"שעורים בספר הכוזרי", "שיעורים על מסילת ישרים", "קדושה וטבע", "על שמונה פרקים" מקדם לעין – עיונים בפרק חלק, דעה צלולה – אדם ועולם במשנת הרב קוק, חידוש גדול ועוד
מקים ויו"ר "ברית עולם – המרכז העולמי לבני נח"[5], המבקש לעורר את המודעות לשבע מצוות בני נח ולקיומן על ידי אומות העולם. במוקד פעילות הארגון עומד מערך הסברה בקרב קהילות בני נח וקבוצות ב־72 מדינות שונות בעולם. מדי מספר חודשים הוא טס לחו"ל ונפגש עם קהילות ופעילי המרכז ברחבי העולם.
חבר בוועדת ההיגוי של ענף תודעה יהודית מטעם ראש אכ"א ובוועדה להענקת התואר "יקיר ירושלים".
משנתו של הרב שרקי מושפעת במידה רבה מתורתם של הראי"ה קוק והרב יהודה ליאון אשכנזי. משנתו, הנלמדת ברובה בשיעורים בעל־פה, מתאפיינת בהיקף נרחב של נושאים ומקורות (תורה, פילוסופיה, מדע ועוד) ובניסוחים חדים ובהירים.[דרוש מקור]
ייעודו של עם ישראל – אוניברסליות ולא קוסמופוליטיות
לדעת הרב שרקי הייעוד של עם ישראל נקבע בדברי ה' לאברהם: ”וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה”[16], מיד לאחר שאברהם מתברך בכך שיקום לאום מזרעו[17]. מכאן שמימוש הייעוד מותנה בקיומו של לאום המביא ברכה לאנושות כולה (=אוניברסליות), ולא בקיומה של אחווה או של דת כלל־אנושית המתעלמת מהיסוד הלאומי (=קוסמופוליטיות). מראשית התהוות העם ועד לימינו ישנו מאבק רעיוני בין שתי ההשקפות האלו בתוך עם ישראל עצמו. לאחר הקמת מדינת ישראל, ובייחוד לאחר מלחמת ששת הימים, נראה כי העולם כולו מתייחס לעם ישראל כישות לאומית־פוליטית ולא כאוסף של מאמיני הדת היהודית ("ישראלים" ולא "יהודים"). אחת הראיות לכך הוא העיסוק הבלתי־פרופורציונלי של האומות בעם ישראל, ובפרט דרישות מוסריות־צדקניות מצידן בנושא יחסה של מדינת ישראל כלפי הפלסטינים. למעשה זהו ביטוי של התביעה התת־מודעת הכלל־עולמית מעם ישראל לממש את ייעודו להיות "אור לגויים".
השבת הנבואה לעם ישראל
לדעת הרב שרקי, הלך הרוח המודרני מניח כי הפילוסופיה הרציונלית היא הדבר הטבעי לאדם, ומכאן נובע יחס של ביטול לאמונות העמים הקדמונים, ובכללם לנבואה בעם ישראל.
לפי הניתוח של הרב שרקי, ההיסטוריה מראה כי הלך רוח זה התחיל במאה ה־5–6 לפני הספירה. בתקופה זו קמו לפתע בכל העולם תנועות שייסדו פילוסופיות או דתות (=הפיכת חוויה רוחנית לדוגמה פילוסופית)[ג]. קודם לכן, האמין העולם כולו במה שמכונה "מיתולוגיה" (ובעם ישראל "נבואה"), ומושגים פילוסופיים כמו אתאיזם או דת לא היו קיימים כלל. בדיוק בתקופה זו חרבבית המקדש הראשון, ולפי המקרא וחז"ל "הסתלקה השכינה", כלומר נעלמה האימננטיות האלוהית בעולם. דבר זה יכול להסביר את הופעת הפילוסופיה כמחליפת המיתולוגיה, וכן את הופעת החכמים במקום הנביאים בעם ישראל.
