi FujiyamaPublished byKodanshaEnglish publisherNA: Del Rey MangaMagazineMonthly Shōnen SiriusDemographicShōnenOriginal run2005 – 2008Volumes9 (List of volumes) Dragon Eye (Japanese: 龍眼－ドラゴンアイ－, Hepburn: Ryū Gan -Doragon Ai-) is a Japanese manga written and illustrated by Kairi Fujiyama. The manga was serialized in Kodansha's manga magazine,...

 

Reichskommissariat Turkestan

Reichskommissariat Turkestan Bendera Lambang Usulan wilayah Reichskommisariat Turkestan (hijau), wilayah yang mungkin juga akan dimasukkan ditandai dengan warna ungu (Mari El dan Udmurtia)StatusReichskommissariat yang direncanakanIbu kotaTashkent atau KazanPemerintahanPemerintahan sipilReichskommissar Era SejarahPerang Dunia II Sunting kotak info • Lihat • BicaraBantuan penggunaan templat ini Reichskommissariat Turkestan (juga dieja Turkistan, disingkat RKT) adalah Reichsko...

 

Chandra Tirta Wijaya

Chandra Tirta Wijaya Wakil Ketua Umum Partai Ummat Informasi pribadiLahir25 Juni 1966 (umur 58) Kota Palembang, Sumatera Selatan, IndonesiaKebangsaan IndonesiaPartai politik Partai Ummat (sejak 2021) PAN (–2021)PekerjaanPolitikusSunting kotak info • L • B Chandra Tirta Wijaya, seorang politisi asal kelahiran Kota Palembang, Sumatera Selatan, 25 Juni 1966. Beliau adalah lulusan dari Fakultas Teknik Universitas Indonesia[1], pernah menjabat sebagai Bendahara Um...

El Puerto de Santa María

This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: El Puerto de Santa María – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (August 2015) (Learn how and when to remove this message) Municipality in Andalusia, SpainEl Puerto de Santa María Port Saint MaryMunicipality FlagCoat of armsNickname: La ciudad de l...

 

Archduke Charles, Duke of Teschen

Austrian archduke and general; third son of Leopold II Archduke Charles of Austria redirects here. For other uses, see Archduke Charles of Austria (disambiguation). Archduke CharlesDuke of TeschenPortrait by Anton EinsleBornCharles Louis John Joseph Laurentius5 September 1771Florence, Grand Duchy of TuscanyDied30 April 1847(1847-04-30) (aged 75)Vienna, Austrian EmpireBurialImperial Crypt, ViennaSpouse Henrietta of Nassau-Weilburg ​ ​(m. 1815; died 18...

 

Zádor, Slovakia

Village and municipality in Slovakia Rimavská Sobota District in the Banská Bystrica region Zádor (Hungarian: Zádorháza) is a village and municipality in the Rimavská Sobota District of the Banská Bystrica Region of southern Slovakia. 6: Banská Bystrica Region External links https://web.archive.org/web/20070513023228/http://www.statistics.sk/mosmis/eng/run.html vteMunicipalities of Rimavská Sobota District Hnúšťa Rimavská Sobota Tisovec Abovce Babinec Barca Bátka Belín Blhovce ...

Maçka (quartiere)

Maçkasemt Il Maçka campus dell'Università tecnica di Istanbul Stato Turchia CittàIstanbul Maçka è uno dei quattro quartieri (insieme a Teşvikiye, Osmanbey e Pangaltı) che compongono il quartiere Nişantaşı del distretto di Şişli a Istanbul. A Maçka si trova uno dei cinque campus dell'Università tecnica di Istanbul[1] e il Maçka Palas (1922) progettato da Giulio Mongeri sul modello dei palazzi milanesi[2]. Nel quartiere si trova anche la linea TF1 della funi...

 

Palestrina

Disambiguazione – Se stai cercando altri significati, vedi Palestrina (disambigua). Palestrinacomune Palestrina – VedutaVista panoramica di Palestrina da Palazzo Colonna Barberini LocalizzazioneStato Italia Regione Lazio Città metropolitana Roma AmministrazioneSindacoIgino Macchi (PD) dal 23-06-2024 TerritorioCoordinate41°50′N 12°54′E41°50′N, 12°54′E (Palestrina) Altitudine450 m s.l.m. Superficie47,02 km² Abitanti22 093[1]&...