הרב שרקי טוען כי העמים הקדמונים הגיעו לרמות מתקדמות בכל תחומי החיים, כגון אסטרונומיה, אדריכלות, ממשל וסחר בינלאומי. לכן אין זה סביר שדווקא בתחום הרוחני, שהיה המרכזי ביותר בחייהם, הם האמינו בהבלים. למעשה איננו יכולים להבין את מה שהם חוו, כיוון שהאימננטיות האלוהית חסרה בעולמנו. אלא שבניגוד לעמים אחרים, שחכמיהם זנחו את מורשת אבותם (ובצדק מבחינתם), השכילו חכמי ישראל לשמר את חשיבותה של הנבואה גם לאחר שהסתלקה. לכן, על עם ישראל מוטלת החובה לשמר את השאיפה לנבואה, כלומר את השבת ההתגלות האלוהית לעולם.
אמונה שכלית ולא מיסטית
לדעת הרב שרקי, אמונה משמעה הבנה ודאית של האדם כי דבר מסוים הוא אמת. לא תיתכן אמונה בדבר שלא הוכח או הוברר לאדם, ואף בני ישראל לא האמינו למשה עד שה' "נאלץ" כביכול להתגלות אליהם בהר סיני. מכאן שהאמונה במציאות ה', למשל, מבוססת על התגלות ה' לישראל (שהיא עצמה אירוע היסטורי שנמסר מדור לדור וקבע את זהותו הלאומית של העם) ולא על ספקולציה פילוסופית.
חול, קודש וקודש הקודשים
לדעת הרב שרקי, החול הוא עולם הטבע, והוא נועד להיות "זירת ההתמודדות" של הקודש – הקודש יכול להתגלות דווקא בו. בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה החול מזוהה עם הטומאה, ומהווה את ההפך מן הקודש, המזוהה עם הטהרה: ישנו חול טהור (למשל פיזיקה) ומנגד ישנו קודש טמא (עבודה זרה, למשל). באופן דומה, גם הזהות הרווחת בין חול לגשמיות ובין קודש לרוחניות אינה במקומה – ישנו חול רוחני (למשל מוזיקה) וישנו קודש גשמי (בשר קרבן, למשל). כאשר החול והקודש מתאחדים זהו מצב הנקרא "קודש קודשים" – כך בקודש הקודשים במקדש נמצא ארון הברית, שחיבר בין התורה (= קודש) שבתוכו ובין אהבת האיש והאישה, שהתבטאה בחיבור שני הכרובים (= חול) שמעליו[ד]. לכן הגדיר גם רבי עקיבא את מגילת שיר השירים "קודש קודשים", שהרי כל תוכנה הוא אהבת האיש והאישה, שהיא עצמה אהבת ה'.
אחת ההשלכות המעשיות של תפיסה זו היא החיוב שהעיסוק בפוליטיקה יוטל על אנשי קודש, כדי שערכי הקודש יתממשו בעולם החול.
לדעת הרב שרקי, הקודש העליון חייב להתגלות בשלושה ממדים: הממד הדתי – הקודש הגלוי, הממד הלאומי – הציונות, והממד האוניברסלי של הפניה לאומות העולם.
תורה ומדע
לדעת הרב שרקי, לא תיתכן סתירה בין תורה למדע, כיוון שבורא העולם הוא נותן התורה. תורת משה שבידינו אינה מכילה ידע מדעי, ובוודאי שלא רמוזות בה כל הידיעות המדעיות וכדומה[ה]. מאמרי חז"ל המדברים על "התורה" שבה הסתכל ה' וברא את העולם, מתייחסים לתורה העליונה הכתובה "אש שחורה על גבי אש לבנה"[20], וזו אינה התורה שבידינו, ואף חכם מחכמי ישראל מעולם לא למד מדעים דרך התורה, אלא דרך ספרות מדעית. עם זאת, לעיתים ישנה הקבלה בין רעיונות מדעיים לבין דברי התורה, שהרי שניהם באים ממקור אחד, וידיעה אנושית שלמה יותר של העולם תוביל לידיעה שלמה יותר של בורא העולם.
הבריאה והאבולוציה
לדעת הרב שרקי, תיאור הבריאה בספר בראשית אינו תיאור פיזיקלי, שהרי חז"ל הגדירו את מעשה בראשית כסוד שאסור בלימוד בחברותא[21], וכפי שאין לפרש פסוקים המגשימים את הבורא כפשוטם, כך אין לפרש פסוקים אלו כפשוטם. שרקי טוען כי ספר בראשית הוא תיאור מטפיזי בעל משמעויות מוסריות. ששת הימים המתוארים שם הם רבדים רוחניים הנוגעים לקדימות מוסרית (אור לפני חושך וכדומה), ולא תקופות זמן כרונולוגיות. גם מעשה עץ הדעת והנחש לא התרחש כפשוטו אלא מתאר את הפיצול הקיים בנפש האדם בין הטבע (כלומר הנחש) לבין המוסר, וכן הלאה. ההתייחסות של התורה לעולם הפיזי המוכר לנו מתחילה רק ברגע שהישות המוסרית הראשונה (האדם) קיבלה גוף פיזי, כמתואר בפסוק: ”וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם”[22]. מכאן שאין כל מניעה להסביר שהגוף הפיזי בו נפח ה' רוח חיים היה "קוף/אדם קדמון" כלשהו, לאחר מיליוני או מיליארדי שנים של קיום פיזי של העולם.
תפקיד הציונות הדתית
לדעת הרב שרקי, תפקידה של הציונות הדתית אינו מסתכם במעמד של "ספקי פולקלור" של העם היהודי. על לומדי התורה בציבור להתמודד עם קביעת הנורמות, הן בשיח הפילוסופי והן בשיח התרבותי במדינת ישראל.[דרוש מקור]
על השיח העדתי והספרדיות בישראל
בריאיון עמו, הרב שרקי מצר על רדידות השיח העדתי בחברה: "לצערי, היום מדברים על המזרחיות כעל תוספת רגש וחום, וזו בעצם עמדה של מסכנות והתחשבות בעממיות. אני לא רואה את הספרדיות באופן כזה. אני חושב שיש בה שדר של נורמליות. המתחים הפנימיים שעברה היהדות האשכנזית גרמו לעיוותים רבים ולמאבקים – בין חסידות להתנגדות, בין משכילים לבית המדרש, ובין ציונים לחרדים. הרבה מאוד מתחים הצטברו שם, ודרוש מסר של שלמות פנימית והרמוניה. אני חושב שהיהדות הספרדית תורמת את הנקודה הזאת ביהדות הארץ־ישראלית שנבנית עכשיו, וזה מה שכדאי לקלוט ממנה"[4].
פרסומים
בהתאם לשיטתו המבכרת לימוד מפי רב על לימוד מתוך ספרים, עיקר מאמציו של הרב מוקדשים להעברת שיעורים בעל פה. הוא מעביר כ־20 שיעורים בשבוע[23] (גם בצרפתית) במסגרות שונות. רוב השיעורים מתווספים למאגרים שלו בארכיון של מכון מאיר ובאתר של הרב שרקי. במאגרים אלה ישנם כ־6,000 שיעורים מוקלטים. לעמוד היוטיוב של הרב שרקי כ־14 אלף מנויים וכ־3 מיליון צפיות בשיעורים[24].
תלמידיו הוציאו חוברות המבוססות על שיעוריו. כמה מספריו יצאו ב"הוצאת אורים" שהקימו תלמידיו.
^על פי מדרש חז"ל[18] הכרובים היו בצורת נער ונערה "מעורים זה בזה".
^בניגוד לאמונה הרווחת המסתמכת בין היתר על המאמר "הפוך בה והפוך בה דכולא בה"[19]. לטענתו המאמר הוצא מהקשרו, שהרי הוא מדבר על הדרכות מוסריות (כמוכח מהקשר המסכת ומהמשך הדברים עצמם: "...שאין לך מידה טובה הימנה") ולא על ידיעות מדעיות כלשהן.
.jpg)
